רבי אהרן זינגר
 | |
| לידה |
ה'תקמ"ח סאנגרוט (מחוז וספרם, הונגריה) |
|---|---|
| פטירה |
י"ב בחשוון ה'תרכ"ט (בגיל 80 בערך) ניידרפל |
| מקום קבורה | מטרסדורף |
| מקום פעילות | מטרסדורף |
| תחומי עיסוק | ראש בית הדין במטרסדורף |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבה |
| רבותיו | רבי אליעזר ליפשיץ |
| בני דורו | רבי שמעון סופר; רבי חיים סופר |
| חיבוריו | תפארת אהרן |
| בת זוג | זלדה |
| אב | רבי יצחק |
| אם | יענטל |
| חותן | רבי מנדל דייטש |
| חתנים | רבי יוסף פרסבורגר |
נוסח מצבת קברו
|
|---|
|
י"נ יום ד' י"ב מרחשוון ונקבר יום ה' תרכ"ט לפ"ק
הגאון הקדוש חסיד ועניו החריף ובקי צדיק נשגב המפורסם במדותיו מו"ה אהרן זינגער דיין דק"ק מט"ד זצוק"ל אב בחכמה וצדיק אף בדורותיו השביע נפש שוקקה במתק שפתותיו רבים השיב מעון לימדם אורחותיו נהג צאן קדשים בישרת מדותיו זכרו לא תשכח מקהל עדתנו לעד אבדה תפארת משפחתנו תנצב"ה |
| רבי מאיר שטיין, אבן המאיר, תרס"ז, עמ' ט', ב', ערך פ"ה. |
רבי אהרן (סאנגרוט[1]) זינגר ( לפני ה'תקמ"ח[2] - י"ב בחשוון ה'תרכ"ט) היה רב ופוסק, ראש בית הדין וראש ישיבה במטרסדורף. מחבר ספר תפארת אהרן.
קורות חייו
נולד בסאנגרוט (מחוז וספרם, הונגריה) לרבי יצחק וליענטל. בילדותו התייתם מהוריו וגדל אצל דודו אח אמו רבי אליעזר ליפשיץ אב"ד מטרסדורף ולמד ממנו תורה. בגיל 17 הוסמך להוראה על ידי החת"ם סופר. נשא את זלדה בת רבי מנדל דייטש ממטרסדורף[3].
בימי רבנותו של רבי שמעון סופר במטרסדורף נבחר לכהן כראש הבית דין והם ניהלו יחד את הישיבה העירונית וכשרבי שמעון סופר עבר לכהן כרבה של קראקא בה'תרכ"ב[4] חילקו ביניהם את תלמידי הישיבה על פי גורל[5], בעת זו החליטו אנשי הקהילה למנות את רבי אהרן כרב העיר, וכשרבי אהרן סירב החליטו אנשי הקהילה שלא למנות רב אחר כל ימי חייו של רבי אהרן כך שבעל כורחו שימש כרב העיר[3].
רבי עזריאל הילדסהיימר מתארו בשו"ת כאחד מגדולי הפוסקים בדורו[6] ורבים מגדולי דורו היו מריצים אליו את שאלותיהם בהלכה[3].
ישיבתו הייתה מפורסמת מאוד ותלמידים רבים נהרו אליה, רבי שמואל רוזנברג רבה של אונסדורף היה שולח אליו את תלמידיו להמשיך אצלו את לימודיהם אחר שראה את הצלחתו עם תלמידיו[3].
למד בחברותא עם ידידו הקרוב רבי חיים סופר[7]. התכתב בהלכה רבות עם רבי שמעון סופר[8] וכן עם הכתב סופר, ורבי אברהם ליטש-רוזנבוים[9].
נפטר בי"ב בחשוון ה'תרכ"ט בעת שהותו בכפר ניידרפל הסמוך למטרסדורף לשם הוזמן לפדיון הבן[3] ונקבר למחרת במטרסדורף[4]. הספידוהו בין היתר, רבי נפתלי סופר[10] ורבי אליעזר זוסמן סופר[11].
חתנו רבי יוסף פרסבוגר מילא את מקומו בראשות בית הדין במטרסדורף.
חיבוריו
- תפארת אהרן חידושים ופלפולים על סוגיות הש"ס. יצא לאור בה'תשי"ח על ידי נכדו רבי ישראל טויסיג.
תלמידיו
- רבי עקיבא קורניצר, רבה של קראקא.
- רבי בנימין זאב וולף ברייער, אב"ד רוגנדורף וטאב.
- רבי שלמה ניימאן, אב"ד ווינקאפצע שבהונגריה.
- רבי דוד פרידמן, אב"ד צעהלים.
- רבי נחמיה פרידמן, רב בוינה.
- רבי לייב למברגר, אב"ד ראזנוי.
קישורים חיצוניים
- רבי אהרן זינגר, תפארת אהרן, תשי"ח, עמ' א', הקדמה לספר, באתר אוצר החכמה.
רבי אהרן זינגר, דף שער בספרייה הלאומית.- פרופיל באתר geni.
הערות שוליים
- ↑ כך כונה לעיתים על שם עיר הולדתו (או בראשי תיבות, ס"ג - סאן - גרוט).
- ↑ על פי הספדו עליו של רבי אליעזר זוסמן סופר, מלאה קטרת, תרס"ג, עמ' י"ח, ב', דרוש לגמ"ח, שנפטר אחר שהגיע לגיל 80.
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 תפארת אהרן, תשי"ח, עמ' א', הקדמה לספר.
- ^ 4.0 4.1 רבי מאיר שטיין, אבן המאיר, תרס"ז, עמ' ט', ב', ערך פ"ה.
- ↑ רבי יקותיאל יהודה גרינוולד, מצבת קודש, תשי"ב, עמ' 148.
- ↑ רבי עזריאל הילדסהיימר, שאלות ותשובות רבי עזריאל, תשל"ו, עמ' נ"ט, חלק ב', אבו העזר, סימן נ"ח.
- ↑ רבי חיים סופר, דברי שערי חיים, תשמ"ה, בהקדמה; וראו: רבי חיים סופר, דברי שערי חיים, תרמ"ז, עמ' נ"ד, פרשת וארא.
- ↑ רבי שמעון סופר, מכתב סופר, תשט"ו, עמ' כ"ה, חלק ב',.
- ↑ רבי אברהם ליטש-רוזנבוים, בן יהודה, תרל"ה, עמ' ל"ג, ב', תשובה מ"ו.
- ↑ רבי נפתלי סופר, בני נפתלי, תרכ"ט, עמ' י"ג, ב', דרוש ה'.
- ↑ רבי אליעזר זוסמן סופר, מלאה קטרת, תרס"ג, עמ' י"ז, ב', דרוש לגמ"ח.