עשרת בני רב פפא

עשרת בני רב פפא הם עשרה אמוראים אשר נהוג להזכיר את שמותיהם בסיום מסכת.

זהותם

1. חנינא בר פפא - בן הדור השלישי לאמוראי בבל. הוזכר פעמים רבות בתלמוד בבלי בעיקר בדברי אגדה. יש המשערים כי הוא רבי חנינא בר פפי.

2. רמי בר פפא - אף הוא בן הדור השלישי לאמוראי בבל (נפטר ד'ס"ה). אחותו היתה נשואה לרב אויא.

3. נחמן בר פפא - מאמוראי בבל. הוזכר בתלמוד כנושא ונותן בשמועה של רפרם בר פפא בשם רב חסדא, ופעם נוספת בה מסופר כי הייתה לו גינה שלא הצמיחה ירק, והתפלל על הגשם ונענתה תפילתו. רב נחמן הסביר זאת בדברי רב אסי שה' מתאווה לתפילתם של צדיקים.

4. אחא בר פפא (או בר פפי) - כונה רבי אחא אריכא. מאמוראי בבל, שם למד אצל רב הונא. לאחר מכן עלה לארץ ישראל ולמד אצל רבי אבהו, רבי אבא ורבי זירא תלמידי רבי יוחנן. הוזכר פעמיים במסכת סנהדרין כשהביא מקור לדיני המשנה מפסוקים ובמקומות רבים נוספים.

5. אבא בר פפא - רב האי גאון גרס אבא מר בריה דרב פפא, וכתב שהוא בנו של רב פפא המוזכר מספר פעמים במסכת כתובות. אמנם, הגרסה המצויה היא אבא בר פפא, והוא אמורא אחר מאמוראי בבל, חברו של רבי זירא, שעלה לארץ ישראל בתקופת רבי יוחנן.

6. רפרם בר פפא - בן הדור הרביעי לאמוראי בבל (בסביבות ד'ק'), תלמידו של רב חסדא, וכמעט כל מאמריו בש"ס, בהלכה ובאגדה, הם בשמו. חברו של רבא.

7. רכיש בר פפא - אמורא בבלי בדור הראשון או השני, ככל הנראה תלמידו של רב. הלכה אחת שמסר בשם רב בהלכות טרפות מוזכרת פעמיים בתלמוד: לקתה בכוליא אחת - טרפה.

8. סורחב בר פפא - אמורא ארץ ישראלי, כנראה בדור השלישי. שמו הוזכר בתלמוד פעם אחת בלבד כשאמר שמועה מאת זעירי: מאי הינומא? סורחב בר פפא משמיה דזעירי אמר: תנורא דאסא (חופה עגולה מענפי הדס).

9. אדא בר פפא - הוזכר פעם אחת בתלמוד בבלי במסכת בבא קמא: אמר רבי אחא בר פפא משום רבי אבא בר פפא משום רבי אדא בר פפא ... מתריעין על החיכוך בשבת ודלת הננעלת לא במהרה תפתח והלוקח בית בארץ ישראל כותבין עליו אונו אפילו בשבת.

10. דרו בר פפא - הוזכר פעמיים בתלמוד בבלי, ובשתיהן אמר שמועה בשם רב. רבי אהרן הימן כתב שהוא בנו של רב פפא סבא.

מלבד אלו, אמוראים רבים נוספים הם בני פפא אך אינם נמנים במניין זה.

רב האי גאון נשאל לזהות עשרת אמוראים אלו והאם הם בני רב פפא תלמיד רבא, והשיב כי רק אבא מר בריה דרב פפא הוא בנו, אך השאר אינם בניו. רב האי משער כי שאר האמוראים אינם בעלי קשר משפחתי, ומציין שחלקם קבורים במעלה נהר פרת. רבי אברהם זכות כתב שחלקם היו בניו של רב פפא סבא תלמידו של רב. אך ראה להלן בשם הרמ"א בטעם מנהג הזכרת שמותיהם, שעשרת האמוראים הם אחים בני רב פפא.

מקור המנהג

מנהג הזכרת שמות עשרת האמוראים בסיום נמצא לראשונה בדברי רב האי גאון, בסיום פרק כסגולה נגד שכחה.

שמות וסדר האמוראים לפי דבריו הם: ”חננא בר פפא, רמי בר פפא, נחמן בר פפא, אחא בר פפא, אבא מר בריה דרב פפא, רפרם בר פפא, רכיש בר פפא, סורחב בר פפא, אדא בר פפא, דרו בר פפא”. רב האי נתן סימן לזכור את סדר שמותיהם: ”חננא רמא ליה נהמא לאחוי אבא דבביה דאפיק לריכשיה סרחביה אדא לבי דרו”, וכותב עוד כי קודם הזכרת שמותיהם נוהגים לומר: ”נהדר מר עלה? הדרנא עלך ודעתן עלך, לא תתנשי מנן ולא נתנשי מנך לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי (ג' פעמים). יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו שתהא תורתך עמנו בעולם הזה, ולא תנשי מפינו לעולם הבא”. מאוחר יותר ציין רבי אברהם זכות 10 שמות בני רב פפא, והוסיף שיש לחזור על הנוסח שבע פעמים. השם משמעון כותב שהמנהג תוקן על ידי רב פפא עצמו.

נהוג לומר את הנוסח רק בסיום מסכת (ולא בסיום כל פרק), כחלק (בשינויים קלים) מנוסח ההדרן הארוך הכולל הוספות רבות מאוחרות.

ב'הבדלה דרבי עקיבא' (קובץ תפילות קדום הנאמרות בעת ההבדלה) שמות בני רב פפא מוזכרים לאחר התפילה למניעת שכחה, ולאחריהם הפסוקים: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' לַמֽדֵנִי חֻקֶּיךָ”, ”טוֹב אַתָּה וּמֵטִיב לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ”, ו”לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ כִּי בָם חִיִּיתָנִי”. קובץ התפילות נמצא על ידי גרשם שלום בקולופונים ותוארך על ידו לסוף ימי הגאונים. אהרן ארנד משער כי התפילה מייצגת^{[דרושה הבהרה]} מסורת מראשית תקופת הגאונים.

טעם המנהג

מספר טעמים נכתבו למנהג אמירת שמותיהם בסיום מסכת:

• רב האי גאון כתב כאמור שהזכרת שמותיהם היא סגולה נגד שכחה.

• הרמ"א כתב שרב פפא שהיה עשיר היה עורך סעודת מצווה בכל סיום מסכת של בניו, ולכן זכה שנאמרים שמות בניו בסיום. בדומה לכך כתב רבי יוסף זכריה שטרן שמאחר שמנהגו של אביי היה לערוך סעודת סיום מסכת לבני הישיבה, מסתבר שרב פפא המשיך במנהג זה לאחר שמונה לראשות הישיבה, כאשר הוא מפקיד את בניו על כך.
• בנוסף, הרמ"א מבאר שעשרת בני רב פפא הם כנגד עשרת הדיברות, ועשרת המאמרות שנברא בהם העולם. ובעת שמסיימים מסכת, אומרים את שמותם בכדי להתחיל שוב בלימוד מתחילת התורה, כשם שמתחילים בפרשת בראשית בעת סיום התורה בשמחת תורה.
• השם משמעון כתב שכל עשרת בני רב פפא מתו על קידוש השם ולעילוי נשמתם תיקן להזכיר את שמותיהם בכל סיום מסכת.
• אהרן ארנד מציע שזוהי דרך להתחבר עם דמותם של תלמידי חכמים המסמלים את זכירת התורה, והמספר עשר נבחר כמספר טיפולוגי המייצג שלמות. אמוראים אלה נבחרו משום המכנה המשותף בשם אביהם "פפא", אף שאינו אותו אדם, ולא ניתן למצוא עשרה שמות נוספים בעלי מכנה משותף דומה.

קישורים חיצוניים

• רבי ישראל הורניק, קונטרס בני רב פפא, בתוך: שו"ת פאר ישראל, צ'רנוביץ' תרצ"ה, באתר היברובוקס
• הרב משה לייטר, הזכרת בני רב פפא בסיום מסכת, בתוך: סיני לג, עמ' נ"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
• אהרן ארנד, הזכרת בני רב פפא בסיום הלימוד, סידרא, ה (תשמ"ט), עמ' 25-17, באתר JSTOR
• דינין, משה - גולדברג, חיים בנימין, יומא טבא לרבנן, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• עשרת בני רב פפא באתר פורטל הדף היומי
• לאלו עשרה תלמידי חכמים מסרו רבינא ורב אשי להגיה את הש"ס כשגמרו לסדרו? - דרשו, באתר דרשו, ‏26 בינואר 2016