אייר צ'יינה
איירבוס A330 של החברה | |||||||||||||
נתונים כלליים | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
תקופת הפעילות | 1988–הווה (כ־36 שנים) | ||||||||||||
חברות בנות |
אייר מקאו שנג'ן איירליינס | ||||||||||||
מיקום המטה | בייג'ינג | ||||||||||||
נתוני חברת תעופה | |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
www.airchina.com.cn |
אייר צ'יינה (באנגלית: Air China, במנדרינית: 中国国际航空公司) היא חברת התעופה הלאומית של הרפובליקה העממית של סין והחברה השלישית בגודלה במדינה וביבשת אסיה. בסיסה נמצא בנמל התעופה הבינלאומי "קפיטל" בבייג'ינג.
תולדות החברה
החברה נוסדה ב-1 ביולי 1988 לאחר החלטת ממשלת סין לפצל את חברת CAAC לשש חברות שונות- אייר צ'יינה, צ'יינה איסטרן איירליינס, צ'יינה סאות'רן איירליינס, צ'יינה נורת'רן איירליינס, צ'יינה סאות'ווסט איירליינס, וצ'יינה נורת'ווסט איירליינס.
אייר צ'יינה שבסיסה נקבע בנמל התעופה של בייג'ינג, קיבלה בעיקר את קוויה הבינלאומיים הביניבשתיים של CAAC ואת צי המטוסים ארוכי הטווח שלה, שכלל מטוסים מתוצרת בואינג מהדגמים 707, 747, ו-767. כמו כן קיבלה החברה מספר מטוסים מדגם בואינג 737 למרחקים בינוניים. עם תחילת פעילותה, שירתה החברה 31 יעדים בינלאומיים ו-30 יעדים מקומיים.
הסכמי שותפות קוד
בנוסף לחברותה בסטאר אלייאנס לאייר צ'יינה הסכמי שותפות קוד עם החברות הבאות:
|
|
צי המטוסים
צי מטוסי החברה נכון ליוני 2018:[1][2][3][4][5]
כלי טיס | בשירות | בהזמנה | נוסעים | הערות | ||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
F | B | E+ | E | סה"כ | ||||
איירבוס A319-100 | 33 | — | 8 | — | — | 120 | 128 | |
איירבוס A320-200 | 44 | 14 | 8 | — | — | 150 | 158 | קבלת ההזמנה החלה בשנת 2014[6] |
איירבוס A320neo | 3[7] | 30[8] | ||||||
איירבוס A321-200 | 61 | — | 12 | — | — | 173 | 185 | |
16 | 161 | 177 | ||||||
איירבוס A330-200 | 30 | — | — | 12 | — | 271 | 283 | |
30 | 207 | 237 | ||||||
איירבוס A330-300 | 29 | 6[9] | — | 36 | 20 | 255 | 311 | |
30 | 16 | 255 | 301 | |||||
איירבוס A350-900 | — | 10 | טרם הוכרז | קבלת ההזמנה החל מיוני 2018. | ||||
בואינג 737-700 | 18 | — | 8 | — | — | 120 | 128 | |
בואינג 737-800 | 120 | 54 | 8 | — | — | 159 | 167 | |
12 | 147 | 159 | ||||||
בואינג 737 MAX 8 | 9 | 35[10] | 8 | — | — | 168 | 176 | קבלת ההזמנה החלה משנת 2017. |
בואינג 747-400 | 3 | — | 10 | 42 | — | 292 | 344 | |
בואינג 747-8I | 7 | — | 12 | 54 | 66 | 233 | 365[11] | |
בואינג 777-200 | 3 | — | — | 30 | 63 | 217 | 310 | צפויים לצאת משירות.[12] |
בואינג 777-300ER | 28 | — | 8 | 42 | — | 261 | 311 | |
— | 36 | 356 | 392[13] | |||||
בואינג 787-9 | 15 | — | — | 30 | 34 | 229 | 293[14] | |
קומק C-919 | — | 20 | טרם הוכרז | |||||
סה"כ | 402 | 170 |
קישורים חיצוניים
מדיה וקבצים בנושא אייר צ'יינה באתר Airliners.net
הערות שוליים
- ^ "airfleets.net". airfleets.net. נבדק ב-2017-02-11.
- ^ 24 January 2017. "Air China Fleet in Planespotters.net". Planespotters.net. נבדק ב-2017-01-24.
- ^ Air China - Aircraft Information Airchina.com Retrieved 2016-11-23
- ^ Air China Cargo Fleet ch-aviation.ch
- ^ 24 January 2017. "Air China Cargo Fleet in Planespotters.net". planespotters.net. נבדק ב-2017-01-24.
- ^ 24 May 2013. "Air China Orders 100 Airbus A320 Jets". industryweek.com. נבדק ב-2013-09-22.
- ^ https://www.prnewswire.com/news-releases/air-china-takes-delivery-of-first-a320neo-powered-by-purepower-geared-turbofan-engine-300558442.html
- ^ 27 May 2013. "Air China orders 100 Airbus A320 planes". cargonewsasia.com. נבדק ב-2013-09-22.(הקישור אינו פעיל)
- ^ "Air China in US$2.9b order for 12 Airbus A330-300 long-haul jets". channelnewsasia.com. נבדק ב-2016-02-29.
- ^ "Air China's current order".
- ^ Shih, Kai-Chin. "Air China Boeing 747-8I Interior Information". >talkairlines. >talkairlines. נבדק ב-30 בספטמבר 2014.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Air China to Sell 10 Boeing 777-200s". China Aviation Daily. 9 במרץ 2016. נבדק ב-18 בספטמבר 2016.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ "Air China begins 2-class 777 service from Dec 2016". routesonline.com. נבדק ב-2016-10-01.
- ^ 2016, UBM (UK) Ltd. "Air China Files Preliminary Boeing 787-9 Operational Routes in S16". נבדק ב-8 בספטמבר 2016.
{{cite web}}
: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: numeric names: authors list (link)
23373521אייר צ'יינה