פורטל:מלחמת העולם הראשונה/הידעת?/קטעי הידעת

עריכהלקט קטעי "הידעת?"

1	אחת מהמוניות של המארן המוצגת במוזיאון הצבא בפריז בליל 7 בספטמבר 1914, במהלך הקרב הראשון על המארן, תוגברה הארמייה השישית הצרפתית ב-6,000 חיילי מילואים שהגיעו ב-600 מוניות מפריז. אף על פי שתגבורת זו הייתה זניחה יחסית, לאור סדרי הכוחות שהשתתפו בקרב, הפך הביטוי "המוניות של המארן" בצרפת לסמל של אחדות וסולידריות לאומית.	עריכה | תבנית | שיחה
2	אף על פי שממלכת איטליה הייתה חתומה על ברית הגנה עם הקיסרות הגרמנית והאימפריה האוסטרו-הונגרית מאז 1882, בשנת 1902 הגיעה איטליה להבנה סודית עם צרפת לפיה התחייבויותיה כלפי בעלות בריתה בטלות. ואכן, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמנעה איטליה מלהצטרף לבעלות בריתה, וב-23 במאי 1915 אף הכריזה מלחמה על אוסטרו-הונגריה. את אי-הצטרפותה לבעלות בריתה נימקה איטליה בטענה שהן אלה שפתחו במלחמה והברית שעליה חתמה הייתה ברית הגנה.	עריכה | תבנית | שיחה
3	בית המלוכה הבריטי הנוכחי הוא למעשה שושלת מלוכה גרמנית. ב-1714 עלה לשלטון המלך ג'ורג' הראשון, שהיה נסיך גרמני בשם גאורג לודוויג, שאפילו לא ידע לדבר אנגלית. ב-1917, בתקופת מלחמת העולם הראשונה, החליף המלך ג'ורג' החמישי את שם משפחתו משמה הגרמני סקסה-קובורג-גותה לשם בעל הנופך הבריטי וינדזור, הואיל ונטען כי אין זה יאה שיהיה שם גרמני לבית המלוכה, בזמן שגרמניה היא אויב לבריטים.	עריכה | תבנית | שיחה
4	אלבר לברן בעת מלחמת העולם הראשונה עזב שר המושבות הצרפתי אלבר לברן את תפקידו, על מנת לשרת בחזית כחייל קרבי, ואף נלחם בקרב ורדן. לברן מונה אחר כך לנשיא, והיה הנשיא האחרון של הרפובליקה השלישית.	עריכה | תבנית | שיחה
5	בערב חג המולד 1914 החלו חיילי הצבא הגרמני לקשט את אזור הביצורים שלהם בגיזרת איפר בבלגיה לכבוד חג המולד. החיילים שמו נרות על העצים, וחגגו את המאורע בשירת שירי חג המולד. החיילים הבריטים שהיו מוצבים בשוחות הנגדיות הגיבו בשירת שירי חג מולד בשפה האנגלית. כך התפתחה לה הפסקת האש של חג המולד, שנמשכה לילה אחד, ובחלקים אחרים בגזרה עד ראש השנה האזרחית, ובה צעקו החיילים משני הצדדים אלה לעבר אלה ברכות לחג, ואף נפגשו בשטח ההפקר והחליפו ביניהם מתנות קטנות לחג כמו משקאות חריפים או סיגריות.	עריכה | תבנית | שיחה
6	כיתוב תמונה תוכנית 17 הצרפתית למלחמה אפשרית עם גרמניה, אשר גובשה סופית על ידי הגנרל ז'וזף ז'ופר, רמטכ"ל צבא צרפת, התבססה על רוח הגייסות בקרב החיילים הצרפתים – "אלאן" (élan) – שתביא להבקעת הקווים הגרמניים עד ברלין. למרבה האירוניה, בהמשך המלחמה, לאחר כישלון מתקפת ניבל, עם למעלה מ-100 אלף הרוגים בשבוע הראשון למתקפה, התעוררו מרידות בצבא הצרפתי וחיילים סירבו פקודה והגיעו שיכורים וחסרי נשק להילחם. כ-20 אלף חיילים צרפתים נטשו בסך הכול את שדה הקרב.	עריכה | תבנית | שיחה
7	השפעת הספרדית, שהתפרצה בשלהי מלחמת העולם הראשונה וקטלה ברחבי העולם, לפי ההערכות, בין 50 ל-100 מיליון נפש, נקראה בשם זה מאחר שבספרד, שהייתה בעת המלחמה מדינה נייטרלית, לא פעלה צנזורה והמגפה בה זכתה לפרסום יותר מאשר במדינות אחרות שהיו צד במלחמה. ככל הנראה מקור הנגיף היה בכלל בארצות הברית, משם הגיעו הדיווחים הראשונים על מחלת שפעת אלימה במיוחד עוד בתחילת 1918.	עריכה | תבנית | שיחה
8	לחיל המשלוח האמריקאי גויסו אמריקאים אפריקאים באופן דומה לגיוסם של חיילים אחרים, והם היוו כ-13% מן המגויסים. עד תום המלחמה שירתו בחיל המשלוח בחזית המערבית למעלה מ-350 אלף אפרו-אמריקאים. אולם, חיילים אלה שרתו ביחידות נפרדות שבראשן עמדו קצינים לבנים. על פי דו"ח מן המטה הכללי של חיל המשלוח, רוב החיילים האפרו-אמריקאים נמצאו בלתי מתאימים לקרב והמלצת המטה הייתה שחיילים אלה יאורגנו בגדודי עבודה של מילואים.	עריכה | תבנית | שיחה
9	על מנת שלא לחשוף בפני הקיסרות הגרמנית את יכולתה של בריטניה לפענח את התקשורת המוצפנת שלה, לאחר יירוט מברק צימרמן, המציאו הבריטים סיפור כיסוי על כך שהמברק המפוענח נגנב במקסיקו. הגרמנים לא האמינו כי הצופן הסודי שלהם פוצח על ידי הבריטים ובחרו להאמין לסיפור הכיסוי הבריטי, תוך שהם יוצאים לציד מכשפות בחיפוש אחר בוגדים בשגרירות הגרמנית במקסיקו.	עריכה | תבנית | שיחה
10	בית הקברות הצבאי ברמלה במסגרת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה לחמו בני לאומים רבים, בהם יהודים. הנופלים במערכה נקברו בבתי קברות צבאיים ברחבי הארץ. בין הנופלים במערכה היו בני הדודים ניל פרימרוז, בנו של ראש ממשלת בריטניה לשעבר, ארצ'יבולד פרימרוז ואוולין דה רוטשילד, ניניו של נתן מאיר רוטשילד. פרימרוז נפל בתל גזר, בשטח שנקנה בשנת 1913 על ידי בן דוד של סבו, הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, הוא נקבר בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה. אוולין דה רוטשילד נפל בקרב על גבעות מֻע'אר, ונקבר במושבה ראשון לציון שנתמכה על ידי בן דוד של סבו, הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. מי שסייע לסידורי קבורתו בראשון לציון היה מזכירו הצבאי של הגנרל אדמונד אלנבי, הארי פרימרוז, הידוע בתואר הלורד דלמני, אחיו של ניל פרימרוז.	עריכה | תבנית | שיחה
11	בתקופת מלחמת העולם הראשונה גאו ברחבי העולם רגשות אנטי-גרמניים עקב תוקפנותה של גרמניה. כך לדוגמה, העיר קיצ'נר בדרום אונטריו, קנדה, שנוסדה בשנת 1854 בשם ברלין, על שמה של בירת גרמניה ברלין, והייתה בעלת אוכלוסייה גרמנית גדולה, שינתה את שמה בשנת 1916 לשמה הנוכחי, על שמו של הרוזן הוריישו קיצ'נר. גם מלך בריטניה ג'ורג' החמישי היה ממוצא גרמני, ובן דודו של הקיסר וילהלם השני. ב-17 ביולי 1917 החליט ג'ורג' לפייס את הרגשות הלאומיים הבריטיים באמצעות פרסום דבר המלך במועצה, בו שינה את שם בית המלוכה הבריטי מהשם הדמוי-גרמני בית סקסה-קובורג-גותה לבית וינדזור. כמו כן, הנקניקייה שנמכרת בלחמנייה מואורכת, ונקראת היום באנגלית "HOT DOG", נקראה עד מלחמת העולם הראשונה "פרנקפורטר". דהיינו "בשר בנוסח העיר פרנקפורט".	עריכה | תבנית | שיחה
12	אלתר לוין בלבוש מזרחי על שמו של אלתר לוין, לא קרוי שום רחוב בישראל. זאת למרות שהיה ממייסדי ענף הביטוח בארץ ומשורר עברי מצליח, שמותו המסתורי משך תשומת לב רבה. לוין נמצא תלוי על דקל בשכונת רוממה, בשנת 1933. ספק אם מדינת ישראל עשתה איזו שהיא פעולה להנצחתו. זאת למרות שראש המודיעין של הארמייה הרביעית העות'מאנית, עזיז ביי, כתב שלוין היה המרגל החשוב ביותר, שסייע לבריטים במזרח התיכון במלחמת העולם הראשונה. לוין שילם מחיר כבד על כך שלא עזב את הטריטוריה הטורקית, כשיכול היה לעשות זאת. הוא וידידו, ח'ליל א-סכאכיני, נידונו למוות והוגלו מהארץ לצורך ביצוע פסק הדין. השניים ניצלו בעזרת סחבת, שתדלנות ושוחד רב. בהיעדרם מהארץ, הטורקים עינו למוות את בתו של לוין.	עריכה | תבנית | שיחה
13	אבשלום פיינברג ב-13 בינואר 1917 יצאו אבשלום פיינברג ויוסף לישנסקי, חברי ניל"י, מארץ ישראל למצרים דרך חצי האי סיני, על מנת לחדש את הקשר עם הבריטים. על אף שהיו מחופשים לבדואים, הם התגלו באזור רפיח ופיינברג נהרג בחילופי יריות עם בדואים מקומיים וחיילים עות'מאנים. עצמותיו של פיינברג נמצאו כעבור 50 שנה בזכות עץ דקל שצמח על קברו. מקור העץ, כנראה, בפרי תמר שהיה בכליו של פיינברג.	עריכה | תבנית | שיחה
14	-	הוספה
15	הבריטים כבשו אמנם את ירושלים כבר ב-9 בדצמבר 1917, אך צפון הארץ נותר בידי הטורקים למשך כעשרה חודשים נוספים. קו הגבול עבר כעשרה קילומטרים צפונית לירושלים (הוא "קו העוג'ות"), ובתקופה זו סללו הבריטים בירושלים מסילת רכבת צרה במיוחד, שנועדה לאספקת ציוד ותחמושת לחיל המצב שישב אז בגבעה הצרפתית. קו זה החל בתחנת הרכבת במושבה הגרמנית; עבר באזור טלביה; פנה מזרחה מעל קברי המלכים והמשיך צפונה עד הגבעה הצרפתית. רק באוקטובר 1918 אוחדה כל ארץ ישראל תחת שלטון המנדט.	עריכה | תבנית | שיחה
16	-	הוספה
17	-	הוספה
18	-	הוספה
19	-	הוספה
20	-	הוספה
21	-	הוספה
22	-	הוספה
23	-	הוספה
24	-	הוספה
25	-	הוספה
26	-	הוספה
27	-	הוספה
28	-	הוספה
29	-	הוספה
30	-	הוספה
31	-	הוספה
32	-	הוספה
33	-	הוספה
34	-	הוספה
35	-	הוספה
36	-	הוספה
37	-	הוספה
38	-	הוספה
39	-	הוספה
40	-	הוספה
41	-	הוספה
42	-	הוספה
43	-	הוספה
44	-	הוספה
45	-	הוספה
46	-	הוספה
47	-	הוספה
48	-	הוספה
49	-	הוספה
50	-	הוספה

בחזרה לפורטל