לדלג לתוכן

נילי מרגלית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
נילי מרגלית
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום מגורים ניר עוז
ידוע בשל חטיפתה לעזה בטבח שבעה באוקטובר, טיפול בחטופים בשבי
עיסוק אחות

נילי מרגלית (נולדה ב-1983) היא אחות שהייתה שורדת שבי ישראלית. היא נחטפה עם עשרות מתושבי קיבוצה בטבח בניר עוז, שהתרחש כחלק מטבח שבעה באוקטובר, בו נרצח אביה. בשהותה בשבי חמאס עד לשחרורה כעבור 55 ימים, בעסקת השבויים, טיפלה בחבריה החטופים תוך סיכון חייה. התנהלותה בשבי חמאס עזרה להציל את חייהם של שבויים ששהו עמה בשבי.[1]

ביוגרפיה

נילי מרגלית היא אחות במקצועה בעלת תואר ראשון בסיעוד, ותואר שני במנהל מערכות בריאות.[2] בשנת 2011 סיימה בהצטיינות לימודי תואר ראשון בסיעוד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. לאחר מכן עברה לתל אביב לעבוד במחלקה כירורגית ילדים באיכילוב. בהמשך חזרה לקיבוץ ניר עוז והחלה לעבוד כאחות במחלקת מיון ילדים בבית החולים סורוקה בבאר שבע. במקביל למדה לתואר שני.[3]

בנוסף לעבודתה בסורוקה, היא משמשת גם כמדריכה קלינית וכירורגית בבית הספר למקצועות הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון ומרצה בבית הספר לסיעוד.[4]

חטיפתה ופועלה בשבי

ביתה השרוף של נילי מרגלית, לאחר טבח שבעה באוקטובר
עמוד ראשי
 ראו גם – הטבח בניר עוז, החטופים במלחמת חרבות ברזל

בטבח שבעה באוקטובר אזרחים עזתים חטפו את מרגלית מביתה בקיבוץ ניר עוז. כאשר המחבלים הגיעו לקיבוץ, היא הסתגרה בממ"ד עם הכלב שלה, נצ'י, וכשהם פרצו את הדלת היא דאגה שיברח החוצה. ביתה נשרף כליל במתקפה. במשך שבועות היא הוגדרה כנעדרת, עד שיוכבד ליפשיץ, אחת מהחטופות ששוחררה משבי חמאס, סיפרה שמרגלית בחיים ומטפלת בפצועים שנחטפו. היא שוחררה מהשבי בעסקת השבויים עם חמאס ב-30 בנובמבר 2023, בפעימה השביעית. נציגת הצלב האדום שקיבלה את פניה אמרה לה שנצ'י שרד, כי אמרו לה שזה מה שנילי תרצה לשמוע.[5][6]

בתקופת השבי במנהרות חמאס, לשם נלקחה עם שאר החטופים, הזדהתה בפני השובים כאחות בבית החולים סורוקה וטיפלה בחטופים במקצועיות ובמסירות, בעיקר בקשישים שבהם.[1] היא דאגה לרישום קפדני של תרופותיהם, הקפידה לתת להם את המינונים הנכונים בהתאם למה ששוביה הואילו לתת לה, נתנה אינפוזית נוזלים במידת הצורך,[7] וכאשר נתנו לה מד לחץ דם, רשמה את תוצאות המדידות והשתמשה במדידות כדי להראות לשובים את דחיפות התרופות והאיצה בשוביה לספק תרופות חיוניות, באיום שללא התרופות החטופים עלולים למות במשמרתם.[8]

היא טיפלה במגוון רחב של מחלות וחבלות, תוך שימוש בידע המקצועי שלה וביצירתיות שלה. לדוגמה, כאשר אחת החטופות, תמי מצגר, נפצעה מאופנוע, מרגלית נתנה לה אנטיביוטיקה, אך פצעיה לא השתפרו. מרגלית נזכרה שיש דבש בארון שבדירה בה שהו, והחליטה לנסות חבישה עם דבש. החבישה עבדה, ופצעיה תמי החלו להחלים.[5] בנוסף דאגה לתת טבליות קלונקס לחטופים אחרים כעזר לשינה.[4]

במשך כ-50 ימים ולילות טיפלה בחבריה ועשתה כל שביכולתה לעזור להם ולשפר את מצבם. השבי במנהרות הסגורות, הניתוק המוחלט מאור יום ומידיעת המתרחש בארץ היה קשה מנשוא, והקשישים, כל אחד ומצבו הרפואי ודאגותיו למשפחה ולחברים, מצאו מעט עידוד וחיזוק בטיפולה המסור. מרגלית לא חששה להתעמת עם שוביה ואף לפנות אל בכירי חמאס שעברו במנהרות בדרישה לשיפור מצב החטופים. פנייה זו הרגיזה את שוביה, שראו בכך עקיפת סמכות והענישו את המסורים להשגחתם בצמצום שעות תאורה ואוורור.

הרגע הקשה ביותר בתקופת שביה התרחש לדבריה ממש לפני שחרורה, כשאנשי חמאס הודיעו לירדן ביבס, אחד החטופים ששהו איתה, כי אשתו שירי וילדיו אינם בחיים.[9]

אביה של מרגלית, אליהו (צ'רצ'יל), נרצח וגופתו הוחזרה במסגרת עסקת שחרור החטופים השלישית, שנתיים לאחר מכן.[10]

לאחר חזרתה מהשבי

לאחר שחזרה מהשבי החלה מרגלית להיות פעילה הן למען שחרור החטופים והן למען הכנסת תרופות לחטופים. היא נפגשה בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס עם בכירי חברות אמריקאיות, בהם מנכ"ל פייזר אלברט בורלא, ושיתפה אותם בצרכים הרפואיים של החטופים.[11] כמו כן נפגשה ב-18 בינואר 2024 באותו הפורום גם עם מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש.[12]

ב-16 באפריל 2024 הייתה אחת מ-30 אחים ואחיות שקיבלו אות הוקרה מטעם נשיא המדינה יצחק הרצוג ושר הבריאות אוריאל בוסו על פועלם להצלת חיים מתחילת מלחמת חרבות ברזל.[13]

במאי 2024 קיבלה את אות נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, כהערכה לפועלה.[14]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נילי מרגלית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 האחות הרפואית שהמשיכה לסייע למטופלים - גם בזמן שהותה בשבי, סרטון בערוץ "חדשות 13", באתר יוטיוב (אורך: 03:13)
  2. ↑ נילי מרגלית שבה הביתה | חמל, באתר hamal.co.il
  3. ↑ משמרת לילה - פרק מלחמה - פודקאסט לכבוד נילי מרגלית, באתר Spreaker (באנגלית)
  4. ^ 4.0 4.1 תומר ממיה בן שני, ‏עדותה של נילי מרגלית מהשבי, האחות מניר עוז: "אמרתי תנו לי את הדף, אעשה רשימת תרופות", באתר ‏מאקו‏‏, ‏5 בינואר 2024‏
  5. ^ 5.0 5.1 תומר ממיה בן שני, ‏עדותה של נילי מרגלית מהשבי, האחות מניר עוז: "אמרתי תנו לי את הדף, אעשה רשימת תרופות", באתר ‏מאקו‏‏, ‏5 בינואר 2024‏
  6. ↑ נילי מרגלית, האחות שנחטפה וטיפלה בפצועים בשבי חמאס, חוזרת הביתה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 בנובמבר 2023
  7. ↑ האחות מניר עוז שהפכה לרופאה בשבי: "כשנגמרה האנטיביוטיקה, חבשתי אותם עם דבש"
  8. ↑ עמית סלונים‏, את התכנית הזאת של "עובדה" יקרינו בוועדת החקירה שתקום פה אחרי המלחמה, באתר וואלה‏, 5 בינואר 2024
  9. ↑ אתר למנויים בלבד נילי מרגלית: הייתי בחדר כשחמאס צילמו את הסרטון של ירדן ביבס, ואז הופרדנו, באתר הארץ, 4 בינואר 2024
  10. ↑ רובינשטיין, רועי (2025-10-18). "זוהה החלל החטוף אליהו ("צ'רצ'יל") מרגלית: "בוקר בנשמתו שנחטף מהאורווה"". Ynet. נבדק ב-2025-10-18.
  11. ↑ אמזון, מטא ופייזר: אלה הבכירים שנפגשו עם משפחות החטופים, באתר אייס, 18 בינואר 2024
  12. ↑ מתן וסרמן, ‏חוזר בו? מזכ"ל האו"ם נפגש לראשונה עם חטופות ששוחררו מהשבי, באתר מעריב אונליין, 18 בינואר 2024
  13. ↑ רוני גרין שאולוב, איתמר אייכנר, הוקרה מהנשיא לאחיות ולאחים, בהם לנילי מרגלית שחזרה מהשבי: "המקצוע שמר עליי", באתר ynet, 16 באפריל 2024
  14. ↑ דני בלר, אוניברסיטת בן-גוריון העניקה תוארי דוקטור לאות כבוד ליהודית רביץ, יונית לוי ונילי מרגלית, באתר "חדשות באר שבע והנגב", 23 במאי 2024

נילי מרגלית42027220Q124326781

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=נילי_מרגלית&oldid=3477418"