פורטל:השפה העברית/הידעת?/קטעי הידעת
| 1 |  |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 2 | בשנת 1960, עת החלה במכון ויצמן בניית המחשב שהחליף את ויצק, אז המחשב הראשון והיחיד בישראל, התקבלה הצעתו של גרשם שלום להחליף את שמו של המחשב מ"ויצק 2" ל"גולם" (על שם הגולם מפראג). | עריכה | תבנית | שיחה |
| 3 |  המקור הראשון המזכיר את המונח "עברית" ככינוי לשפה העברית, הוא בכלל מקור יווני, מן המאה השנייה לפני הספירה. עד אז שימש המונח "עברי" כתיאור למוצאם של בני ישראל, (מ"עבר הנהר", מצאצאי עבר או מה"ח'בירו"). במקרא אנו מוצאים את המונח "יהודית" ככינוי לשפה העברית (או לניב הירושלמי של הממלכה הדרומית), ורק מלשון חז"ל ואילך הוכנס המונח "עברית" לשימוש כשם השפה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 4 |  מקור הסלנג המתייחס למאית הלירה הישראלית כגרוש הוא בשמה של מאית הלירה הטורקית, קורוש. הקורוש מגיע משם מטבע גרמני עתיק "גרושן", שהתגלגל ממילה לטינית-וולגרית "grossus" שהוא קיצור של "denarius grossus", שמשמעותה "מטבע עבה". שם מטבע זה, על הטיותיו השונות, מהווה מקור לשמם של מטבעות רשמיים במדינות רבות באירופה ובמזרח התיכון כמו מצרים, סודאן, פולין, אוסטריה (לפני המעבר לאירו) ועוד. כמו כן הוא מהווה מקור לסלנג במדינות נוספות כמו גרמניה, אוקראינה ובולגריה, נוסף על ישראל. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 5 |  היהודים פורצי החומות בירושלים בחרו לשכונותיהם החדשות שמות "מתוחכמים" המתובלים בראשי תבות, גימטריות ופסוקים. כך היא למשל שכונת "זיכרון טוביה", ששמה לקוח מהפסוק "זכר רב טובך יביעו" בתהילים, ומרמז על מקימה יוסף ריבלין שהייתה זו השכונה ה-11 (טב בגימטריה) שבנה, או שכונת אבן ישראל המכונה על שם 53 (אבן בגימטריה) מייסדיה. דוגמה נוספת היא שכונת "שבת אחים", ששמה לקוח מהפסוק "שבת אחים גם יחד" וגם מרמזת על העדות שהסתופפו בה: שפניולים, בבלים, תימנים, אורפלים, חלבים, יוונים ומערביים. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 6 |  אליעזר בן-יהודה הקפיד לדבר רק עברית עם בני משפחתו, ואף ניסה, בהצלחה מועטת, להשפיע על משפחות נוספות שינהגו כמותו. לפי עדות בני המשפחה, בנו איתמר לא דיבר כלל עד גיל 4. אמו לימדה אותו רוסית בסתר, וכשבן־יהודה גילה את הדבר התפרץ בכעס, ואז החל הילד לדבר. לצורך גידול הילד חייב היה בן־יהודה ליצור מילים חדשות כגון: בובה, גלידה, אופניים ועוד. ההצלחה בדיבור העברי הביאה ארבע משפחות ירושלמיות נוספות לדבר עברית (יודליביץ, מיוחס, הורביץ וגרזובסקי - האחרון הוא יהודה גור, לימים מחבר מילון גור), אולם ההצלחה לא סחפה אחריה רבים. לפי עדות משנת 1902 - למעלה מעשרים שנה אחרי שהחל בפעילותו - אפתה אז אשתו של בן־יהודה עוגה למשפחה העשירית שקיבלה על עצמה דיבור עברי בירושלים. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 7 |  המפלגה הקומוניסטית בארץ ישראל נוסדה בשנת 1919, שנתיים לאחר המהפכה הרוסית, בתור "מפלגת הפועלים הסוציאליסטית" - מפ"ס, והשתתפה בוועידת היסוד של ההסתדרות בשנת 1920. בשנת 1922 שינתה את שמה לפק"פ - פאלעסטינישע קומוניסטישע פרטיי. בחירת השפה היידית לא הייתה מקרית - היא נבעה משלילת הציונות, שתחיית הלשון העברית הייתה אחד מעיקריה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 8 | האקדמיה ללשון העברית קבעה כי המקף התקני בשפה העברית הוא מקף עילי (־). לעומת זאת, בגופני מחשב בפרט ובכתיבה הפופולרית בכלל משתמשים לרוב בקו מפריד (-) בתור מקף. הקו המפריד משמש כמקף בשפה האנגלית. | עריכה | תבנית | שיחה |
| 9 |  רוב האנשים מזרע אהרן הכהן, השתמשו בשמות דומים כמו "כהן" או "כהנא", אך גם אלו ששינו את שם משפחתם ניסו לשמר זכר לכהונתם. כך שם המשפחה מזא"ה הוא ראשי תיבות של מזרע אהרן הכהן, ושם המשפחה כ"ץ הוא ראשי תיבות כהן צדק, ונושאי שם משפחה זה הם רובם ככולם צאצאי אהרן הכהן. שם המשפחה זלכה (זליכה) הוא ראשי תיבות של זכר לכהן הגדול. יש הטוענים כי משפחת אזולא"י ממרוקו שינו את שמם מהשם "כהן" לראשי תיבות של הפסוק "אשה זונה וחללה לא יקחו" שמתייחס לדיני איסורי נישואים לכהן, אך הרב חיים יוסף דוד אזולאי יצא כנגד פירוש זה לשם, בנימוק שהוא עצמו אינו כהן. פירוש נוסף לשם אזולאי הוא "עיניים כחולות" (ספניולית). |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 10 | המונח העברי "מיצג", כמו גם המונח "מיצב", הוצע על יד גדעון עפרת כתרגום למונח הלועזי 'Performance Art' לקראת אירועים שהתקיימו בבית האמנים בתל אביב ב-20-25 ביוני 1976. המילה "מיצג" החליפה את המונח העמום "פעולות", אשר היה עד אז בשימוש. | עריכה | תבנית | שיחה |
| 11 |  בחלק מן השפות השמיות, כדוגמת הערבית, משתנה יחסת המילה לפי תפקידה במשפט. למשל שם העצם al-malik (המלך) ינוקד al-maliku בבואו כנושא או כנשוא, al-maliki לאחר מילת יחס או בסמיכות, למשל bayt al-maliki (בית המלך) ו-ila al-maliki (אל המלך) ו-al-malika בבואו כמושא ישיר או כתואר הפועל. בעברית לא קיים שינוי זה, אך נותר זכר לשימוש זה בתואר הפועל, והיא ה' הכיוון או המגמה, שהופכת שם עצם למקום. למשל במילים הביתה, ארצה, דרומה או ירושלימה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 12 |  בשנת 1950,הוכנסה לשימוש סדרת מטבעות חדשה "פרוטה" (בהשראת הפרוטה מימי חז"ל), בערכים נקובים של מטבע "5 פרוטה" ומטבע "10 פרוטה" במקום "5 פרוטות" ו-"10 פרוטות" בהתאמה. לנוכח הטעות הנפיק בשנת 1956 בנק ישראל, סדרה מיוחדת בערך נקוב "10 פרוטות". בעקבות מדיניות הקיצוב, האינפלציה והפיחות איבד מטבע הפרוטה כל ערך והחל משנת 1960 חלה חלוקה חדשה בשם שבחרה ההאקדמיה ללשון העברית "אגורה". מטבע הפרוטה המשיך לשמש הילך חוקי במדינת ישראל עד להנפקת ה"אגורה חדשה" שהונפקה עם ה"שקל" (הישן) בשנת 1980. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 13 |  ישנם מילים וביטויים שהגיעו לגרמנית מהעברית, רובם דרך היידיש. הביטוי "שנה טובה" (הנאמר בגרמניה בתחילת השנה האזרחית) הינו Guten Rutsch; מילולית פירוש הביטוי הוא "החלקה טובה", כביכול "מעבר חלק" אל השנה החדשה, ולמעשה מקור המילה Rutsch בעברית: ראש השנה. המילה הגרמנית לפשיטת רגל הינה Pleite, מקור מילה זו גם הוא בעברית: פלטה, פליט; הכוונה היא לאדם בעל חובות הבורח מנושיו, כמו פליט. vermasselt היא מילה גרמנית ל"חוסר מזל", שמקורה מן המילה העברית "מזל" בתוספת התחילית -ver שמוסיפה את המשמעות "טעיה" או "שיבוש" למשמעותם של פעלים אליהם היא מצורפת. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 14 |  בימי הביניים נהגו לשים הערות שוליים בספרים לטיניים בנוסח: "זה ביוונית; זה לא ניתן לקריאה", ליד קטעים כתובים יוונית. ויליאם שייקספיר כבר השתמש בביטוי "זה יוונית בשבילי" כמטפורה לדבר לא מובן, ובעברית הביטוי קיבל את הצורה: זה סינית בשבילי. הצרפתים והפינים מעדיפים לומר: "זה בעברית", כשהם לא מבינים כלום, ורק הסינים יאמרו על טקסט לא מובן: "זה כתב שמיימי". |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 15 |  יש טעם המופיע אך ורק פעם אחת בכל פסוק, והוא סוף פסוק (נקרא גם: "סילוק"). הפסוק מקביל פחות או יותר ל"משפט" בלשוננו (אם כי אין זה מדויק לגמרי: לא כל פסוק הוא משפט אחד שלם, ולא כל משפט הוא פסוק אחד שלם). אם כן, הוא דומה בערך לסימן הפיסוק נקודה בימינו. רבים חושבים בטעות שהנקודתיים הבאות בסוף הפסוק הן הסימן של טעם המקרא "סוף פסוק". אולם אין זה כך: הסימון של הטעם הוא כשל מתג קטן, ומקורן של הנקודתיים הוא בהשפעה של הדפוסים הנוצריים של התנ"ך, שנהגו לסמן כך את סופי הפסוקים. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 16 |  בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל נהוג היה כי הנושאים בתפקידים בכירים או ייצוגיים יעברתו את שמם. כך דוד גרין עברת את שמו לדוד בן-גוריון, שמעון פרסקי נודע בשם שמעון פרס ואוברי איבן הוא אבא אבן. כשנדרש ראש השב"כ השני, איזידור רוט, לשנות את שם משפחתו לשם עברי, הפגין את שנינותו ושינה את שמו לאיזי דורות, וכך ציית להוראה מבלי ששמו יישמע אחרת. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 17 |  האקדמיה ללשון העברית ספגה ביקורות רבות על כך שלמרות העברות שהיא מציעה למילים רבות, היא דבקה בשם הלועזי אקדמיה. כך יצחק אבינרי כתב כי "מעטים האנשים היודעים לכתוב על ענייני לשון... צעד חשוב - הפיכת ועד הלשון לאקדמיה. השם אקדמיה מכובד יותר... השם אקדמיה - אמצעי חשוב גם לצד הכספים, שכן לא יוכלו לסרב לאקדמיה מה שמסרבים לוועד הלשון". בכל אופן, האקדמיה לא היססה לחרוג מהמקובל בלשון הדיבור גם לגבי המילה הלועזית אקדמיה – היא קבעה כי את המילה "אקדמיה" יש להגות במלרע, על משקל "אוכלוסייה". |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 18 |  בעברית, אותיות מנצפ"ך הן אותיות בעלות שתי צורות כתיבה, כאשר באחת מהן משתמשים רק בסוף מילה. למעשה, הצורות הסופיות היו בעבר האותיות הרגילות ושימשו גם באמצע מילה, אך עם התפתחות הכתב הרהוט הן השתנו, שכן ה"זנבון" הפריע לכתיבה מהירה והאותיות "התעגלו". בסוף מילה אין צורת האותיות הללו מפריעה כיוון שבלאו הכי היד נעצרת, ולכן הן נותרו בצורתן הקדומה. וצאת מן הכלל היא מ"ם, שמקבילתה הארמית לא דומה גם לצורה הסופית. לכלל זה קיים יוצא דופן המשמש בעגה המקצועית: יש הנוהגים לקצר את הקשר הלוגי "אם ורק אם" לכדי "אםם". עם זאת, מקור הקיצור האחרון אינו קשור להתפתחות העברית דווקא, כי אם להעתקת הקיצור המקובל באנגלית - iff. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 19 | עריכה | תבנית | שיחה | |
| 20 | עריכה | תבנית | שיחה | |
| 21 | -
|
הוספה |
| 22 | -
|
הוספה |
| 23 | עריכה | תבנית | שיחה | |
| 24 | -
|
הוספה |
| 25 | עריכה | תבנית | שיחה | |
| 26 | עריכה | תבנית | שיחה | |
| 27 | עריכה | תבנית | שיחה | |
| 28 | -
|
הוספה |
| 29 |
תפישה שגויה רווחת, מפרשת את המילה "עוּגָה", בשיר הילדים עוגה עוגה, במשמעות של עוגה למאכל (קינוח). בן ציון פישלר בספרו "לשוננו לעם" מציג שער של ספר ילדים, שבו הכותרת היא "עוגה עוגה" והילדים רוקדים סביב עוגת מאכל. אולם בשיר זה, משמעות מילה זו היא הציווי "רקוד במעגל". אם כי באופן עקרוני, התפישה השגויה הזו, לא כל כך שגויה. יש קשר בין המילה "עיגול" לבין עוגת מאכל או דבר מאפה. על כך מעיד הפסוק "וַיֹּאפוּ אֶת-הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם, עֻגֹת מַצּוֹת--כִּי לֹא חָמֵץ..." (שמות יב לט). |
עריכה | תבנית | שיחה |
| מבחר קטעי "הידעת?" לפי נושאים | |
|---|---|
| |
| הידעת? אקראי |