דומיניקה

דומיניקה
Commonwealth of Dominica

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	אחרי אלקים באה האדמה
המנון לאומי	אי של יופי, אי של פאר
ממשל
משטר	דמוקרטיה פרלמנטרית
ראש המדינה	נשיא
שפה רשמית	אנגלית
עיר בירה	רוזו 15°18′N 61°23′W (והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת	אמריקה, אמריקה המרכזית
שטח יבשתי	751 קמ"ר (192 בעולם)
אחוז שטח המים	1.6%
אזור זמן	UTC -4
היסטוריה
הקמה
- עצמאות - תאריך	מבריטניה 3 בנובמבר 1978
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 בדצמבר 2024)	66,065 נפש (206 בעולם)
צפיפות	87.97 נפש לקמ"ר (125 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 17.87% גילאי 15 - 24 13.28% גילאי 25 - 54 43.04% גילאי 55 - 64 12.85% גילאי 65 ומעלה 12.96%
כלכלה
תמ"ג (2023)	654 מיליון $ (205 בעולם)
תמ"ג לנפש	9,899$ (101 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2022)	0.740 (97 בעולם)
מטבע	דולר מזרח קריבי‏ (XCD)
שונות
סיומת אינטרנט	dm
קידומת בין־לאומית	1-767

דומיניקה (באנגלית: Dominica) היא מדינת אי בים הקריבי וחלק מהאיים הקאריביים.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של דומיניקה

תושביה הראשונים של דומיניקה הגיעו אליה בסביבות שנת 3100 לפנה"ס, אך הם לא נותרו בה לאחר שנת 400 לפנה"ס. בני הארוואק הגיעו אליה מדרום אמריקה בסביבות שנת 400 עד שגורשו ממנה על ידי הקאריבים במאה ה-14.

כריסטופר קולומבוס הגיע לאי ב-3 בנובמבר 1493, והוא שנתן לו את שמו, על שם יום ראשון בשבוע, שבו הגיע אליו. אף שספינות ספרדיות עגנו באי מעת לעת, הספרדים לא הצליחו להקים בו יישובי קבע, בשל התנגדותם העיקשת של הקאריבים.

צרפת הייתה המדינה האירופית הראשונה שהקימה באי יישובי קבע בשנת 1635, אך גם היא נאלצה לנטוש תוך זמן קצר. היא חידשה את ההתיישבות בהדרגה במהלך המאה ה-18, אך בסופו של דבר, במסגרת ההסכמים שנחתמו עם סיום מלחמת שבע השנים, עברה דומיניקה לידי בריטניה ב-1763.

הגעתם של הבריטים שינתה את הרכבו האתני של האי. הם החלו לגרש את הקאריבים לדרום אמריקה, והמחלות שהביאו עמם גרמו לתמותה אצל הילידים. במקביל, הביאו עמם הבריטים עבדים מאפריקה. ב-1831 הוענקו זכויות פוליטיות גם לשחורים (למעט עבדים), ולמשך זמן מה נשלטה האספה המחוקקת של דומיניקה בידי הרוב השחור. בלחץ בעלי האדמות האנגלים, נשחקו בהדרגה זכויותיהם של השחורים. ב-1871 עברה דומיניקה לניהול אדמיניסטרטיבי של איי וינדווארד, וב-1896 בוטל הממשל העצמי.

לאחר מלחמת העולם הראשונה גברה המודעות הפוליטית של תושבי האי, והממשל העצמי חזר בהדרגה. ב-1958 הצטרפה דומיניקה לפדרציה של איי הודו המערבית, ועם פירוקה ב-1962, הייתה למדינת חסות בריטית. ב-1967 הוקנתה לה האחריות המלאה על ענייני הפנים, וב-3 בנובמבר 1978, תאריך סמלי שנקבע על פי התאריך בו הגיע קולומבוס לאי, זכתה בעצמאות.

בתקופה שלאחר קבלת העצמאות סבלה דומיניקה מחוסר יציבות כלכלית, אך בסוף שנות ה-80 השתפר מעט מצבה. מאז 1995 שולטת בה קואליציה בראשות מפלגת הלייבור.

פוליטיקה

דומיניקה היא דמוקרטיה פרלמנטרית. בראש הרשות המבצעת עומד ראש הממשלה, שהוא מנהיג סיעת הרוב בפרלמנט. ראש המדינה הוא הנשיא, שנבחר לתקופה של חמש שנים לאחר שמועמדותו עולה על ידי ראש הממשלה בהתייעצות עם ראש האופוזיציה ומאושרת על ידי הפרלמנט. שרי הממשלה ממונים על ידי הנשיא, מבין חברי הפרלמנט של מפלגת השלטון, בהתייעצות עם ראש הממשלה.

הרשות המחוקקת נקראת House of Assembly of Dominica, ומונה 32 חברים. 21 מחברי האסיפה נבחרים בבחירות אזוריות, נציג אחד לכל מחוז בחירה (ברוב פשוט). נוסף להם ישנם 9 סנטורים, שחברי האסיפה הנבחרים מחליטים אם לבחור בעצמם, או לתת לנשיא למנותם. אם הנשיא ממנה את הסנטורים, עליו להיוועץ בראש הממשלה על מינוי חמישה מהם ובראש האופוזיציה על מינוי ארבעה. שני חברים נוספים באסיפה הם היושב ראש, שנבחר על ידי החברים, ומזכיר הבית, הנחשב לחבר מתוקף תפקידו (אקס אופיציו).

ראש הממשלה ושריו אחראים בפני האסיפה, ואפשר להדיחם בהצעת אי אמון.

המערכת המפלגתית הייתה מורכבת בעבר משלוש מפלגות, אך עם הזמן נעשתה לדו-מפלגתית. הבחירות האחרונות נערכו ב-2014, וזכתה בהם מפלגת הלייבור הסוציאל-דמוקרטית עם 15 מ-21 המושבים הנבחרים.

דומיניקה היא חברה מלאה בקהילייה הקריבית (CARICOM), בארגון מדינות מזרח הקריביים, המאגד את מדינות האנטילים הקטנים, וכן בחבר העמים הבריטי. בינואר 2008 הצטרפה דומיניקה כחברה החמישית בארגון "הברית הבוליבריאנית למען עמי אמריקה שלנו" (ALBA), ארגון לשיתוף פעולה ברוח סוציאליסטית בין מדינות אמריקה, שייסדו ונצואלה וקובה.

כלכלה

כלכלת דומיניקה תלויה במידה רבה בחקלאות ובתיירות. כ-40% מן המועסקים באי עוסקים בחקלאות, ומוצרי הייצוא העיקריים הם תוצרת חקלאית: טבק, בננות, ירקות, פרי הדר, קופרה (קוקוס מיובש), שמן קוקוס ושמנים אתריים. מלבד עיבוד תוצרת חקלאית, התעשייה במדינה כוללת גם ייצור סבון, רהיטים, לבנים ונעליים. מקור הכנסה נוסף מספקת נוכחותו של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת רוס, הממוקם בעיר פורטסמות', ולומדים בו כאלף סטודנטים, בעיקר אמריקניים וקנדיים.

דומיניקה סובלת משיעורים גבוהים של עוני ואבטלה, והתוצר לנפש נמוך יחסית - 5400$ בשנה. התלות בענף הבננות גורמת לטלטלה כלכלית כאשר תנאי מזג האוויר פוגעים ביבול או כשמחיר הבננות צונח בשוקי העולם.

הממשלה מנסה לקדם את הכלכלה על ידי פיתוח ענף התיירות, ובעיקר התיירות האקולוגית. התיירות במדינה מפותחת פחות מאשר בשכנותיה, בין היתר כיוון שאין בה חופים חוליים והיא חסרה שדה תעופה בינלאומי גדול ומלונות של רשתות בינלאומית. יתרונה היחסי הוא שימורו של טבע פראי וצורות חיים ייחודיות ביערות האי, שאפשר שהוא היחיד מאיי הים הקריבי שהיה כריסטופר קולומבוס מזהה אילו ביקר בו כיום.

אחת לשנה מתקיים בדומיניקה קרנבל, אליו מגיעות ספינות תענוגות רבות. עם זאת, עקב מחסור בבתי מלון ראויים נשארים התיירים ללון באניות והתרומה הכלכלית לאי אינה גבוהה.

המקום היחיד באי המתאים לתיירות נופש ובו מפרץ וחוף חולי הוא מפרץ הנסיך רוברט.

גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של דומיניקה

צילום לוויין של גוודלופ, דומיניקה ומרטיניק, מצפון לדרום

דומיניקה כולה שוכנת על אי אחד הממוקם בערך במרכזה של שרשרת האנטילים הקטנים, ונחשב על פי רוב לדרומי שבאיי ליווארד, החלק הצפוני של האנטילים הקטנים (אם כי לעיתים משייכים את דומיניקה לאיי וינדווארד). האיים הסמוכים לו בשרשרת האיים הם גוודלופ מצפון ומרטיניק מדרום, שניהם בריבונות צרפת.

צורתו של האי מלבנית: שטחו 754 קמ"ר, אורכו 47 ק"מ ורוחבו 29 ק"מ. הנקודה הגבוהה ביותר באי היא פסגתו של הר הגעש מורן דיאבלוטינס (Morne Diablotins), שגובהו 1,447 מ' מעל פני הים.

התנאים הגאוגרפיים באי נחשבים קשים ביחס לאיים קאריביים אחרים. תוואי השטח כולל מצוקים ובתרונות רבים, הוא מכוסה ברובו (67%) ביער גשם טרופי סבוך, והוא אחד המקומות הגשומים בעולם. בשל תוואי השטח הקשה, רוב היישובים באי, ובהם הבירה רוזו, ממוקמים לאורך חופיו, ורק יישובים בודדים הוקמו בחלקיו הפנימיים. לפי האמונה המקומית, דומיניקה היא המקום היחיד באמריקה שאותו קולומבוס יכול היה לזהות גם כיום.

האי מהווה חלק ממערכת הרי הגעש של האנטילים הקטנים, והוא מרובה סלעים געשיים, במיוחד אנדזיט וריוליט. הרי הגעש לא התפרצו באלפי השנים האחרונות, והפעילות הסייסמית האחרונה נרשמה ב-1986. כן יש באי מעיינות חמים וגייזרים.

דומיניקה שוכנת בסמוך לקו הרוחב 15 צפון, באזור הטרופי, ולכן שורר באי אקלים טרופי, המאופיין בטמפרטורות ולחות גבוהות לאורך כל ימי השנה, עם הבדלים זניחים בין קיץ לחורף, וכן בגשמים רבים במשך כל ימי השנה. באזורים מסוימים באי יורדים לא פחות מ-9,000 מ"מ גשם מדי שנה.

דמוגרפיה

להקה מדומיניקה ביום חג

בדומיניקה חיים כ-72,500 תושבים, על פי אומדן מ-2008. רובם הם צאצאי עבדים שהובאו לאיים מאפריקה, ומיעוטם מולאטים - צאצאים לאפריקאים ולאירופים. בנוסף, כ-3000 בני קאריב מתגוררים בשמונה כפרים בחלק המזרחי של האי, שהוקצה כאזור אוטונומי של השבט ביולי 1903. בני הכפרים הם בין הצאצאים האחרונים של העם שישב בכל איי הים הקריבי לפני בואם של האירופים. נוסף על התושבים הקבועים, מתגוררים באי כאלף סטודנטים לרפואה מארצות הברית ומקנדה, שלומדים באוניברסיטת רוס בפורטסמות'. שיעור גידול האוכלוסייה אפסי, עקב הגירה לאיים אחרים בקריביים וכן לארצות הברית, קנדה ובריטניה.

פרט לבירה רוזו, ישנה באי רק עיירה אחת, פורטסמות', שבה כ-3000 תושבים. שאר האוכלוסייה מתגוררת ביישובים קטנים יותר.

אנגלית היא השפה הרשמית ומובנת בכל מקום באי, אך כתוצאה מן השליטה ההיסטורית של צרפת וממיקומו של האי בין שני איים דוברי צרפתית, נפוצה באי שפה קריאולית המבוססת על צרפתית, והיא שפת-אם של כ-80% מן התושבים.

התושבים הם ברובם (כ-80%) נוצרים קתולים, אך מאז סוף המאה ה-20 הוקמו מספר כנסיות פרוטסטנטיות של זרמים שונים.

קישורים חיצוניים

• דומיניקה, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
• אתר רשות השידור של דומיניקה (באנגלית)