פורטל:מחשבים/הידעת?/קטעי הידעת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
1 באג הוא תקלה במחשב שמקורה בתוכנה שנכתבה בצורה פגומה.

השימוש במונח ה"באג" לתיאור של פגמים בלתי מוסברים הוא חלק מהמינוח המקצועי בעולם ההנדסה כבר מהמאה ה-19, והיה בשימוש מהנדסי מכונות לתיאור של כשלים מכניים. בעיות באלקטרוניקה של מכשירי מכ"ם במהלך מלחמת העולם השנייה נודעו כבאגים (או גליצ'ים).

טביעת המושג משויכת בטעות לגרייס הופר, שפרסמה את הסיבה לתקלה במחשב אלקטרומכני מוקדם. גרסה אופיינית לסיפור מופיעה בציטוט הבא:

ב-1946, כשהופר שוחררה משירות פעיל, היא הצטרפה לסגל הרווארד במחלקה למיחשוב, שם המשיכה בעבודתה על מארק II ומארק III. מפעילים שעקבו אחרי תקלה במארק II מצאו עש שנלכד באחד הממסרים (relay), והשתמשו במושג "באג". העש הוסר בזהירות והודבק לדף הלוג של ה-9 בספטמבר 1945. בעקבות אותו באג ראשון אנו נוהגים להתייחס לתקלות או גליצ'ים כבאגים.

Danis, Sharron Ann: "Rear Admiral Grace Murray Hopper" &rlm

הופר איננה זאת שמצאה את החרק, כפי שהיא בעצמה מודה, והתאריך לא היה 1945 אלא 9 בספטמבר 1947. אף שברור כי מפעילי מארק II לא טבעו את המונח באג, נטען שהם המציאו את המונח debug (ניפוי).

עריכה | תבנית | שיחה
2 שפת מכונה היא אוסף של הוראות המובן בצורה ישירה (ללא כל תרגום) על ידי המעבד של המחשב, ומבוצע על-ידו בעת פעולת המחשב.

הוראות שפת המכונה מוצגות כרצף של סיביות שנקרא קוד בינארי, (כלומר רצף של הספרות אפס ואחת), שבני אדם מתקשים להבינו. למשל, הרצף 10001001110110000000000111010000 מורה למעבד מסדרת x86 של אינטל לחבר את המספרים המאוחסנים בשניים מהאוגרים הפנימיים של המעבד הנקראים BX ו-DX ולהציב את הסיכום באוגר AX.

עריכה | תבנית | שיחה
3 מנוע אנליטי הוא הדגם הראשון של מחשב מכני שנהגה על ידי המתמטיקאי צ'ארלס בבג' במאה ה-19. מחשב מכני זה הונע על ידי מנוע קיטור והמידע להפעלתו הוזן מכרטיסים מנוקבים. יחידת החישוב של המחשב עשתה שימוש בגלגלי שיניים. המחשב היה בעל יכולת לבצע חישובים ולהכין לוח לוגריתמים בדיוק רב, ומבחינה לוגית הוא שווה ערך למחשבים שנבנו 100 שנים אחר כך. המחשב לא נבנה בימי חייו של בבג' בשל קשיי מימון, מזגו החם של בבג' ומגבלות טכנולוגיות בשיטות היצור של התקופה.

עדה לאבלייס, בתו של המשורר לורד ביירון, הייתה שותפה לבבג', וכתבה את ההוראות להפעלת המחשב. בעקבות זאת היא נחשבת למתכנתת הראשונה. על שמה נקראת שפת התכנות Ada.

עריכה | תבנית | שיחה
4 במקור, "ספאם" הוא שמו המסחרי של הלוף (בשר קצוץ משומר) הוותיק של חברת Hormel Foods.

השימוש במילה 'ספאם' בהקשר של פרסום בדואר האלקטרוני קיים מתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20.

אחד ההסברים אומר שהכינוי מבוסס על שיר שהופיע בסדרת הטלוויזיה הבריטית הקרקס המעופף של מונטי פייתון, מתוך מערכון שהקדישה החבורה לספאם. במהלכו קבוצת ויקינגים שרה במקהלה "ספאם ספאם ספאם", בקצב גובר שמשתיק את כל הקולות מסביב. דבר זה דומה להתנהגות של דואר הזבל, שכמו במערכון מחריש כל תקשורת אחרת באינטרנט על ידי כך שהוא מציף את תיבות הדואר.

הסבר נוסף גורס שהכינוי נטבע על ידי קבוצת מעבדת המחשבים של אוניברסיטת דרום קליפורניה, משום שיש לו מאפיינים משותפים עם המאכל: איש לא רוצה או מבקש אותו; מעדיפים מאכלים אחרים על פניו כשם שמעדיפים לקרוא מכתבים אחרים על פני הודעות זבל; לעיתים רחוקות הוא באמת טעים, כשם שנדיר שדואר זבל הוא באמת מועיל.

עריכה | תבנית | שיחה
5

האניגמהיוונית: αἴνιγμα - תעלומה, חידה) היא משפחה של מכונות להצפנה ולפיענוח של מסרים טקסטואליים, ששימשו את הכוחות הגרמנים והאיטלקים במלחמת העולם השנייה. בזכות התקשורת המוצפנת שאפשרה האניגמה, הצליח הקריגסמרינהצי הגרמני), ובמיוחד צי הצוללות, להטיל מצור אפקטיבי על בריטניה. בעלות הברית הצליחו לפצח את ההצפנה, ובמשך רוב המלחמה פיענחו מספר גדול של הודעות מוצפנות. פיצוח הצופן הקנה לצי הבריטי יתרון משמעותי במלחמה מול חיל הים הגרמני.

עריכה | תבנית | שיחה
6 כאשר חברת IBM חיפשה מערכת הפעלה למחשב החדש שהמציאה (PC) היא פנתה לחברת Digital Research ששלטה בתחום זה באותה תקופה. מנכ"ל החברה גארי קילדל, סירב להיפגש עם נציגי IBM ושלח עובד מטעמו לפגישה. מה שלבסוף פוצץ את העסקה היה סירובו של עורך הדין של החברה לחתום מול IBM על חוזה NDA. כאשר IBM פנו חזרה לביל גייטס על מנת שיכתוב להם מערכת הפעלה הוא רכש את הזכויות על מערכת ההפעלה QDOS שפותחה על ידי Seattle Computers והפיץ אותה לאחר שינויים קלים כ-Ms-Dos. עריכה | תבנית | שיחה
7

כרטיס המסך במחשב אחראי לייצר את הפלט הוויזואלי מהמחשב על גבי המסך. למעשה, כמעט כל התוכניות מייצרות פלטים ויזואליים וכרטיס המסך הוא רכיב החומרה האחראי לקחת פלט זה ולהורות למסך אילו נקודות להאיר על הצג (ובאיזה צבע) כדי שנוכל לראות את הפלט.

עריכה | תבנית | שיחה
8
אנדריי קולמוגורוב
אנדריי קולמוגורוב

סיבוכיות קולמוגורוב, על שם אנדריי קולמוגורוב, מוגדרת כאורך תוכנית המחשב הקצרה ביותר המייצרת טקסט מסוים. לטקסט שבלוני, חדגוני וצפוי, תהיה סיבוכיות קולמוגורוב נמוכה, בעוד שלטקסט מורכב, משתנה וללא תבנית קבועה, תהיה סיבוכיות קולמוגורוב גבוהה.

בשביל להמחיש את הרעיון, ניתן לחשוב על המחרוזת הבאה: 001001001001001001001001001001001001001 מבחינת הסיבוכיות האלגוריתמית, זוהי מחרוזת פשוטה (בעלת סיבוכיות קטנה) מכיוון שהתוכנית המייצרת אותה היא פשוט לולאה הפועלת שלוש עשרה פעמים ומדפיסה: 001.

לעומת זאת, המחרוזת הבאה היא כנראה יותר מסובכת: 01100011100111100111000111000111110101101101 מכיוון שלא ניכר כלל פשוט המייצר אותה.

עריכה | תבנית | שיחה
9
בול סובייטי עם תמונתו של אל חואריזמי
בול סובייטי עם תמונתו של אל חואריזמי

אלגוריתם הוא דרך שיטתית (כלומר כזו שצעדיה מוגדרים היטב) לביצועה של משימה מסוימת במספר סופי של צעדים. מקור המלה בשמו של המתמטיקאי מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי, שחי בבגדאד במאה התשיעית. כאשר ספרו על שיטות חישוב תורגם ללטינית, נכתב שמו של אל ח'ואריזמי כ"אלגוריטמי", והקוראים טעו לחשוב שמדובר בצורת רבים של המושג שיטת חישוב.

עריכה | תבנית | שיחה
10 MP3 הוא אלגוריתם פופולרי לקידוד ודחיסה מאבדת נתונים (lossy compression) של אותות שמע. מטרת האלגוריתם הינה לצמצם במידה ניכרת את כמות המידע הנחוצה לייצוג הצליל, אולם עדיין לאפשר שיחזור שישמע נאמן למקור לרוב המאזינים. המונח MP3 מתייחס גם לקובצי קול או מוזיקה השמורים בפורמט זה.

השם המלא של האלגוריתם הוא "MPEG-1 Audio Layer 3".

עריכה | תבנית | שיחה
11

טטריס הוא משחק מחשב שהומצא בשנת 1985 על ידי מהנדס המחשבים הרוסי אלכסיי פז'יטנוב. המשחק שווק במערב לאחר כשנה, וזכה להצלחה חסרת תקדים. שיווקו של המשחק במערב לוּוָה במאבקים משפטיים רבים, כשחברות רבות טוענות לזכויות יוצרים על המשחק. כיוון שפג'יטנוב עבד בעת המצאת המשחק עבור הממשל הסובייטי, הוא מעולם לא זכה לראות את מיליארדי הדולרים שהמשחק גרף. ב-1991 עבר פג'יטנוב לגור בארצות הברית והקים חברה שנקראה על-שם המשחק. מ-1996 ועד 2005 עבד פג'יטנוב עבור מיקרוסופט.

עריכה | תבנית | שיחה
12 פרסומי האקדמיה באתר האקדמיה ללשון העברית:
  • יוֹמַן רֶשֶׁת – בלוג. המילה הלועזית "בלוג" היא קיצור של web-log, ומכאן המונח העברי.
  • תְּגוּבִית – טוקבק (talk-back). הצורה "תגובית" בסיומת -ית היא צורת הקטנה של המילה "תגובה".
  • פַּרְצָן – קראקר (cracker)
  • פַּצְחָן – האקר (hacker)
  • תַּו-כֹּל (בלי ניקוד: תו כול) – wildcard. תו המשמש לחיפוש של מחרוזת שחלק מאותיותיה נשארו בלתי מוגדרות, כגון כוכבית.
  • טַבְלָר – tab. הסיומת -ר הנוספת לשם 'טבלה' משמשת לציון עושה הפעולה, כגון סנדלר.
  • אַפְשֹׁרֶת (בלי ניקוד: אפשורת) – facility. המילה "אפשורת" תשמש רק במקום שנחוץ מונח מופשט וכולל, המציין את כלל התנאים, המתקנים, האמצעים, היכולות וכדומה שנועדו לבצע איזו פעולה.
  • רָגְלָה (בלי ניקוד: רוגלה) – spyware. תוכנת ריגול; המונח נגזר על פי שמות אחרים במשקל זה הקשורים למחשב: תכנה, חמרה, למדה ועוד.
עריכה | תבנית | שיחה
13

כחלק מהמאמץ המלחמתי במלחמת העולם השנייה ייצרה חברת IBM עבור צבא ארצות הברית רובים מדגם M1 קרבין ומדגם בראונינג אוטומטי.

במהלך מלחמה זו שימש ציוד לעיבוד נתונים של יבמ גם את גרמניה הנאצית. העיתונאי אדווין בלק, בספרו IBM and the Holocaust, האשים את יבמ כי סיפקה ציוד ושירותים לגרמניה הנאצית, אך לטענת יבמ היא איבדה את השליטה בחברת הבת שלה בגרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון.

עריכה | תבנית | שיחה
14

ספקטרוםאנגלית: ZX Spectrum) מתוצרת חברת סינקלייר הבריטית היה אחד המחשבים האישיים הראשונים ובין הפופולריים ביותר בעולם. הוא יוצר לראשונה בשנת 1982.

למרבה הפלא חלק ממחשבים אלו קיימים עד היום ואפשר למצוא תוכנות אמולטור רבות ל-PC על מנת להריץ תוכנות שנכתבו עבורם. ישנן גם תוכנות שמאפשרות להמיר את התוכניות שנשמרו על גבי קלטות אודיו ישנות לקבצים, על מנת להריצם באמולטור.

ממציא המחשב, סיר קלייב סינקלייר, איבד את כל רווחיו מפיתוח המחשב כאשר ניסה לפתח מכונית חשמלית.

עריכה | תבנית | שיחה
15 שפת התכנות "פייתון" קרויה על שם קבוצת הקומיקאים הבריטית מונטי פייתון, אחת מחבורות הקומיקאים הידועות והמשפיעות בהיסטוריה.

גם במשחק המחשב 3 Warcraft ישנן התייחסותיות למונטי פייתון, למשל בציטוטים הבאים:

אתה המלך? טוב, אני לא הצבעתי עבורך.

איכר

הצבע האהוב עלי הוא כחול. לא, צהוב!

אביר
עריכה | תבנית | שיחה
16 בתאריך 24 בפברואר 2008, חברת הענק IBM הכריזה על מיזם חדש שיכונה קיטיהוק (Kittyhawk), הכולל בניית מחשב-על שיתופי גלובלי שיהיה מסוגל להכיל את כל רשת האינטרנט בשלמותה על פלטפורמה אחת, כיישום.

כיום רשת האינטרנט הינה אוסף של רשתות מחשבים המקושרות זו לזו.

IBM הכינה מסמך-הצעה המפרט את תכנון המיזם העתידי. הקיטיהוק אמור יהיה להתבסס על מחשב-העל שפיתחה החברה בעבר, שכונה "גֵן כחול". בתאוריה, יוכל הקיטיהוק לחלוש על עד 16,384 כוננים, לספק כמות מרבית של 67.1 מיליון ליבות ולאחסן עד 32 פטאבייט (1024 טרהבייט) של זיכרון.

מיזם הקיטיהוק גרם לדיון ציבורי ער בקהיליית הטכנולוגיה. אחד מנושאי הדיון העיקריים הוא ההשוואה בין קיטיהוק לבין סקיינט (Skynet), מחשב-העל הבדיוני המנסה להשתלט על העולם ולהכחיד את המין האנושי בסדרת סרטי "שליחות קטלנית".

עריכה | תבנית | שיחה
17
פנדה אדום
פנדה אדום
עריכה | תבנית | שיחה
18 בין המצאותיו של המדען קלוד שאנון, אבי תורת האינפורמציה ובעל תרומה נכבדה למדע הקריפטוגרפיה והאלקטרוניקה, ניתן למצוא: פריזבי ממונע רקטית, מקל פוגו ממונע ומחשב נישא לחיזוי תוצאות של משחק ברולטה.

בין המכשירים ההומוריסטיים יותר שהמציא נכללת קופסה בעלת מתג יחיד. בעת לחיצה על המתג, יוצאת מתוך התיבה זרוע מכנית, מחזירה את המתג למצבו הקודם וחוזרת אל התיבה.

עריכה | תבנית | שיחה
19
פירדריך שילר
פירדריך שילר

בשנת 2008 נשלחה, עקב טעות מחשב, הודעה על איחור בתשלום אגרת הרדיו גרמני, לפרידריך שילר, המשורר הגרמני בן המאה ה-18. דרישת החוב, בסך 17 אירו, נשלחה לבית ספר יסודי הקרוי על שמו של שילר.

עריכה | תבנית | שיחה
20
הסמליל של גוגל
הסמליל של גוגל

e הוא מספר טרנסצנדנטי וקבוע מתמטי חשוב בעל שימושים רבים באנליזה מתמטית, ומשמש כבסיס הלוגריתם הטבעי, אם כי אינו מוכר כמו π.

חברת גוגל, בעלת מנוע החיפוש הנפוץ ביותר, ציינה בבקשתה הראשונה להנפקת ניירות ערך, את סכום ההנפקה בסכום לא עגול של 2,718,281,828 דולר, כלומר e מיליארד דולר, בקירוב.

עריכה | תבנית | שיחה
21
למינג
למינג

אגדה אורבנית גורסת שכאשר ישנה התפוצצות אוכלוסין בקרב אוכלוסיית הלמינגים, סוג מכרסם החי בטונדרה הארקטית, מבצעים הפרטים התאבדות המונית בקפיצה מראש צוק. המיתוס נפוץ כל כך עד שהמוניטין של הלמינגים כיצורים חסרי בינה מתואר בסדרת משחקי המחשב הפופולרית למינגס. אולם למעשה אין הלמינגים מתאבדים. כאשר ישנה התפוצצות אוכלוסין, הלמינגים נודדים בחיפוש אחר אזורי מחיה חדשים, ולעיתים, בשל ראייתם החלשה, הם מתבלבלים בין פיורד לנהר ונופלים בניסיון לחצותו.

עריכה | תבנית | שיחה
22
שרת האינטרנט הראשון ב-CERN
שרת האינטרנט הראשון ב-CERN
עריכה | תבנית | שיחה
23
שון פנינג
שון פנינג

שון פנינג, מפתח השירות "נפסטר", הופיע בהופעת אורח, בתפקיד עצמו, בסרט "הג'וב האיטלקי" (2003). בסרט, סת' גרין האשים את פנינג בגניבת נפסטר ממנו בזמן שהוא ישן. באנגלית המילה "nap" משמעותה "שינה". בסרט נעשה משחק מילים, ונאמר שמקור המילה Napster הוא במילה "nap".

עריכה | תבנית | שיחה
24 אוכלוסיית מדינת טובאלו היא הקטנה בעולם, להוציא את הוותיקן, ולכן בעלת תוצר מקומי גולמי נמוך ביותר. כשרצתה טובאלו להצטרף לאו"ם, התברר לה שהעלות לכך היא כ-100,000 דולרים אמריקניים ופרנסי המדינה החליטו למכור את סיומת האינטרנט האטרקטיבית שלה ‎.tv לחברות מסחריות או ליחידים. ההנחה הייתה שסיומת זו תהיה מבוקשת היות שהיא גם קיצור של המילה טלוויזיה באנגלית (Television); ואכן, כיום מקבלת ממשלת טובאלו תמלוגים של כמיליון דולר לרבעון עבור סיומת האינטרנט, סכום המהווה חלק נכבד מתקציב המדינה. עריכה | תבנית | שיחה
25

התקשורת עם טלסקופ החלל האבל נעשית בעזרת מערכת שידור וקליטה המחוברת ל-4 אנטנות. השליטה נעשית בדרך כלל באמצעות אחד מחמישה לווייני ממסר של נאס"א (לווייני TDRS), אך ניתן לשלוט עליו גם ישירות מהקרקע כאשר הוא נמצא בטווח ראיה. הבקרה על המערכות השונות של הטלסקופ נעשית באמצעות מחשב מרכזי שנישא על גביו. לכל מכשיר מדעי יש בנוסף מחשב או מעבד משלו שאחראי על הפעלתו ועל הפעלת מכלול המסננים המחובר אליו.

עריכה | תבנית | שיחה
26 קרן החזית האלקטרונית (אנגלית: Electronic Frontier Foundation‏, EFF) הוא מוסד ללא כוונת רווח שמטרתו המוצהרת היא לחנך את הציבור על חירויות הפרט וזכויות האדם, ביניהם חופש הביטוי ופרטיות, בהקשר של עידן המידע - מחשבים, רשת האינטרנט וכיוצא בזה ולהגן עליהם בדרכים ציבוריות ומשפטיות. משרדי הקרן נמצאים בסן פרנסיסקו והיא פועלת בארצות הברית ובמדינות אחרות.

הארגון שותף למאבקים ציבוריים בעד תוכנה חופשית ונגד ניהול זכויות דיגיטלי (DRM).

עריכה | תבנית | שיחה
27
יוסף וייזנבאום
יוסף וייזנבאום

ב-1966 פיתח החוקר ג'וזף וייצנבאום את אלייזה, תוכנה המדמה בעיני המשתמשים בה טיפול פסיכולוגי. אלייזה קיבלה את שמה מאלייזה דוליטל, הדמות ממחזהו של ג'ורג' ברנרד שו "פיגמליון", שלומדת לדבר במבטא של המעמד הגבוה.

התוכנה מקיימת דיאלוג עם המשתמשים בה והופכת כל משפט קלט לפלט בצורת שאלה. כך, למשל, התגובה ל"כואב לי הראש" יכולה להיות "למה אתה אומר שכואב לך הראש?" והתגובה ל"אמי שונאת אותי" יכולה להיות "מי עוד במשפחתך שונא אותך?". וייצנבאום כתב התוכנה כפרודיה על הפסיכותרפיה של קרל רוג'רס - המרוכזת באדם, אך הופתע לגלות שמשתמשים לקחו התוכנה ברצינות ודרשו פרטיות בעודם "מדברים עימה".

עריכה | תבנית | שיחה
28 פרויקט השו"ת הוא כינוי לתוכנית ליצירת מאגר מידע ממוחשב של כתבים יהודיים תורניים עם דגש על ספרות הלכתית וספרי שאלות ותשובות (שו"ת), ופיתוח מנוע חיפוש המאפשר אחזור מידע מהמאגר על פי מילות חיפוש.

הפרויקט נהגה על ידי פרופ' אביעזרי פרנקל ממכון ויצמן למדע בשנת 1963 כמענה לשאלה במה יוכל לתרום המחשב ליהדות. הפרויקט החל במכון ויצמן והיה מהראשונים בעולם לשמירה דיגיטלית של טקסט שלם לצורך חיפוש בו. כיום הוא מובל על ידי אוניברסיטת בר-אילן.

הפרויקט זכה בפרס ישראל לספרות תורנית לשנת תשס"ז. הכינוי "פרויקט השו"ת" משמש כיום גם ככינוי לתכנה המכילה את המאגר עצמו.

עריכה | תבנית | שיחה
29 שפת B היא שפת תכנות הייתה אחת משפות התכנות העיליות הראשונות.

השפה פותחה במעבדות בל, ומכאן ה-B שבשמה. שפת C, שבגרסאות אחדות שלה משתמשים עד היום, נכתבה בשפת B, וקיבלה את ההשראה לשמה משפה זו: שפה המתקדמת צעד אחד הלאה משפת B. כאשר התפתחה שפת C, הגיעה למצב בו המהדר בו מהדרים את השפה כתוב אף הוא בשפת C עצמה, תהליך הנקרא Bootstrapping.

עריכה | תבנית | שיחה
30
פריסת QWERTY
פריסת QWERTY

סידור האותיות הנפוץ במקלדת מחשב, המכונה "QWERTY" על שם סידור האותיות הראשונות בו, קיים בצורה זו מאז דגם מכונת הכתיבה שהמציא כריסטפור שולס ב-1870. סידור האותיות שאינו אלפביתי, המקשה כביכול למצוא את האותיות עבור מי שאינו מיומן, הוא תוצאה של אופן פעולתה המכני של מכונות הכתיבה הישנה: מנופי האותיות היו נוטים להיתקע אחד בשני בהקלדה מהירה לעיתים תכופות. הסידור המיוחד נועד למנוע התנגשויות על ידי הרחקת אותיות שנפוץ למצוא אותן ברצף אחת מהשנייה.

עריכה | תבנית | שיחה
31 מחשב קוונטי הוא מחשב המבצע עיבוד נתונים על "ביטים קוונטים" - qubits ומשתמש בתכונות של מכניקת הקוונטים על מנת לבצע עיבוד נתונים יעיל יותר. המחשב הקוונטי מבוסס על איכסון של קיוביטים ופעולה עליהם, באנלוגיה למחשב קלאסי הפועל על ביטים. השוני בין השניים, ומקור הכוח הנוסף של המחשב הקוונטי, נובעים מתופעות הסופרפוזיציה והשזירה המתקיימות עבור קיוביטים.

למרות שידועות בעיות שמחשב הקוונטי יכול לפתור ביעילות גדולה יותר ממחשב קלאסי, יכולתו של מחשב קוונטי אינה בלתי מוגבלת והוא אינו "פתרון קסם" לכל בעיה חישובית. בראש ובראשונה, ידוע כי ההבדל העקרוני בין מחשבים קוונטיים וקלאסיים הוא ביעילות (דהיינו, סיבוכיות) בלבד; כלומר, כל בעיה הניתנת לפתרון על מחשב קוונטי ניתנת לפתרון גם על כל מחשב קלאסי, אם כי ייתכן שהדבר ידרוש משאבים גדולים יותר. גם הפרש היעילות אינו שרירותי - הוא לכל היותר מעריכי, וישנן בעיות אותן מחשב קוונטי אינו יכול לפתור באופן יעיל הרבה יותר ממחשב קלאסי. לא ידוע אם מחשב קוונטי מסוגל לפתור בעיות NP-שלמות בזמן ריצה פולינומי, ומדענים רבים משערים שאין כך הדבר.

עריכה | תבנית | שיחה
32 GUID או Globally Unique Identifier הוא מזהה הניתן לאובייקט לצורך זיהוי ייחודי שלו בכל הקשר בו יופיע. מספר האפשרויות ליצירת מזהים הוא כה גדול כך שגם לאחר הצמדת מזהה לכל אטום ביקום הסיכוי ליצירת מזהה זהה לשני אטומים עדיין קטן מחצי. שימוש במזהים כאלה יעיל במיוחד כיוון שקל יחסית לחשב אותם והם אינם דורשים רשות ניהול מרכזית כדי למנוע התנגשויות. אופן יצירת המזהים פורסם כתקן ISO/IEC והשימוש בו נפוץ בישומים מעשיים רבים. עריכה | תבנית | שיחה
33 השם סופר מריו, דמות משחק מחשב קלאסית מבית נינטנדו, ניתן לו על שם מריו סגאלי, איש עסקים אמריקאי, שהשכיר לחברת נינטנדו הצעירה את אחד ממשרדיו. לאחר שחרור המשחק Donkey Kong, החברה פיגרה בשילומי השכירות. לאחר ביקור כועס מסגאלי, החליט נשיא נינטנדו של אמריקה, מינורו ארקוה, לשנות את שם גיבור משחקם מ-"Jumpman" (בתרגום חופשי: האיש הקופץ) למריו. עריכה | תבנית | שיחה
34
שבב 4004
שבב 4004

יכולת העיבוד של המחשבים המודרניים התקדמה במהירות עצומה בעשרות השנים האחרונות. כך לדוגמה, המעבד המסחרי הראשון של אינטל, דגם 4004, יצא לשוק ב-1971, ואפשר יחידת עיבוד מלאה על שבב יחיד. השימוש המסחרי התאפשר בעקבות טכנולוגיה חדשה של שערי סיליקון בגודל של 10μm שאפשרה לדחוס מספר רב של טרנזיסטורים על אותו רכיב ובכך להקטין את צריכת הזרם ולהגביר את מהירות העיבוד ל-92,000 פקודות בשנייה. בהשוואה למעבדים שיצאו לשוק בשנת 2010, הסבירה אינטל במסיבת עיתונאים שנערכה בתערוכת CES בלאס וגאס, כדי לייצר יכולת עיבוד דומה לזו של המעבדים החדשים ‏Core i3 ו-Core i5, באמצעות הטכנולוגיה של הדגם 4004, כל מעבד היה בגודל האי מנהטן והיה נזקק ל-26 כורים גרעיניים.

עריכה | תבנית | שיחה
35
ויצק בפעולה בשנות ה-50
ויצק בפעולה בשנות ה-50

בשנות ה-50 נבנה במכון ויצמן למדע המחשב הראשון בתולדות מדינת ישראלWEIZAC (ראשי תיבות של "המחשב האוטומטי ויצמן” – Weizmann Automatic Computer). עלות ייצור המחשב הייתה 50 אלף דולר – עלות שוות ערך לכחצי מיליון דולר היום, שהוותה קרוב לחמישית מתקציבו השנתי של מכון ויצמן למדע באותה התקופה. ה-WEIZAC היה אחד המחשבים המהירים בעולם באותה תקופה, והוא סייע רבות לחקר המתמטיקה השימושית ומדעי הטבע. המחשב הורכב משפופרות ריק, קבלים ונגדים, וכן חלקים רבים שיוצרו במפעל מקומי לייצור חלקי חילוף לאופניים והותאמו בתחכום כדי לחסוך בעלויות הכבדות. כך, הפך WEIZAC למחשב הראשון בעולם שבו חלקי חילוף לאופניים.

עריכה | תבנית | שיחה
36
שלט יוניקס דמוי לוחית רישוי
שלט יוניקס דמוי לוחית רישוי

שמן של מספר תוכנות, כגון תוכנת העריכה הגרפית GIMP והמהדר GCC, הוא ראשי תיבות שמתחילים באות G. האות G בשניהם היא קיצור של GNU, פרויקט שנולד בשנת 1983 כדי ליצור מערכת דומה במקצת למערכת ההפעלה Unix. השם "GNU" הוא ראשי תיבות רקורסיביים שפירושם GNU's Not Unix (‏GNU איננה Unix). מכאן, בעצם, שה־G הייתה יכולה להיות מוחלפת בכל אות אחרת. שלוש שנים לפני כן, ב-1980, יצר דגלס קומר מערכת פשוטה דמוית-יוניקס בשם XINU, שם שמשמעותו היא XINU Is Not UNIX (‏XINU אינו UNIX), אך הוא גם "UNIX" בהיפוך אותיות. לעומת זאת, השם XNU, של ליבת מערכת Mac OS X, הוא דווקא ראשי תיבות רגילים של X's Not Unix (‏X אינו Unix).

עריכה | תבנית | שיחה
37
סטיב ג'ובס בשנת 2010
סטיב ג'ובס בשנת 2010

לרבים ידוע. כי ממשק המשתמש של המקינטוש, היווה השראה לחברת מיקרוסופט, בפיתוח ממשק המשתמש הגרפי של חלונות. אולם, גם לסטיב ג'ובס, מייסד אפל והוגה רעיון המקינטוש, היו מקורות השראה זרים בפיתוח הממשק. הוא נתקל בממשק זה במהלך ביקורו במעבדות חברת זירוקס/פארק. חברת זירוקס אפשרה לו לגשת למתקניה למשך שלושה ימים (חרף התנגדות עזה מצד חלק מחוקרי פארק) תמורת נתח ממניות אפל, בשווי מיליון דולר. כתוצאה מכך, ממשק זה אומץ על ידי אפל, והפך לחלק בלתי נפרד ממערכת ההפעלה של מחשבי המקינטוש למיניהם-Mac OS ולמערכות ההפעלה שבכל מחשב אישי, מחשב כף יד, טאבלט ומכשירים רבים אחרים בזמנו.

עריכה | תבנית | שיחה