זיתום המצרי
 | |
| צנצנת בירה מתקופת מצרים העתיקה | |
| סוג | בירה |
|---|---|
| מוצא | מצרים העתיקה |
זיתום המצרי (או זיתוס המצרי; ביוונית: Zuthos; בלטינית: Zythum[1]) הוא אחד מסוגי הבירה הקדומים. הוא נזכר גם במשנה ובתלמוד כמשקה וכתרופה.
היסטוריה
ערך מורחב – בירה במצרים
זיתום המצרי נחשב לאחד ממשקאות הבירה העתיקים ביותר. ייצורו החל במצרים העתיקה בסביבות 2000 לפנה"ס. במצרים כונה המשקה "יין שעורה", והוא שימש תחליף ליין מענבים, שלא ניתן היה לגדל באזור בשל התנאים האקלימיים[2]. המילה "זיתוס" מקורו ביוונית עתיקה (ζῦθος)[3].
אודות הזיתום
בתלמוד מתואר תהליך הכנת המשקה: תערובת של שעורה (ולפי דעות אחרות – חיטה), כרכום[4] ומלח, הושרתה יחד ולאחר מכן נקלתה באש, נטחנו רכיביה ונעשו למשקה אחיד[5]. המקורות מציינים שימוש במים[6], אך לא ברור האם היוו את בסיס המשקה[7].
דיוסקורידס ייחס בספרו למשקה סגולות בריאותיות[8]. בתלמוד מובא שמשקה זה מחזק ומסייע למערכת העיכול, ונהגו לשתות את הזיתום למטרה זו בעיקר בין חג הפסח לחג השבועות. עם זאת, המשקה מסוכן בריאותית לשתיה לחולה ולנשים הרות[9]. חלק מן הראשונים סברו שהמשקה שימש בעיקר לרפואה[10].
לדעת רש"י, "זיתום המצרי" הוא המשקה המכונה במשנה "מי דקרים"[11], והוא כונה כך מפני ש"דוקר" את החולי[12]. לעומת זאת, התוספות סברו שאין לזהות את המשקה עם הזיתום[13].
בהלכה
חמץ בפסח
בפסח נאסר לשתות זיתום מצרי משום שהוא תערובת חמץ[14].
רפואה בשבת
למרות ייעודו הרפואי, התלמוד קובע שמותר לשתותו גם בשבת, שכן נחשב משקה נפוץ שנצרך גם שלא למטרות רפואה[15].
הערות שוליים
- ↑ דניאל צינו, בירה, יין ואמיאנוס מרקלינוס, ברייל. (באנגלית)
- ↑ המקור וההיסטוריה של הבירה, באתר Histoires pour tous (בצרפתית)
- ↑ ראו גם: רבי בנימין מוספיא, מוסף הערוך, 1857, עמ' ק"ל, אות ז', ערך זיתוס.
- ↑ יש המזהים זאת עם חריע, ראה: זהר עמר, הצומח והחי במשנת הרמב"ם, עמ' 89, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף מ"ב עמוד ב'
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק ג', הלכה א'
- ↑ ראו גם בבית הבחירה למאירי, מסכת פסחים, דף מ"ב עמוד א', ד"ה אלו עוברין בפסח
- ↑ דיוסקורידס 109 II.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף מ"ב עמוד ב'
- ↑ בית הבחירה למאירי, מסכת שבת, דף קנ"ו עמוד א', ד"ה ושותין זיתום המצרי. ופסקי הרי"ד שם וכן בפירוש הרמב"ם למשניות על פסחים פרק ג' משנה א'
- ↑ משנה, מסכת שבת, פרק י"ד, משנה ג'. בגרסאות מסוימות מופיע "מי דקרים" במקום "מי דקלים".
- ↑ רש"י, מסכת שבת, דף ק"י עמוד א', ד"ה רב יוסף אמר זיתום המצרי
- ↑ תוספות, מסכת שבת, דף ק"י עמוד א', ד"ה רב יוסף אמר זיתום המצרי
- ↑ משנה, מסכת פסחים, פרק ג', משנה א'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ח עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ו עמוד א'