המכלול:הידעת?

ראשי

דיונים

הידעת? הוא פרויקט להצגת קטעי מידע ועובדות מעניינות בעמוד הראשי של המכלול. קטעי "הידעת?" הם קוריוזים המתחברים לערכי המכלול. התאריך המופיע בצד כל קוריוז בדף זה אינו קשור בהכרח לתאריך שבו אירע, אלא לתאריך שבו הוא מוצג בעמוד הראשי של המכלול. לדיונים אודות החלפת הידיעות והצעות לידיעות חדשות, גשו לדף השיחה המתאים.

שימו לב: מכלולאים חדשים מתבקשים שלא לערוך את פסקאות "הידעת?". פסקאות אלו מופיעות, בסופו של דבר, בעמוד הראשי, ועל כן רצוי להשאירן למשתמשים הוותיקים המכירים מקרוב את נוהלי העבודה.

ראו גם: הידעת? אקראי המשלב קטעי הידעת? גם מהפורטלים השונים בהמכלול.

מאגר ערכי "הידעת?" היומיים

אפריל 2025
1 באפריל 2025	תמיסה של מלח ודו-מימן חד-חמצני. החומר קשה לזיהוי בשל היותו נטול טעם ונטול ריח במהלך השנים כלי תקשורת וגופים אחרים נהגו לשדר ידיעת כזב בתאריך הלועזי אחד באפריל. דוגמה לידיעה כזו הוא הקטע הבא: התרכובת הכימית דו-מימן חד-חמצני, המכונה גם חומצה הידרוקסילית, היא נוזל חסר צבע, חסר טעם ונטול ריח. התרכובת מהווה מרכיב חשוב בגשם חומצי, תורמת לאפקט החממה, גורמת לארוזיה בטבע, ולקורוזיה וחלודה במתכות. בליעתו של החומר עלולה לגרום לחוסר איזון במאזן האלקטרוליטי של הגוף ולהטלת שתן מרובה. למרות זאת יצרני משקאות קלים מחדירים חומר זה למוצריהם, מפעלי תעשייה ממשיכים להשתמש בו, וכמויות עצומות ממנו נשפכות מדי יום לים ולנהרות ומחלחלות למי התהום.	עריכה - תבנית - שיחה
2 באפריל 2025	אליס איילנד הוא אי מלאכותי הנמצא בנמל ניו יורק בשפך נהר הדסון. במשך שנים רבות הייתה מחלוקת בין מדינת ניו ג'רזי למדינת ניו יורק בדבר הבעלות על האי. האי נמצא בצד ניו ג'רזי של נהר ההדסון, אולם במהלך התקופה הקולוניאלית שקדמה להקמתה של ארצות הברית היה האי תחת שיפוטה של מושבת ניו יורק. בחוזה בין שתי המדינות, שנחתם בשנת 1834 ואושר על ידי הקונגרס של ארצות הברית, הסכימה ניו ג'רזי שהאי יישאר תחת שיפוטה של ניו יורק. בשל כמות המהגרים הרבה שהגיעה לאי בסוף המאה ה-19, הרחיב השלטון הפדרלי את שטח האי על ידי ייבוש שטחים מהים. כיום כ-90% משטח האי הוא שטח שיובש מהים. שטח זה אינו כלול במסגרת ההסכם בין המדינות משנת 1834. מדינת ניו ג'רזי טענה כי השטחים המיובשים שייכים לה, מאחר שלא דובר בהם בחוזה. מאחר שהצדדים לא הגיעו לכלל הסכמה, תבעה מדינת ניו ג'רזי את מדינת ניו יורק. בתגובה לעיתונות בעקבות תביעה זו, אמר ראש עיריית ניו יורק רודולף ג'וליאני כי סבו, שהגיע בתור מהגר לאליס איילנד, מעולם לא התכוון להגיע לניו ג'רזי. לבסוף החליטו שתי המדינות לחלוק בבעלות על האי, אם כי החלטה זו תאורטית בלבד. בפועל, השלטון הפדרלי מנהל את האי, ולא אף מדינת משנה.	עריכה - תבנית - שיחה
3 באפריל 2025	פאול ארדש הוא מן המתמטיקאים הפוריים שחיו אי-פעם. הוא פרסם מעל 1,500 מאמרים, רובם הגדול עם מחברים-עמיתים. סך הכול ישנם 458 עמיתים כאלו, ובשל מספרם הרב, ארדש הפך בפולקלור המתמטי לנקודת מוקד, שמכונה "גרף המאמרים": מחברים שפרסמו מאמר עם ארדש נחשבים בעלי "מספר ארדש 1". אלו שלא פרסמו מאמר עם ארדש עצמו, אבל פרסמו מאמר עם מתמטיקאי שכן עשה זאת, הם בעלי "מספר ארדש 2" (כאלו יש כ-7,000), וכן הלאה. בדומה לארדש, בעולם הקולנוע נהוג מיפוי דומה, שבמרכזו השחקן קווין בייקון. קיים גם "מספר ארדש-בייקון", שהוא סכום מספר ארדש של אדם ומספר בייקון שלו. רוב בעלי מספר ארדש-בייקון הם מתמטיקאים ומדענים, שהשתתפו בסרטים בתפקידי אורח. אולם קיימים גם שחקנים מקצועיים בעלי מספר זה שהשתתפו במהלך לימודיהן בכתיבת מאמרים מדעיים.	עריכה - תבנית - שיחה
4 באפריל 2025	ציור (1896, האמן-ג'וזף קלמנס קאופמאן) המתאר תרגיל של הצבא השווייצרי בימי שלום פועל חיל האוויר השווייצרי רק בשעות היום – בשעות העבודה המקובלות בשוק. סיבה אחת לכך היא תקציבית – יקר להפעיל עובדים ומיכון 24 שעות ביממה. סיבות נוספות קשורות בשמירה על איכות הסביבה, כמו הימנעות מנזקי רעש עקב טיסות מטוסים תדירות, שפוגעות בתיירות. השבתת החיל בלילות התפרסמה באירוע חטיפת מטוס של אתיופיאן איירליינס מעל שמי שווייץ. מכיוון שהאירוע התרחש בלילה, הוזנקו מטוסי קרב צרפתיים ולא שווייצריים לעבר המטוס החטוף, שליוו אותו עד נחיתתו בשדה התעופה של ז'נבה. שווייץ מפורסמת כמדינה נייטרלית, שמאות בשנים לא השתתפה בשום מלחמה. אפילו במלחמות העולם, שהתרחשו במאה ה-20, פעילותו של צבא שווייץ הסתכמה בערך בגיוס חיילי המילואים ובשהייה בכוננות בבסיסים. מאז שנת 1949, גם קוסטה ריקה שומרת על נייטרליות. אך בניגוד לשווייץ, קוסטה ריקה פירקה את צבאה לחלוטין מרגע שחוקקה חוקי נייטרליות. קוסטה ריקה היא המדינה הראשונה בעולם שפירקה את צבאה באופן חוקתי	עריכה - תבנית - שיחה
5 באפריל 2025	ג'ורג' וושינגטון ג'ורג' וושינגטון הוא נשיא ארצות הברית היחיד שנבחר לנשיאות פה אחד על ידי כל האלקטורים, בבחירות 1789 ו-1792. לעומתו, ג'ון קווינסי אדמס נבחר לנשיאות ב-1824 למרות שפיגר אחרי אנדרו ג'קסון הן במניין האלקטורים והן במניין הקולות - לאף אחד מארבעת המועמדים לא היה רוב מוחלט בקרב האלקטורים, והבחירה הועברה לבית הנבחרים, שם ניצח אדמס.	עריכה - תבנית - שיחה
6 באפריל 2025	תבנית:הידעת? 6 באפריל 2025	עריכה - תבנית - שיחה
7 באפריל 2025	ג'ורג' וושינגטון ג'ורג' וושינגטון הוא נשיא ארצות הברית היחיד שנבחר לנשיאות פה אחד על ידי כל האלקטורים, בבחירות 1789 ו-1792. לעומתו, ג'ון קווינסי אדמס נבחר לנשיאות ב-1824 למרות שפיגר אחרי אנדרו ג'קסון הן במניין האלקטורים והן במניין הקולות - לאף אחד מארבעת המועמדים לא היה רוב מוחלט בקרב האלקטורים, והבחירה הועברה לבית הנבחרים, שם ניצח אדמס.	עריכה - תבנית - שיחה
8 באפריל 2025	הצוללת U-505 באולם התצוגה, בשיקגן כשנגמרה מלחמת העולם השנייה, נדהמו בני משפחות מלחי הצוללת הגרמנית U-505 לגלות שיקיריהם בריאים ושלמים (למעט מפקד הצוללת, שהתאבד). בניגוד לשבויי המלחמה הגרמניים האחרים שהוחזקו בידי בעלות הברית, שמות מלחים אלו לא הופיעו ברשימות, הם לא זכו לביקורים מהצלב האדום והם גם לא שלחו מכתבים הביתה. איש מהשבויים האחרים לא סיפר כי נתקל במי מהם בבתי השבי. הצוללת U-505, שנחשבה לטרופה, למעשה נשבתה שלמה במהלך קרב, בידי מלחי משחתת מצי ארצות הברית ונגררה בחשאי לברמודה. שם הוקם למלחיה בית שבי סודי, מתוך חשש שהנאצים יבינו שהמסמכים הסודיים הרבים שבצוללת וגם מכשיר האניגמה שבה נחשפו לבעלות הברית. הצוללת נראית חדשה ויפה גם כיום, והיא מוצגת לקהל במוזיאון המדע והתעשייה שבשיקגו	עריכה - תבנית - שיחה
9 באפריל 2025	מארי קירי, כלת פרס נובל לפיזיקה ופרס נובל לכימיה, נפטרה ב-4 ביולי 1934 מאנמיה אפלסטית, כנראה בעקבות חשיפה לקרינה רדיואקטיבית במחקריה; באותה תקופה לא הייתה מודעות לסכנות הנובעות מקרינה מייננת. בבדיקות שנערכו בביתה של קירי כ-60 שנה לאחר מותה, נמצאו חומרים רדיואקטיביים במקומות רבים, בין השאר על ספרי הבישול שלה. בשנת 1995 הועבר ארון הקבורה שלה לפנתאון בפריז, וכך הייתה לאישה הראשונה שזכתה לכבוד זה. בפנתאון קבור גם בעלה פייר קירי, שנהרג מדריסת כרכרה, ובכך כנראה נמנע ממנו מוות מקרינה בדומה לאשתו.	עריכה - תבנית - שיחה
10 באפריל 2025	מראה בהריסות קרתגו מלבד זאת אני סבור שיש להרוס את קרתגו הוא ניב לטיני שנטבע במקור על ידי קאטו הזקן, אחד מהמדינאים הרומאים הבולטים והמשפיעים בתקופתו. קאטו רחש איבה עמוקה לקרתגו וחשש מפניה, רגשות שנבעו משנותיו כחייל במהלך המלחמה הפונית השנייה. עם חזרתו לרומא הוא החל במסע תעמולה בסנאט הרומאי שמטרתו הייתה הכרזת מלחמה על קרתגו והשמדתה. במסגרת זו אימץ לעצמו קאטו הזקן מנהג לסיים כל נאום בקריאה להרוס את קרתגו. בסופו של דבר אכן חרבה קרתגו במלחמה הפונית השלישית. כיום משתמשים באמרה לתיאור דעה שהמחזיק בה מביע אותה בפומבי לעיתים קרובות, ולתיאור אדם הניחן בנחישות ודבקות במטרה, ואולי אף בעקשנות יתר.	עריכה - תבנית - שיחה
11 באפריל 2025	תבנית:הידעת? 11 באפריל 2025	עריכה - תבנית - שיחה
12 באפריל 2025	תבנית:הידעת? 12 באפריל 2025	עריכה - תבנית - שיחה
13 באפריל 2025	האסטרואיד 99942 אפופיס נקודה קטנה בשמי הלילה של 13 באפריל 2029 תסמן את מיקומו של האסטרואיד אפופיס שיתקרב אל כדור הארץ עד למרחק קטן מעשירית המרחק לירח. אם אפופיס יעבור דרך "חור המנעול", כלומר אזור קטן בחלל שקוטרו כ-800 מטר, אזי הוא יילכד בכוח הכבידה של כדור הארץ, ובמקרה זה קיים סיכוי שהוא יתנגש בו בשנת 2036 או 2037. ההתנגשות, אם תהיה, עלולה לגרום להרס משמעותי במדינות הסמוכות למקום הפגיעה או לגלי צונמי אדירים.	עריכה - תבנית - שיחה
14 באפריל 2025	אגן הניקוז של נהר אמזונאס, במערכת הניקוז הכללית של האמזונאס נהר האמזונאס הוא האדיר בנהרות תבל. חמישית מכמות המים המתוקים בעולם שזורמים לים, מקורה באמזונאס. לנהר למעלה מ-1,100 יובלים וכ-14,000 יובלי משנה, כמה מהם ארוכים מ-1,500 ק"מ. שטח אגן הניקוז שלו כ-7 מיליון קמ"ר, כשטחה של ארצות הברית ללא אלסקה. ספיקתו של הנהר כ-220,000 מ"ק בשנייה, די כדי למלא את הכנרת עד תומה בחמש שעות, לו הייתה ריקה. האמזונס ממתיק את מי האוקיינוס האטלנטי ומשנה את צבעם עד למרחק של 320 ק"מ משפך הנהר. לאורך אלפי ק"מ בברזיל זורם הנהר בשיפוע זעיר של 21 מילימטר לק"מ, שבגללו הזרימה איטית וגאות האוקיינוס מורגשת למרחק רב במעלה השפך.	עריכה - תבנית - שיחה
15 באפריל 2025	מפת קומת בית המלון בה החולה הראשון בהונג קונג הדביק רבים משכניו, מבלי לפגוש אותם פנים אל פנים. ב-2002, בסין, אדם נדבק במחלה לא מוכרת מחיות בר. הוא הדביק אנשים נוספים, ואלו התאשפזו והדביקו את רופאיהם, למרות כל אמצעי הזהירות של בתי החולים. אחד מהרופאים שנדבקו טס להונג קונג, על אף שחש ברע. שם הוא הדביק, בין השאר, עשרות מדיירי בית מלון שכלל לא פגש בהם, לאחר שהם עברו במסדרון אחרי שהוא, כנראה, התעטש בו. חקירות אפידמיולוגיות גילו גם שהנגיפים עברו דרך מערכת הביוב מדירת אחד המודבקים בעיר אל מערכת מיזוג האוויר של הבניין כולו, ומשם נישאו ברוח והדביקו את דיירי הבתים המשותפים הסמוכים. העיר הפכה למדגרת מגפת הסארס הקטלנית, שהתפשטה לכ-30 מדינות וחלו בה כ-8,000 איש. אולם לפתע, ארבעה חודשים מיום הדבקות החולה הראשון, ההידבקויות פסקו.	עריכה - תבנית - שיחה
16 באפריל 2025	קטע ממגילת המקדש מגילת המקדש היא המגילה הארוכה מבין מגילות ים המלח; אורכה הוא כ-8.15 מטרים. המגילה היא חיבור הלכתי, הכולל נוסח משוכתב של חלקים מן התורה. המגילה עוסקת במועדים ופרטי ההלכות של חגים ומועדים, מהם כמה שאינם מוכרים לנו כיום, הלכות בית המקדש ובניינו, באופן המשלים את הידוע לנו מן התורה לגבי בית המקדש, תורת המלך והלכות המינהל הציבורי. המגילה נכתבה בתקופה החשמונאית.	עריכה - תבנית - שיחה
17 באפריל 2025	גשר מצודת לונדון בשנות השישים הסיטה ממשלת בריטניה תקציבים מפיתוח וייצור מטוסי קרב לתחום הטילים המונחים. מדיניות זו פגעה בתעשיית התעופה הבריטית ובמורל טייסי חיל האוויר המלכותי. בשנת 1968 הודיעה הממשלה על קיצוצים גם בחיל האוויר עצמו, כולל ביטול המפגן האווירי השנתי שלו. כאות מחאה ערך סגן אלן פולוק, טייס קרבי ששירת בחיל, מפגן אווירי על דעת עצמו. לאחר שהמריא למשימת תחזוקה מאושרת נפרד פולוק מהגף, ועבר לטיסה נמוכה ולמרכז לונדון. הוא הקיף שלוש פעמים את בית הפרלמנט, חלף כמעט בגובה פני המים ליד אנדרטת חיל האוויר המלכותי שעל גדת נהר התמזה, המשיך אל גשר מצודת לונדון ועבר בחלל שבין מגדלי הגשר ושני מפלסיו – מלבן ברוחב 60 מטר ובגובה 43 מטר – כל זאת בעת שהגשר המה אדם. זו הייתה הפעם הראשונה שבה עבר שם מטוס סילון. בדרכו לבסיסו ערך פולוק גם יעפים נמוכים מעל שדות תעופה שונים של החיל, כשמטוסו הפוך. פיקוד החיל לא העמיד את פולוק למשפט צבאי, כדי לא לתת לו במה להעלאת טענותיו נגד הממשלה.	עריכה - תבנית - שיחה
18 באפריל 2025	מחסום ערבי בשער הגיא נגד שיירות יהודיות לירושלים במלחמת העצמאות ישראל בר מונה על ידי דוד בן-גוריון לכתוב את ההיסטוריה הרשמית של מלחמת העצמאות כיוון שהיה דוקטור בהיסטוריה. מאוחר יותר נתגלה כמרגל למען ברית המועצות ונידון לעשר שנות מאסר ואף הסתבר שבדה לעצמו את התואר האקדמי עם עלייתו לארץ ישראל.	עריכה - תבנית - שיחה
19 באפריל 2025	מפת סנקט פטרבורג מהמאה ה-18 שמה של העיר הרוסית סנקט פטרבורג שונה בשנת 1914 לפֶּטְרוֹגְרָד. בשנת 1924, בעקבות מותו של ולדימיר איליץ' לנין, ניתן לעיר השם לנינגְרָד, ועם קריסת ברית המועצות הוחזר לה שמה המקורי. באנגלית מכנים אותה סֵיינט פִּיטֶרסְבֶּרג, בגרמנית זַנְקְט פֶּטֶרְסְבּוּרג, ואילו דוברי הרוסית מעדיפים לקרוא לה בקיצור פיטר.	עריכה - תבנית - שיחה
20 באפריל 2025	חותם הסנאט האמריקני בניסיון לעצור פיליבסטר שבו השתתף הסנאטור הרפובליקני רוברט לה פולט ב-1908, הורעלה כוס השתייה שלו במידה שהיה בה די להביא למותו. הסנאטור הספיק ללגום מליקר הביצים שהיה בכוס, חש שמשהו אינו כשורה, ולא המשיך לשתות ממנה. הוא נאם במשך 8 שעות נוספות, ובסך הכול ארך נאומו 18 שעות. בסופו של דבר ניסיון הפיליבסטר נכשל. רצף הנאומים של משתתפי הפיליבסטר נפסק כשסנאטור אחר, שהיה עיוור, פינה את הבמה לחבר מפלגתו שלא שהה באותה עת בתוך האולם.	עריכה - תבנית - שיחה
21 באפריל 2025	אסון הדבשה של בוסטון התרחש בשכונות הצפוניות של בוסטון שבמסצ'וסטס, במזקקה של Purity Distilling Company, ב-15 בינואר 1919. באותו זמן, דבשה (מולאסה) הייתה הממתיק העיקרי בארצות הברית, והשתמשו בה כמרכיב בדברי מתיקה, כמו גם להכנת רום. מכל דבשה בגובה 15 מ', שהכיל 9.5 מיליון ליטר של דבשה, התפוצץ. הפיצוץ היה חזק עד כדי כך שהקורות של מסילת ברזל מוגבהת סמוכה נקרעו ורכבת שעברה על גב מסילת הברזל, נפלה ממנה. מספר בניינים באזור קרסו, עקב הפיצוץ. הדבשה זרמה מהמכל ההרוס בגל בגובה שבין 2.5 ל-4.5 מטר ובמהירות של 56 קמ"ש. 21 אנשים נהרגו ו-150 נפצעו תחת גל הדבשה שמחץ וחנק רבים מהנפגעים עד מוות. עבודות הניקיון נמשכו שבועיים והשתתפו בהן מעל 300 איש, שקרצפו את הדבשה מאבני הרחוב, מהתיאטראות, מהעסקים, מהמכוניות ומן הבתים. נמל בוסטון היה צבוע חום עד הקיץ. סיבת התאונה לא התבררה עד היום. אחת ההשערות היא שהמכל מולא מעבר לקיבולתו בשל הבהילות לייצר דבשה עבור משקאות חריפים לפני אישור חוק היובש. השערה אחרת היא שהמכל התפוצץ עקב תסיסה בתוכו. השערה נוספת היא שהמכל הושפע מעליית הטמפרטורות החריגה באותו יום – הטמפרטורה עלתה מ-17° מתחת לאפס ל-4°, בפרק זמן קצר.	עריכה - תבנית - שיחה
22 באפריל 2025	סמל ממלכת ירושלים המקורי אף על פי ששלטונם של הצלבנים בירושלים הסתיים באופן סופי ב-1244, התואר "מלך ירושלים" עדיין שריר וקיים: מלך ספרד, פליפה השישי, מחזיק בין שלל תואריו גם בתואר "מלך ירושלים", שכן הוא יורש של שארל מאנז'ו מלך נאפולי, שקנה את התואר מידי הטוענת לכתר ממלכת ירושלים, בשנת 1277. באופן אירוני דווקא כובש ירושלים הצלבני הראשון, גוטפריד מבויון, סירב לתואר "מלך ירושלים", והסתפק בכינוי "מגן הקבר ה"קדוש"".	עריכה - תבנית - שיחה
23 באפריל 2025	להבה של גז בישול במבער ביתי אתאנתיול הוא תרכובת הנמצאת באופן טבעי בגוף בעלי חיים ומשתחררת בכמויות גדולות לאחר המוות. האף האנושי רגיש במיוחד לתרכובת ומסוגל להריח חלק אחד מתוך חמישים מליון מולקולות אוויר. בתעשיית הגז היטיבו לנצל עובדה זו והם מוסיפים אתאנתיול לגז ביתי חסר הריח כדי שבני אדם יוכלו לזהותו בקלות, אך לא רק בני אדם רגישים לריח. אוכלי נבלות רבים מזהים את הריח כריח המוות ולהקות נשרים של קתרטס תרנגולי נוהגות להתאסף מעל דליפות של צינורות גז וכך מאפשרים זיהוי מהיר של הדליפה.	עריכה - תבנית - שיחה
24 באפריל 2025	במסגרת מבצע זעם הא-ל הקים המוסד צוות רחב לצורך איתורם של אנשי "ספטמבר השחור", האחראים לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, ולצורך התנקשות בחייהם. המוסד נקט בלוחמה פסיכולוגית ובמקרים מסוימים אף פרסם בעיתונות מודעות אבל על המיועדים לחיסול מספר ימים לפני ההתנקשות עצמה.	עריכה - תבנית - שיחה
25 באפריל 2025	תרשים המדגים השתלת לב השתלת האיברים המוצלחת הראשונה באדם התרחשה בשנת 1954 בבוסטון שבארצות הברית כאשר כליה נלקחה מאדם והושתלה באחיו התאום. השתלה זו התאפשרה עקב ההתאמה המלאה בין התורם והמקבל בשל היותם תאומים זהים. לולא התאמה מספקת, המערכת החיסונית של המקבל דוחה את ההשתלה. כיום מתבצעות בעולם מאות אלפי השתלות מדי שנה, רובן ככולן ללא קרבה משפחתית בין התורם והמקבל. הדבר מתאפשר על ידי בדיקת רקמות לפני ההשתלה ותרופות חדשות מונעות דחייה.	עריכה - תבנית - שיחה
26 באפריל 2025	תבנית:הידעת? 26 באפריל 2025	עריכה - תבנית - שיחה
27 באפריל 2025	תבנית:הידעת? 27 באפריל 2025	עריכה - תבנית - שיחה
28 באפריל 2025	תבנית:הידעת? 28 באפריל 2025	עריכה - תבנית - שיחה
29 באפריל 2025	תבנית:הידעת? 29 באפריל 2025	עריכה - תבנית - שיחה
30 באפריל 2025	תבנית:הידעת? 30 באפריל 2025	עריכה - תבנית - שיחה