פורטל:הלכה/הידעת?/קטעי הידעת

לקט קטעי "הידעת?"

1	ספרי תלמוד עונש מוות במקרא ניתן בגין עבירות מסוימות, ונעשה באחת מארבע דרכים – ארבע מיתות בית דין. בניגוד לדעה המקובלת כי ביהדות ניתן להעניש את החוטאים רק בעונשים הקבועים במקרא, בתלמוד מופיעים עונשים שבתי-דין יוזמים, גם במקרים בהם אין עונש או שהמקרה אינו עומד בסדרי-הדין. דוגמה לעונש מוות יזום היא הריגה בסקילה שבוצעה באדם שעבר עבירה מדרבנן, כיוון שמדובר היה בתקופה הרגישה של הכיבוש היווני. עונש נוסף נועד לאדם ששילש בחטא שעונשו כרת ושכבר הלקו אותו עליו פעמיים, או לאדם שהתרו בו שלא יחטא, אך הוא לא הגיב להתראה כנדרש מבחינה פורמלית. בעונש זה היו מכניסים אותו ל"כיפה" – צינוק צר, ובאמצעות הרעבה מכריחים אותו לאכול דברים שמביאים לכך ש"יצֵרוּ מעיו ויחלה", ולבסוף "כרסו נבקעת".	עריכה | תבנית | שיחה
2	הברכה היהודית הנדירה ביותר היא ברכת החמה. ברכת החמה היא ברכת ראייה אותה מברכים בתקופת ניסן, כשרואים את השמש בתחילת כל מחזור בן 28 שנים. על פי המסורת השמש חוזרת למקומה המקורי בו הייתה בבריאת העולם, באותה שעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה. על כן הברכה נאמרת בימי רביעי בלבד, יום בריאת המאורות על פי ספר בראשית, אחת ל-10,227 ימים. תאריך אמירת הברכה הוא ה-26 במרץ בלוח היוליאני, שעל פי הקירוב שלו נקבע זמן הברכה. בלוח הגריגוריאני, המקובל כיום, התאריך חל ב-8 באפריל עבור המאה ה-20 והמאה ה-21 וה-9 באפריל עבור המאה ה-22, כתוצאה מהתרחבות הפער בין הלוחות. הפעם הקודמת בה נאמרה הברכה הייתה ב-8 באפריל 2009 (י"ד בניסן ה'תשס"ט), והפעם הבאה תהיה ב-8 באפריל 2037 (כ"ג בניסן ה'תשצ"ז).	עריכה | תבנית | שיחה
3	שער מסכת זרעים מן התלמוד הירושלמי התלמוד הוא חיבור קולקטיבי בו מסוכמת ההלכה האמוראית כפירוש למשנה ולברייתות שהתפתח בשני מרכזים: בבל וארץ ישראל. אין בתלמוד התייחסות לכל הנושאים במשנה, וכך למשל לא השתמר תלמוד ירושלמי על סדר קודשים. אולם, בשנת 1906 פרסמו פרשן התלמוד שלמה יהודה אלגאזי פרידלנדר והמדפיס יעקב וידר, סדר קודשים לתלמוד הירושלמי על פי כתב יד נדיר שהתגלגל, לטענתם, לטורקיה עם אנוס מליסבון, והם הצליחו לשאול אותו לחצי שנה בלבד על מנת להעתיקו. הספרים שהוצאו על ידם זכו להצלחה רבה והחפץ חיים אף החל להניח תפילין לפי שיטת רבנו תם (בנוסף לתפילין לפי שיטת רש"י) בעקבות חיזוק שמצא בסדר החדש. לאחר כמה חודשים התעוררו חשדות לגבי הטקסט משום שרוב הסדר הורכב מסוגיות בנושאים קרובים כמו בכורות וזבחים, שהועתקו מסדרים אחרים עם תוספות של פרידלנדר. בסופו של דבר הוכרז הספר כזיוף.	עריכה | תבנית | שיחה
4	צופן אתב"ש צופן ההחלפה אתב"ש אינו משמש רק כצופן, אלא גם בתור ראשי תיבות. ראשי התיבות של אתב"ש מסייעים לזכירת הימים בהם יחולו חגי ישראל, על פי ימי חג הפסח. א"ת - תשעה באב שאינו נדחה יחול ביום בשבוע בו חל היום הראשון של פסח שלפניו, ומכאן גם אחת הסיבות שהביצה, מאכל אבלות, מופיע בקערת ליל הסדר. ב"ש - שבועות, ביום השני של פסח שלפניו . ג"ר - ראש השנה, ביום השלישי של פסח שלפניו. ד"ק - שמחת תורה בחו"ל, יום טוב שני של גלויות של שמיני עצרת הוא יום קריאת התורה, ביום הרביעי של פסח שלפניו. ה"צ - יום הכיפורים (צום), ביום החמישי של פסח שלפניו. ו"פ - פורים, ביום השישי של פסח שלאחריו.	עריכה | תבנית | שיחה
5	”וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל-הֹר הָהָר, עַל-פִּי ה' וַיָּמָת שָׁם: בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ”. פסוק זה מספר במדבר ל"ג ל"ח, המתאר את פטירתו של אהרן הכהן בא' באב בשנת הארבעים לצאת ישראל ממצרים, נקרא בדרך כלל באמצעה של קריאת התורה של שתי פרשיות מחוברות - מטות ומסעי. אחת לכחמש שנים, ובשנה מעוברת, נקראות הפרשיות בנפרד, כשאז, על פי מסורות קריאה מסוימות, כגון זו של חב"ד, נקרא הפסוק בעלייה לתורה של הכהן. במקרה נדיר עוד יותר, החל כ-4 פעמים בכל 100 שנה, חל א' באב בשבת פרשת מסעי, ואז עולה הכהן וקורא על פטירת ראש משפחת הכהונה, הוא יום פטירת אהרן הכהן. דבר זה קרה לאחרונה בה'תשס"ח ויקרה שוב רק בה'תתי"ב.	עריכה | תבנית | שיחה
6	גדי עיזים שהאיסור בתורה מתייחס אליו. על פי רש"י, "גדי" שנאמר באופן סתמי, הוא שם כללי לוולד רך, ולאו דווקא לצאצא של העז ההלכההיא כי איסור בשר בחלב, חל גם על אכילת מאכל חלבי תוך כדי סעודה בשרית שנאכל בה לחם, למרות שחלף זמן ההמתנה הנדרש בין אכילת בשר לחלב. למשל, שני אנשים אכלו מנה בשרית באותו זמן, האחד נטל את ידיו וברך ברכת המוציא על לחם, ואילו השני אכל רק את מנת הבשר. אם יאריכו השניים את שהייתם סביב השולחן לאחר סיום המנה הבשרית עד שיעבור זמן ההמתנה בין בשר לחלב, יוכל זה שלא אכל לחם לשתות קפה עם חלב בארוחה, ואילו חברו לא יוכל לשתות משקה חלבי, לפני שיברך ברכת המזון, החותמת את הסעודה. לאחר הברכה מותר לו לשתות או לאכול מאכלי חלב ללא כל המתנה נוספת.	עריכה | תבנית | שיחה
7	ברקים פירושה העברי של הקללה הקבלית פולסא דנורא הוא ניצוץ אש, מקל אש או מכת אש. על פי התלמוד מדובר בעונש שנועד למלאכים ולא לבני אדם. שלושה מהמלאכים החשובים גבריאל, אליהו ומטטרון שר הפנים, קיבלו 60 פולסי אש על מחדליהם.	עריכה | תבנית | שיחה
8	-	הוספה
9	-	הוספה
10	תאומים אחאים, בני שבועיים, ישנים ביהדות חוגגים את יום ההולדת של אדם על פי הלוח העברי. בשל כך ייתכן מצב שבו תאומים יחגגו את טקס בר המצווה כאשר הקטן מביניהם יחגוג את בר המצווה חודש ימים לפני תאומו הגדול. זאת במקרה שהתאומים נולדו בשנה מעוברת, ביום האחרון של חודש אדר א', כאשר הראשון נולד לפני השקיעה, בל' באדר א' והשני נולד אחרי השקיעה בא' באדר ב', והשנה ה-13, שנת בר המצווה, לאחר לידתם היא שנה פשוטה. היות שבשנה פשוטה אין חודש אדר ב', יחגוג הקטן את בר המצווה בא' באדר, ואילו הגדול יחגוג את בר המצווה שלו בכ"ט באדר, היות שבחודש אדר רגיל יש רק 29 ימים. ייתכן גם מקרה הפוך. ילד שנולד חודש אחרי חברו יחגוג בר מצווה יום לפניו. למשל, מי שנולד בשנה מעוברת בכ' באדר ב' וחברו נולד חודש לפניו בכ"א באדר א', ושנת בר המצווה שלהם היא שנה פשוטה. שני הילדים יחגגו את בר המצווה בחודש אדר, כאשר הקטן שנולד בחודש אדר ב' יקדים ויחגוג יום לפני חברו.	עריכה | תבנית | שיחה
11	את כתב רש"י, לא המציא רש"י, והוא גם לא השתמש בכתב זה. בפירוש רש"י לתורה, הספר הראשון בעברית שהודפס (בשנת 1475), מדפיס הספר הפריד בן הטקסט המקראי לפירוש על ידי עיצוב מיוחד של אותיות, שנקרא לימים 'כתב רש"י'.	עריכה | תבנית | שיחה
12	-	הוספה
13	-	הוספה
14	-	הוספה
15	בניגוד למשתמע מהשם "תפילת שמונה עשרה", יש בתפילה זו 19 ברכות, ולא 18. בהתחלה, אכן היו ב"תפילת שמונה-עשרה" 18 ברכות, אך מפני שבימי רבן גמליאל התרבו המינים בעם ישראל, הוסיף שמואל הקטן את ברכת המינים, לבקשתו של רבן גמליאל. לאחר ההוספה של ברכה זו לא שינו את שם התפילה והיא נשארה "תפילת שמונה עשרה".	עריכה | תבנית | שיחה
16	בספר החינוך, כתובה מצווה נוספת שאינה כתובה בספר המצוות לרמב"ם, והיא שאסור להקריב קורבן פסח בבמת יחיד. למרות זאת, בספר החינוך ישנן 613 מצוות, מפני שהמצווה שאסור שזר יאכל מקרבנות שהם קדשי קדשים, מופיעה בספר המצוות לרמב"ם ולא בספר החינוך.	עריכה | תבנית | שיחה
17	אחד הנושאים העיקריים בגמרא הוא דרכי הקניין. כך, למשל, חפצים מיטלטלים נקנים בהגבהה שלהם בידי הקונה, ונכסי דלא ניידי בכסף, שטר או חזקה. דרכי הקניין של בעלי חיים שנויים במחלוקת תנאים. תנא קמא סבור שבעלי חיים נקנים במשיכה (כאשר הקונה מזיז אותם ממקום למקום), אולם לדעת רבי שמעון בעלי חיים, כמו מטלטלים, נקנים דווקא בהגבהה. דעה זו עוררה את רב יוסף לתמוה כיצד ניתן לקנות פיל. אחת התשובות בתלמוד, היא שיש להביא "חבילי זמורות" כדי לקנות את הפיל. יש שפירשו (רש"י) שעל הקונה להניח זמורות אלה על הרצפה ולהוליך את הפיל עליהם - וכיון שהזמורות גבוהות, הפיל נקנה בהגבהה. אך לפי פירוש בעלי התוספות, הקניין מתבצע בכך שמניפים את הזמורות, שהם מאכל פילים, מול הפיל, וכשהפיל קופץ (לבעלי התוס' לא נודע שפילים אינם יכולים לקפוץ) כדי לאכול מהם - הוא נקנה בהגבהה.	עריכה | תבנית | שיחה
18	על פי ההלכה היהודית איסורי עריות נכללים בשבע מצוות בני נח. כלומר, גם מי שאינו יהודי אסור להינשא לקרובי משפחתו (אב ואם, אחים ואחיות וכו'). אולם, גר שמתגייר נחשב בהלכה כקטן שנולד, כל קשרי המשפחה שהיו לו מתבטלים ואין לו שום קרבת משפחה (אף אם משפחתו מתגיירת עמו). ואכן, מדין התורה גר יכול להתחתן עם אחותו הגיורת מכיוון שקרבת המשפחה ביניהם התבטלה. אולם, חכמים תיקנו שגר לא יוכל להתחתן עם אף אדם שהיה אסור לו להתחתן איתו לפני שהתגייר כדי שלא יאמר שבא מקדושה חמורה לקדושה קלה, כלומר שדברים שהיו אסורים לו לפני הגיור מותרים לו עכשיו.	עריכה | תבנית | שיחה
19	-	הוספה
20	על פי ההלכה, בין אכילת בשר לאכילת חלב ומוצריו יש להמתין זמן מה (בין שעה אחת לשש שעות, ע"פ המנהגים השונים). יוצא מכך שישנו זמן בו אסור לאכול גם חלב וגם בשר: אם אדם אכל בשר לפני השקיעה של כ"ט תמוז, אסור לאכול לאחר השקיעה מוצרי חלב, כי עוד לא מס' השעות המשמשות להפרדה בין הבשר והחלב, וגם מוצרי בשר אסור לאכול כי לא נהוג לאכול בבשר בתשעת הימים. במצב זה ניתן לאכול רק מאכלי פרווה.	עריכה | תבנית | שיחה
21	ישראל אומן, זוכה פרס נובל לכלכלה ברכת המלכים היא ברכה הנאמרת לעיתים נדירות, בנוכחות מלך. חתן פרס נובל לספרות, שמואל יוסף עגנון, בירך את הברכה בטקס קבלת הפרס שבאופן מסורתי נערך בנוכחות מלך שוודיה, על המלך גוסטב השישי אדולף ב-1966. לעומתו חתן פרס נובל לכלכלה, פרופסור ישראל אומן, נמנע מלברך אותה כשקיבל את הפרס מהמלך קרל השישה עשר גוסטב ב-2005, כיון שקיבל חוות דעת הלכתית מהרב אהרן ליכטנשטיין לפיה אין לברך את ברכת המלכים על מלכים שמעמדם הוא ייצוגי בלבד ואין להם כוח ביצועי ממשי. אך כעבור שנה, כשפגש אומן את עבדאללה השני, מלך ירדן ב-2006, בירך אומן את הברכה כיון שלצד תואר המלוכה מלכי ירדן הם גם שליטים לכל דבר, ולפי כל הפוסקים על הרואה אותם לברך את הברכה.	עריכה | תבנית | שיחה
22	-	הוספה

בחזרה לפורטל