המכלול:הידעת?
| ראשי | דיונים |
הידעת? הוא פרויקט להצגת קטעי מידע ועובדות מעניינות בעמוד הראשי של המכלול. קטעי "הידעת?" הם קוריוזים המתחברים לערכי המכלול. התאריך המופיע בצד כל קוריוז בדף זה אינו קשור בהכרח לתאריך שבו אירע, אלא לתאריך שבו הוא מוצג בעמוד הראשי של המכלול. לדיונים אודות החלפת הידיעות והצעות לידיעות חדשות, גשו לדף השיחה המתאים.
שימו לב: מכלולאים חדשים מתבקשים שלא לערוך את פסקאות "הידעת?". פסקאות אלו מופיעות, בסופו של דבר, בעמוד הראשי, ועל כן רצוי להשאירן למשתמשים הוותיקים המכירים מקרוב את נוהלי העבודה.
ראו גם: הידעת? אקראי המשלב קטעי הידעת? גם מהפורטלים השונים בהמכלול.
מאגר ערכי "הידעת?" היומיים
| היום | ||
|---|---|---|
| 20 בינואר 2026 | תבנית:הידעת? 20 בינואר 2026 | עריכה - תבנית - שיחה |
| הידעת? | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2022 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2023 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2024 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2025 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| ינואר 2026 | ||
|---|---|---|
| 1 בינואר 2026 |
ראש ממשלת אוסטרליה השביעי, בילי יוז, היה אחת הדמויות הצבעוניות והשנויות במחלוקת בהיסטוריה של הפוליטיקה של אוסטרליה. יוז כיהן בתפקידו בין השנים 1916–1923, בזמן מלחמת העולם הראשונה ולאחריה, ויצג את אוסטרליה בוועידת השלום בפריז ב-1919. לפני איחוד אוסטרליה הוא כיהן במשך שבע שנים באספת הנבחרים של המושבה ניו סאות' ויילס והחל מהקמת הפרלמנט הפדרלי של אוסטרליה ב-1901, בו כיהן במשך 51 שנים עד למותו. בשנים אלו היה יוז חבר בשש מפלגות שונות מכל גוני הקשת הפוליטית, החל ממפלגת הלייבור, שממנה הורחק על רקע מאבקו לאישור חוק גיוס חובה במלחמת העולם הראשונה, ועד למפלגה הליברלית. הוא הורחק משלוש מתוכן ונבחר מטעם ארבעה מחוזות בחירה בשתי מדינות אוסטרליה. בארוחת הערב החגיגית שנערכה לרגל יובל לפרלמנט האוסטרלי ציין אחד הנואמים את יוז כמי שהשתתף בכל ישיבות הפרלמנט מיום היווסדו וכמי שהיה חבר בכל המפלגות של הבית. באותו רגע הושמעה הערת ביניים שיוז לא כיהן מטעם מפלגת הכפר (Country Party), שייצגה את המגזר החקלאי. בתגובה אמר יוז, שהיה אז כבר בן 88: "עליי לשים את הגבול במקום כלשהו". באותה עת היה יוז האחרון מבין חברי הפרלמנט האוסטרלי שנבחרו ב-1901 שעדיין כיהן בתפקידו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 2 בינואר 2026 |
קסטל דל מונטה היא מצודה בפוליה בדרום-מזרח איטליה שנבנתה בידי פרידריך השני במאה ה-13. המצודה תוכננה ועוצבה סביב המספר שמונה. המבנה מתומן מבחוץ וכך גם חצרו הפנימית. יש בו שמונה חדרים בכל קומה ושמונה מגדלים, ובעבר ניצב במרכזו אגן מתומן. מידות הקירות החיצוניים והפנימיים וגובה המגדלים המתומנים הם כפולות של שמונה. בנוסף לכך, פעמיים בשנה, ב-8 באפריל וב-8 באוקטובר, שנחשב בעבר כחודש השמיני בלוח השנה, מאירה קרן שמש את הצלע החיצונית הדרום-מזרחית, וחודרת דרך החלון הקבוע בה ודרך החלון הפונה אל החצר הפנימית. על המסגרת שמשמאל לשער הכניסה מפוסלים שמונה פרחים שבכל אחד מהם ארבעה עלי כותרת. שמונה פרחים אחרים מופיעים במסגרת התחתונה של השער. שמונה עלים מעטרים את כותרות העמודים בחדרים, וכך גם על חלק מאבני הראשה בקשתות שבתקרות החדרים. אם לא די בכל אלה, קו האורך שבו שוכן המבנה, שנקבע מאות שנים לאחר שהוקם, הוא 16°16′16′′ מזרח. המצודה הוכרה כאתר מורשת עולמית בשנת 1996. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 3 בינואר 2026 |
ראש הממשלה הצעיר ביותר בתולדות בריטניה היה ויליאם פיט הבן. פיט, בנו של ויליאם פיט האב, שהיה ראש ממשלת בריטניה בעצמו, מונה בפעם הראשונה לתפקיד בשנת 1783, בהיותו בן 24 שנים ו-205 ימים. כהונתו הראשונה נמשכה 17 שנים, ולאחר הפסקה של שלוש שנים מונה שנית לתפקיד. לאורך השנים, נאלץ פיט להתמודד עם גירעון תקציבי ענק ממלחמת העצמאות של ארצות הברית, ניהול המלחמות הנפוליאוניות ומחלת הנפש של המלך ג'ורג' השלישי. אם לא די בכך, הרי שפיט חלה במחלת שיגדון תורשתית ונפטר בגיל 47 בלבד, בעודו מכהן כראש ממשלה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 4 בינואר 2026 |
קומודוס, בנו של הקיסר והפילוסוף מרקוס אורליוס, שלט ברומא משנת 180 עד שנת 192. הוא מסמל את סיומה של תקופת "חמשת הקיסרים הטובים" שהרחיבו וביססו את הקיסרות הרומית, ואת תחילת שקיעתה של האימפריה. שגעון הגדלות שלו הביא אותו להכריז על עצמו כמייסד רומא, לשנות את שמה ל"קולוניה קוֹמוֹדיאנה", את שם הצבא ל"הצבא הקומודיאני", לקרוא את כל חודשי השנה על 12 שמותיו ועוד שגיונות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 5 בינואר 2026 |
הים הפתוח הוא סביבת מחיה בה לא ניתן למצוא מי שתייה, כמו המדבר. כדי לשרוד בסביבה זו, בעלי החיים צריכים להיות מותאמים למחסור זה. כלבי ים, לדוגמה, מסוגלים לאכול כמויות גדולות של שלג, ולמצות ממנו מי שתייה, בגופם. התאמה כזו קיימת גם אצל הגמל הדו דבשתי, החי במדבריות מרכז אסיה. הוא אוכל את השלג, שמביאה הרוח מסיביר, לפני שזה ממריא ישירות לאדים, מבלי להפוך לשלוליות מים נוזלים. אצל דולפינים יש התאמה של הכליות ליצירת שתן דל מים. דולפינים מאבדים כה מעט מים, עד שהם כמעט ואינם צריכים כלל לשתות. את רוב המים הם משיגים מאכילת דגים טריים, שמליחות גופם דומה לזו של הדולפינים |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 6 בינואר 2026 |
במהלך מלחמת העולם השנייה ניסו בארצות הברית לפתח פצצות עטלף: פצצות תבערה זעירות שנקשרו לגבם של עטלפים. הרעיון שעומד מאחורי התכנון הוא שהעטלפים ישוחררו מעל יפן ויחפשו מחסה בבתי היפנים. אז תידלק הפצצה על ידי מנגנון השהיה ותשרוף את הבתים העשויים בעיקר נייר. שמו של הפרויקט היה "מבצע אקס-ריי", והוא התנהל בראשותו הזואולוג ד"ר לייטל ס. אדמס. אישור ליעילותו של הפרויקט התקבל לאחר שקבוצת עטלפים השתחררה מהבסיס הצבאי בניו מקסיקו, וגרמה לדליקות רבות באזור. הניסוי שהתקיים ב-15 בדצמבר 1943 נחל הצלחה מרשימה, אך ב-1944 עקב ההצלחה של פרויקט מנהטן - פרויקט פצצת האטום האמריקני - נגנז פרויקט זה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 7 בינואר 2026 |
אימפריות העולם החדש נכבשו בידי קומץ קונקיסטדורים אירופאים, לא רק בזכות עליונותם הטכנולוגית בחישול נשק ושריון עשויים ברזל, שימוש בסוסים, ובשל המחלות שנשאו עמם, כפי שנוטים לחשוב, אלא גם בזכות העזרה שהגישו להם עמים מקומיים וילידי אפריקה שהגיעו עמם. להרנאן קורטס, כובשן של טנוצ'טיטלאן והאימפריה האצטקית, חברו עמים ילידים רבים שכרעו תחת נטל האצטקים, כגון בני העיר טלאשקאלה. פרנסיסקו פיסרו, כובשן של קוסקו ואימפריית האינקה, נקלע למלחמת אזרחים והיטיב לנצל את הקרע הפנימי. לשניהם גם יחד נלוו אפריקאים, חופשיים ומשועבדים כאחד, שלקחו חלק פעיל בתהליך הכיבוש כשאר הקונקיסטדורים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 8 בינואר 2026 |
נוֹיזִידלֶרזֶה היא ימה המשתרעת על שטח של כ-320 קמ"ר באוסטריה ובהונגריה, אך שטחה נתון לשינויים קיצוניים הנובעים משינוי בגובה מפלס מימיה, לעיתים ללא קשר למשטר המשקעים באזור. במהלך ההיסטוריה התייבשה הימה מספר פעמים לחלוטין. היא נעלמה בין 1740 ל-1742. לאחר מכן, ב-1768 התפשטה לשיא שטחה המתועד וכיסתה שטח של 515 קמ"ר, ובשנת 1811 שבה ונעלמה לתקופה של שנתיים. כיום מווּסת מפלס מימיה על ידי סכר בדרום הימה, בפיקוח ועדה משותפת של אוסטריה והונגריה. הימה מוכרזת מאז שנת 2001 כאתר מורשת עולמית. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 9 בינואר 2026 |
ריצין הוא חלבון רעיל המופק מקליפתם של זרעי צמח הקיקיון המצוי. רעילותו של הריצין, שמונע את ייצורם של חלבונים בריבוזומים של תאים איקריוטיים, גבוהה פי 6,000 מזו של ציאניד, והוא נחשב לאחד הרעלים החזקים בעולם. הק.ג.ב. השתמש בריצין לצורך לוחמה ביולוגית בתקופת המלחמה הקרה. בשנת 1978 הוא צייד בריצין את סוכני המשטרה החשאית הבולגרית שהגיעו ללונדון על מנת להתנקש בחייו של מתנגד המשטר גאורגי מרקוב בנשק מתוחכם. בעת שהמתין מרקוב בתחנת אוטובוס ליד גשר ווטרלו, הסוכן הבולגרי התקרב אליו למרחק נגיעה וירה לתוך רגלו קליע זעיר שהכיל ריצין מתוך מטרייה שהותאמה לכך. בגופו של מרקוב, שמת תוך שלושה ימים, התגלה קליע פלטינה באורך 1.52 מילימטר ועקבות של רעל הריצין. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 10 בינואר 2026 |
טרֶמוליט הוא מינרל בצבע לבן, אחד מסוגי האזבסט ששימש בעבר כחומר לבידוד חום, עד שנתגלה כי שאיפת הסיבים מהם הוא מורכב גורמת למחלות שונות כדוגמת סרטן הריאה. את השם למינרל קבע בשנת 1789 הרוקח השווייצרי יוהאן הפּפְנר, על שם המקום בו ידע כי נתגלה לראשונה, עמק טרמולה (Val Tremola) הנמצא דרומית למעבר סנקט גוטהארד בקנטון טיצ'ינו שבשווייץ. אולם מחקרים מודרניים גילו שבעמק טרמולה אין ולא היה אי פעם טרמוליט. הסתבר שהפּפְנר לא מצא בעצמו את המינרל אלא רכש אותו מסוחר שסיפר לו כי מקור המינרל בעמק זה. ניתוח כימי של דגימות של טרמוליט מתקופתו של הפּפְנר המצויות במוזיאונים לטבע בלוזאן ובז'נבה גילו שמקורם האמיתי הוא באזור קמפוֹלוּנגוֹ (Campolungo) הנמצא דרומית לעמק טרמולה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 11 בינואר 2026 |
מריה תרזה הייתה ארכי-דוכסית אוסטריה ומלכת בוהמיה והונגריה בין 1740 ו-1780. היא רחשה לנתיניה היהודים שנאה עמוקה ודיכאה אותם. בשנת 1744, בעיצומו של החורף העז, פרסמה מריה תרזה צו מלכותי שגזר גירוש מיידי על כל יהודי פראג ובודה. המגורשים פנו אל הנגיד היהודי יהודה ברוך, שהיה בנקאי הארמון של הסולטאן העות'מאני מהמוט הראשון, וביקשו לקבל אזרחות עות'מאנית. כאשר שמע הסולטאן על הגירוש, שלח אולטימטום למלכה להחזירם לבתיהם. מריה תרזה נרתעה מהאיום והביעה את התנצלותה בפני הסולטאן. היא טענה כי "נפלה אי הבנה" ומיהרה להשיב את היהודים, אותם נהגה לכנות "מגפה", אך לא לפני שאילצה אותם לשלם קנס הגון לאוצר המלוכה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 12 בינואר 2026 |
תאוברומין הוא אלקלואיד מריר שנמצא בצמח הקקאו, ובצמחים אחרים דוגמת ז'רבה מאטה, תה, גוארנה, אגוז קולה וקפה, ובדומה לקפאין יש לו השפעה ממריצה על גוף האדם. החומר שנמצא בכמות גדולה יחסית בשוקולד מתפרק בכבד, אולם קצב הפירוק שלו בגופם של בעלי חיים מסוימים, כגון חתולים, כלבים וסוסים, הוא איטי. הצטברות החומר בגופם מסוכנת עד כדי כך שחפיסה אחת של שוקולד מריר עלולה להרוג כלב לוויה זעיר, דוגמת צ'יוואווה, או גור חתולים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 13 בינואר 2026 |
הטבח בספינת העבדים זונג היה רצח המוני של עבדים שחורים, שאירע בשנת 1781, על ידי השלכתם לים, כשהם כפותים, מספינת עבדים בבעלות אנגלית. אותם עבדים היו אפריקאים שנחטפו, הובלו בכפייה בספינות משא, ונמכרו לעבדות במחיר גבוה. הם נחשבו כרכוש ולא כבני אדם, היחס אליהם היה אכזרי, ולא הייתה קיימת כל הגנה חוקית על זכויותיהם. מקרה זה של יחס לעבדים כאל מטען והשלכתם לים, לא היה חריג, כפי הנראה. עם זאת, הטבח בספינת העבדים זונג פורסם בתקשורת והוא ידוע כיום לפרטיו, בזכות תביעת הביטוח שהגישו הבעלים על "אובדן הסחורה", שתועדה בפרוטוקולי בית המשפט. אף כי בית המשפט סבר עדיין כי עבדים שחורים הם רכוש ואינם שווים לבני אדם, הגבירה הפרשה את נראות התנועה לביטול העבדות. התנועה צוטטה, נכתבו עליה שירים ונוצרה בעקבותיה יצירתו המפורסמת של ויליאם טרנר "ספינת העבדים". בסופו של דבר, היווה המקרה אבן דרך במאבק המר לביטול העבדות בעולם המערבי. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 14 בינואר 2026 |
לואי האחד עשר מלך צרפת פחד ממזל רע. הוא מעולם לא שב ללבוש את הבגד שהיה לגופו בזמן שהודיעו לו ידיעה רעה, ולא לרכוב על סוס שעליו רכב באותו הרגע, ואף פקד לכרות חלק מן היער של לוֹש, בו הובאה אליו הידיעה על מותו של בן שזה עתה נולד. הדבר לא הועיל, וחמישה משמונת ילדיו מתו בינקותם. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 15 בינואר 2026 |
נַקִיַה-זַכּוּתּוּ הייתה אחת מנשותיו של המלך האשורי סנחריב שמלך בין השנים 705–681 לפנה"ס. מוצאה לא היה אשורי. כנראה הייתה ממוצא ארמי ואולי יהודי. היא ילדה לסנחריב את בנו הצעיר ביותר אסרחדון. בהשפעתה בחר סנחריב את אסרחדון ליורשו בהעדיפו אותו על פני כל ילדיו האחרים. כדי להבטיח את שלטון בנו, השביע סנחריב את נאמניו בשבועת נאמנות לבנו. פעולה זאת הייתה חריגה באשור. כשאסרחדון הפך למלך, היא הייתה מעורבת בכל הפעילות השלטונית, נקראה "המלכה האם" והופיעה לצד בנה במקדשים השונים. כשאסרחדון ביקש לבחור לו יורש, הוא העדיף את בנו הצעיר אשורבניפל על פני בנו הבכור שמש-שום-אוכין. הוא מינה את נקיה-זכותו כמוציאה לפועל של החלטתו. לאחר שאסרחדון מת, בחרה נקיה-זכותו גם היא להשביע את תושבי הממלכה בשבועת אמונים כמו שנעשה עם אביו. שני המלכים אסרחדון ואשורבניפל נמנו עִם המלכים החזקים בתקופה הנאו-אשורית. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 16 בינואר 2026 |
בימי התנ"ך נחשבו יערות בארץ ישראל כאדמה "מבוזבזת", שלא ניתן לגור עליה, לגדל בה תבואה או לרעות עליה. בשל כך העדיפו לברא את היערות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 17 בינואר 2026 |
אמילי דייוויסון (1872–1913) הייתה לוחמת מיליטנטית בתנועת הסופרג'יזם בממלכה המאוחדת שלחמה למען מתן זכות בחירה לנשים בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. היא נאסרה תשע פעמים בגין פעילותה ומאבקה. בחמישה מאסרים פתחה בשביתת רעב בדרישה להכרה כאסירה פוליטית. בשני מקרים הואכלה בהזנה בכפייה שלאחריה שוחררה. בניסיון להתחמק מהזנה בכפייה ניסתה פעמיים לשים קץ לחייה. ב-4 ביוני 1913 הלכה למרוץ סוסים בדרבי של אפסום. בסיבוב האחרון של המירוץ, נכנסה דייוויסון למסלול ונעמדה מול הסוס של המלך ג'ורג' החמישי, במטרה להסב את תשומת הלב למאבק למען זכות הבחירה. היא נרמסה על ידי הסוס, נחבלה קשות ומתה לאחר ארבעה ימים. דייוויסון הפכה למרטירית הראשונה של התנועה הסופרג'יסטית. בטקס שנערך בשכונת בלומסברי בלונדון, השתתפו עשרות אלפי אנשים וכן אלפי סופרג'יסטיות שהתבקשו ללבוש בגדים בצבעים שחור, סגול או לבן. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 18 בינואר 2026 |
פרס נובל הוא פרס המוענק מקרן שהוקמה על פי צוואתו של אלפרד נובל, כימאי ותעשיין שהמציא את הדינמיט. לא נהוג להעניק את הפרס לאישים לאחר מותם, גם אם תרומתם לאנושות הייתה רבה, אלא אם כן מועמדותם הוצגה לפני מותם. כך, בשנת 1931 הוענק פרס נובל לספרות למשורר השוודי אריק אקסל קרלפלט שנפטר כמה חודשים קודם לכן. קרלפלט עצמו היה חבר ועדת פרס נובל, ובמשך שנים רבות שימש כמזכיר האקדמיה השוודית, שקובעת את זהות מקבלי הפרס. למעשה כבר ב-1918 הוכרז קרלפלט כזוכה בפרס, אך הוא סירב לקבלו עקב ניגוד עניינים ומשום שסבר ששוודים רבים מדי כבר קיבלו את הפרס, והפרס לא חולק באותה שנה. גם מזכ"ל האו"ם דאג המרשלד, חתן פרס נובל לשלום ב-1961, קיבל את הפרס לאחר שנהרג בהתרסקות מטוסו ברודזיה הצפונית. ב-1974 הוקשחו הנהלים ונקבע כי אדם צריך להיות חי בעת ההכרזה על הזוכים בחודש אוקטובר. ויליאם ויקרי, שקיבל את פרס נובל לכלכלה ב-1996, נפטר לאחר ההכרזה אך לפני הטקס. רלף מ. שטיינמן שזכה בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה ב-2011, מת שלושה ימים לפני פרסום ההודעה על זכייתו בפרס. חברי ועדת נובל לא ידעו על פטירתו בעת הפרסום, ולבסוף החליטה הוועדה שהיות שההחלטה "התקבלה בתום לב", שטיינמן יקבל את הפרס לאחר מותו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 19 בינואר 2026 |
זרעי עץ החרוב הינם בעלי משקל זהה כמעט לגמרי, דבר שהפך אותם כבר בתקופת המקרא למידת משקל זעירה, הקרויה גֵרָה. בתקופה מאוחרת יותר שימשו הזרעים למדידת משקלן של אבנים יקרות, והמקור של יחידת המשקל קרט, שערכה 200 מיליגרם הוא בשמו של עץ החרוב ביוונית - קֵרַטוֹניה. במכשירי מדידה מודרניים נמצא כי אף שמשקל זרעי החרוב הינו אחיד בקירוב, ישנו פער בטווח של 0.1 עד 0.4 גרם. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 20 בינואר 2026 | תבנית:הידעת? 20 בינואר 2026 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 21 בינואר 2026 | תבנית:הידעת? 21 בינואר 2026 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 22 בינואר 2026 | תבנית:הידעת? 22 בינואר 2026 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 23 בינואר 2026 | תבנית:הידעת? 23 בינואר 2026 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 24 בינואר 2026 | תבנית:הידעת? 24 בינואר 2026 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 25 בינואר 2026 | תבנית:הידעת? 25 בינואר 2026 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 26 בינואר 2026 | תבנית:הידעת? 26 בינואר 2026 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 27 בינואר 2026 | תבנית:הידעת? 27 בינואר 2026 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 28 בינואר 2026 | תבנית:הידעת? 28 בינואר 2026 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 29 בינואר 2026 | תבנית:הידעת? 29 בינואר 2026 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 30 בינואר 2026 | תבנית:הידעת? 30 בינואר 2026 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 31 בינואר 2026 | תבנית:הידעת? 31 בינואר 2026 | עריכה - תבנית - שיחה |
| הידעת? | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2022 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2023 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2024 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2025 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |















