פורטל:ספרות/הידעת?/קטעי הידעת
1 |
ז'וזה סאראמאגו, חתן פרס נובל לספרות, היה בצעירותו מכונאי רכב. ספרו הראשון יצא לאור בשנת 1947. ספרו השני יצא לאור שלושים שנה לאחר מכן. |
עריכה | תבנית | שיחה | ||||
2 |
עד המאה ה-18 משמעות המלה פרודיה היתה: שיר שחיקה את סגנונו של שיר אחר באופן מלעיג. ג'ונתן סוויפט היה הראשון שהשתמש במונח, כנראה בטעות, במשמעות הרחבה שאנו מקנים לו היום - כל חיקוי קומי (ספרותי, בימתי או אחר) של סגנון, המכוון להלעיג. עם זאת, ייתכן שהשימוש שעשה סוויפט היה פרודיה בעצמו, על יצירותיו של ג'ון דריידן, שנהג להסביר את הברור מאליו באמצעות מלים שאולות משפות אחרות. |
עריכה | תבנית | שיחה | ||||
3 |
המחזאי האמריקאי טנסי ויליאמס נפטר ב-25 בפברואר 1983. ויליאמס מת בחדר מלון ניו יורקי בו שהה לאחר שבלע פקק של בקבוק. אולם, אחדים האמינו כי ויליאמס נרצח ואילו המשטרה חשדה כי מותו היה קשור לצריכת אלכוהול וסמים. |
עריכה | תבנית | שיחה | ||||
4 |
הסופר והמחזאי הספרדי בן תקופת הבארוק, לופה דה וגה, היה פורה ביותר. מעריכים כי חיבר בין 1500 ל-2500 מחזות. למעלה מ-100 מבין הקומדיות שלו עברו מן המוזות אל אולמות התיאטרון בתוך פחות מיממה. |
עריכה | תבנית | שיחה | ||||
5 |
הסופר הצרפתי ז'ורז' פרק אהב לכתוב תוך אילוצים מלאכותיים נוקשים. ספרו 'ההיעלמות' (La Disparition) שנכתב ב-1969 הוא רומן בן 300 עמודים שנכתב כולו ללא האות e. אילוץ כזה הוא קשה במיוחד ביותר בשפה הצרפתית, שהאות e היא הנפוצה בה ביותר, והיא גם חלק מ et – ו"ו החיבור בצרפתית. ב-1972 פרסם רומן משלים, אשר בו עשה שימוש אך ורק באות תנועה אחת – e. |
עריכה | תבנית | שיחה | ||||
6 |
עברית היא השפה השנייה, אחרי איטלקית, שנכתבו בה שירים במבנה של סונטה. המשורר עמנואל הרומי כתב סונטות עבריות במאה ה-14, במקביל בערך לפעילותם של פטררקה ודנטה. |
עריכה | תבנית | שיחה | ||||
7 |
פרס נובל לספרות אינו מוענק לסופרים לאחר מותם. האקדמיה השוודית, הגוף המעניק את פרסי נובל לספרות, חרגה ממנהגה ב-1931 עת העניקה את הפרס לאחר המוות למשורר השוודי אריק אקסל קרלפלט, שהיה בעצמו חבר ועדת פרס נובל ובמשך שנים רבות שימש מזכיר האקדמיה השוודית. |
עריכה | תבנית | שיחה | ||||
8 |
המשורר והמחזאי האיטלקי גבריאלה ד'אנונציו התנדב לצבא איטליה במלחמת העולם הראשונה, כשהוא בן יותר מ-50, ושירת בהצטיינות כטייס קרב. לאחר המלחמה הוביל לאומנים איטלקים להשתלטות על העיר פיומה ביוגוסלביה, ובשלב מסוים הקים בעיר מדינה עצמאית והכריז מלחמה על איטליה. |
עריכה | תבנית | שיחה | ||||
9 |
|
עריכה | תבנית | שיחה | ||||
10 |
הירחון "המעורר", שערך יוסף חיים ברנר בתחילת המאה העשרים בלונדון, יצא לאור במשך פחות משנתיים – בשנים 1907-1906 – אך השתתפו בו כמעט כל היוצרים בעברית של ראשית המאה. שמו של הירחון הפך עם השנים למעין סיסמה לקבוצות ספרותיות שונות, הדוגלות בהתחדשות רוחנית מתוך מציאות משברית קשה. |
עריכה | תבנית | שיחה | ||||
11 |
המשורר ע. הלל הוכשר כאדריכל נוף בצרפת בשנים שלאחר הקמת המדינה. בשובו לישראל שימש כגנן הראשי בירושלים ובתל אביב. בין השאר תכנן הלל את פארק צ'ארלס קלור בתל אביב. |
עריכה | תבנית | שיחה | ||||
12 |
בשנת 2008 נשלחה, עקב טעות מחשב, הודעה על איחור בתשלום אגרת רדיו גרמני, לפרידריך שילר, המשורר הגרמני בן המאה ה-18. דרישת החוב, בסך 17 אירו, נשלחה לבית ספר יסודי הקרוי על שמו של שילר. |
עריכה | תבנית | שיחה | ||||
13 | -
|
הוספה | ||||
14 | על העיוורון הוא אחד מספריו המפורסמים של ז'וזה סאראמאגו, זוכה פרס נובל לספרות. בספר זה, מעבר לתוכן, ממחיש סרמאגו לקורא את העיוורון גם באמצעים ספרותיים. באופן יוצא דופן, שאינו קיים בדרך כלל בסיפרות, אין לדמויות בספר שם פרטי או שם משפחה כלשהו. הדמויות מתוארות על ידי סימנים חיצוניים או תכונות בלבד, כדוגמת "הרופא", "אשת הרופא", "נהג המונית", "הילד הפוזל", וכן הלאה. אפילו גיבורת הספר, אשת הרופא, אינה מוזכרת בשמה לאורך כל העלילה. פרט נוסף התורם ל"עיוורונו" של הקורא הוא היעדר כל סימון מזהה, בשם או במספר לפרקים. היעדר שיום (מתן שם) או מיספור לפרקים מתחילת הספר ועד סופו עשוי להקשות על הקורא להתמצא מבחינת מיקומו בספר, והוא נותר, לכאורה, בעיוורונו. | עריכה | תבנית | שיחה | ||||
15 |
חוקרי ספרות והיסטוריונים לא מעטים מטילים ספק בזהותו של ויליאם שייקספיר, אחד המחזאים והמשוררים הנודעים ביותר בהיסטוריה. החוקרים טוענים שאין זה סביר כי אדם בעל השכלה כה רחבה כפי שמשתקף מיצירותיו של שייקספיר, לא היה רשום כתלמיד בשום מוסד אקדמי ולא השאיר אחריו כל סימן אחר לקיומו פרט לאמנותו. בין השאר, הועלו סברות כי למעשה היה זה פרנסיס בייקון, כריסטופר מרלו או שניהם גם יחד שכתבו את המחזות והשירה והשתמשו בשם עט. |
עריכה | תבנית | שיחה | ||||
16 |
בשנת 1906 הרצה ג'ק לונדון, שכבר היה סופר מפורסם, באוניברסיטת ייל על המהפכה החברתית. למחרת ראיין אותו עיתונאי צעיר בשם סינקלר לואיס והשניים התיידדו. כעבור כמה שנים פנה לואיס, שהיה במצב כלכלי לא טוב, ללונדון והציע למכור לו נושאים לסיפורים. לונדון הסכים וקנה נושאים אחדים במחיר של שבעה דולר וחצי ליחידה. אחדים מהסיפורים המוצלחים ביותר של לונדון נכתבו על פי נושאים אלה. לואיס עצמו זכה בפרס נובל לספרות ב-1930. |
עריכה | תבנית | שיחה | ||||
17 | רבות מהדמויות בספרו הנודע של לואיס קרול אליס בארץ הפלאות מבוססות על ניבים ומונחים שונים מהתקופה הוויקטוריאנית. דמות הכובען קיבלה השראה מהביטוי "מטורף כמו כובען", שמקורו בשיגעון שגרמה הרעלת כספית בה לקו מעבדי לבד לכובעים; שמו של ה"ארנביב", הלחם של ארנב ואביב, ובמקור "ארנב מרץ", בא מהביטוי "משוגע כמו ארנב מרץ"; ה"צב-לא-צב" או "צב מזויף", Mock Turtle, מבוסס על "Mock Turtle soup", מרק עשוי בשר בקר המהווה תחליף זול למרק צבים; וחתול הצ'שייר שיכול להיעלם ולהשאיר מאחוריו רק את חיוכו קיבל את שמו מהביטוי "מחייך כמו חתול צ'שייר". העיר צ'שייר היא בירת מחוז הולדתו של קרול. הביטוי נוצר בעקבות שלטים בעיר שעליהם היו מצוירים אריות מחייכים, או בהשפעת עיצובן של אריזות גבינת הצ'שייר שעליהן הופיע חתול מחייך. | עריכה | תבנית | שיחה | ||||
18 |
לאחר שיצר את גיבורו האולטימטיבי, צעד סופר המתח קלייב קאסלר בעקבותיו של הגיבור והגיע להישגים רבי ערך. הסופר האמריקני יצר את דמותו של דירק פיט, העובד בסוכנות הממשלתית NUMA, ובין חשיפה של ספינה טבועה אחת לחברתה, מסתבך בהרפתקאות מסמרות שיער וניצל מהן בכח תושייתו. קאסלר הקים חברה לארכאולוגיה ימית בשם NUMA, והחל לעסוק בחשיפת ספינות מפורסמות שטבעו. בין השאר, טוען קאסלר, כי משלחת מטעם ארגונו היא שחשפה את שרידיה של הצוללת האנלי, שהייתה שייכת לצי הקונפדרציה וטובעה במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית. |
עריכה | תבנית | שיחה | ||||
19 |
בערוב ימיו כסופר החליט הסופר הצרפתי רומן גארי לכתוב תחת שם העט אמיל אז'אר תוך הסתרת זהותו האמיתית. לטענתו, הוא עשה זאת על מנת לזכות מחדש בביקורת אובייקטיבית מצד מבקרי הספרות. ספרו השני תחת שם זה, "כל החיים לפניו", זכה להצלחה גדולה ופרסם בכל העולם את "אז'אר", אשר כונה "הכוכב החדש בשמי הספרות הצרפתית". הסקרנות בדבר זהותו של אז'אר הלכה וגברה, וכדי להתמודד עִמה ביקש גארי מאחיינו להופיע בדמותו של אז'אר ברבים, ואף להתראיין בתור אז'אר. טענותיו של גארי הוכיחו את עצמן כשהמבקרים החלו להשוות בין כתיבתו של גארי, שכבר אבד עליה הכלח לכאורה, לבין כתיבתו החדשנית והמקורית של אז'אר. |
עריכה | תבנית | שיחה | ||||
20 |
פו הדב נקרא באנגלית "ויני הפו", וקרוי על שם העיר ויניפג שבקנדה. סגן הארי קולבורן, חייל בצבא הבריטי מהעיר ויניפג, אימץ דובה שחורה וקרא לה על-שם עירו ויניפג הדובה, או בקיצור ויני. הוא הבריח אותה לאנגליה וכשהוצב בצרפת העביר אותה לגן החיות של לונדון. כריסטופר רובין, בנו של הסופר א. א. מילן ראה את הדובה בגן החיות, וקרא על שמה את דוב הצעצוע שלו "ויני", שנתן את ההשראה לסיפור על ויני הדוב. |
עריכה | תבנית | שיחה | ||||
21 |
במשך שנתיים שט סמואל לנגהורן קלמנס הצעיר בספינה על נהר המיסיסיפי, עד שהוסמך לנווט מדופלם. תעודת הנווט הקנתה לו את הזכות להשיט ספינה כבדה, בעלת שוקע של שני פאתום (יחידת מידה לאורך השקולה לשש רגליים או כ-1.83 מטרים). עומק מים זה נדרש לספינות הנהר כדי לשוט בבטחה ללא חשש לעלייה על שרטון. לימים, כשנהיה עיתונאי מתחיל, סמואל בחר שם עט, המציין עומק זה. שם העט שבחר היה מארק טוויין (Mark Twain), שפירושו "סַמֵן שניים" (המילה twain היא מילה נרדפת ל-two ומקורה באנגלית עתיקה). |
עריכה | תבנית | שיחה | ||||
22 |
ספרו המפורסם של ז'ול ורן מסביב לעולם בשמונים יום הוא סיפור מסעו של פיליאס פוג ומשרתו ז'אן פספרטו מסביב לכדור הארץ תוך שימוש בכלי תחבורה שונים. באופן אירוני, דווקא כלי התחבורה שמזוהה יותר מכל עם הספר, הכדור הפורח, אינו אחד מאלו שהשתמשו בהם פוג ופספרטו במסעם. הכדור הפורח שולב בסרט המבוסס על הספר, מסביב לעולם בשמונים יום מ-1956, ומאז הפך לסימן ההיכר של היצירה. |
עריכה | תבנית | שיחה | ||||
23 | -
|
הוספה | ||||
24 | -
|
הוספה | ||||
25 | -
|
הוספה | ||||
26 | -
|
הוספה | ||||
27 | -
|
הוספה | ||||
28 | -
|
הוספה | ||||
29 | -
|
הוספה | ||||
30 | -
|
הוספה | ||||
31 | -
|
הוספה | ||||
32 | -
|
הוספה | ||||
33 | -
|
הוספה | ||||
34 | -
|
הוספה | ||||
35 | -
|
הוספה | ||||
36 | -
|
הוספה | ||||
37 | -
|
הוספה | ||||
38 | -
|
הוספה | ||||
39 | -
|
הוספה | ||||
40 | -
|
הוספה | ||||
41 |
לפני שכתב ג'ון רונלד רעואל טולקין את ההוביט ואת שר הטבעות, הוא שקד עשרות שנים על יצירת העולם המיתולוגי שבו מתרחשות יצירות אלה. בין השאר כולל אותו עולם מספר שפות, סוגי כתב, שירים והיסטוריה הכוללת את בריאת העולם. אף על פי שבשר הטבעות ובהוביט קיימים רק אזכורים והתייחסויות לעולם המיתולוגי האדיר, הקיום שלו מקנה לקורא תחושה מיוחדת של כניסה לתוך עולם דמיוני עשיר ושלם. |
עריכה | תבנית | שיחה | ||||
42 | -
|
הוספה | ||||
43 | -
|
הוספה | ||||
44 | -
|
הוספה | ||||
45 | -
|
הוספה | ||||
46 | -
|
הוספה | ||||
47 | -
|
הוספה | ||||
48 | -
|
הוספה | ||||
49 | -
|
הוספה | ||||
50 | -
|
הוספה | ||||
51 | -
|
הוספה | ||||
52 | -
|
הוספה | ||||
53 | -
|
הוספה | ||||
54 | -
|
הוספה | ||||
55 | -
|
הוספה | ||||
56 | -
|
הוספה | ||||
57 | -
|
הוספה | ||||
58 | -
|
הוספה | ||||
59 | -
|
הוספה | ||||
60 | -
|
הוספה |
מבחר קטעי "הידעת?" לפי נושאים | |
---|---|
| |
הידעת? אקראי |