רבי שלמה אריה לייב ויינשלבוים
 | |
| תמונת האוהל שעל קברו | |
| לידה |
א' בחשוון ה'תר"ט בלנדוב |
|---|---|
| פטירה | י' בתמוז ה'תרפ"ז (בגיל 78) |
| מקום קבורה | טיטשין |
| ידוע בשל | אדמו"ר בטיטשין |
| חיבוריו | הכנת לב לתפלה |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| רבותיו | רבי חיים אורי מריישא; רבי חיים מצאנז; רבי יחזקאל שרגא משינאווא; רבי יעקב משה מקמארנא; רבי מנחם מנדל הרטמן |
| בת זוג | חוה אלטע |
| אב | רבי זאב וולף |
| אם | מירל |
נוסח מצבת קברו
|
|---|
|
פ"נ אדמו"ר הרב הצה"ק רבש"י מו"ה שלמה ארי' ב"ר זאב זצלל"ה |
| רבי אבא וואקס, ברכה שלמה, תרפ"ח, עמ' ב', ב' |
רבי שלמה אריה לייב ויינשלבוים (א' בחשוון ה'תר"ט - י' בתמוז ה'תרפ"ז) היה אדמו"ר בטיטשין, ונודע בשם רבי שלמה לייב מטיטשין. מחבר ספר "הכנת לב לתפלה".
ביוגרפיה
נולד בבלנדוב לרבי זאב וולף ולמירל בן אחיו של רבי שלמה לייב מלענטשנא[1]. מסופר שנקרא על שם רבי שלמה לייב מלענטשנא אחר שהתגלה בחלום לאביו וציווה עליו לקרוא לבנו על שמו[2].
נודע כמתמיד כבר בימי ילדותו והיה מוכר את ארוחתו היומית במטרה לרכוש בהם נרות כדי שיוכל ללמוד בתורה גם בלילות[3]. בבחרותו נסע ללמוד אצל רבי חיים אורי מריישא אשר העיד עליו שכל מחשבתו ומגמתו לקיים 'ולדבקה בו'[2], רבי חיים אורי מריישא נסע עמו לצאנז וקרבו אל רבי חיים מצאנז והוא נשאר שם ללמוד אצלו, לאחר פטירתו היה תלמידו של בנו רבי יחזקאל שרגא משינאווא וכן היה תלמידו של רבי יעקב משה מקמארנא. את תורת הקבלה למד אצל רבי מנחם מנדל הרטמן מבוריסלב[3]. היה נוסע אל רבים מגדולי החסידות בדורו[4].
נשא את חוה אלטע[5] בתו של רבי חיים יהודה גינצברג מצאנז. לאחר נישואיו התגורר בצאנז. לאחר כמה שנים כשלא היה לו במה לכלכל את בני ביתו נאלצה אשתו לעבור להתגורר בבית חמיה בבלנדוב והוא נשאר עוד כמה שנים ללמוד אצל רבו בצאנז. לאחר כמה שנים עבר גם רבי שלמה אריה לייב לבלנדוב והחל לעסוק מעט במסחר אך לימים כאשר הכיר אביו בגדלותו ציווה עליו אביו שיפסיק לעסוק במסחר על מנת שיוכל לעסוק בתורה ללא טרדות והוא לקח על עצמו את העול לפרנס את בני ביתו, אך רבי שלמה אריה לייב לא רצה שהעול יוטל על אביו לכן עבר לטיטשין שם לימד שמונה בחורים כשמשבעה מהם נטל שכר לימוד ואת השמיני לימד חינם כדי שלא תהיה עבודתו רק בשביל כסף[6].
בפקודת רבו רבי יחזקאל משינאווא החל לנהוג באדמו"רות בטיטשין[3] ואלפי חסידים הסתופפו בצלו[7].
היה מעורר רבות על נושא התפילה ואף כתב ספר מיוחד בנושא וכן נודע בהתלהבותו הגדולה בשעת התפילה[8].
נפטר י' בתמוז ה'תרפ"ז ונטמן בטיטשין.
ספריו
- הכנת לב לתפלה, בענייני תפילה על סדר התורה. המחבר התבטא אודות הספר "תמיה לי וחידוש שמכל תלמידי הבעל שם טוב עד כה לא עשה שום אחד חיבור כזה שיהיה שוה לכל נפש והוא דבר הנצרך כי תפילה לכל מסורה[9].
- מדרש ילמדנו, מכתבים בעניני קבלה שכתב אליו רבו רבי מנחם מנדל מבוריסלאב[דרושה הבהרה].
כן כתב ספרים רבים שנאבדו במהלך השנים[6].
קישורים חיצוניים
- רבי אברהם שטרן, מליצי אש, עמ' ע"ו, על חודש שבט , במילואים בסוף הספר י' תמוז, ערך תפ"ד, באתר היברובוקס.
- הרה"ק רבי שלמה לייב מטיטשין זי"ע, עלים לתרופה, ו' תמוז תש"ע, גליון תשי"ח, באתר היברובוקס.
- הרה"ק רבי שלמה לייב ויינשלבוים זיע"א מטיטשין באתר בית הוראה אביר יעקב.
- אדמו"ר רבי שלמה אריה ויינשלבוים מטיצ'ין באתר MyTzadik.
- רבי שלמה אריה לייב מטיטשין באתר Yuhrzeit.
הערות שוליים
- ↑ רבי אבא וואקס, ברכה שלמה, תרפ"ח, עמ' א.
- ^ 2.0 2.1 רבי אבא וואקס, ברכה שלמה, תרפ"ח, עמ' ב.
- ^ 3.0 3.1 3.2 הרה"ק רבי שלמה לייב מטיטשין זי"ע, עלים לתרופה, ו' תמוז תש"ע, גליון תשי"ח.
- ↑ רבי אברהם שטרן, מליצי אש, עמ' ע"ו, על חודש שבט , במילואים בסוף הספר י' תמוז, ערך תפ"ד.
- ↑ הרב אהרן שפירא, ימי זכרון, עמ' נ"ח, י תמוז.
- ^ 6.0 6.1 הרה"ק רבי שלמה לייב ויינשלבוים זיע"א מטיטשין באתר בית הוראה אביר יעקב.
- ↑ רבי אברהם שטרן, מליצי אש, עמ' ע"ו, על חודש שבט , במילואים בסוף הספר י' תמוז, ערך תפ"ד; טיצ'ין TYCZYN באתר מרכז מורשת יהדות פולין.
- ↑ ראו: הכנת לב לתפלה, הקדמה לספר "דברים אחדים" מאת חתנו; רבי אבא וואקס, ברכה שלמה מוזכר שם פעמים רבות וכן בנוסח המצבה.
- ↑ הכנת לב לתפלה, הקדמת המו"ל.