פיורד

פְיוֹרְד הוא מפרץ ימי צר ועמוק מאוד בסביבה הררית, שנחצב ונוצר על ידי קרחונים יבשתיים שחרצו את הקרקע לאורך זמן. הקרחונים גררו איתם סלעים וחומרי קרקע, ויצרו עמקים עמוקים ותלולים בצורת "U". לאחר שהקרחונים נסוגו ונמסו, מי ים הציפו את העמק ים האלו, וכך נוצרו הפיורדים.

תהליך היווצרות

פיורד נוצר כאשר קרחון אשר הטמפרטורה בו נמוכה מאפס מעלות צלזיוס, מעצב את צורת ה-U הטיפוסית של העמק, פוגש במי הים ומפשיר. התוצאה היא עמק בעל שוליים תלולים המוצף על ידי מי הים. ההצפה יוצרת אגם צר ועמוק המחובר לים. קיימים פיורדים שבהם האגם מגיע לעומק של 1,300 מטר. מורנת הקצה שהיא סחופת קרחונים הנדחפת מטה לתוך העמק על ידי הקרחון, נמצאת מתחת לפני המים בכניסה לפיורד וגורמת לצוואר פיורד רדוד בהשוואה למרכז הפיורד.

מאפיינים

פיורדים נפוצים במקומות בהם קרחונים הגיעו בעבר או מגיעים בהווה לפני הים.

סף הכניסה הרדוד מן הים וההגנה על ידי שולי העמק התלולים הופכים את הפיורד לנמל טבעי מוצלח. בשל כך, פיורדים שימשו כנמל בית לציי דייג, ובאזורים תעשייתיים הפכו לאתרי גידול דגים ובניית ספינות. עם זאת, פיתוח נמלים תעשייתיים בפיורדים עלול להיות בעייתי עקב הכניסה הרדודה מן הים והניתוק היחסי משאר חלקי היבשה שנובע מקירות הסלע הגבוהים.

פריסה

ניתן למצוא פיורדים לאורך חופי נורווגיה, איסלנד וגרינלנד, בפינה הדרום-מערבית של ניו זילנד (ראו ארץ הפיורדים), בחוף המערבי של ניופאונדלנד, ובחופים הדרומיים והמערביים של אלסקה. החוף המערבי של סקוטלנד מכיל גם הוא פיורדים (הידועים כ-sea lochs), והמפרצים הארוכים דמויי הפיורדים של חופי ניו אינגלנד מכונים לעיתים "פיארדים" (fiards). הפיורד הגדול ביותר בעולם הוא קנגרטיטיווק שבגרינלנד, שאורכו 350 ק"מ.

חצי האי איסטריה בקרואטיה הוא מקום בו יש תצורות הדומות לפיורדים של סקנדינביה. לים פיורד, שאורכו 12 ק"מ, נמצא מדרום לפורץ', ליד העיירות וורסאר ורוביני. טכנית, אין מדובר בפיורד, שכן הוא נוצר על ידי הנהר פזינקיקה, שגרם לבלייה בקרקע בדרכו לים האדריאטי.

העמדה הרווחת בגאולוגיה גורסת כי היו פיורדים בישראל בעבר הרחוק, באזור מדבר יהודה.^[1]