פורטל:גאוגרפיה/הידעת?/קטעי הידעת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
1
אייאפיאטלאייקוטל
אייאפיאטלאייקוטל

אייאפיאטלאייקוטל הוא קרחון בדרום איסלנד, שבמרכזו הר געש פעיל המתפרץ באופן תדיר יחסית. פסגתו מגיעה לגובה של כ-1,666 מטר, קוטר הקלדרה בראש הר הגעש: כ-4-3 ק"מ והקרחון שבמרכז ההר מכסה שטח של כ-100 קמ"ר. שוליו הדרומיים של הקרחון היוו בעבר את קו החוף של איסלנד, אך כתוצאה מנסיגת קו המים נחשף שטח קרקעי נוסף וקו החוף התרחק בכ-5 ק"מ דרומה. ההתפרצות האחרונה של הר הגעש אירעה באמצע אפריל 2010, וענן אפר געשי שהעלתה לאטמוספירה גרם להפרעות קשות בתנועה האווירית מעל צפון-מערב אירופה.

עריכה | תבנית | שיחה
2
יוליוס פופר
יוליוס פופר

בארץ האש שבארגנטינה יש מספר אתרים הקרויים על שמותיהם של אישים רומנים. יוליוס פופר, בנו של נפתלי פופר, יהודי יליד ולאכיה שברומניה, היה מהנדס, מגלה ארצות, קרטוגרף ויזם, שכונה "הקונקיסטאדור של פטגוניה", עקב היותו אחד האחראים לטבח האינדיאנים המקומיים שהשתייכו לשבט האונה. יוליוס פופר הגיע לארץ האש בתקופת הבהלה לזהב, המציא מכונה לשטיפת זהב והקים שם מושבה. הוא טבע מטבעות זהב, הדפיס בולי דואר וקרא שמות להרים, איים ונחלים בסביבה. חלק מהאתרים נקראו על שמם של אישים רומנים שפופר חפץ ביקרם. כך, הוא העניק לרכס גבעות ולנחל את השם "כרמן סילבה" (Carmen Sylva), שהיה שם העט של אליסאבטה, מלכת רומניה. אחת הפסגות של גבעות כרמן סילבה, Punta Sinaia, קרויה על שם העיר סינאיה, שבעצמה קרויה על שם חצי האי סיני.

עריכה | תבנית | שיחה
3

קו החוף של נורווגיה משופע בעמקים קרחוניים תלולים המכונים פיורדים. אלה נוצרו כאשר קרחונים גדשו ערוצי נחלים ושחקו בהדרגה את דפנותיהם. כך התעצב גם הר טורגהאטן, "הכובע המחורר" בנורווגית. הסלעים במרכז ההר נשחקו, בעוד שכבת הסלע הנוקשה יותר בפסגתו עמדה בפרץ.

עריכה | תבנית | שיחה
4
מפת האי נורפוק
מפת האי נורפוק

מעמדו של האי נורפוק שנוי במחלוקת. אף כי האי מהווה באופן רשמי חלק מאוסטרליה, מרבית תושבי האי טוענים כי לאי הוענקה עצמאות על ידי המלכה ויקטוריה, כאשר נתנה את רשותה לאנשי האי פיטקרן להתיישב בנורפוק. תושבי האי אינם משלמים מסים לממשלת אוסטרליה, וכן חוקי ההגירה לאי שונים מחוקי ההגירה לאוסטרליה, אולם יחסי החוץ של האי מנוהלים בפועל על ידי מנהלן הממונה על ידי ממשלת אוסטרליה.

עריכה | תבנית | שיחה
5
סינאיה בתמונה מתחילת המאה ה-20
סינאיה בתמונה מתחילת המאה ה-20

עיר הקיט הרומנית סינאיה קרויה על שם הר סיני. הספטאר הוולאכי מיכאיל קאנטקוזינו, בליווי אמו ואחותו, עלה לרגל במאה ה-17 לארץ הקודש והגיע עד מנזר סנטה קתרינה. לאחר ששב לארצו, ייסד, לזכר המסע, מנזר בשם סינאיה, שסביבו צמחה עיר הנושאת שם זה.

עריכה | תבנית | שיחה
6
בובי ליץ' לאחר חציית מפלי ניאגרה בחבית
בובי ליץ' לאחר חציית מפלי ניאגרה בחבית

מפלי ניאגרה, בגבול שבין ארצות הברית לקנדה, שימשו כר פעולה פורה לפעלולנים: בשנת 1829, זינק סם פטץ' מראש סולם גבוה אל הגיא שמתחת למפלים ונשאר בחיים. ב-1859, הילך ז'אן פרנסואה גרבלה על חבל מתוח בין שתי גדות הנהר. ב-1901, חצתה המורה אנני אדסון טיילור את המפלים בתוך חבית החמצה. כעבור עשור, ניסה גם בובי ליץ' לחצות את המפלים, בתוך חבית מתכת גדולה. הוא שרד את החבלות והשברים שנגרמו במהלך הנפילה, אך נהרג ב-1926 לאחר שהחליק על קליפת תפוז. מאז, תועדו עוד 13 ניסיונות אנושיים לחצות את המפלים בתוך מתקן או על גבו. חלקם הסתיימו בפציעות ובמוות.

עריכה | תבנית | שיחה
7

קטעו של נחל קדרון, התוחם את העיר העתיקה של ירושלים ממזרח, מכונה בערבית בשם "ואדי ג'וֹז". מקור השם הוא בשיבוש של התרגום האנגלי לעמק יהושפט הנזכר בספר יואל פרק ד': Josaphat valley, על שמו של המלך יהושפט. בשנות ה-20 של המאה ה-20 ביקש הגאוגרף היהודי זאב וילנאי "לגייר" את שם הנחל, וקרא לו "נחל האגוזים" (ג'וז-אגוז), כנראה מתוך אי ידיעת מקור שמו העברי האמיתי. בנחל לא צמחו מעולם אגוזים, ואולי בשל כך לא נתפס השם המחודש.

עריכה | תבנית | שיחה
8
נויזידלרזה
נויזידלרזה

נוֹיזִידְלֶרְזֶה היא ימה המשתרעת על שטח של כ-320 קמ"ר באוסטריה ובהונגריה, אך שטחה נתון לשינויים קיצוניים הנובעים משינוי בגובה מפלס מימיה, לעיתים ללא קשר למשטר המשקעים באזור. הימה התייבשה מספר פעמים לחלוטין. נעלמה בין 1740 ל-1742. לאחר מכן, ב-1768 התפשטה לשיא שטחה המתועד וכיסתה שטח של 515 קמ"ר, ובשנת 1811 שבה ונעלמה לתקופה של שנתיים. כיום מווסת מפלס מימיה על ידי סכר בדרום הימה, בפיקוח ועדה משותפת של אוסטריה והונגריה. הימה מוכרזת מאז שנת 2001 כאתר מורשת עולמית.

עריכה | תבנית | שיחה
9
דוב קוטב
דוב קוטב

הארכיפלג הנורווגי סבאלברד מכיל את היישוב העירוני הצפוני ביותר על פני כדור הארץלונגיירביאן. את היישוב משרת שדה התעופה הצפוני בעולם שיש אליו טיסות מסחריות סדירות, נמצאת בו תחנת האוטובוס הצפונית בעולם, הספרייה הציבורית הצפונית בעולם, ועוד שירותים שונים הנושאים בתואר המכובד. בכל איי סבאלברד נדרשים התיירים והתושבים המעוניינים לצאת מחוץ לתחומי היישובים לשאת רובים מחשש לתקיפה של דובי קוטב הנפוצים באיים. עם זאת, קיימים חוקים נוקשים בקשר לירי בדובים, והוא מותר אך ורק במצב של סכנת חיים, ורק אחרי הפחדה וירי באוויר.

עריכה | תבנית | שיחה
10
-
הוספה
11
מלה, בירת האיים המלדיביים
מלה, בירת האיים המלדיביים

האיים המלדיביים הם מדינה המורכבת מכ-1,200 איים קטנים, והגובה הממוצע בה רק כמטר וחצי מעל פני הים. בעת הצונמי הגדול בדצמבר 2004, היה רוב שטח האיים מכוסה מים במשך מספר דקות. בעקבות גלי הצונמי נוצרו שינויים כה משמעותיים בגאוגרפיה של כמה מהאיים, עד שלא הייתה ברירה אלא לעדכן את מפות הרפובליקה.

עריכה | תבנית | שיחה
12
תמונת לווין של יבשת אנטארקטיקה
תמונת לווין של יבשת אנטארקטיקה

אנטארקטיקה היא היבשת הקרה והשוממת ביותר בכדור הארץ. ב-1983 נמדדה בה טמפרטורה של 88.3 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, ומעולם לא היה בה יישוב קבוע של בני אדם. היא מוגדרת כמדבר, כיוון שכמות המשקעים היורדים בה היא מהנמוכות בעולם, פחות מ-100 מילימטר מים לשנה. כ-98% משטחה הם קרחוני ענק ושכבות קרח בעובי של 1.5 קילומטר ויותר. למעשה, כ-90% מהקרח בעולם מצוי באנטארקטיקה, והוא מהווה כ-70% מהמים המתוקים על פני כוכב הלכת. המסה של שכבת הקרח, שנפחה עומד על כ-25 עד 30 מיליון קילומטר מעוקב, תגרום לעליית גובה פני הים ב-60 מטר, הצפה של כל ערי החוף ונדידה של מאות מיליוני אנשים לפנים היבשות. השטח באנטארקטיקה שבין קווי האורך 90 מעלות מערב ו-150 מעלות מערב הוא שטח היבשה היחיד בעולם אשר אף מדינה בעולם אינה טוענת לריבונות טריטוריאלית עליו.

עריכה | תבנית | שיחה
13
מפת ליכטנשטיין
מפת ליכטנשטיין

אוזבקיסטן וליכטנשטיין הן שתי המדינות היחידות בעולם המרוחקות מן הים כדי שתי מדינות: לא רק שהן מוקפות יבשה מכל עבר, גם כל המדינות המקיפות אותן מוקפות יבשה מכל עבר ואין להן חוף ים.

עריכה | תבנית | שיחה
14
מפה של ארץ ישראל מ-1759, כ-40 שנה לפני הכנת המפה של פייר ז'אקוטן
מפה של ארץ ישראל מ-1759, כ-40 שנה לפני הכנת המפה של פייר ז'אקוטן

הקרטוגרף הצרפתי פייר ז'אקוטן, שהיה קצין בצבא נפוליאון, הוא הראשון שיצר מפה של ארץ ישראל באמצעות מכשירי מדידה מודרניים. העבודה על המפה נמשכה שנים רבות, ובשלב מסוים אסר נפוליאון את פרסומה. עם בוא הרסטורציה, בשנת 1818, התפרסמה המפה והפכה לאבן דרך חשובה בחקר ארץ ישראל.

עריכה | תבנית | שיחה
15
שפך הנהר פליט מתחת לגשר בלקפריירס
שפך הנהר פליט מתחת לגשר בלקפריירס

מתחת לעיר לונדון זורמים מספר נהרות תת-קרקעיים אשר כוסו במאה ה-18, וכיום לא ידוע נתיבם. נהרות אלה מזינים את האגמים השונים בפארקים המלכותיים של לונדון כגון האגם בפארק סנט ג'יימס, או אגם הסרפנטיין בהייד פארק. אולם מאז שכוסו הנהרות לא ברור איזה נהר מזין איזה אגם. נהר הווסטבורן לדוגמה, זורם מעל אחד מקווי הרכבת התחתית של לונדון וניתן לראות את הצינורות בהם הוא זורם באחת מתחנות הרכבת.

עריכה | תבנית | שיחה
16
סכר אסואן הגבוה
סכר אסואן הגבוה

המבנה המכונה סכר אסואן, על נהר הנילוס ליד העיר אסואן שבמצרים, הוא למעשה מערכת של שני סכרים. "הסכר הנמוך" נבנה על ידי הבריטים בתחילת המאה ה-20 והוגבה פעמיים משום שתכנונו הראשוני לא היה מתאים, ואילו "הסכר הגבוה", 6 ק"מ במעלה הנהר, נבנה מאוחר יותר, בזמן שלטונו של גמאל עבד אל נאצר. הסכר הגבוה יוצר את אגם נאצר שהוא בין האגמים המלאכותיים הגדולים ביותר בעולםאורכו כ-550 ק"מ, שטחו כ-5,250 קמ"ר, תכולתו 157 מיליארד מ"ק ועומקו כ-130 מטר.

עריכה | תבנית | שיחה
17
מצפה כוכבים על פסגת הר מאונה קיאה, ההר הגבוה ביותר בעולם מעל בסיסו
מצפה כוכבים על פסגת הר מאונה קיאה, ההר הגבוה ביותר בעולם מעל בסיסו

הכל סוברים כי הר האוורסט, בגבול נפאל-טיבט, הוא ההר הגבוה ביותר בעולם, אך למעשה – הדבר תלוי בהגדרה. בפועל, האוורסט הוא הנקודה הגבוהה ביותר מעל פני הים – 8,848 מטרים, בעוד שבהוואי נמצא הר מאונה קיאה שעיקרו, כ-6 קילומטרים, מתחת לפני המים וסך גובהו כ-10,000 מטרים מעל בסיסו. גובהו של האוורסט לעומת סביבתו גם כן איננו שיא – הוא מתנשא רק ל-4-5 קילומטרים מעל הקרחונים הסובבים אותו ברכס הרי ההימלאיה, בעוד שהר מקינלי שבאלסקה מגיע כמעט ל-6 קילומטרים. האוורסט גם איננו הרחוק ביותר מגלעין כדור הארץ, אלא הר צ'ימבורסו ה"נמוך" יותר, הנמצא באקוודור. זאת כיוון שצורת כדור הארץ איננה של כדור מושלם, אלא פחוס, וכך הרים בקו המשווה רחוקים יותר מהמרכז.

עריכה | תבנית | שיחה
18
קו החלוקה של אמריקה הדרומית על פי חוזה טורדסיאס
קו החלוקה של אמריקה הדרומית על פי חוזה טורדסיאס

בשלהי המאה ה-15 החל הקולוניאליזם האירופאי לפרוח ומספר מצומצם של מעצמות אירופאיות נאבקו על השליטה בעולם החדש. הוויכוח בין ספרד ופורטוגל לגבי השליטה בעולם יושב ב-1494 בחוזה טורדסיאס על ידי האפיפיור אלכסנדר השישי. האפיפיור העביר קו אנכי, 1,770 קילומטר ממערב לאיי כף ורדה הנמצאים כ-500 קילומטר מערבית לאפריקה. ספרד קיבלה את כל השטחים שממערב לקו, ופורטוגל את כל השטחים שממזרח לו. בשעה שהחוזה נחתם, אמריקה הדרומית טרם מופתה כראוי, ואירופה לא ידעה על קיומה של ברזיל. על פי אחת ההשערות בנוגע לגילוי ברזיל, פורטוגל כבר ידעה על קיום ברזיל עוד ב-1341, ולכן ביקשה מן האפיפיור להסיט את הקו מערבה, כך שחלקה המזרחי של ברזיל יהיה בידה. כך למעשה, ללא ידיעת ספרד, זכתה פורטוגל בנתח מהחלק "הספרדי" של העולם. לטענה זו אין סימוכין מוכחים.

עריכה | תבנית | שיחה
19
הימות הגדולות; מבט מהחלל
הימות הגדולות; מבט מהחלל

בימת יורון נמצא האי מאניטולין שהוא האי הגדול ביותר המצוי בתוך אגם. שטחו 2,776 קמ"ר וחופיו המפורצים משמשים לנופש ולדיג. באי עצמו נמצאת ימת מאניטו ששטחה 106.42 קמ"ר ובתוכה ישנם כמה איים קטנים.

עריכה | תבנית | שיחה
20
פרדיננד מגלן, הראשון לחצות את האוקיינוס השקט
פרדיננד מגלן, הראשון לחצות את האוקיינוס השקט

האדם הראשון שהקיף את כדור הארץ היה גבר יליד מלזיה בשם אנריקה, שהוטבל לנצרות במלאקה. הוא נלקח למסעו של פרדיננד מגלן, שהחל בספרד, כמתרגם למלאית, הקיף עם הצוות את יבשת אמריקה הדרומית במצר מגלן, חצה את האוקיינוס השקט והגיע לפיליפינים ב-1521. שם נמלט מהמשלחת וחזר למקום הולדתו, תוך שהוא משלים את הקפת כדור הארץ מערבה. מגלן עצמו נהרג בפיליפינים, ולא זכה להיות בין 22 המלחים ששבו לספרד. יומני הספינה, שפיגרו ביממה אחרי לוח השנה בספרד, אימתו את ההשערה בדבר איבוד יממה בהקפת העולם מערבה ויצרו את הצורך בקו תאריך בינלאומי.

עריכה | תבנית | שיחה
21
הלוחות הטקטוניים
הלוחות הטקטוניים

נדידת היבשות היא תהליך התנועה של הלוחות הטקטוניים, המרכיבים את קרום כדור הארץ, על פני המעטפת. כך למשל, ים סוף, שבמרכזו עובר השבר הסורי-אפריקני, נמצא בין הלוח האפריקאי והלוח הערבי שמתרחקים זה מזה. תוך כדי תנועתו של הלוח הערבי צפונה במהירות גבוהה, הים מתרחב.

עריכה | תבנית | שיחה
22
אגן הניקוז של נהר אמזונאס, במערכת הניקוז הכללית של האמזונאס
אגן הניקוז של נהר אמזונאס, במערכת הניקוז הכללית של האמזונאס

נהר האמזונאס הוא האדיר בנהרות תבל. חמישית מכמות המים המתוקים בעולם שזורמים לים, מקורה באמזונאס. לנהר למעלה מ-1,100 יובלים וכ-14,000 יובלי משנה, כמה מהם ארוכים מ-1,500 ק"מ. שטח אגן הניקוז שלו כ-7 מיליון קמ"ר, כשטחה של ארצות הברית ללא אלסקה. ספיקתו של הנהר כ-220,000 אלף מ"ק בשנייה, די כדי למלא את הכנרת עד תומה בחמש שעות, לו הייתה ריקה. האמזונס ממתיק את מי האוקיינוס האטלנטי ומשנה את צבעם עד למרחק של 320 ק"מ משפך הנהר. לאורך אלפי ק"מ בברזיל זורם הנהר בשיפוע זעיר של 21 מילימטר לק"מ מה שגורם לאיטיות זרימתו ולכך שגאות באוקיינוס מורגשת גם במעלה רב מהשפך.

עריכה | תבנית | שיחה
23
חזית שדה התעופה
חזית שדה התעופה

מבחינת גאוגרפית, נמל התעופה סכיפהול הוא הנמוך ביותר בנמלי התעופה בעולם. כל שטחו נמצא מתחת לגובה פני הים, הנקודה הנמוכה ביותר היא 3.4 מטר מתחת לגובה פני הים.

עריכה | תבנית | שיחה
24
מפות סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה באוקיינוס האטלנטי
מפות סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה באוקיינוס האטלנטי

קבוצת האיים המיושבת, טריסטן דה קונה, נחשבת למקום היישוב הנידח בעולם. הקבוצה היא חלק מהטריטוריה הבריטית סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה, שבאוקיינוס האטלנטי. אולם למרות שטריסטן דה קונה נחשבת ליחידת שלטון אחת עם האי המיושב סנט הלנה והאי המיושב אסנשן, איים אלו רחוקים ממנה אלפי קילומטרים. מרחקים אלו דומים למרחק בין קבוצת האיים טריסטן דה קונה לבין קצות האוקיינוס – 2,816 ק"מ עד דרום אפריקה ו-3,360 ק"מ עד דרום אמריקה. אולם ייתכן שהתואר "מקום היישוב הנידח בעולם" לא מגיע לאיי טריסטן דה קונה, כי פעם בכ-90 דקות, למשך רגע קצר, חולפת מעל איים אלו תחנת החלל הבינלאומית, המרחפת בגובה ממוצע של 400 ק"מ מעל פני האדמה.

עריכה | תבנית | שיחה
25
-
הוספה
26
משולש חלאיב וביר טוויל
משולש חלאיב וביר טוויל

ביר טוויל הוא האזור המיושב היחיד בעולם במעמד טרה נוליוס - שטח שאינו כפוף לריבונות של מדינה. בעת כיבוש סודאן בידי האימפריה הבריטית ומצרים בשנת 1899, נקבע כי הגבול המדיני בין מצרים לסודאן יעבור בקו רוחב 22° צפון, אולם בשנת 1902 העבירו הבריטים שטח של כעשרים אלף קמ"ר לאורך ים סוף (קרוב לשטחה של מדינת ישראל) לניהול המושל הבריטי בסודאן, ואזור סמוך לו ממערב, בקרבת ביר טוויל, הועבר לרשות מצרים. מאז הכרזת העצמאות של סודאן בשנת 1956, תובעת סודאן הכרה בגבול משנת 1902, בעוד מצרים מכירה בגבול משנת 1899. כך נוצר מצב בו שתי המדינות מתנערות מבּעלות על ביר טוויל, במסגרת תביעתן לבעלות על משולש חלאיב, הגדול והמשמעותי ממנו.

עריכה | תבנית | שיחה
27
-
הוספה
28
מיקומו של המחוז היהודי האוטונומי בברית המועצות
מיקומו של המחוז היהודי האוטונומי בברית המועצות

בשנת 1934 הוקמה בדרום-מזרח ברית המועצות, בסמוך למנצ'וריה שבסין ומצפון לנהר האמור, אוטונומיה תרבותית בשם המחוז היהודי האוטונומי. זאת לאור חזונו של יוסיף סטלין למדיניות לאומית על פיה כל לאום קיבל טריטוריה בה יוכל לשמור על תרבותו העצמאית במסגרת הסוציאליזם וכן בתגובה לציונות שכתנועה לאומית היוותה איום על החזון הבינלאומי הסובייטי. השפה הרשמית באוטונומיה הייתה יידיש. העיר המרכזית ובירת המחוז היא בירוביג'ן. לעתים קוראים בטעות לכל האזור בשם זה.

עריכה | תבנית | שיחה
29 השטח הכולל של נמל התעופה המלך פהד בקטיף שבסעודיה, הוא 780 קמ"ר, יותר משטחה של מדינת בחריין הסמוכה אליו, ולמעשה, הוא גדול מעוד 24 מדינות ריבוניות בעולם. בשלב זה, מרבית השטח אינו מנוצל והוא מהווה מדבר שומם. אורכם של שני מסלולי ההמראה בנמל התעופה הוא 4 קילומטרים והם מרוחקים זה מזה מעל שני קילומטרים. בזמן מלחמת המפרץ הראשונה שימש השדה כבסיס אמריקני קדמי למטוסי קרב, מטוסי תובלה וסוללות טילי פטריוט. עריכה | תבנית | שיחה
30
-
הוספה
31
ירוק בהיר: מחוז א-סווידא; סגול: רמת הגולן
ירוק בהיר: מחוז א-סווידא; סגול: רמת הגולן

הר הדרוזים הוא רמה געשית גבוהה בדרום מערב סוריה, על גבול ירדן, במחוז א-סווידא שרוב אוכלוסייתו דרוזית. תחת המנדט הצרפתי על סוריה, בין השנים 19211936, התקיימה באזור מדינה דרוזית אוטונומית תחת השם "מדינת ג'בל א-דרוז" ("הר הדרוזים"). בהסכם העצמאות הצרפתי-סורי מ-1936 בוטל מעמדה של מדינת הדרוזים והיא הפכה לחלק מסוריה. במלחמת ששת הימים הגה יגאל אלון, משרי הממשלה הבכירים באותה עת, תוכנית לכבוש את הר הדרוזים, לחברו ברצף לרמת הגולן ולהקים מחדש את מדינת הדרוזים כשכנה ידידותית לישראל וכחיץ בין סוריה לירדן. תוכניתו של אלון לא התקבלה.

עריכה | תבנית | שיחה
32
-
הוספה
33
כביש חוצה הקוטב הדרומי
כביש חוצה הקוטב הדרומי

הדרך אל הקוטב הדרומי, בלב יבשת אנטארקטיקה, היא קשה ומסוכנת. זאת בשל האקלים הקיצוני, מדבר הקרח ועוד. רואלד אמונדסן ומשלחתו היו האנשים הראשונים שהגיעו אל הקוטב הדרומי. הם עשו זאת במזחלות רתומות לכלבים, בתקופה בה משלחות אחרות נכשלו במשימת ההגעה אל הקוטב. אולם כיום, לאחר פריצת כביש חוצה הקוטב הדרומי, ניתן להגיע אל הקוטב אפילו באופניים. בדצמבר 2007, מריה לֶייג'רְסְטָם הגיעה אל הקוטב באופנוח מותאם לרכיבה על קרח. היא רכבה מרחק של 638 קילומטרים, במשך עשרה ימים, כשבכול יום היא הקדישה זמן גם למנוחה. היא הגיעה אל הקוטב במצב בריאותי טוב - היא איבדה רק מעט יותר מ-8% ממשקל גופה במהלך המסע.

עריכה | תבנית | שיחה
34
מצפן
מצפן

הרפובליקה של תימן היא מדינה שנוסדה ב-1990 באיחוד של שתי המדינות "צפון תימן" ו"דרום תימן". למרות שמות המדינות, "דרום תימן" שכנה ממזרח ל"צפון תימן" ואף כללה את השטח הצפוני ביותר ברפובליקה של תימן. גם בעברית וגם בערבית פירוש המילה "תימן"/"ימין" הוא "דרום". לפיכך, משמעות הביטוי "צפון תימן" היא "צפון הדרום".

עריכה | תבנית | שיחה
35
סמל העיר
סמל העיר

דרי היא עיר בצפון אירלנד, ששמה נתון במחלוקת, מחלוקת שהיא רק סמל למחלוקת העזה השוררת בין היוניוניסטים לבין הלאומנים באירלנד. בתחילה נקראה העיר דרי (אירית: Doire, "חורש אלונים"; כתיב אנגלי: Derry). בשלהי המאה ה-18 נבנתה העיר מחדש בסיוען של תרומות מלונדון, ובשל כך הוסף לשמה השם "לונדון" והיא נקראה "לונדונדרי" (Londonderry). שם זה משמש כיום את היוניוניסטים, ואילו אלו התומכים בפירודה של צפון אירלנד מן הממלכה המאוחדת ובשיבתה לחיקה של אירלנד, משמיטים משם העיר כל הקשר בריטי, ומשתמשים בשם המקורי, דרי. שדר הרדיו המקומי, ג'רי אנדרסון, שקידם רעיון פשרה, שלפיו שם העיר יהיה "דרי/לונדונדרי", כונה בלגלוג "ג'רי/לונדונג'רי". למרות הלגלוג, כיום משמש שם זה כשמה הרשמי של העיר.

עריכה | תבנית | שיחה
36

בשנת 1853 העביר הקונגרס האמריקני חוק, שנטל שטח מטריטוריית אורגון, ויצר את טריטוריית וושינגטון, שהפכה בשנת 1889 למדינה ה-42 של ארצות הברית. במהלך הדיונים לחוק הועלו הצעות רבות לשם הטריטוריה, והסתמן ששמה יהיה "קולומביה", על שם הנהר באותו שם העובר באזור. סנאטור מקנטקי חשש שהשם יגרום לבלבול עם מחוז קולומביה, ולכן הציע לקרוא לטריטוריה וושינגטון. הצעתו התקבלה, והחלטה זו גורמת לבלבול בין בירת האיחוד, וושינגטון די. סי., הנמצאת במחוז קולומביה, שממנו חשש הסנאטור, והמדינה וושינגטון.

עריכה | תבנית | שיחה
37 גינאה המשוונית קרויה על שם קו המשווה אף שהוא עובר בכלל בתחומה של גבון שבגבולה הדרומי. גם חבל הארץ אקווטוריה, המצוי באפריקה, קרוי על שם קו המשווה, אף שהוא רק סמוך לו מדרום. איי ליין, חלקם בריבונות ארצות הברית וחלקם בריבונות קיריבטי, קרויים אף הם על שם קו המשווה, העובר בין האיים אך לא חוצה אף אחד מהם. לעומת זאת, קיימות כיום למעלה מעשרים מדינות שקו המשווה דווקא כן עובר בתחומן. אולם מתוך כל המדינות האלו, קרויה רק אחת, אקוודור, על שמו של קו המשווה עריכה | תבנית | שיחה
38

אליס איילנד הוא אי מלאכותי הנמצא בנמל ניו יורק בשפך נהר הדסון. במשך שנים רבות הייתה מחלוקת בין מדינת ניו ג'רזי למדינת ניו יורק בדבר הבעלות על האי. האי נמצא בצד ניו ג'רזי של נהר ההדסון, אולם במהלך התקופה הקולוניאלית שקדמה להקמתה של ארצות הברית היה האי תחת שיפוטה של מושבת ניו יורק. בחוזה בין שתי המדינות, שנחתם בשנת 1834 ואושר על ידי הקונגרס של ארצות הברית, הסכימה ניו ג'רזי שהאי יישאר תחת שיפוטה של ניו יורק. בשל כמות המהגרים הרבה שהגיעה לאי בסוף המאה ה-19, הרחיב השלטון הפדרלי את שטח האי על ידי ייבוש שטחים מהים. כיום כ-90% משטח האי הוא שטח שיובש מהים. שטח זה אינו כלול במסגרת ההסכם בין המדינות משנת 1834. מדינת ניו ג'רזי טענה כי השטחים המיובשים שייכים לה, מאחר שלא דובר בהם בחוזה. מאחר שהצדדים לא הגיעו לכלל הסכמה, תבעה מדינת ניו ג'רזי את מדינת ניו יורק. בתגובה לעיתונות בעקבות תביעה זו, אמר ראש עיריית ניו יורק רודולף ג'וליאני כי סבו, שהגיע בתור מהגר לאליס איילנד, מעולם לא התכוון להגיע לניו ג'רזי. לבסוף החליטו שתי המדינות לחלוק בבעלות על האי, אם כי החלטה זו תאורטית בלבד. בפועל, השלטון הפדרלי מנהל את האי, ולא אף מדינת משנה.

עריכה | תבנית | שיחה
39
שלט לציון המקום במדבר יהודה שבו הכביש נמצא בגובה פני הים התיכון
שלט לציון המקום במדבר יהודה שבו הכביש נמצא בגובה פני הים התיכון

במפות מצוין כי פסגת הר החרמון היא בגובה 2,224 מטר מעל פני הים התיכון. מצוין גם שירושלים (למעשה, פסגת הר הרצל שבעיר) ברום של 857 מטר מעל פני הים התיכון. בשנות השישים של המאה העשרים צוין חוף ים המלח ברום של כ-400 מטרים מתחת פני הים התיכון, וכעת הוא מצוין ברום של כ-430 מתחתם (זאת משום שמפלס ים המלח השתנה). אולם, לא רק מפלס מי ים המלח השתנה. מציוני הגבהים של פסגות ההרים מתקבל הרושם שגובה פני הים התיכון הוא גובה קבוע. זאת אף על פי שיש גאות ושפל, ושינוי כללי של גובה המפלס הממוצע עם השנים. למעשה, ציון גבהים של נקודות במפות טופוגרפיות בישראל הוא לפי הגובה הממוצע של פני הים התיכון לשנת 1920

עריכה | תבנית | שיחה
40

דרך יפו בחיפה היא דרך היסטורית שתחילתה בימי דאהר אל-עומר. הדרך החלה להתפתח במחצית המאה ה-19 בעיר התחתית כשהחלה הבנייה מחוץ לחומות העיר העתיקה של חיפה. תחילתה ההיסטורית של הדרך הייתה בכיכר חמרה. בשנת 1964 הוחלט לקרוא רחוב על שמו של שלמה נתנזון, ממנהליו הראשונים של בנק אפ"ק בעיר, ששכן ברחוב. לשם כך נגרע קטע מדרך יפו, הממוקם בין מבנה הבנק לכיכר חמרה, וצורף לרחוב שנמשך ממזרח לכיכר. מספרי הבתים לא עודכנו לאחר גריעת הקטע והיום דרך יפו מתחילה מהמספרים 19 ו-24.

עריכה | תבנית | שיחה
41

קוסטה ריקה נחשבת כמדינה הדמוקרטית ביותר באמריקה הלטינית, והיא בעלת מסורת ארוכת שנים של שמירה על זכויות האזרח ושל עזרה סוציאלית. מאז 1948 שורר בה משטר רב-מפלגתי יציב שאינו אופייני לאזור. למעט כוח משטרתי קטן, לא קיים כל צבא בקוסטה ריקה. ב-1948 הוביל חוסה פיגרס פרר התקוממות נגד הממשלה בטענה שהבחירות היו מזויפות. מלחמת האזרחים נמשכה 44 יום, בסיומה נקבעה חוקה חדשה. במסגרת החוקה החדשה הוחלט על ביטול הצבא, וב-1 בדצמבר 1948 בוטל בה הצבא. קוסטה ריקה הייתה המדינה הראשונה בעולם שביטלה את הצבא באופן חוקתי.

עריכה | תבנית | שיחה
42

האש בתוך שער הגיהנום של דרווזה בוערת כבר למעלה מ-45 שנה ברציפות. הבור, שבקוטר של כ-70 מטרים ובעומק 30 מטר ליד הכפר דרווזה שבטורקמניסטן, נוצר בטעות: בשנת 1971 במסגרת חיפוש אחר מאגרי נפט תת-קרקעיים, גאולוגים סובייטים קדחו אל תוך חלל תת-קרקעי, וציוד הקידוח קרס פנימה תוך כדי יצירת הבור הרחב. הם גילו כי הבור מלא בגז רעיל, וכדי להיפטר מהגז ולקחת את הציוד ששקע לבור הם החליטו לכלות את הגז בצורה טבעית על ידי הדלקתו. הגאולוגים העריכו שהגז יתכלה תוך כמה ימים, אולם בפועל הבור בוער מאז אותו יום. התושבים שגרים סמוך לאתר העניקו לבור את שמו "שער הגיהנום", בשל האש, החום הרב ועצם היותו בור פעור באמצע המדבר. בנובמבר 2013 ירד החוקר הראשון לקרקעית הבור ואסף דוגמיות מהקרקע ומהאקסטרמופילים בקרקעית.

עריכה | תבנית | שיחה