פורטל:פריז/הידעת?/קטעי הידעת?
1 |
בפריז נמצא מוזיאון הלובר - המוזיאון העתיק והגדול ביותר, הן בשטח התצוגה והן באוספים. עם שיא של 8.3 מיליון מבקרים בשנת 2006, הלובר ממוקם היטב כראשון בעולם ביחס למספר המבקרים בו. |
עריכה | תבנית | שיחה |
2 |
רוחות הן הגורם העיקרי לתנודות של גורדי שחקים, אך הן מעולם לא השפיעו במיוחד על מגדל אייפל, בשל העובדה שהוא בנוי ממסבכי ברזל המקנים יציבות רבה למגדל, הנמצא ברובע השביעי של פריז, שבצרפת. גם בעת סופה במהירות של 169.2 קמ"ש, שנמדדה במרכז אירופה ב-26 בדצמבר 1999, התנודד המגדל רק 18 ס"מ. הגורם המרכזי לתנודת המגדל הוא דווקא השמש. בימים בהירים אור השמש מחמם את קורות המגדל, וכיוון שמתכת מתרחבת עם התחממותה, המגדל נוטה ב-16-18 ס"מ לכוון הנגדי לקרינת השמש. לאחר שקיעת החמה חוזר המגדל למצבו המאונך הרגיל. |
עריכה | תבנית | שיחה |
3 |
מגדל אייפל הוא מבנה פלדה קל יחסית, אשר נבנה ממסבכים שמקנים לו יציבות עם מעט מאוד חומר. הלחץ שהוא מפעיל על יסודותיו דומה ללחץ המפעיל אדם היושב בכיסא. שלד הפלדה של המגדל שוקל רק 7,300 טון, ואילו הוקף בגליל היה משקל האוויר בתוך הגליל גדול ממשקל זה. המגדל נצבע מחדש מדי חמש שנים - לשם כך יש צורך בחמישים טון צבע. |
עריכה | תבנית | שיחה |
4 |
מגדל אייפל נבנה לקראת התערוכה העולמית שנערכה בפריז ב-1889. הציבור הפריזאי סלד תחילה מהמגדל, וקמה תנועת אמנים ואנשי רוח שטענו שהוא "חסר תועלת" ואינו משתלב היטב בנוף הפריזאי. לאחר התערוכה דרש הציבור לפרק את המגדל; הוויכוח בעניין נמשך משך 20 שנה, עד שהוחלט לעשותו "שימושי" על ידי הפיכתו לאנטנת שידור. הסופר הצרפתי גי דה מופאסאן, שנמנה עם המתנגדים למגדל, נהג לשתות כוס קפה בכל בוקר במסעדה שעל המגדל; כששאלוהו מדוע הוא עושה זאת ענה: "זהו המקום היחיד בפריז ממנו לא רואים את המגדל". |
עריכה | תבנית | שיחה |
5 | יחסית לערי בירה אירופיות אחרות, נפגעה פריז באופן קל במלחמת העולם השנייה. אנדרטאות היסטוריות רבות בעיר חבות את קיומן, בין השאר, למפקדה הגרמני של העיר, הגנרל דיטריך פון קולטיץ, שב-23 באוגוסט 1944, זמן קצר לפני שחרור פריז הכבושה, קיבל פקודה ממטהו של היטלר, המורה לו להילחם עד האיש האחרון ו"להחריב את העיר עד היסוד". קולטיץ העדיף להתעלם מהפקודה ונכנע בפני בעלות הברית יומיים אחר כך. | עריכה | תבנית | שיחה |
6 |
הגשר העתיק ביותר בפריז הוא דווקא הגשר החדש (בצרפתית: Pont Neuf), שנבנה בהוראת אנרי הרביעי בין השנים 1578-1604. זה היה גשר האבן הראשון שלא נבנו עליו בתים, והוא נשמר בצורתו המקורית עד היום. לעומת זאת, הגשר בעל ההיסטוריה הארוכה ביותר בפריז הוא גשר נוטרדאם; ידוע שגשרים ניצבו במקומו מאז העת העתיקה, אך הם נהרסו פעמים רבות, בין השאר בשל הבתים הרבים שנבנו עליו וגרמו להתמוטטותו. |
עריכה | תבנית | שיחה |
7 |
בעת כיבוש מצודת הבסטיליה שבמזרח פריז, ב-14 ביולי 1789, שהו בה רק שבעה אסירים. ארבעה זייפנים, שני חולי נפש ואציל צרפתי. נפילת הבסטיליה הייתה לסמל המהפכה הצרפתית וכיבושה בידי המהפכנים היה אות הפתיחה למרד גלוי נגד המלך. כיום, יום הבסטיליה הוא חג לאומי בצרפת. |
עריכה | תבנית | שיחה |
8 |
מוזיאון הלובר (Louvre), הנמצא בלב פריז שבצרפת, שימש בעבר כארמון הפאר של מלכי צרפת. במקורו הוא נבנה ב-1190, בימי המלך פיליפ אוגוסט, כמצודה מבוצרת בגבולה המערבי של העיר, במטרה להגן עליה מפני מתקפות הוויקינגים. המבצר נבנה באזור שכונה Lupara, שמקורו האטימולוגי אינו ברור. סברה מקובלת וקרבה אטימולוגית למילה הלטינית lupus (זאב), מצביעות על הימצאותם של זאבים באזור. סברה אחרת היא שהשם נגזר מהמילה הפרנקית lauer או leower, אשר מציינת מקום מבוצר בצרפתית. פחות מ-400 שנים לאחר מכן, בימי המלך פרנסואה הראשון, נהרסה המצודה והחלה בניית הארמון, אך השם נותר. בעת המהפכה הצרפתית הפך הארמון למוזיאון, והוא נפתח לקהל הרחב בשנת 1793. |
עריכה | תבנית | שיחה |
9 |
ברטראן דלָנוֹאֶה, ראש עיריית פריז משנת 2001, הוא פוליטיקאי צרפתי מהמפלגה הסוציאליסטית ב-5 באוקטובר 2002 נדקר דלנואה בעת שהתערבב בציבור במסגרת חגיגות לילה לבן בפריז "נואי בלנש". לפני שנלקח לבית החולים ביקש להמשיך בחגיגות. הפציעה לא הייתה מסכנת חיים והוא שוחרר מבית החולים כעבור שבועיים. המתנקש אזדין ברקן טען שהוא שונא פוליטיקאים מהמפלגה הסוציאליסטית. אזדין ברקן קיבל אישור לעזוב את בית החולים לחולי נפש שם שהה, לאחר שסיים את הטיפול. בתחילת אפריל 2007 הוא לא הגיע לפגישה עם רופאיו ומאז נעלמו עקבותיו. |
עריכה | תבנית | שיחה |
10 |
מבנה הגרנד ארש הוא נקודת הסיום של הציר ההיסטורי של פריז - ציר סרגלי המתחיל בארמון הלובר, עובר דרך השאנז אליזה ושער הניצחון ואורכו יותר מ-7 ק"מ. בניגוד לכל שאר המונומנטים הנמצאים בציר זה, הגרנד ארש נוטה בזווית קטנה שנראית כמו טעות חמורה בבנייה. לא הייתה זו טעות כמובן אלא קריצה מודרניסטית השוברת את הסימטריה אך בקרב הפריזאים, ששונאים את המונומנט בשל כך, נפוצה שמועה כי האדריכל התאבד עוד בטרם הסתיימה הבנייה בגלל הזווית השגויה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
11 |
המחתרת הצרפתית, הרזיסטנס, ניסתה להילחם בנאצים במלחמת העולם השנייה באמצעות נשק צחנה מיוחד שיוצר על ידי האמריקאים. ה"פצצות" היו אמורות להיות מושלכות על קצינים נאצים ולהדביק אותם בסירחון איום, אולם כתוצאה מתקלות מקומיות בהפעלה פשטה הצחנה בכל פריז והנשק נגנז. |
עריכה | תבנית | שיחה |
12 |
בליל 7 בספטמבר 1914, במהלך הקרב הראשון על המארן, תוגברה הארמייה השישית הצרפתית ב-6,000 חיילי מילואים שהגיעו ב-600 מוניות מפריז. אף על פי שתגבורת זו הייתה זניחה יחסית, לאור סדרי הכוחות שהשתתפו בקרב, הפך הביטוי "המוניות של המארן" בצרפת לסמל של אחדות וסולידריות לאומית. |
עריכה | תבנית | שיחה |
13 |
בעת מלחמת צרפת–פרוסיה עשו הצרפתים שימוש בכדורים פורחים כדי לתקשר מפריז הנצורה עם שאר המדינה וכמה מנהיגים צרפתים אף נמלטו מפריז בכדור פורח. |
עריכה | תבנית | שיחה |
14 |
האדם הראשון בהיסטוריה שצולם היה אלמוני שצחצחו את נעליו מול חלונו של לואי ז'אק מנדה דאגר, ממציא הדאגרוטיפ, בעת שזה צילם את שדרות דו-טמפל בפריז ב-1838. התצלום נחשף למשך מספר דקות, ולמעט אותו עובר אורח, כל עצם שזז בעת החשיפה לא הותיר את רישומו על לוח הצילום ונעלם. חשיפה בת מספר דקות הייתה קצרה מאוד יחסית לזמן שנדרש לניסֶפוֹר נִיֶיפּס לשם יצירת התצלום הראשון בהיסטוריה, כתריסר שנים לפני כן – חשיפה של שמונה שעות לערך. קיצור זמן החשיפה התאפשר הודות לגילוי "הדמות הסמויה" על ידי דאגר ב-1835, דמות בלתי נראית שמוטבעת על לוח הצילום לאחר חשיפה קצרה לאור, ואותה ניתן לפתח בעזרת עיבוי אדי כספית. |
עריכה | תבנית | שיחה |
15 |
האוריינט אקספרס הייתה רכבת נוסעים מהודרת, שפעלה במשך קרוב למאה שנה בין פריז שבצרפת לאיסטנבול שבטורקיה. עד הפעלת הקו הייתה הנסיעה בין אירופה לאימפריה העות'מאנית איטית ומסובכת כיוון שבכל מדינה הייתה רשת מסילות ברזל נפרדת לאורך המסלול. הנוסעים נאלצו לרדת מהרכבת במעבר הגבול ולעבור לרכבת אחרת. גם לאחר פתיחת קו האוריינט אקספרס ב-1883 עדיין נאלצו הנוסעים לרדת פעמיים מהקרונות במהלך הנסיעה ולהשתמש במעבורות לחציית מעברי מים. בפעם הראשונה בחציית נהר הדנובה, ובפעם השנייה בחציית הים השחור לאחר שהרכבת עצרה בתחנה הסופית בוורנה שבבולגריה. רק ב-1906 נסלל קו רציף לאיסטנבול, "סימפלון אוריינט אקספרס" שעבר במנהרת סימפלון מתחת להרי האלפים. |
עריכה | תבנית | שיחה |
16 | מארי קירי, כלת פרס נובל לפיזיקה ופרס נובל לכימיה, נפטרה ב-4 ביולי 1934 מאנמיה אפלסטית, כנראה בעקבות חשיפה לקרינה רדיואקטיבית במחקריה; באותה תקופה לא הייתה מודעות לסכנות הנובעות מקרינה מייננת. בבדיקות שנערכו בביתה של קירי כ-60 שנה לאחר מותה, נמצאו חומרים רדיואקטיביים במקומות רבים, בין השאר על ספרי הבישול שלה. בשנת 1995 הועבר ארון הקבורה שלה לפנתאון בפריז, וכך הייתה לאישה הראשונה שזכתה לכבוד זה. בפנתאון קבור גם בעלה פייר קירי, שנהרג מדריסת כרכרה, ובכך כנראה נמנע ממנו מוות מקרינה בדומה לאשתו. | עריכה | תבנית | שיחה |
17 |
משחק החידה סוּדוֹקוּ, ראשי תיבות ביפנית למשפט: "המספרים חייבים להופיע פעם אחת", הוא שעשוע מתמטי הדורש מחשבה ולוגיקה, ומבוסס על ריבוע לטיני בגודל 9, עם דרישה נוספת על הספרות בתשעה תת-ריבועים בגודל 3. משחקי השלמה של ריבוע קסם הופיעו לראשונה בעיתונים בצרפת בשלהי המאה ה-19. ב-1892 פרסם עיתון בפריז ריבוע קסם בגודל 9X9 ממולא חלקית שהיו בו חלק מתכונות הסודוקו. גרסה נוספת, דומה יותר לסודוקו המודרני, הופיעה כעבור שלוש שנים בעיתון צרפתי מתחרה. המשחק במתכונתו הנוכחית הופיע לראשונה ב-1979 באחד המגזינים של דל (Dell). גרסה זו הומצאה על ידי הווארד גארנס (Howard Garns), ארכיטקט אמריקאי בן 74 שפרש לגמלאות. המשחק זכה להצלחה רבה ביפן בשנות ה-80, והתפשט בעולם, וגם בישראל, החל מסוף 2004. |
עריכה | תבנית | שיחה |
18 |
הצלם הצרפתי נדאר ייסד בשנת 1863 את "האגודה לעידוד תנועה אווירית באמצעיות מכונות הכבדות מהאוויר", ואף בנה לעצמו כדור פורח עצום בגודלו שזכה לשם "הענק" והושלם באוקטובר 1863. כדור זה, היה בגודל של כ-45 מטר, הכיל סטודיו מעופף לצילום ויכול היה לשאת תריסר איש. הפרויקט החדש, ושני הספרים שכתב אודותיו, הפכו את נדאר למפורסם בקרב הקהל יותר מכל פרויקט קודם אחר שלו. בטיסת הבכורה, שנערכה ב-4 באוקטובר, צפו כ-500,000 פריזאים (כשליש מאוכלוסיית פריז), שהצטופפו באזור 'שאן-דה-מרס' בעיר וצפו בבלון ממריא לצלילי תזמורת. |
עריכה | תבנית | שיחה |
19 | -
|
הוספה |
20 | -
|
הוספה |
21 | -
|
הוספה |
22 | -
|
הוספה |
23 | -
|
הוספה |
24 | -
|
הוספה |
25 | -
|
הוספה |
26 | מזרקת הלוטוס, הנמצאת בחצר המזרחית של האירופה סנטר, בברלין, נבנתה על ידי האמנים הפריזאים ברנרד בשה ופרנסואה בשה. יצירת אמנות זו הוזמנה עבור הגלריה הלאומית החדשה של ברלין, בשנת 1975, אבל בשנת 1981 הוחלט להוציאה מהגלריה, והיא הושאלה בלא הגבלת זמן לאירופה סנטר, בשנת 1982. | עריכה | תבנית | שיחה |
27 |
פרנץ רייכלט היה חייט וממציא אוסטרי-צרפתי, שנהרג כאשר ניסה להוכיח את יעילותה של המצאתו. רייכלט המציא חליפת מצנח, במטרה לאפשר לטייסים להימלט ממטוס מגובה נמוך. ניסויי הצניחה שביצע עם חליפתו, מגובה של 8 עד 10 מטר נכשלו ובמסגרתן הוא שבר את רגלו. עם זאת, רייכלט סבר שהצניחה תצליח, אם תתבצע מגובה של עשרות מטרים. בתחילת פברואר 1912 קיבל רייכלט היתר מעיריית פריז לבצע ניסוי צניחה ממגדל אייפל באמצעות בובות. ביום הצניחה, 4 בפברואר, הגיע רייכלט למקום כשהוא לבוש בחליפת הצניחה, והודיע כי הוא מתכוון לבצעה בעצמו. חבריו ניסו להניאו מכך ללא הצלחה. בשעה 08:22 קפץ רייכלט מהמפלס הראשון של מגדל אייפל, מגובה של 57 מטר – ונהרג. למרות הכישלון, רייכלט נחשב לאחד מחלוצי הצניחה החופשית ונודע בכינוי "החייט המעופף". |
עריכה | תבנית | שיחה |
28 |
"מגדל טוקיו" הוא מגדל תקשורת ותצפית הממוקם בפארק שיבא שברובע מינאטו-קו שבטוקיו, יפן. גובה המגדל 332.5 מטר, והוא מגדל תומכות הפלדה הגבוה בעולם, אף יותר ממגדל אייפל. מגדל זה הוא המבנה השני בגובהו ביפן (אחרי מגדל עץ השמיים). המגדל נבנה בהשראת מגדל אייפל, והוא צבוע בצבעי כתום בינלאומי ולבן לסירוגין, לבטיחות אווירית. |
עריכה | תבנית | שיחה |
29 |
במוזיאון הביוב של פריז מוסבר מבנה מערכת הביוב המורכבת של פריז. המבקרים במוזיאון לומדים את מיקום מפלסי הביוב השונים בפריז וכיצד מתוחזקת המערכת, תוך הליכה בצמוד לחלק מצנרת הביוב. הסיור כולל מעבר מעל תעלות ביוב פעילות, המקורות ברשתות. מעל תעלות אלו מוצגת היסטוריית מערכת המים והביוב של העיר, במגוון היבטים, כולל איורים מתקופות שונות. כמו כן, כולל הסיור תעלות ביוב עתיקות נטושות, ומוצגים בו אמצעים לניקוי תעלות ביוב, הכוללים סירות וכדורים גדולים, הנגררים בתעלה. במהלך הסיור אסור לאכול, ובסיומו יש לשטוף ידיים ביסודיות. |
עריכה | תבנית | שיחה |
30 | -
|
הוספה |
31 |
פבלו פיקאסו נחשב כיום לאחד מחשובי הציירים של העת החדשה. כל מוזיאון אמנות גאה לתלות את ציוריו. אולם בשנת 1947, פיקאסו קיבל רשות לתלות מעבודותיו ב"גלריה הגדולה" שבמוזיאון הלובר, בתנאים מגבילים ביותר. רשות זו ניתנה לו רק ליום בודד - יום שלישי, בו המוזיאון סגור, ובהתניה כי עבודותיו יוסרו עד לפתיחתו מחדש של המוזיאון ביום שלמחרת. |
עריכה | תבנית | שיחה |
מבחר קטעי "הידעת?" לפי נושאים | |
---|---|
| |
הידעת? אקראי |