מטוס נשיאותי
מטוס נשיאותי הוא, במדינות רבות, מטוס נוסעים או מטוס מנהלים אשר מסופק ומתוחזק על ידי גורם רשמי של אותה מדינה, לרוב חיל האוויר, לצורך תנועה אווירית של המנהיג או זרועות שונים של בכירי המדינה. ייחודו של המטוס הוא בציודו המיוחד המאפשר הגנה על המנהיג וכן בציוד תקשורת מתקדם ומוצפן המאפשר את המשך ניהול ענייני המדינה גם בעת התנועה האווירית. מטוס זה צבוע בצבעי הלאום, מעוטר בסמל של אותה המדינה ונושא עליו כיתוב רשמי של שמה.
במדינות רבות לא קיים מטוס ייחודי עבור המנהיג, וזה משתמש במטוס נוסעים רגיל, לרוב מחברת הדגל של מדינתו. כמו כן, בחלק מן המדינות נמצא בשימוש המנהיג מסוק מאחר שעלותו יחסית זולה והתנועה באמצעותו מהירה, יעילה ונוחה יותר מאשר בכביש.
היסטוריה
ראו גם – היסטוריה של התעופה |
ב-15 ביולי 1910 היה פרדיננד הראשון, מלך בולגריה למנהיג הראשון לטוס במסגרת תפקידו בעת ביקורו הרשמי בבלגיה[1].
שימוש מאוחר יותר עשה ראש ממשלת הממלכה המאוחדת, דייוויד לויד ג'ורג', במטוס Airco DH.4 (אנ'), בעת הגעתו לועידת השלום בפריז ב-1919. מטוס זה תוכנן כמפציץ עבור מלחמת העולם הראשונה, והוסב במטוס נוסעים לשני נוסעים. זה היה כנראה המטוס הראשון אשר הוסב לצרכים של ראש מדינה.
המלוכה הבריטית הייתה הראשונה עם מטוס רשמי המיועד עבור ראש מדינה, עם קבלתם של שני מטוסי ווסטלנד וופיטי (Westland Wapiti) בבסיסי חיל האוויר המלכותי בשנת 1928 ועד 1935 רכש אדוארד כנסיך ויילס עוד 13 מטוסים. לאחר שנהיה אדוארד השמיני למלך ב-1936 הוא היה הראשון להקים יחידה מיוחדת עבור הטסת מנהיג, כאשר בתחילת דרכה השתמשה לצורך כך במטוסי de Havilland Dragon Rapide (אנ') אשר במאי 1937 הוחלפו למטוסי Airspeed AS.6J Envoy III (אנ').
טיסות של נשיא ארצות הברית לפני מלחמת העולם השנייה, הן בתוך המדינה ובכלל, היו נדירות. פרנקלין דלאנו רוזוולט היה לנשיא הראשון לבצע טיסה טרנס-אטלנטית, כאשר טס לועידת קזבלנקה ב-1943 וזאת באמצעות מטוס ימי בואינג 314 אשר אויש בידי צוות של פאן אמריקן וורלד איירווייז.
לאחר מלחמת העולם השנייה מדינות ברחבי העולם הכשירו מטוסים לצרכי טיסות מנהיגיהן.
בישראל
- ערך מורחב – מטוס ראש הממשלה
מאז קום המדינה נהגו ראשי ממשלת ישראל לטוס לביקורים רשמיים באמצעות טיסות סדירות, או במטוס מוחכר, לרוב מחברת אל על.
הטיסה הראשונה של ראש ממשלת ישראל מחוץ למדינה הייתה בסוף 1950, בטיסה שנשמרה בחשאיות, הוגדרה פרטית, ובמהלכה נפגש דוד בן-גוריון עם ראש ממשלת יוון סופוקליס ווניזלוס (Sofoklis Venizelos).[2]
הטיסה הטראנס-אטלנטית הראשונה של ראש ממשלת ישראל, ביקורו של דוד בן-גוריון בארצות הברית, בוצעה על ידי מטוס לוקהיד קונסטליישן של חברת "אל על" שהמריאה ב-2 במאי 1951.[3]
במהלך העשור השני של המאה ה-21, בשורה של החלטות וועדה שמונתה לבחינת הנושא, אושר קידומו של מטוס ראש הממשלה שכינויו נקבע בהמשך להיות "כנף ציון". נכון לנובמבר 2020 עדיין לא ביצע המטוס טיסה למטרה שלשמה נועד.
בנוסף חיל האוויר הישראלי מחזיק מספר כלי טיס, ביניהם מטוס מנהלים מסוג גאלפסטרים 5 ("נחשון")[4] ומסוקים, המשמשים את ראשי המדינה לטיסות קצרות טווח.
מדינות נוספות
דגל | שם המדינה | דגם המטוס/מסוק | הערות |
---|---|---|---|
אוגנדה | מיל מי-17 | נשיא אוגנדה משתמש במסוק חיל האוויר ייעודי לטיסותיו בתוך המדינה, והוא מכיל מקום ל-12 נוסעים ומצויד בחדר מנהלים. | |
אוזבקיסטן | בואינג 767-300 | מטוס VIP של צבא אוזבקיסטן. | |
אוסטריה | סאאב 105OE | המטוס, בעל 4 מקומות, שיך לחיל האוויר האוסטרי ומשמש לטיסות פנים. קנצלר אוסטריה נוהג להשתמש בטיסות סדירות של חברת הדגל אוסטריאן איירליינס. | |
אוסטרליה | חיל האוויר המלכותי האוסטרלי מחזיק מספר מטוסי VIP לצורכי הממשלה:
| ||
אוקראינה | אוקראינה היא חברת תעופה בבעלות ממשלת אוקראינה וזו משתמשת במטוסיה. | ||
אורוגוואי | אמבראר EMB 120 Brasilia (אנ') | טיסות באמריקה הדרומית מתבצעות גם במטוס ססנה 414 (אנ') | |
אזרבייג'ן | לרשותו של נשיא אזרבייג'ן ישנם שלושה מטוסים המוחזקים על ידי הממשלה. | ||
איחוד האמירויות הערביות | למדינה ישנים שבעה אמירים ולכל אחד מהם צי מטוסים משל עצמו:
| ||
איטליה | יחידת כנף 31 (אנ') של חיל האוויר האיטלקי אמון על צי מטוסי האח"מים, הכולל שלושה מטוסי איירבוס A319, שלושה מטוסי דאסו 900s ושני מטוסי דאסו פלקון 50s. נשיא איטליה וחברי ממשלתו משתמשים גם במסוק מסוג בואינג MH-139 גריי וולף, המשמש גם את האפיפיור. | ||
איי בהאמה | |||
איי מרשל | |||
איי סיישל | |||
איי פיג'י | בשנת 2016 נחת נשיא פיג'י ג'ורג' קונורוט בנמל התעופה אילת עם מטוס מסוג EADS CASA C-295 (אנ') של חיל האויר הצ'כי בעודו טס לבקר חיילי או"ם המוצבים בסיני.[5] | ||
איי קומורו | |||
איי שלמה | |||
אינדונזיה | בואינג 737-800 | החל משנת 2014, המטוס הנשיאותי של אינדונזיה (אנ'), המבוסס על מטוס בואינג 737-800, משמש את נשיא אינדונזיה וסגנו. לפני כן נהגו לשכור את שירותי חברת הדגל גארודה אינדונזיה. | |
איראן | שני מטוסי VIP שמוחזקים על ידי חברת התעופה מראז' איירליינס (Meraj Airlines) | ||
|
מתופעלים על ידי חיל האוויר האיראני | ||
אירלנד | לירג'ט 45 (Learjet 45) | יחידת ההטסה של השרים (MATS) היא חלק מחיל האוויר האירי {(אנ') והיא זו שדואגת להטסה מאובטת את בכירי המדינה. ליחידה ישנם מסוקי בואינג MH-139 גריי וולף המשמשים גם להטסה. | |
אל סלוודור | בל 412 (אנ') | מסוק לטיסות מקומיות. | |
האוקר 400 (אנ') | מטוס מנהלים לטיסות בינלאומיות. | ||
אלבניה | איירבוס A319 | מטוס שהושאל ממשלת תורכיה בינואר 2020, לפני כן נעזרו במטוסי מנהלים פרטיים. | |
אלג'יריה | איירבוס A340-500 | בנוסף יש מספר מטוסי מנהלים לשימוש הממשלה. לעיתים שוכרים מטוס מחברת הדגל הלאומית אייר אלג'יר. | |
אנגולה |
|
||
אנדורה | אין מטוס נשיאותי, בעבר עשו שימוש במטוס בואינג 707 של חיל האוויר הספרדי. | ||
אנטיגואה וברבודה | ראש הממשלה משתמש בטיסות מסחריות. | ||
אסוואטיני | |||
אסטוניה | |||
אפגניסטן | נעשה שימוש במטוסי החברות אריאנה נתיבי אוויר אפגנים וקאם אייר (אנ') | ||
אקוודור |
|
||
ארגנטינה | בואינג 737-200 | המטוס מיועד לטיסות רשמיות בינלאומיות, אך נשיא ארגנטינה משתמש גם במטוס אחר, מסוג בואינג 737-500 לטיסות פנים וטיסות בינלאומיות קצרות טווח. צי המטוסים הנשיאותי כולל גם מטוסים מסוג פוקר F28, לירג'ט 60 (Learjet 60) וכן מסוקים מתוצרת סיקורסקי. | |
אריתריאה | בומברדייה צ'לנג'ר | לפי דיווח משנת 2015. | |
ארמניה | איירבוס A319 | ||
ארצות הברית | בואינג VC-25 (אנ') | המטוס של נשיא ארצות הברית, אשר קוד הקריאה שלו הוא אייר פורס 1, הוא גירסה צבאית של המטוס בואינג 747. ישנם שני מטוסים זהים, כאשר יש תכנון להחליפם לשני מטוסים מדגם B המתקדם יותר. | |
בואינג C-32 (אנ') | ישנם 8 מטוסים מאותו הדגם, שהוא הגירסה הצבאית של בואינג 757. כאשר סגן נשיא ארצות הברית משתמש קוד הקריאה של המטוס הוא אייר פורס 2. כמו כן, ישנם שני מטוסים מסוג בואינג C-40 קליפר (אנ'), שהוא גירסה צבאית של בואינג 737-700. | ||
כאשר הנשיא טס במטוס מנהלים, קוד הקריאה הוא Executive One (אנ'). במקרה שהנשיא משתמש במסוק, קוד הקריאה הוא מארין 1. | |||
אתיופיה | |||
בהוטן | איירבוס A319 | מלך בהוטן וממשלתו משתמשים במטוסי חברת הדגל דרוק אייר. | |
בוטסואנה | בומברדייה גלובאל אקספרס | מטוס המופעל על ידי צבא בוטסואנה (אנ'), נכון ל-2015. | |
בולגריה | יחידה אווירית 28 (אנ'), חברה בבעלות המדינה שכפופה למשרדו של ראש ממשלת בולגריה, אחראית להטסת בכירי המדינה, תפעול ואחזקה המטוסים. הצי כולל (נכון ל-2018): איירבוס A319, דאסו פלקון 2000, שני מסוקי מיל מי-8 ומסוק אגוסטה AW-109 (אנ') | ||
בוליביה | דאסו פלקון 900EX EASy | מטוס לשימוש נשיא בוליביה. | |
דאסו פלקון 50 EX | מטוס מנהלים לצרכים ממשלתיים אחרים. | ||
בוסניה והרצגובינה | שני מטוסים מתוצרת ססנה איירקראפט קומפני, נכון ל-2015. | ||
בורונדי | גאלפסטרים 4 (אנ') | נכון ל-2015 | |
בורקינה פאסו | בואינג 727 | מטוס בעל רישום XT-BFA משמש לטיסות בטווח בינוני. שוכרים מטוסי מנהלים לטווחים רחוקים יותר. | |
בחריין | ישנם שני מטוסים לשימוש המלך. בנוסף אליהם, יש לממשלה מטוסים ומסוקים מדגמים שונים: בואינג 727, BAE 146, בל 430, מטוסי מנהלים מתוצרת גאלפסטרים איירוספייס ומסוקים מתוצרת סיקורסקי | ||
בלגיה | איירבוס A321 | מטוס האיירבוס שכור ומשמש את משפחת המלך. בנוסף מחזיק חיל האוויר מטוסי מנהלים מסוג דאסו פלקון 900 ושני מטוסים מתוצרת אמבראר. | |
בליז | |||
בלארוס |
|
מטוסים של חברת בלאביה שמתפקדים כמטוסים ממשלתיים. | |
בנגלדש | בואינג 787 | הנשיא וראש הממשלה משתמשים במטוס ייעודי עבורם של חברת הדגל בימאן בנגלדש איירליינס. לחיל האוויר של בנגלדש יש מסוקים VIP לשימוש הבכירים: שני מיל מי-17 ושני בל 212. | |
בנין | משתמשים במטוסי מנהלים פרטיים. | ||
ברבדוס | |||
ברוניי | לסולטאן ברוניי ומשפחת המלוכה ישנם מספר מטוסים שיוצרו בתצורה שיועדה עבורם. הצי כולל:
בעבר היו בשימוש הסולטאן גם מטוסי בואינג 747-400 ואיירבוס A340-200, וכן שני מטוסים סיקורסקי S-70A (אנ') שאחד מהם ניתן במתנה לחיל האוויר של מלזיה בשנת 2015. | ||
ברזיל | איירבוס A319 | מטוס אייר פורס 1 הברזילאי (אנ'), מסוג איירבוס A319 המוחזק על ידי חיל האוויר הברזילאי ונקרא על שם אלברטו סנטוס דימון, הוא מטוסו הרשמי של נשיא ברזיל וממשלתו והוא מיועד לטיסות בטווח קצר ובינוני. מטוס נוסף, מדגם בואינג 767 שכור משנת 2017 ועד 2025 מיועד לטיסות ארוכות טווח. ישנם גם מספר מטוסי מנהלים מתוצרת אמבראר המיועדים לטיסות בטווח קצר. | |
גאורגיה | בומברדייה צ'לנג'ר 850 (אנ') | מטוס המופעל על ידי ג'ורג'יאן איירווייז ומיועד עבור נשיא גאורגיה. | |
גאנה | דאסו פלקון 900EX | נכון לשנת 2015 | |
גבון | בואינג 777-200 | מטוס יד שניה לשימוש נשיא גבון (אנ'). | |
גואטמלה | נשיא גואטמלה משתמש במטוס מנהלים בן 10 מקומות לטיסות בינלאומיות, או במסוק לטיסות קצרות. לטווחים יותר ארוכים נעשה שימוש במטוס של חיל האוויר הגוואטמלי או בטיסות מסחריות. | ||
גיאנה | |||
ג'יבוטי | דאסו פלקון 7X (אנ') | ||
גינאה | |||
גינאה ביסאו | |||
גינאה המשוונית | |||
גמביה |
|
נכון לשנת 2015 | |
ג'מייקה | הממשל שוכר מטוס איירבוס A340 לטווחים ארוכים, ומטוסים בואינג 737-800 לטווחים בינוניים. כמו כן, נעשה שימוש במסוקים של צבא המדינה. | ||
גרמניה | איירבוס A340 | המטוס הרשמי (אנ'), הנקרא על שם המדינאי קונראד אדנאואר ששימש כקנצלר הראשון של גרמניה המערבית בתום מלחמת העולם השנייה, הוא מדגם איירבוס A340 ששימש בעבר את חברת לופטהנזה וכיום הוא מתוזק על ידי הלופטוואפה בבסיס שנמצא בנמל התעופה קלן/בון וכך כל מטוסי הממשלה בגרמניה.
הצי כולל:
כמו כן, באפריל 2019 הוזמנו שלושה מטוסי איירבוס A350-900, אשר מתוכננים להחליף מטוסי איירבוס A340 ואיירבוס A319. | |
גרנדה | |||
דומיניקה | |||
דנמרק | בומברדייה צ'לנג'ר 604 (אנ') | מוחזק על ידי חיל האוויר המלכותי הדני עבור משפחת המלוכה הדנית (אנ'). | |
דרום אפריקה | בואינג 737 | אינקווזי (אנ'), המופעל על ידי טייסת 21 של חיל האוויר הדרום-אפריקאי, הוא מטוסו הרשמי של נשיא דרום אפריקה. כמו כן, הטייסת מפעילה גם מספר מטוסי מנהלים עבור טווחים קצרים. לטווחים ארוכים נהוג לשכור מטוס איירבוס A340 או A330 מחברת הדגל הלאומי סאות' אפריקן איירווייז. | |
דרום סודאן | הממשל שוכר מטוס בואינג 737 של חברת רואנדאייר היות ליחסים הטובים השוררים בין שתי המדינות. | ||
האיטי | |||
האיים המלדיביים | |||
הודו |
|
אייר אינדיה 1 (אנ') הוא אות הקריאה לטיסות שבהן נוכח נשיא הודו, סגנו וראש ממשלת הודו. מאז 2003 נעשה שימוש במטוס בואינג 747-400 של אייר אינדיה, אשר מוחלפים בשני מטוסים בואינג 777-300ER שיהיו תחת אחריות חיל האוויר ההודי ואחד מהם כבר הגיע באוקטובר 2020. לטיסות קצרות נעשה שימוש במטוס בואינג 737. | |
הולנד | בואינג 737 | ממשלת הולנד מחזיקה מטוס (רישום PH-GOV) לשימוש משפחת המלוכה וכן את ראש ממשלת הולנד ובכיריה. ישנו גם מטוס גאלפסטרים 4 לשימוש הממשלה. לטווחים ארוכים נעשה שימוש במטוס שכור של חברת הדגל KLM. | |
הונגריה |
| ||
הונדורס | וסטווינד 1124 | ||
הממלכה המאוחדת | איירבוס A330 MRTT (אנ') | מטוס, המוחזק ומתופעל על ידי חיל האוויר המלכותי, משמש את ממשלת בריטניה ואת משפחת המלוכה הבריטית. בנוסף, חיל האוויר המלכותי מחזיק מסוק אגוסטה ווסטלנד AW109 (AgustaWestland AW109) ומטוס בריטיש אירוספייס 146 (אנ'). | |
הפיליפינים | פוקר F28 | כנף 250 של חיל האוויר הפיליפיני (אנ') אחראי על הטסת נשיא הפיליפינים (אנ'). צי המטוסים כולל מספר מטוסי מנהלים, כאשר פוקר F28 הוא המטוס העיקרי להטסת הנשיא. בשנת 2019 רכש הנשיא רודריגו דוטרטה מטוס מדגם גאלפסטרים G280 (אנ') במיגון התעשייה האווירית לישראל.[6]
לטיסות ארוכי טווח נעשה שימוש במטוסי חברת הדגל פיליפין איירליינס. | |
הרפובליקה הדומיניקנית | אירו קומנדר 500 (אנ') | חיל האוויר הדומיניקני (אנ') מפעיל צי של שלושה מסוקים, לטיסות בינלאומיות קצרות נעשה שימוש במטוס אירו קומנדר 500. | |
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו | |||
הרפובליקה המרכז אפריקנית | בכירי המדינה שוכרים מטוסים לנסיעותיהם. בשנת 2018 הנשיא פאוסטן-ארשאנז' טואדרה שכר מטוס בואינג 777 של אייר פראנס לצורך טיסתו לסין. | ||
וייטנאם | בכירי המדינה עושים שימוש במטוסיה של חברה הדגל וייטנאם איירליינס. | ||
ונואטו | |||
ונצואלה | איירבוס A319CJ | מטוס לשימוש הנשיא, אם כי הנשיא לשעבר הוגו צ'אווס נהג לטוס גם במטוס איליושין Il-96 של קובאנה דה אוויאסיון. נעשה גם שימוש במטוס אמבראר של חברת הדגל קונביאסה ומספר מטוסי מנהלים אחרים. | |
זימבבואה | בואינג 767-200ER | נשיא זימבבואה שוכר מטוס זה מחברת הדגל אייר זימבבואה (אנ') ולעיתים אף משתף בטיסה זו נוסעים כבטיסה מסחרית רגילה. | |
זמביה | בומברדייה צ'לנג'ר 604 | בנוסף, בסוף שנת 2018 רכש חיל האוויר הזמבי מטוס מסוג גאלפסטרים 650 (אנ') לדרישת הנשיא אדגר לונגו, מה שעורר ביקורת רבה במדינה סביב פזרנות הכספים שלו.[7] | |
חוף השנהב |
|
||
טג'יקיסטן | |||
טובאלו | |||
טוגו | |||
טונגה | |||
טורקיה | חברת הדגל טורקיש איירליינס מחזיקה צי מטוסים ומסוקים המיועדים עבור נשיא טורקיה ובכירי ממשלתו, והם נמצאים בהאנגר מיוחד שנחנך ב-2013 בנמל התעופה הבינלאומי אנקרה אסנבואה. הצי כולל:
| ||
טורקמניסטן | בואינג 777-200ER | מטוס מיוחד עבור הנשיא, אשר צבוע בצבעים של חברת הגדל טורקמניסטן איירלינס. | |
טנזניה |
| ||
טרינידד וטובגו | |||
יוון | גאלפסטרים 5 | המטוס נרכש על ידי הממשלה בשנת 2003 בהיותה הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי וכחלק מההכנות לאולימפיאדת אתונה. חיל האוויר היווני גם מחזיק שני מטוסי VIP מתוצרת אמבראר. | |
יפן | בואינג 777-300ER | כוח ההגנה העצמית האווירי של יפן מחזיק שני מטוסים מדגם זה לשימוש ראש הממשלה והקיסר, אשר קוד הקריאה של המטוס הוא "אייר פורס 1 היפני (Japanese Air Force One). | |
ירדן | איירבוס A318-112 Elite | ||
כווית |
|
שני המטוסים הללו, המצוידים בציוד צבאי לצורכי הגנה, עומדים לרשותו של אמיר כווית וכן משתמש בהם יורש העצר. בנוסף, לשימוש הממשל ישנו צי מטוסים הכולל איירבוס A319, איירבוס A320, בואינג 737-900ER וגאלפסטרים G500. | |
כף ורדה | |||
לאוס | |||
לבנון | בואינג MH-139 גריי וולף | נשיא לבנון משתמש במסוק VIP של חיל האוויר הלבנוני לטיסות קצרות, זה ניתן לו במתנה על ידי אמיר קטר חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני. לטווחים יותר ארוכים נעשה שימוש במטוסים של חברת הדגל מידל איסט איירליינס. | |
לוב |
|
נכון לשנת 2015. | |
לוקסמבורג | בכירי הממשל משתמשים בשירות של חברת הדגל לוקסאייר. | ||
לטביה | |||
ליבריה | |||
ליטא | אלניה איירמאקי C-27J ספרטן (אנ') | נשיא ליטא משתמש באחד משלוש המטוסים מסוג זה ששייכים חיל האוויר הליטאי. | |
ליכטנשטיין | |||
לסוטו | |||
מאוריטניה | לנשיא מאוריטניה אין מטוס פרטי, אך לצורך טיסות הוא משתמש במטוס בואינג 737-800 או אמבראר ERJ 145 של חברת הדגל מאוריטניה איירליינס (אנ') | ||
מאוריציוס | |||
מאלי | בואינג 737-700/BBJ | נכון לשנת 2015 | |
מדגסקר | בואינג 737-300 | נכון לשנת 2015 | |
מוזמביק | |||
מולדובה | איירבוס A320 | מטוס זה שייך לחברת הדגל אייר מולדובה. בעבר שימשו את הממשל מטוס טופולב Tu-134 וכן מטוס יאק-40 שגם הוא היה שייך לאייר מולדובה. | |
מונגוליה | לטיסות לטווח בינוני וארוך משתמש הממשל במטוסי בואינג 767-300ER או 737-800 של חברת הדגל MIAT מונגוליאן איירליינס. לטיסות פנים שוכר הממשל מטוסי סאאב 340 או פוקר 50 מחברת אנזיס אירוויז (אנ') או מחברת אירו מונגוליה (אנ'). | ||
מונטנגרו | לירג'ט 45 (אנ') | רישום המטוס 4O-MNE | |
מונקו | דאסו פלקון 8X | מטוס מנהלים עם רישום 3A-MGAת השימוש בו נעשה באמצעות נמל התעופה ניס קוט ד'אזור שבצרפת. | |
מזרח טימור | |||
מיאנמר | |||
מיקרונזיה | |||
מלאווי | בזמן שלטונו של נשיא מלאווי בינגו וה מותריקה היה ברשותו מטוס דאסו פלקון 900. לאחר מותו, עם עלייתה לשלטון של ג'ויס באנדה המטוס נמכר וכיום הנשיא משתמשת במטוסים שכורים. | ||
מלזיה | איירבוס ACJ319 | מטוס זה המשמש את השליט נרכש בשנת 2007 ושייך לחיל האוויר המלזי (אנ'). המטוס השני הוא מסוג איירבוס ACJ320 שנרכש ב-2015. מטוסים נוספים שעומדים לרשות הממשל הם: בואינג 737-800BBJ, דאסו פלקון 900 ובומברדייה גלובל אקספרס BD-700. | |
מלטה | |||
מצרים | איירבוס A340-200 | בנוסף למטוס זה, ממשלת מצרים מחזיקה גם מטוסים מסוג גאלפסטרים 4 ודאסו פלקון 20s, נכון ל-2015.
חיל האוויר המצרי מחזיק צי נוסף של מטוסים שיכולים לשמש גם כן את צורכי הממשלה, הכולל: ארבעה מטוסי קינג אייר, ארבעה בואינג 737-800, בואינג 707, לוקהיד C-130 הרקולס, מטוסי מנהלים מתוצרת דאסו וגאלפסטרים וכן מסוקים מתוצרת סיקורסקי. | |
מקדוניה הצפונית |
|
נכון ל-2015 | |
מקסיקו | בואינג 787-8 | המטוס נרכש בשנת 2012, אולם עם היבחרותו של אנדרס מנואל לופס אוברדור לנשיא מקסיקו ב-2018 הוא ניסה למכור את המטוס מאחר שלא נעשה בו שימוש וכדי שהכסף יגיע לנזקקים, אך ללא הצלחה.[8]
בנוסף עומד לרשות הממשלה צי מטוסים הכוללים (נכון ל-2016):
| |
מרוקו | חיל האוויר המרוקאי (אנ') מפעיל צי מטוסים לשימוש בכירי המדינה, כולל המלך וראש ממשלת מרוקו:
| ||
נאורו | |||
נורווגיה | דאסו פלקון 20 | חיל האוויר המלכותי הנורווגי מחזיק מטוס זה לשימוש משפחת המלוכה הנורווגית ובכירי המדינה, אבל אלה לרוב טסים בטיסות מסחריות. | |
ניגריה | בואינג ביזנס ג'ט (737) | מוכר בשם "Eagle One" וסימונו NAF-001, מוחזק על ידי חיל האוויר הניגרי (אנ') עבור נשיא ניגריה (אנ'). בנוסף ישנם עוד מספר מטוסי מנהלים ומסוקים בשירות חיל האוויר. | |
ניו זילנד | בואינג 757-200s | שני מטוסים מסוג זה לשימוש המושל הכללי, ראש הממשלה וכן עבור משפחת המלוכה של ניו זילנד. | |
ניז'ר | בואינג 737-700 (BBJ) | ||
ניקרגואה | |||
נמיביה | דאסו פלקון 900 | מטוס עבור טיסות בינלאומיות. מטוס לירג'ט 31A ומסוק AW139 מיועדים עבור טיסות פנים. | |
נפאל | שוכרים מטוסים מחברות נפאל איירליינס והימלאיה איירליינס. | ||
סאו טומה ופרינסיפה | |||
סודאן | |||
סומליה | ביצ'קראפט 1900 | ||
סוריה | דאסו פלקון 900 | נכון ל-2016. | |
סורינאם |
|
מושכרים מושכרים מחברת הדגל סורינאם אירווייז (אנ'). | |
סיירה לאון | |||
סין | הטיסות של בכירי המדינה מנוהלים על ידי הדיוויזיה ה-34 של חיל האוויר של צבא השחרור העממי, כאשר עשרה מטוסי מסוג בואינג 737 עומדים לרשות היחידה. שלושה מטוסים נוספים, בואינג 747-400 של אייר צ'יינה שעוברים התאמות מיוחדות, משמשים את הבכירים לטיסות בינלאומיות וכך גם בואינג 787 של חברת התעופה הלאומית. סגן הנשיא משתמש במטוס איירבוס A330 של אייר צ'יינה. | ||
סינגפור | ראש ממשלת סינגפור, הנשיא ושאר בכירי המדינה נוהגים לטוס בטיסות סדירות של חברת הדגל סינגפור איירליינס. | ||
סלובניה | דאסו פלקון 2000EX | מופעל על ידי הכוחות המזוינים של סלובניה. | |
סלובקיה | שני איירבוס A319 - 115 ACE שני פוקר 100 מסוק בל 429 (אנ') מסוק מיל מי-17 |
מוחזקים ומופעלים על ידי ממשלת סלובקיה. | |
סמואה | |||
סן מרינו | |||
סנגל | איירבוס A319 | ||
סנט וינסנט והגרנדינים | |||
סנט לוסיה | |||
סנט קיטס ונוויס | |||
ספרד |
|
באחריות חיל האוויר הספרדי (אנ'). איירבוס A330 כבר אושר. | |
סרביה |
| ||
סרי לנקה | סיטות בינלאומיות באמצעות חברת הדגל סרילנקן איירליינס. בטיסות פנים משתמשים במטוסים ומסוקים שונים של חיל האוויר של סרי לנקה (אנ'). | ||
עומאן | The Royal Flight of Oman (RFO) (אנ') הוא ארגון אזרחי (לא קשור לחיל האוויר) האחראי על הטסתו של הסולטאן וחברי הממשלה.
צי המטוסים כולל:
| ||
עיראק | נעשה שימוש במטוסי בואינג 737-800 או בואינג 777-300 של חברת הדגל עיראקי איירווייז. | ||
ערב הסעודית | למשפחת המלוכה יש מספר מטוסים: בואינג 747-300, בואינג 747-400, איירבוס A340-200 ובואינג 777-200ER. כמו כן, נרכשו שני מטוסי בואינג 787 עבור יורש העצר מוחמד בן סלמאן אאל סעוד, אך הם לא נצבעו בסמלים הרשמיים של הממשלה ופועלים בשם משרד האוצר והכלכלה, אשר מפעיל גם שלושה מטוסי Boeing Business Jets ושלושה מטוסי גאלפסטרים G300s.
שני מטוסי בואינג 737 BBJ ומטוס גאלפסטרים G450 מופעלים ומתוחזקים על ידי חיל האוויר הסעודי. | ||
פולין |
|
מתופעלים על ידי חיל האוויר הפולני. | |
פורטוגל | שלושה דאסו פלקון 50s. | מתופעלים על ידי חיל האוויר הפורטוגלי. | |
פינלנד | לממשלה אין מטוס רשמי ובכירי הממשלה משתמשים בטיסות מסחריות. חיל האוויר הפיני מחזיק שלושה מטוסי לירג'ט 35 לשימוש מוגבל טווח וקיבולת, וכן צבא פינלנד שלרשותו מספר מסוקים. | ||
פלאו | |||
פנמה | אמבראר ERJ 145 | בנוסף, מסוק סיקורסקי S-76 לטיסות פנים. | |
פפואה גינאה החדשה | |||
פקיסטן | איירבוס A310-300 | ב-2007 מטוס זה ניתן במתנה על ידי ממשלת קטר, וכעת מתופעל על ידי חיל האוויר הפקיסטני אשר מפעיל גם עבור הממשלה גם שני מטוסי גאלפסטרים 4 וארבעה מסוקי AW 139. | |
פרגוואי | |||
פרו | בואינג 737-500 | ||
צ'אד | מקדונל דאגלס MD-80 | נכון ל-2015. במהלך השנים שלאחר מכן השתמשו במספר מטוסים פרטיים. | |
צ'ילה | בואינג 767-300ER | המטוס הובא כתחליף למטוס בואינג 737-500 עבור טיסות בין-יבשתיות, אולם האחרון עדיין בשימוש. כל המטוסים תחת אחריותו של חיל האוויר הצ'יליאני (אנ') ובנוסף לשני הקודמים עומדים לרשות הממשלה גם מטוס Beechcraft 200 King Air ומטוס גאלפסטרים 4. | |
צ'כיה | מטוסי VIP באחריות חיל האוויר הצ'כי (אנ') לשימוש בכירי המדינה. | ||
צרפת |
|
מוחזקים ומתופעלים על ידי יחידת התחבורה 60 (Escadron de Transport 60) של חיל האוויר, הכפופה לשרת ההגנה. קוד הקריאה לטיסות בהן נמצא הנשיא הוא Cotam 001 (אנ'). | |
|
מטוסים נוספים לשימוש הממשלה שבאחריות יחידה 3/60 (Escadron de Transport 3/60 Estérel). | ||
קובה | איליושין Il-96 | המטוס העיקרי מצי המטוסים של חברת הדגל קובאנה דה אוויאסיון השייכת למדינה בו עושה שימוש הנשיא. כל מטוסיה של חברת הדגל עומדים לרשותו. | |
קולומביה | בואינג 737-700 | לטווחים יותר רחוקים נוהג הנשיא להשתמש במטוס בואינג KC-767. כמו כן, נכון ל-2005 מחזיקה קולומביה שני מטוסי מנהלים פוקר F28, מטוסי אמבראר לגאסי 600 וכן לירג'ט 60. ישנו גם מסוק סיקורסקי UH-60 בלקהוק ושניים בל 412. | |
קוסובו | |||
קוסטה ריקה | קינג אייר 250 | בנוסף, משמר האווירי (אנ') מחזיק מטוס קינג אייר F90-1 ומסוק MD 600N (אנ'). | |
קוריאה הדרומית | בואינג 747-400 | מאז 2010 המטוס מוחכר לחיל האוויר מחברת הדגל קוריאן אייר והוא עבר התאמות מיוחדות כך שמיועד לשימושו של הנשיא. כאשר הנשיא מוטס, אות הקריאה הוא Code One (אנ'). חיל האוויר מפעיל גם בואינג 737-300. מסוק סיקורסקי S-92 הוא המסוק הנשיאותי. | |
קוריאה הצפונית | איליושין Il-62 | שני מטוסי VIP מסוג זה שייכים לחיל האוויר הצפון קוריאני (אנ') ומתופעלים על ידי צוות של חברת הדגל אייר קוריו.
לפסגת ארצות הברית-קוריאה הצפונית בסינגפור הגיע קים ג'ונג-און באמצעות מטוס בואינג 747 של חברת הדגל הסינית אייר צ'יינה. | |
קזחסטן | נכון ל-2015 צי המטוסים הממשלתי כולל:
| ||
קטר | קטר אמירי פלייט (Qatar Amiri Flight) היא חברה בבעלות ממשלתית האחראית להטסת אח"מים. צי מטוסיה כוללים שלושה מטוסי בואינג 747-8/BBJ וכן מטוסי איירבוס הבאים:
| ||
קירגיזסטן | טופולב Tu-154 | נכון ל-2010 | |
קיריבטי | |||
קמבודיה | איירבוס A320 | נכון ל-2015 | |
קמרון | גאלפסטרים 3 | נכון ל-2015. בנוסף למטוס זה הממשלה שוכרת מטוסים פרטיים לצורך טיסות יותר ארוכות. | |
קנדה | איירבוס A310-300s | חמישה מטוסים מסוג זה מוחזקים ומתופעלים על ידי יחידה 437 של חיל האוויר המלכותי הקנדי בבסיס טרנטון (CFB Trenton) שבאונטריו. | |
בומברדייה צ'לנג'ר 600 | ארבעה מטוסים מסוג זה מוחזקים ומתופעלים על ידי יחידה 412 הנמצאת בנמל התעופה של אוטווה (Ottawa Macdonald–Cartier International Airport). | ||
קניה | פוקר 70 | כמו כן מחזיקה הממשלה בומברדייה דאש 8 ומסוק איירוספסיאל פומה. | |
קפריסין | דאסו פלקון 7X | מטוס שנשכר למטרה זו. | |
קרואטיה | בומברדייה צ'לנג'ר CL-604 | מטוס השייך לחיל האוויר הקרואטי (אנ') ומשמש את הממשלה. בנוסף, מופעל מסוק מיל מי-8 לטווחים קצרים. | |
קריית הוותיקן | בואינג MH-139 גריי וולף | מסוק המשוייך לחיל האוויר האיטלקי ופועל בשירות האפיפיור כאשר נדרש, בעוד ישנם שני מנחתי מסוקים במדינה. בטיסות לטווח רחוק נהוג לשכור מטוס של חברת הדגל האיטלקית אלאיטליה.
אות הקריאה לטיסותיו של האפיפיור בתוך תחומי איטליה היא "volo papale". | |
רואנדה | גאלפסטרים G650ER | מטוס מנהלים שנשכר ממדינת קטר. | |
רומניה | אין מטוס רשמי, במידת הצורך משתמשים בשירות חברת הדגל טארום. | ||
רוסיה | איליושין Il-96-300PU | המטוס הנשיאותי של רוסיה הוא מטוסו הרשמי של נשיא רוסיה, עליו ממונה יחידת הטיסה המיוחדת "רוסיה" יחד עם מגוון מטוסים המיועדים להטסת בכירי המדינה ואנשי הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית. | |
רפובליקת קונגו | |||
שוודיה |
|
כנף 7 של חיל האוויר השוודי מפעיל את השני המטוסים מנמל התעופה שטוקהולם ברומה (אנ') לשימוש ממשלת שוודיה (אנ'). חיל האוויר מפעיל גם כן שלושה מטוסי סאאב 340 לשימוש אח"מים. | |
שווייץ |
|
שירות ההטסה הפדרלית של הממשלה (Lufttransportdienst des Bundes) השייך לחיל האוויר השוויצרי (אנ') אחראי על המטוסים העומדים לשירות הממשלה ונמצאים בנמל התעופה ברן (אנ'). | |
תאילנד | |||
בואינג 737-800 | מטוס עבור משפחת המלוכה, עליו אחראי חיל האוויר המלכותי התאילנדי. | ||
|
מטוסים לשימוש הממשלה, באחריות חברת הדגל תאי איירווייז. בכירים בממשלה וחברי המשפחה המלכותית גם נוהגים לטוס בטיסות מסחריות של חברת הדגל. | ||
אמבראר ERJ-135LRs | מטוס לשימוש הממשלה, באחריות הצבא. | ||
תוניסיה | בואינג 737 BBJ | מטוס שנרכש ב-1999 ועדיין בשימוש. לפני המהפכה ב-2011 נרכש מטוס איירבוס A340-542, אולם הוא נמכר לממשלת טורקיה ב-2016. | |
תימן | בואינג 747SP | שייך לחברת הדגל ימנייה, מופעל על ידיה וצבוע כמטוסיה. |
טריטוריות שונות
שם | דגם המטוס/מסוק | הערות |
---|---|---|
הונג קונג | ראש הרשות המבצעת של הונג קונג טסה בטיסות מסחריות של חברת הדגל קת'אי פסיפיק, בנוסף עומדים לרשותה מסוקים של שירות ההטסה הממשלתי (אנ'). | |
הרשות הפלסטינית | בואינג 737-7GJ(BBJ) | נשיא הרשות הפלסטינית נוהג להשתמש במטוס, אשר רישומו T7-PAL, ושייך לחברת התעופה הירדנית ערב וינגס (Arab Wings). |
טאיוואן | בואינג 737-800 | אייר פורס 3701 (אנ') הוא אות הקריאה למטוס המשמש את נשיא הרפובליקה הסינית. כשדרושים מטוסים לטווחים יותר ארוכים נעשה שימוש במטוסים השייכים לחברת הדגל צ'יינה איירליינס. |
גלריה
-
בואינג 737-700 של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי (2012)
-
מסוק AW-139 של ממשלת איטליה (2012)
-
בואינג 737 של ממשלת אינדונזיה (2016)
-
איירבוס A340 של איראן (2015)
-
מטוס בואינג 757 (Tango 1) של ארגנטינה (2004)
-
מטוס איירבוס A340-500 של חיל האוויר האלג'יראי (2011)
-
מטוס איירבוס A340-313 של אסוואטיני (2019)
-
איירבוס A319-132CJ של חיל האוויר הארמני (2009)
-
המטוס של מלך בחריין (2015)
-
דאסו פלקון 900 של בוליביה (2014)
-
המטוס הנשיאותי של ברזיל (2020)
-
איירבוס A340-313X של חיל האוויר הגרמני (2019)
-
אמבראר 135BJ של הונדורס (2015)
-
בומברדייה צ'לנג'ר 604 של חיל האוויר הדני (2010)
-
איירבוס A340-212 של נשיא צרפת (2013)
-
מטוס סופר קינג של חיל האוויר השוויצרי (2010)
קישורים חיצוניים
- מישהו נתן להם משהו להעביר? צפו במטוסים של מנהיגי העולם, באתר כלכליסט, 31 באוקטובר 2016
- מיכל רז-חיימוביץ', בין הצי של ארדואן למטוסים של פוטין: כל מה שצריך לדעת על מטוס ראשי המדינה, באתר גלובס, 4 בנובמבר 2019
- איתי בלומנטל, כך נראית הרכבת האווירית: מבט על מטוסי המנהיגים, באתר ynet, 23 בינואר 2020
הערות שוליים
- ^ "King up in Aeroplane: Ferdinand of Bulgaria First Monarch to Do It – Sons Fly Also", ניו יורק טיימס, 16 ביולי 1910 (באנגלית)
- ^ ב., בעתונים, בעיתון "חרות", 5 דצמבר 1950, מתוך אתר "עיתונות יהודית היסטורית
- ^ ראש הממשלה המריא לארה"ב, בעיתון "דבר", 3 במאי 1915, מתוך אתר "עיתונות יהודית היסטורית"
- ^ נתנאל שלומוביץ, הנחשון הראשון, באתר חיל האוויר הישראלי, 27 בדצמבר 2004
- ^ איתי בלומנטל, בדרך למצרים: נשיא פיג'י נחת באילת בשל מזג האוויר, באתר ynet, 27 באוקטובר 2016
- ^ אודי עציון, המטוס הישראלי החדש של נשיא הפיליפינים גורם סערה, באתר כלכליסט, 15 באוקטובר 2019
- ^ עמי רוחקס דומבה, מערכת של אלביט תגן על המטוס של נשיא זמביה, באתר israeldefense, 16 באוקטובר 2018
- ^ רויטרס, מקסיקו לא מצליחה להיפטר מהמטוס הנשיאותי, באתר ynet, 19 בינואר 2020
30077979מטוס נשיאותי