פורטל:רומא העתיקה/הידעת?/קטעי הידעת
| 1 |  קומודוס, בנו של הקיסר והפילוסוף מרקוס אורליוס, שלט ברומא משנת 180 עד שנת 192. הוא מסמל את סיומה של תקופת "חמשת הקיסרים הטובים" שהרחיבו וביססו את הקיסרות הרומית, ואת תחילת שקיעתה של האימפריה. שגעון הגדלות שלו הביא אותו להכריז על עצמו כמייסד רומא, לשנות את שמה ל"קולוניה קוֹמוֹדיאנה", את שם הצבא ל"הצבא הקומודיאני", לקרוא את כל חודשי השנה על 12 שמותיו ועוד שגיונות. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 2 | -
|
הוספה |
| 3 |  ההיסטוריון הרומי סויטוניוס כתב כי הקיסר דומיטיאנוס היה מסתגר מדי יום כשלוש שעות בחדרו, אך לא היה עושה דבר בזמן זה פרט לציד זבובים באמצעות חרט חד. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 4 | -
|
הוספה |
| 5 |  הקיסר הרומי קליגולה גילה בוז מופגן למוסדות הרומים העתיקים, כגון הסנאט,חברי הסנאט לעיתים צוו לרוץ אחרי מרכבתו של קליגולה ולאות זלזול המליץ למנות את סוסו אינקיטאטוס לקונסול. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 6 |  יוליוס קיסר לא שימש בתפקיד קיסר, ואף על פי שהיה הראשון לכהן כשליטה היחיד של רומא, תוארו הרשמי היה דיקטטור לכל ימי חייו, או ליתר דיוק, "דיקטטור מתמיד". בנו המאומץ, אוגוסטוס קיסר, היה הראשון בקיסרי רומא. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 7 | -
|
הוספה |
| 8 | -
|
הוספה |
| 9 | -
|
הוספה |
| 10 | -
|
הוספה |
| 11 | -
|
הוספה |
| 12 | -
|
הוספה |
| 13 | -
|
הוספה |
| 14 | -
|
הוספה |
| 15 | גאיוס קאניניוס רבילוס מונה לקונסול על ידי יוליוס קיסר ב-31 בדצמבר 45 לפנה"ס בעקבות מותו של הקונסול המכהן קווינטוס פאביוס מאקסימוס באותו יום. קיסר בחר למנותו למרות שהקונסול של השנה הבא היו אמורים להיכנס לתפקידם ביום שלמחרת ובמעשה זה הביע את בוזו לסנאט, קיקרו התלוצץ כששיבח את רבילוס על ערנותו בעת מילוי תפקידו וציין שלא עצם עין בכל תקופת כהונתו. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 16 |  בעת ביקורו בממלכת יהודה המצביא הרומאי מרקוס ויפסניוס אגריפה עלה לרגל לבית המקדש שם הקריב מאה שוורים. אגריפה היה הרומאי היחיד שהעלה קורבנות בבית המקדש, כתוצאה ממעשה זה היהודים קיבלו אותו בהתלהבות והמלך הורדוס קרא את אחד משערי המקדש על שמו. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 17 |  הצבא הרומי היה ידוע במשמעת הברזל ששררה בו, דוגמה קיצונית לכך היא בסיפורו של המצביא טיטוס מנילוס טורקואטוס שהוציא להורג את בנו מכיוון שהפר את פקודתו ויצא לדו-קרב עם האויב, למרות שהבן חזר מנצח האב עדיין שפט אותו על הפרת הפקודה והורה לערוף את ראשו. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 18 | -
|
הוספה |
| 19 | -
|
הוספה |
| 20 | למרות שמרקוס אנטוניוס הפסיד את השליטה בעולם הרומאי עם תבוסתו בקרב אקטיום על ידי אוקטביוס שלושה מצאצאיו הישירים, הקיסרים קליגולה, קלאודיוס ונירון, עלו לשלטון בקיסרות הרומאית. | עריכה | תבנית | שיחה |
| 21 | -
|
הוספה |
| 22 |  סמל מדינת ישראל עוצב בבסיסו על ידי האחים גבריאל ומקסים שמיר, אולם וועדה מיוחדת לענייני סמלים שהקימה מועצת המדינה הזמנית שדנה בבחירת הסמל דרשה מהאחים לערוך בו שינויים, ולשנות את עיצוב המנורה לזו המופיעה בתבליט שעל שער טיטוס שברומא. השימוש בתבליט הרומי נועד לסמל את חזרת המנורה למקומה המקורי. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 23 | -
|
הוספה |
| 24 | -
|
הוספה |
| 25 | עם הקמת הקיסרות הרומית איבדו המגיסטראטורות מימי הרפובליקה את משמעותם והקיסר היה נוהג למנות להם את אנשי שלומו. השיקולים שהובילו את הקיסרים להענקת מינויים היו לאו דווקא עניינים, טיבריוס מינה אדם לקוואיסטור לאחר שהוא ניצח בתחרות שתייה וקלאודיוס מינה אדם לקוואיסטור בגלל שאביו הגיש לו כוס מים קרים בשעה שהיה חולה. | עריכה | תבנית | שיחה |
| 26 | -
|
הוספה |
| 27 | -
|
הוספה |
| 28 |  קליגה היו סוג של סנדלים צבאיים שננעלו על ידי הלגיונרים הרומאים. פריט הלבוש הפך לסמל החיילים הרומאים לתושבי יהודה בזמן הכיבוש הרומאי, חז"ל אסרו על נעילת בשבת ולפי אחת הסברות מקור המלה "קלגס", ששימשה ככינוי לחייל רומאי בלשון חז"ל באה מהסנדלים. מכאן גם בא כינויו של הקיסר הרומי השלישי קליגולה שניתן לו על ידי החיילים של אביו, כאשר הופיע בפניהם כילד לבוש בבגדי צבא. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 29 | -
|
הוספה |
| 30 |  למרות שהרומאים בזו למצריים ולתרבותם ולדתם השלטונות אפשרו את המשך קיומם של הדת המצרית המסורית ואף התעמולה הרומאית נהגה להציג את הקיסרים בייצוג המצרי המסורתי והצמידו להם את התואר פרעה מתוך מחשבה שקו זה ישמש להשקיט את אחת הפרובינקיות החשובות ביותר באימפריה הרומית. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 31 |  אתר מצדה הוכרז בשנת 2001 על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בזכות סמליותו ההיסטורית של המקום ובשל האדריכלות הרומית המפוארת שבראש ההר אך הצידוק המרכזי היה דווקא מה שמצוי למרגלות ההר: הביצורים הרומיים, שהם הדוגמאות השלמות והשמורות ביותר בעולם למערכות אלו מאותה התקופה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 32 |  הקיסר הרומי דיוקלטיאנוס, שחולל רפורמות מרחיקות לכת בקיסרות ושם קץ למשבר שלטוני ממושך, הוא היחיד מבין קיסרי רומא שהתפטר מרצונו מתפקידו. לאחר פרישתו עבר להתגורר בארמון דיוקלטיאנוס שבנה, ועסק בגידול כרוב. כאשר נתבקש לחזור וליטול את מוסרות השלטון בידיו, אמר כי הוא מבכר לעבוד בגן הירק שלו. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 33 | החודשים יוליוס ואוגוסטוס נקראו במקור קווינטיליס וסקסטיליס שציינו את סדרם בלוח השנה הרומי, שמם שונה ונקרא על שם הדיקטטור יוליוס קיסר והקיסר אוגוסטוס. בתקופת שלטונו של הקיסר טיבריוס הועלתה הצעה לקרוא את ספטמבר על שמו, הצעה שהקיסר דחה בבוז ושאל את חברי הסנאט מה הם יעשו אם יהיו שלושה עשר קיסרים, יורשו קליגולה שינה את שם החודש וקרא אותו על שם אביו גרמניקוס כדי להדגיש את הסדר השושלתי שאמור לשלוט ברומא, שינוי זה לא החזיק מעמד. | עריכה | תבנית | שיחה |
| 34 | -
|
הוספה |
| 35 | -
|
הוספה |
| 36 | -
|
הוספה |
| 37 |  שנת 69 לספירה מכונה על ידי ההיסטוריונים של רומא העתיקה שנת ארבעת הקיסרים. סמוך לשנה זו הסתיים עידן הטירוף של הקיסר נירון. נירון עלה לשלטון בגיל 16, וכעבור מספר שנים פתח בשרשרת הוצאות להורג, וככל הנראה היה גם אחראי לשרפתה של רומא. עם התאבדותו ביוני 68 עלה לשלטון הקיסר גלבה, שנרצח בידי קושרים בינואר 69. במקומו עלה לשלטון הקיסר מרקוס סלביוס אותו שכיהן שלושה חודשים בדיוק, והתאבד באפריל, לאחר שכוחותיו של ויטליוס, הקיסר הבא בתור, איימו לעלות על רומא. ויטליוס האריך 8 חודשים בתפקיד, וכונן שלטון אימים, עד שנרצח בידי ההמון. בדצמבר 69 עלה לשלטון אספסיאנוס, שהביא לרומא עידן של שקט ויציבות. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 38 | -
|
הוספה |
| 39 | -
|
הוספה |
| 40 |  הביטוי שבעת הימים לא היה קשור בתקופה הרומית לאוקיינוסים או לימים אחרים. מטבע לשון זה, שפליניוס הזקן, סופר ומפקד בכיר בצי הרומי, השתמש בו באנציקלופדיה בת 37 הכרכים תולדות הטבע, התייחס ללגונות באזור העיר ונציה של היום. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 41 | -
|
הוספה |
| 42 |  אלכסנדר הגדול חי לפני יוליוס קיסר, למרות שאלכסנדר נולד בחודש יולי, הקרוי על שם יוליוס קיסר. למעשה, אלכסנדר נולד בחודש, שבזמנו, הרומאים כינו "קווינטיליס", שפירושו, "חמישי". רק בשנת מותו של יוליוס, שונה שם חודש זה ל"יולי". אלא שכיום, יולי אינו החודש החמישי. הוא החודש השביעי. בנוסף לזאת, החודשים ספטמבר, אוקטובר, נובמבר ודצמבר חותמים את השנה על פי הלוח הגרגוריאני, והם החודשים התשיעי עד השנים עשר, למרות ששמם של חודשים אלו בא מהמילים הלטיניות שבע, שמונה, תשע, ועשר, בהתאמה. לוח השנה הרומי המקורי, החל בחודש מרץ, והיו בו רק עשרה חודשים. השנה הרומית החלה במולד הירח הראשון שאחרי יום השויון האביבי, והסתיימה בחורף. השנה לא כללה את חודשי החורף מכיוון שלא התבצעה בהם כל פעילות חקלאית. לפני שרומא הפכה לאימפריה, הרומאים לא ספרו ולא תיארכו את ימי החורף. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 43 | -
|
הוספה |
| 44 | -
|
הוספה |
| 45 | -
|
הוספה |
| 46 | -
|
הוספה |
| 47 | -
|
הוספה |
| 48 | -
|
הוספה |
| 49 | -
|
הוספה |
| 50 | -
|
הוספה |
| 51 | -
|
הוספה |
| 52 | -
|
הוספה |
| 53 | -
|
הוספה |
| 54 | -
|
הוספה |
| 55 | -
|
הוספה |
| 56 | -
|
הוספה |
| 57 | -
|
הוספה |
| 58 | -
|
הוספה |
| 59 | -
|
הוספה |
| 60 | -
|
הוספה |
| 61 | -
|
הוספה |
| 62 | -
|
הוספה |
| 63 | -
|
הוספה |
| 64 | -
|
הוספה |
| 65 | -
|
הוספה |
| 66 | -
|
הוספה |
| 67 | -
|
הוספה |
| 68 | -
|
הוספה |
| 69 | -
|
הוספה |
| 70 | -
|
הוספה |
| 71 | -
|
הוספה |
| 72 | -
|
הוספה |
| 73 | -
|
הוספה |
| 74 | -
|
הוספה |
| 75 | -
|
הוספה |
| 76 | -
|
הוספה |
| 77 | -
|
הוספה |
| 78 | -
|
הוספה |
| 79 | -
|
הוספה |
| 80 | -
|
הוספה |
| 81 | -
|
הוספה |
| 82 | -
|
הוספה |
| 83 | -
|
הוספה |
| 84 | -
|
הוספה |
| 85 | -
|
הוספה |
| 86 | -
|
הוספה |
| 87 | -
|
הוספה |
| 88 | -
|
הוספה |
| 89 | -
|
הוספה |
| 90 | -
|
הוספה |
| 91 | -
|
הוספה |
| 92 | -
|
הוספה |
| 93 | -
|
הוספה |
| 94 | -
|
הוספה |
| 95 | -
|
הוספה |
| 96 | -
|
הוספה |
| 97 | -
|
הוספה |
| 98 | -
|
הוספה |
| 99 | -
|
הוספה |
| 100 | -
|
הוספה |
| מבחר קטעי "הידעת?" לפי נושאים | |
|---|---|
| |
| הידעת? אקראי |