צונאמי

צוּנַאמי (מיפנית 津波 - גל בנמל, "צו"=נמל ו"נאמי"=גל, בעברית: נחשול רעש) היא תופעה של גלי ים ענקיים המתפרצים בעצמה רבה אל חוף הים.

סיבות אפשריות להיווצרות גלי צונאמי

גלי צונאמי נוצרים בעיקר אחרי רעידת אדמה במעמקי האוקיינוס. קצהו של הלוח הטקטוני העליון "נדחס" במשך זמן רב כלפי מטה, עקב לחץ שנגרם כתוצאה מחדירת הלוח שכנגדו. כאשר קצהו של הלוח העליון, הדרוך בדומה לקפיץ, משתחרר בבת אחת ונע בעוצמה מלמטה למעלה, הוא חובט במי הים במהירות עצומה; פעולה זו גורמת לשחרור אנרגיה רבה, המזעזעת את המים ויוצרת גלים סייסמיים חזקים מאוד מהמרכז החוצה, הנעים במהירות שבין 400 ל-1,000 קמ"ש. לעיתים, הרעידות הסייסמיות שיוצרים נחשולים אלה מגיעות בצרורות, כך שגלי צונאמי עוצמתיים יכולים לבוא זה אחר זה, בהפרש של דקות זה מזה.

גורם נוסף, פחות שכיח, העלול לגרום לגלי צונאמי - הוא מפולות תת-מימיות; במקרה כזה הר או רכס תת-מימי מתמוטט במעמקי האוקיינוס וגורם לדחיקה של המים בעוצמה אדירה.

אפיון הגלים

בשני המקרים שתוארו לעיל הגלים מסוגלים לעבור אלפי קילומטרים ממקום ההתרחשות מבלי לאבד כמעט מעוצמתם. ככל שהגלים מתקרבים לחוף, עומק האוקיינוס פוחת במהירות, וכתוצאה מזה גובה הגל - שאינו נראה בלב האוקיינוס מהיותו תחת פני המים - גדל לממדים נצפים. בהגיע גל ההדף למדף היבשתי הרדוד, מתפתח נחשול ענק המתנפץ לעבר החוף; גל המים "עבה", מאחוריו ועל גביו פני הים עולים, ולכן הצונאמי חודר ליבשה, ככל שגובה פני הים עולה. גל ענק זה מכה בחוף בעוצמה רבה, ואף שמהירותו יכולה להיות קטנה יחסית (כמה עשרות קמ"ש בלבד) הוא מחריב את כל העומד בדרכו בטווח שבין מאות מטרים לאלפי מטרים מקו החוף, בהתאם לתלילות החוף.

אורך גל צונאמי אופייני, ממקום ההתרחשות הסייסמית, הוא מאות קילומטרים, ותלוי באופי ההפרעה היוצרת אותו. בשל עומק האוקיינוס במקום בו הוא נוצר, יכול גובהו להגיע לסדר גודל של מטר אחד, כך שבלב ים הוא כמעט לא יורגש; היו מקרים שבהם צונאמי עז עבר מתחת לסירות של דייגים יפניים שדגו בלב ים, שנדהמו לגלות - כששבו לביתם בתום הדיג - שכפרם נמחה כליל מעל פני האדמה. עוצמת גלי הצונאמי ומהירותם יכולות להיות שונות ממקום למקום, לפי פרמטרים שונים, כמו צורת ומידת תלילות החוף. לעיתים, בחוף אחורי של אי נוצר אפקט צליפה שמגביר את גובהם וחוזקם של הגלים. באופן כללי ניתן לומר, שאם היחס בין עומק קרקעית הים במקום בו נוצר הגל לבין נקודה כלשהי בחוף הוא $x^{4}$ , אזי מהירותו באותה נקודה תהיה פי $x^{2}$ קטנה יותר ממהירותו ההתחלתית וגובהו פי $x$ מגובהו ההתחלתי (חוק גרין).

התרעה ומחקר

מאפיין מקדים לבואו של צונאמי - היכול לתת שהות של עשרות שניות - הוא נסיגה מהירה של המים מהחוף וחשיפת קרקעית הים, שכן הגל המתקרב נבנה כלפי מעלה מן המים שהוא שואב. לעיתים, אפקט זה חזק כל כך, עד שמעגני סירות שלמים מתרוקנים בבת אחת מכל מימיהם עד כדי כך שהסירות נופלות על הקרקעית הבוצית. כך קרה בעת הצונאמי הגדול ששטף את חופי האגן ההודי ב-2004, שבמהלכו טילי סמית', ילדה אנגליה בת 10 שלמדה על גלי צונאמי בבית הספר, ראתה את הים נסוג במהירות והתריעה בבהלה על הגל המגיע; בעשותה כן הצילה עשרות נופשים שהיו בקרבתה. יש המתפתים להיכנס לים ש"התייבש" לפתע כדי לאסוף את שלל המציאות שהותירו המים הנסוגים, אך מעשה זה מהווה מלכודת מוות לאוספים שכן הנחשול מכה בשיא העוצמה בכל הנמצא בדרכו לחוף.

חופי ים החשופים לצונאמי נמצאים בעיקר בדרום מזרח אסיה וכן בים הקריבי. במקומות מועדים לפורענות, כדוגמת חופי יפן, הוקמו חומות הגנה בגובה של כעשרים מטר, להגנה מפני גלי צונאמי. ישנו מרכז התרעה אמריקני לגלי צונאמי באוקיינוס השקט, שמאתר רעידות אדמה באוקיינוס, ומתריע על צפי לצונאמי מבעוד מועד לאזורים העלולים להיפגע, לפי מיקום האירוע הסייסמי. בעקבות הצונאמי הגדול בדרום מזרח אסיה ב-2004, הוחלט על הקמת מרכז התרעה דומה גם באוקיינוס ההודי.

כמו כן, אחרי הצונאמי של 2004 נערכו מחקרים על עמידות בתים בפני גלי צונאמי. התברר שהבתים העמידים ביותר לצונאמי הם מבני בטון מזוין על עמודים, כי העמודים מאפשרים לאנרגיית המים לעבור ביניהם כמעט מבלי לספוג אותה.

הסבר על המכניקה של יצירת הצונאמי. באזור סגירת לוחות, שני לוחות טקטונים נלחצים אחד כלפי השני.

א. הלוח הטקטוני משמאל (האפור) נע ונכנס מתחת ללוח הטקטוני הימני (החום)
ב. קצה הלוח הטקטוני הימני העליון "נדחס" במשך זמן רב כלפי מטה ומתקמר בשל הלחץ שמופעל עליו
ג. קצה הלוח הטקטוני העליון משתחרר בבת אחת בעוצמה אדירה ו"חובט" במים כלפי מעלה
ד. עקב החבטה נוצרים גלים סייסמיים, שמתפשטים לכל הכיוונים במהירות גבוהה

מגה-צונאמי

גלי מגה-צונאמי הם גלי ים עצומים בסדרי גודל של מאות מטרים, שנובעים אחת משתי הסיבות הבאות:

התמוטטות חלק מאי או מקטע חוף של יבשה אל תוך הים.
צניחת מטאוריט ענק אל מימיו של האוקיינוס.

המגה-צונאמי החזק ביותר שתועד עד כה הגיע לגובה של 524 מטרים, והוא אירע ב-9 ביולי 1958 במפרץ ליטויה (Lituya Bay) באלסקה, לאחר רעידת אדמה שם בעוצמה של 8.3 בסולם מגניטודה לפי מומנט.^[1]

היסטוריית גלי צונאמי

על פי אחת התאוריות, בסביבות 1450 לפנה"ס, בעקבות התפוצצות האי סנטוריני בים האגאי, התפרץ גל צונאמי אדיר ששטף והחריב את כל התרבות המינואית באי כרתים, כ-110 ק"מ דרומית לסנטוריני.
תוקידידס, בחיבורו "תולדות המלחמה הפלופונסית", מתאר גלי צונאמי באטיקה בעקבות רעידת אדמה בשנה השישית של המלחמה:

סמוך לאותו זמן עצמו, בעוד רעידות האדמה נמשכות, נסוג הים על יד אורוביאי. אחר כך חזר ועלה בנחשולים גדולים ושטף חלק מן העיר, שהפכו לים. בשיטפון הזה נספו כל אותם אנשים שלא הספיקו להימלט אל המקומות הגבוהים...וסיבתו של דבר זה, לדעתי, היא, שבמקום שהרעש היה חזק ביותר, שם נהדף הים לאחור וכשחזר לפתע שוב למקומו בכוח גדול גרם לשיטפון. אך בלי רעידת אדמה מן הנמנע הוא, לדעתי, שדבר כזה יתרחש

— תוקידידס, תולדות מלחמת פילופוניס, תרגום א. א. הלוי, ספר שלישי 89

ישנן עדויות של ההיסטוריון הערבי אבן אל עטיר שב-1033 וב-1068, פקדו את חופי יפו גלי צונאמי שגרמו בכל אחד מהמקרים לאלפי הרוגים. הגל של 1033 תואר כגל בגובה של 30 - 40 מטרים שהופיע בשעת אחר הצהריים אל חופי יפו, בעקבות רעש סייסמי חזק באזור קפריסין.

תאריך	מקום	סיבות להיווצרות הצונאמי	אבדות בנפש	תיאור האירוע	סוג הצונאמי	ערך מורחב
1 בנובמבר 1755	ליסבון, פורטוגל	רעידת אדמה	100,000	תושבי העיר ששרדו רצו לחוף כי חשבו ששם יהיו בטוחים מפני רעידות נוספות שעלולות לפקוד את האזור, ומפני שריפות שהתחוללו. חצי שעה לאחר רעידת האדמה פקד גל צונאמי את חופי ליסבון.	צונאמי	רעידת האדמה בליסבון (1755)
7 באפריל 1771	איי יאיאמה, אוקינאווה, יפן	רעידת אדמה תת-ימית	12,000		צונאמי
21 במאי 1792	שימברה, מחוז היגו, יפן	רעידת אדמה תת-ימית	15,000	בעקבות התפרצות הר געש אונזן באי קיושו בדרום יפן התמוטטה כיפת הלבה בחלקו הימני של ההר וסחפה איתה חלק מהעיר שימברה כולה לתוך מי מפרץ אריאקה. הדבר גרם למגה צונאמי עם גלים בגובה של יותר מ-100 מטר שפגעו במחוז היגו בצד השני של מפרץ אריאקה ואז חזרו בחזרה והכו את העיר שימברה.	מגה צונאמי
2 באפריל 1868	הוואי	רעידת אדמה במגניטודה 7.5 בסולם מגניטודה לפי מומנט	46 הרוגים	רעידת האדמה גרמה למפולת הר הגעש מאונה לואה. זמן קצר אחר כך פקד צונאמי את חופי הוואי ופגע ישירות בכפרים מקומיים.	צונאמי
1883	סומטרה	התפרצות הר געש קרקטואה	36,000	הר הגעש קרקטואה השוכן במצר סונדה התפרץ, ויצר צונאמי ענק ששטף את חופי האי סומטרה.	צונאמי
15 ביוני 1896	צפון יפן	רעידת אדמה תת-ימית במגניטודה 8.5 בסולם מגניטודה לפי מומנט	20,000	בשעה 19:32 (זמן מקומי) אירעה רעידת אדמה במגניטודה 8.5 בסולם מגניטודה לפי מומנט מתחת למים שגררה אחריה גלי צונאמי בגובה 39 מטר שפקדו את צפון יפן.	צונאמי
28 בדצמבר 1908	מסינה שבסיציליה	רעידת אדמה במגניטודה 7.2	100,000 (מרעידת האדמה והצונאמי ביחד)^[2]	בשעה 5:21 פגעה רעידת אדמה בעיר, ואחריה הגיעו גלים בגובה של כ-10 מטר	צונאמי
1 בספטמבר 1923	יפן	רעידת אדמה	100,000	רעידת אדמה חזקה באזור קנטו והחריבה את טוקיו, יוקוהמה וערים נוספות באזור. רעידת אדמה זו גרמה לגל צונאמי בגובה 12 מטר שהציף את אזור החוף המזרחי של יפן.	צונאמי
18 בספטמבר 1929	ניופאונדלנד, קנדה	רעידת אדמה במגניטודה 7.2	29 הרוגים	מקור רעידת האדמה ברכסי גראנד באנקס התת-ימיים.	צונאמי
3 במרץ 1933	יפן		3,069 הרוגים		צונאמי
7 בדצמבר 1944	יפן	רעידת אדמה תת-ימית במגניטודה 8.0 בסולם מגניטודה לפי מומנט	1223 הרוגים	רעידת האדמה אירעה כ-20 ק"מ מחצי האי שימה	צונאמי
21 בדצמבר 1946	יפן	רעידת אדמה	1400 הרוגים	בעקבות רעידת אדמה חזקה גלי צונאמי הכו בחופה המערבי של יפן.	צונאמי
1 באפריל 1946	הוואי ואלסקה		159 הרוגים באלסקה ו-5 הרוגים בהוואי	גלי צונאמי בגובה 30 מטרים פקדו את חופי אלסקה והוואי שבאוקיינוס השקט. האנשים לא האמינו לצפירת האזעקה המתריעה מפני הצונאמי מכיוון שחשבו שזו מתיחה של 1 באפריל.	צונאמי
9 ביולי 1958	מפרץ לטויה אלסקה	רעידת אדמה במגניטודה 8.3 בסולם מגניטודה לפי מומנט	4 הרוגים	בשעות הערב הרעידה רעידת אדמה במגניטודה 8.3 בסולם מגניטודה לפי מומנט את מפרץ לטויה. כתוצאה מכך חלק מההר היוצא למפרץ התמוטט וגרם למגה צונאמי שהכה בעוצמה במפרץ. גובה הצונאמי היה 524 מטר וזה היה המגה צונאמי הגבוה ביותר שתועד במאה ה-20. באותו הזמן היו שלוש סירות במפרץ ורק אחת מהן הצליחה לעלות על הגל ולעבור אותו כששתי האחרות נסחפו לים. עצים, אבנים ועוד שהיו ביבשה הועפו לגובה של חצי קילומטר.	מגה צונאמי
22 במאי 1960	צ'ילה, כל איי האוקיינוס השקט, אוסטרליה ויפן	רעידת אדמה במגניטודה 9.5 בסולם מגניטודה לפי מומנט	אלפים	רעידת אדמה זו היא רעידת האדמה החזקה ביותר שתועדה. היא גרמה לצונאמי בגובה של 25 מטרים שחצה את כל האוקיינוס השקט והכה כמעט את כל איי האוקיינוס השקט, אוסטרליה והגיע עד מזרח יפן.	צונאמי
27 במרץ 1964	החוף המערבי של צפון אמריקה	מפולת בעקבות רעידת אדמה	122 הרוגים	הצונאמי נגרם בעקבות מפולת שנגרמה מרעידת אדמה שנקראה מאוחר יותר רעידת האדמה של יום שישי הטוב ופגע באלסקה, קולומביה הבריטית, וושינגטון, אורגון וקליפורניה. עיקר הנזק היה באלסקה, קולומביה הבריטית וקליפורניה.	צונאמי
16 באוגוסט 1976	מינדנאו, הפיליפינים	רעידת אדמה	5,000 הרוגים ו-93,500 נותרו ללא קורת גג^[3]	הצונאמי הגיע למרחק של 700 קילומטרים ממוקד הרעש והכה גם אזורים אחרים.	צונאמי
12 בדצמבר 1979	אקוודור ו קולומביה	רעידת אדמה במגניטודה 7.9 בסולם מגניטודה לפי מומנט	259 הרוגים, 798 פצועים ו-95 נעדרים		צונאמי
6 במאי 1983	הים היפני	רעידת אדמה במגניטודה 7.7 בסולם מגניטודה לפי מומנט		בשעה 11:59 הורגשה רעידת אדמה במגניטודה 7.7 בסולם מגניטודה לפי מומנט באזור הים היפני, כ-100 קילומטר מזרחית מהעיר נושירו.	צונאמי
12 ביולי 1993	הוקאידו ואוקושירי, יפן		250 הרוגים	גל צונאמי עבר לאורך החוף של יפן. מיד הועברה התרעה ברדיו של יפן אך זה היה מאוחר מדי לאוקושרי. כפר קטן ליד מוקד הרעש שנסחף כולו לים בעקבות גלים בגובה 30 מטרים. סך הכול 13 גלים פגעו בכפר מכיוונים שונים, חלקם גלים שחזרו בחזרה והכו שוב. 250 אנשים נהרגו מתוכם 197 תושבי אוקושירי.	צונאמי
7 ביולי 1998	פפואה גינאה החדשה	רעידת אדמה במגניטודה 7 בסולם מגניטודה לפי מומנט	אלפים	גלי צונאמי בגובה 7 מטרים הכו בחוף. מכיוון שמוקד הרעש היה קרוב לחוף, מערך ההתרעה הסייסמולוגי לא הספיק להתריע על כך.	צונאמי
26 בדצמבר 2004	הודו, סרי לנקה, תאילנד ואינדונזיה	רעידת אדמה במגניטודה 9.1 בסולם מגניטודה לפי מומנט באוקיינוס ההודי	280,000 הרוגים, מאות אלפי פצועים וכ-5 מיליון ללא קורת גג	בעקבות רעידת אדמה באוקיינוס ההודי, הכו גלי צונאמי בגובה של עד 36 מטר בחופי כמה מדינות בדרום אסיה. גרמו להרוגים, פצועים והרסו תשתיות רבות. גלים מרעידה זו גם פגעו בחופי מזרח אפריקה אבל גרמו שם לנזקים קטנים יחסית. אסון זה מוערך כאחד מאסונות הטבע הגדולים של המאות האחרונות.	צונאמי	רעידת האדמה והצונאמי באוקיינוס ההודי (2004)
17 ביולי 2006	ג'אווה, אינדונזיה	רעידת אדמה במגניטודה 7.5 בסולם מגניטודה לפי מומנט	בין 700 ל-1,000 הרוגים וכ-45,000 בני אדם איבדו את בתיהם	צונאמי בגובה 2 מטרים פגע בחופי אינדונזיה.	צונאמי
15 בנובמבר 2006	יפן	רעידת אדמה במגניטודה 8.1 בסולם מגניטודה לפי מומנט		גלי צונאמי בגובה חצי מטר עד שני מטר הכו בחופי יפן בעקבות רעידת אדמה במגניטודה 8.1. מקור הרעש הוא באיים הקוריליים שנמצאים כ-1,000 קילומטר צפונית מערבית ליפן.	צונאמי
2 באפריל 2007	איי שלמה, יפן, אוסטרליה והוואי	רעידת אדמה תת-ימית		בשעה 7:35 בבוקר התרחשה רעידת אדמה בחלק המזרחי של האוקיינוס השקט, 40 קילומטר צפונית מאיי שלמה גרמה לצונאמי עם גלים בגובה 17 מטר	צונאמי
29 בספטמבר 2009	סמואה	רעידת אדמה במגניטודה 8.3 בסולם מגניטודה לפי מומנט בדרום האוקיינוס השקט	113 הרוגים ועשרות נעדרים	גלי צונאמי פקדו את אזור סמואה. גל הצונאמי הגיע לגובה בין ארבעה לשישה מטרים	צונאמי
11 במרץ 2011	יפן	רעידת אדמה במגניטודה 9.0 בסולם מגניטודה לפי מומנט בדרום האוקיינוס השקט.	15,891 הרוגים 6,152 פצועים 2,584 נעדרים	גלי צונאמי פקדו את אזור חופה המזרחי של יפן. גובה גל הצונאמי הגיע ל-10 מטרים. הרעש העוצמתי התרחש בשעה 14:46 (שעון יפן) סמוך לחופים והגיע עד לטוקיו, אף שהעיר מרוחקת יותר מ-130 ק"מ ממוקד הרעש. כתוצאה מרעידת האדמה העוצמתית רעדו בניינים בטוקיו, הרס רב נזרע והחלו הצפות ודליקות. כעבור זמן קצר החלו להגיע גלי צונאמי בגובה ארבעה מטרים לחופי סנדאי והם הלכו והתעצמו.	צונאמי	רעידת האדמה והצונמי בסנדאי (2011)
28 בספטמבר 2018	אינדונזיה	רעידת אדמה במגניטודה 7.5 בסולם מגניטודה באזור דונגלה ההררי	2045 הרוגים, 5000 נעדרים, יותר מ-80,000 בני אדם איבדו את בתיהם באסון, 10,000 נפצעו.^[4]	בעקבות הרעידה הכו גלי צונאמי בגובה 5 מטר ביישובים פאלו, דונגלה וממוג'ו	צונאמי	רעידת האדמה והצונאמי בסולאווסי (2018)

צונאמי בישראל

מחקר שנערך על ידי גאולוגים מאוניברסיטת חיפה בחופי קיסריה חשף באמצעות קידוחים תת-ימיים עדויות לארבעה אירועי צונאמי שפקדו את החוף בעבר: בסביבות שנת 1500 לפני הספירה, 100-200 לספירה, 500-600 לספירה ו-1100–1200 לספירה.^[5]

המחקר העלה שקיים סיכוי סביר לפגיעת גלי צונאמי בחופי ישראל ב-50 השנים הקרובות. על פי הערכות, במקרה כזה תינתן התרעה של בין רבע שעה לשעתיים, תלוי במיקום רעידת האדמה.

ועדת ההיגוי לעניין רעידות אדמה שאחראית על הנושא בישראל, הגישה לממשלה ב-2014 דו"ח המפרט את הנזקים הצפויים במקרה של צונאמי: פגיעה בתחנות הכוח של חברת החשמל, נזק למבנים לאורך החוף, הצפת נחלים וכן השבתת מתקני התפלה.^[6]

צונאמי בתלמוד

במסכת בבא בתרא^[7] מופיע קטע "אגדתא" מאת רבה בר בר חנה, המתאר גלי ענק בגובה 300 פרסה (1200 ק"מ) ושהמרחק בין גל לגל הוא גם 300 פרסה ("בין גלא לגלא תלת מאה פרסי ורומא דגלא תלת מאה פרסי"; מפרשי התלמוד פירשו קטע זה של דברי רבה בר בר חנה וקטעים דומים מדבריו כמשל ולא כתיאור מציאות).