טורקמניסטן
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
.jpg) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| המנון לאומי |
ההמנון הלאומי של מדינת טורקמניסטן העצמאית והנייטרלית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ממשל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משטר | דיקטטורה סמכותנית חד-מפלגתית (רשמית - רפובליקה נשיאותית) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סרדאר ברדימוחמדוב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שפה רשמית |
טורקמנית (רשמית) רוסית (בין-עדתית) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עיר בירה |
אשגבאט 37°58′N 58°20′E / 37.967°N 58.333°E (והעיר הגדולה ביותר) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גאוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יבשת | אסיה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שטח יבשתי[2] | 488,100 קמ"ר (54 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אחוז שטח המים | זניח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אזור זמן | UTC +5 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| היסטוריה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הקמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פירוק ברית המועצות | 27 באוקטובר 1991 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ישות קודמת |
 טורקמניסטן הסובייטית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דמוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אוכלוסייה[3] (הערכה 1 בדצמבר 2024) | 7,546,374 נפש (104 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| צפיפות | 15.46 נפש לקמ"ר (216 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דת |
אסלאם 89% נצרות 9%[1] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כלכלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תמ"ג[4] (2023) | 59,887 מיליון $ (90 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תמ"ג לנפש | 7,936$ (110 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מדד הפיתוח האנושי[5] (2022) | 0.744 (94 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטבע | מנאט טורקמני חדש (אנ') (TMT) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סיומת אינטרנט | tm | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קידומת בין־לאומית | 993 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
טורקמניסטן (בטורקמנית: Türkmenistan נהגה: טירקמנית'אן, ברוסית: Туркмения) היא מדינה השוכנת במרכז אסיה. בעברה הייתה חלק מברית המועצות (ונקראה באותה תקופה "הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הטורקמנית"), והפכה למדינה עצמאית ב-27 באוקטובר 1991. אוכלוסייתה מונה כ-6,031,200 בני אדם (נכון ל-1 ביולי 2020).
רוב תושבי טורקמניסטן הם מוסלמים[1], והיא אף חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.
היסטוריה
ערך מורחב – היסטוריה של טורקמניסטן
במשך מאות בשנים, הטריטוריה של טורקמניסטן נכבשה על ידי אימפריות ומלוכות שונות עקב היותה מרכז מעבר חשוב באסיה המרכזית.
המדינה גובלת באפגניסטן בדרום-מזרח, באיראן בדרום, בקזחסטן בצפון, באוזבקיסטן בצפון ובמזרח, ויש לה חוף על הים הכספי. אלכסנדר מוקדון כבש אותה בדרכו להודו. לאחר מות אלכסנדר מוקדון, אימפריית פרתיה כבשה אותה ומלך פרתיה שלט על הממלכה מבירתו החדשה ניסה בטורקמניסטן - שרידי העיר מצויים היום בפרבר של הבירה אשגבאט.
במאה ה-7 וה-8 הביאו הערבים את האסלאם לאזור ובתקופה זו התהוותה דרך המשי המפורסמת בין סין למזרח התיכון ואירופה, והמסחר בטורקמניסטן קיבל תמריץ משמעותי.
במאה ה-11 ובמאה ה-12 הקים שבט הסלג'וק הטורקמני אימפריה אזורית שהתרחבה עד בגדאד (מאוחר יותר הטורקמנים הסלג'וקים ועמים טורקים אחרים התאחדו ויצרו את האימפריה העות'מאנית).
במאה ה-13 הוביל ג'ינג'יס חאן את המונגולים למסע כיבושים עד אירופה, וטורקמנים רבים מצאו את מותם עקב אכזריות המונגולים. לאחר מותו איבדו המונגולים את שליטתם בטורקמניסטן, עד שטימור לנג (צאצא של ג'ינג'יס חאן) השתלט על האזורים שאבדו והקים את האימפריה הטימורית.
במאה ה-15 ועד המאה ה-17 שלטו הפרסים בטורקמנים. התקופה התאפיינה במלחמות קשות בינם לבין עצמם. המלחמות השבטיות פיצלו והחלישו את הטורקמנים ובמאה ה-18 כבש הצאר הרוסי את האזור. שליטת הרוסים נמשכה עד מהפכת אוקטובר 1917 והמשיכה, אחרי תקופה של מאבקים לעצמאות (1917–1922), גם תחת השלטון הקומוניסטי עד שנת 1991. לאחר שהצבא האדום הקומוניסטי השתלט סופית על האזור בשנת 1922 הוקם בשנת 1924 בטורקמניסטן שלטון אוטונומי בשם "הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הטורקמנית".
טורקמניסטן הכריזה על עצמאותה ב-27 באוקטובר 1991, יחד עם רוב מדינות הגוש הסובייטי לאחר התמוטטות ברית המועצות.
פוליטיקה
- ערך מורחב – פוליטיקה של טורקמניסטן
משטרו של ניאזוב
באופן רשמי, מוגדרת טורקמניסטן כרפובליקה דמוקרטית שבראשה עומד נשיא, אולם בפועל השלטון במדינה אינו דמוקרטי. מאז עצמאותה באוקטובר 1991, שלט בה ספרמורט ניאזוב שליטה מלאה. ב-28 בספטמבר 1999, אף הורחבה תקופת כהונתו לצמיתות על ידי הפרלמנט (מג'לס). המפלגה הדמוקרטית של טורקמניסטן (DPT), מפלגתו של ניאזוב, הייתה המפלגה החוקית היחידה במדינה, ואין אופוזיציה. לפני קבלת העצמאות נקראה מפלגת השלטון "המפלגה הקומוניסטית של הרפובליקה הסובייטית של טורקמניסטן".
ניאזוב יזם פולחן אישיות סביבו, וכינה את עצמו "טורקמנבאשי" (אבי הטורקמנים). פניו נראו בכל מקום ועל כל דבר במדינה התנוססה תמונתו, החל בשטרות כסף ובטפסי בנקים, וכלה במודעות רחוב בערים, בבתי ספר ואפילו על בקבוקי וודקה. הנשיא גם שינה את שם חודש ינואר לשמו, והעניק לחודשים האחרים את שמות בני משפחתו. על מגדל גבוה בעיר הבירה הציב פסל זהב בדמותו, המסתובב במשך היום כך שפנה תמיד אל השמש; ספר שכתב ניאזוב, שתוכנו הוא אפוס המגולל את תולדות האומה הטורקמנית, הופיע בכל הספריות הציבוריות ובתוכניות הלימוד, וכל האזרחים חויבו לקרוא בו. בקיאות בספר נדרשה כתנאי לקבלת שירותים שונים. פולחן האישיות, לטענת ניאזוב, נועד "ליצור אחדות טורקמנית שתגבש את האומה הטורקמנית."
בין השאר חוקק ניאזוב חוקים יוצאי-דופן, כמו איסור על גידול שפמים וזקנים, או איסור על האזנה לאופרה. כל האזרחים חויבו לשאת תעודות זהות בכל עת, והוטלו מגבלות חמורות על כניסה למדינה ויציאה ממנה. כאשר עלה ניאזוב לשלטון הוא הצהיר כי עד שנת 2020 יחולקו מים, מלח, חשמל וגז חינם לכל התושבים. בשנת 2006 הודיע שמועד התחלת ההטבות יידחה בעשר שנים, לשנת 2030.
על אף שחוקת טורקמניסטן מגינה על חופש העיתונות, שלטה הממשלה בתקשורת, והיו קיימים רק שני עיתונים לא-ממשלתיים - "אדלט" ו"גלקיניש", שאף הם נוסדו בצו הנשיא. תחנות הכבלים שהיו קיימות במדינה בשנות ה-80 נסגרו, ומהתושבים נמנעה גישה לאינטרנט.
הכוח העצום שרוכז בידי הנשיא ומקורביו הוביל לשחיתות גדולה. שחיתות זו לא טופלה, כיוון שמערכת המשפט הייתה כפופה למשטר, וכל השופטים מונו על ידי ניאזוב לכהונה של חמש שנים ללא פיקוח הרשות המחוקקת.
ניאזוב שלט במדינה עד מותו ב-21 בדצמבר 2006.
משטרו של גורבנגולי ברדימוחמדוב
גורבנגולי ברדימוחמדוב התמנה כיורשו של ניאזוב, וב-11 בפברואר 2007 נבחר ברוב של 89 אחוזים לנשיא. עם בחירתו הודיע ברדימוחמדוב כי ימשיך את דרכו של ניאזוב, אך בפועל החל לצמצם משמעותית את פולחן האישיות של קודמו ופעל להפסקת הבידוד הבינלאומי של המדינה. כמו כן הסיר חלק מההגבלות שהוטלו על חופש המידע, חופש העיתונות וחופש התנועה במדינה.
עד לשנת 2012 התקיימה במדינה רק מפלגה בודדת. לאחר הסדרת החוק, הוקמה מפלגה נוספת - מפלגת התעשיינים והיזמים. בבחירות לפרלמנט שנערכו בשנת 2017 היא זכתה ב-11 מושבים מ-125. המפלגה נחשבת ככלי של המפלגה השלטת למניעת ביקורת על כך שטורקמניסטן היא מדינה של מפלגה אחת.
על אף שיגור לוויין התקשורת הראשון של טורקמניסטן באפריל 2015, TurkmenAlem52E/MonacoSAT[6] הוציאה הממשלה איסור גורף על שימוש בצלחות לוויין ופתחה בתהליכים של הריסת צלחות הלוויין הקיימות, לפי דיווח, כדי לפגוע באפשרות לשמוע את Radio Azatlyq, השידור הטורקמני של רדיו אירופה החופשית[7].
ברדימוחמדוב הודיע בשנת 2022 על בחירות בזק בהן התמודד מועמד יחיד, בנו, סרדאר ברדימוחמדוב שנחשב כיורשו המיועד[8][9]. סרדאר ברדימוחמדוב זכה בבחירות לנשיאות טורקמניסטן ב-2022 ברוב של כ-73% מקולות המצביעים. הבחירות הוגדרו על ידי משקיפים מהמערב כלא חופשיות ולא הוגנות.
כלכלה
כלכלת המדינה מבוססת על חקלאות, גידול מקנה, משאבי נפט וגז טבעי רבים, המפורסם שבהם הוא מכתש האש הנקרא "שער הגיהנום" שליד הכפר דרווזה שבמרכז המדינה. 3% משטח המדינה משמשים את החקלאות, 61.5% מהשטח משמשים למרעה, 8% מכוסים יערות.
הגידולים העיקריים: חיטה, כותנה, שעורה, אורז, תירס, תפוחי אדמה, טבק, ירקות ופירות.
הדיג בים הכספי מניב 38,000 טון דגים בשנה. 43% מכוח העבודה מועסקים בחקלאות, יערנות ודיג.
התעשייה במדינה מועטה ועוסקת בעיקר בעיבוד התוצרת החקלאית והמכירות. מייצרים תזקיקי נפט, טקסטיל, מוצרי צמר, מוצרי מזון. 15% מכוח העבודה מועסקים בתעשייה.
המדינה עשירה בגז טבעי אך נמנעה בשנים האחרונות מלמכור אותו למדינות זרות.
תחבורה
24,000 ק"מ דרכים, מתוכן 19,500 כבישי אספלט. 2,180 ק"מ מסילות ברזל.
נהר אמו דריה משמש עורק תחבורה פנימי חשוב. בצי הסוחר 34 אוניות שנפחן כולל 33,000 טון.
לחברת התעופה הלאומית "טורקמניסטן איירלינס" 36 מטוסים. היא מקיימת בעיקר קשרי תעופה עם מדינות שכנות ומדינות מזרח ומערב אירופה.
גאוגרפיה
גודלה של המדינה הוא 488,100 קמ"ר. על כ-70% משטחה משתרע מדבר קאראקום.
מרכז הארץ נשלט על ידי מדבר קאראקום ושקע טוראן (אנ') אשר ברובם שטוחים. לאורך הגבול הדרום מערבי מתפרס רכס קופטדאג (אנ') על פני 2,912 קמ"ר. הנקודה הגבוהה ביותר היא הר Aýrybaba (שמו הרשמי שונה ב-2004 לכבוד ניאזוב: Beýik Saparmyrat Türkmenbaşy belentligi) המתנשא לגובה 3,138 מטר.
הרמה היחידה במדינה היא רכס קופטדאג בדרום מערב, והנהרות הראשיים של המדינה הם אמו דריה והרי רוד. בצפון מערב המדינה נמצאת לגונת גאראבוגאזקול.
האקלים הוא יבשתי צחיח ברוב שטחה של המדינה. הבדלי הטמפרטורה בין החורף לקיץ ובין היום והלילה גדולים. הטמפרטורות הממוצעות של החודש הקר ביותר ושל החודש החם ביותר הן: לחוף הים הכספי 32,0, בדרום מזרח 32, - 6, בצפון מזרח 33, - 13. הגשמים יורדים באביב ובחורף וכמותם הממוצעת 75–300 מ"מ. בהרים כמותם יותר גדולה.
דמוגרפיה
אוכלוסיית טורקמניסטן מונה כ-6.4 מיליון נפש. תוחלת החיים הממוצעת היא 68.69 שנים. ממוצע הילודה הוא 2.7 צאצאים לאישה.
מבחינה אתנית, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר במדינה היא הטורקמנים המהווים כ-85% מהאוכלוסייה. קיימים מספר מיעוטים אתניים גדולים כמו האוזבקים המהווים 5% מהאוכלוסייה, הרוסים המהווים 4% מהאוכלוסייה, ועוד 6% מורכבים מקזחים, טטרים, ארמנים, אזרים, אוקראינים ואחרים.
מבחינה דתית רוב האוכלוסייה היא אוכלוסייה מוסלמית סונית אשר מהווה 89% מהאזרחים. 9% נוספים הם נוצרים-אורתודוקסים ויתר האוכלוסייה, כ-2%, מתחלקים בין דתות שונות או שאין לגביהם נתונים ספציפיים.
השפה המדוברת ביותר במדינה (שהיא גם השפה הרשמית במדינה) היא השפה הטורקמנית אשר מדוברת בפי 72% מהאוכלוסייה. השפה הרוסית מדוברת בפי 12% והיא אחד השרידים שנותרו מהשלטון הסובייטי. השפה האוזבקית מדוברת בפי 9% מהאוכלוסייה ועוד 7% מדברים בשפות שונות (ביניהן השפה הבלוצ'ית (אנ')).
יהדות טורקמניסטן
בתקופת ברית המועצות ועד לפירוקה בתחילת שנות ה-90 חיו בטורקמניסטן מאות יהודים. מוצאם של היהודים היה מאיראן, אפגניסטן ואוזבקיסטן. יהודי טורקמניסטן חיו יחדיו בקהילות קטנות ושמרו על המסורת היהודית. רוב בני הקהילה חיו בערים יילותן וביירמלי שבמחוז מארי. עם פירוקה של ברית המועצות יהודי טורקמניסטן עזבו לישראל בעיקר לחולון ולניו יורק בארה״ב.
שלטון מקומי
- ערך מורחב – מחוזות טורקמניסטן
טורקמניסטן מורכבת מחמישה מחוזות הקרויים בשפה המקומית "וילאייטלאר" (צורת יחיד: וילאייט), ועיר עצמאית אחת:
|
 |
תרבות ותקשורת
טלוויזיה
הטלוויזיה נפוצה משנות השבעים של המאה העשרים והיא מקור הנאה פופולרי בקרב האוכלוסייה המקומית. אולם מאז קבלת העצמאות והמשטר החדש כל מקורות התקשורת נמצאים בידי השלטון ומיועדים להלל את המדינה והעומד בראש בלבד, כיום במדינה 7 ערוצי תקשורת העוסקים בשבח של תחומים תרבותיים לאומיים שונים ועוברים מערכת סינון נוקשה מצד השלטון.
אינטרנט
לאוכלוסייה מצומצמת במדינה יש גישה לאינטרנט בטורקמניסטן והתכנים שעומדים לרשות המשתמשים מסוננים באופן מסיבי בידי השלטון לרשימה מאוד קטנה של תכנים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טורקמניסטן |
אתר האינטרנט הרשמי של טורקמניסטן- פורטל ממשלת טורקמניסטן - אתר רשמי
- חדשות טורקמניסטן
- צור שיזף, טורקמניסטן (אורכב 10.06.2011 בארכיון Wayback Machine), באתר המחבר
- דאגלס בירק ופיטר לאונרד, אי-פי, שבר קטן בחומת השיש, באתר הארץ, 1 בינואר 2009
- טורקמניסטן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הרודן שהחליף את שמות חודשי השנה על שמו, באתר כאן - תאגיד השידור הישראלי
טורקמניסטן, דף שער בספרייה הלאומית- נטע בר, גז טבעי ואובססיה לחתונות: הכירו את טורקמניסטן, באתר ישראל היום, 19 באפריל 2023
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Turkmenistan - The World Factbook
- ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
- ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-2 באוגוסט 2023
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
- ^ פלקון 9 משגר לווין תקשורת באפריל 27, 2015
- ^ satellite dishes banned in Turkemenistan אפריל 22, 2015
- ^ Aleksandar Brezar, Turkmenistan to hold snap elections as president broaches succession, euronews, 2022-02-12 (באנגלית)
- ^ Bennetts, Marc. "Turkmenistan's dictator ready to collar his son as successor" (באנגלית). ISSN 0140-0460. נבדק ב-2022-02-14.
| מדינות אסיה | ||
|---|---|---|
|
| מדינות חבר המדינות | ||
|---|---|---|
|
| הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי | ||
|---|---|---|
| חברות | אפגניסטן • אלג'יריה • צ'אד • מצרים • גינאה • אינדונזיה • איראן • ירדן • כווית • לבנון • לוב • מלזיה • מאלי • מאוריטניה • מרוקו • ניז'ר • פקיסטן • תימן • ערב הסעודית • סנגל • פלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) • סודאן • סומליה • תוניסיה • טורקיה • בחריין • עומאן • קטר • איחוד האמירויות הערביות • סיירה לאון • בנגלדש • גבון • גמביה • גינאה ביסאו • אוגנדה • בורקינה פאסו • קמרון • קומורו • עיראק • המלדיביים • ג'יבוטי • בנין • ברוניי • ניגריה • אזרבייג'ן • אלבניה • קירגיזסטן • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • מוזמביק • קזחסטן • אוזבקיסטן • סורינאם • טוגו • גיאנה • חוף השנהב | 
|
| מדינה מושעית | סוריה | |
| מדינות משקיפות | בוסניה והרצגובינה • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • קפריסין הצפונית • תאילנד • רוסיה | |
| ארגונים משקיפים | הליגה הערבית • האו"ם • המדינות הבלתי-מזדהות • האיחוד האפריקאי • הארגון לשיתוף פעולה כלכלי | |
| מדינות ברית המועצות לשעבר | ||
|---|---|---|
|
38024485טורקמניסטן