טיוטה:איסור גרושה לכהן
| מקרא | ספר ויקרא, פרק כ"א, פסוק ז' |
|---|---|
| תלמוד בבלי | מסכת קידושין, דף ע"ד עמוד א' |
| משנה תורה | הלכות איסורי ביאה, פרק י"ז |
| שולחן ערוך | אבן העזר, סימן ו' |
| ספרי מניין המצוות | ספר החינוך, מצווה רס"ח |
איסור גרושה לכהן הוא איסור לא תעשה מדאורייתא לכהן לבוא על אשה גרושה, ולחלק מהדעות אף לקדשה, וכהן העוטבר על איסור זה לוקה על ידי בית דין.
איסור זה הוא בין באשה גרושה מן האירוסין, ובין באשה גרושה מן הנישואין[1], ובין בכהן גדול ובין בכהן הדיוט[2]. לאחר הביאה, הגרושה והולד נעשים חללים, כלומר, אין בהם דיני כהונה, ואשה נפסלת מלהנשא לכהן.
מקור
מקור האיסור הוא מהפסוק ”וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ”[3], ואיסור זה נמנה במנין המצוות[4].
מלבד איסור זה, כהן הבא על אשה גרושה עובר על איסור נוסף של ”וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו”[5].
חיוב מלקות
קידשה ולא בעלה
כהן שקידש גרושה ובעלה לוקים שניהם[6], אך אם לא בעלה אלא קידשה בלבד, נחלקו בדינם האמוראים[7]:
- דעת אביי: אף אם רק קידש לוקה, כי האיסור "לא יקחו" מתייחס למעשה הקידושין[8], ונמצא לפי זה שבמקרה שגם קידש וגם בעל לוקה פעמיים, אחת משום איסור "לא יקחו", המתייחס לקידושין, והשני משום "לא יחלל", המתייחס לבעילה.
- דעת רבא: קידש בלבד אינו לוקה, כי איסור "לא יקחו" חל רק אחרי הבעילה, ולכן אם גם קידש וגם בעל אינו לוקה אלא פעם אחת, שהרי שתי הפסוקים נאמרו על אותו איסור, וכן פסק להלכה הרמב"ם[9].
בשיטת רבא, הראשונים נחלקו האם יש איסור לכהן לקדש גרושה מבלי לבוא עליה:
- שיטת הריטב"א[10] שאין בכך איסור.
- שיטת התוספות ביבמות[11] שהדבר איסור מדרבנן.
- שיטת התוספות בבבא מציעא[12] שהדבר אסור מהתורה[13].
אך במקרה שנשאה ולא בעלה, פסק הרמב"ם[14] שלוקה, מפני שכל אשה נשואה בחזקת בעולה היא.
בעלה ולא קידשה
אם לא קידשה, אלא בא עליה בדרך זנות, נחלקו בדינם הראשונים:
- שיטת הרמב"ם[15], החינוך[16], ותוספות ר"י הזקן[17] שנידון זה תלוי במחלוקת אביי ורבא בנידון דלעיל, שיטת אביי שלוקה, משום שעבר על איסור "לא תחלל" על אף שלא עבר על איסור "לא יקחו"; ושיטת רבא שאינו לוקה, כי אינו עבר על "לא יקחו".
- שיטת רש"י[18], המאירי בשם הגאונים[19], והריטב"א[20] שלוקה בין לאביי ובין לרבא משום איסור "לא יחלל".
- שיטת התוספות רי"ד[21] והראב"ד[22] שלוקה משום "לא יחלל", אך רק לאחר גמר ביאתו, כיון שקודם לכן לא היה בביאתו חילול זרע, ולכן במקרה שבא על קטנה או גמר ביאתו ללא הוצאת זרע פטור[23], כיון שלא חילל זרעו.
- שיטת הסמ"ג[24] שאינו לוקה בין לאביי ובין לרבא.
- שיטת המגיד משנה[25] שכהן גדול לוקה, כיון שהאיסור "לא יחלל" נאמר לגביו, אך כהן הדיוט אינו לוקה, כיון שלא למדנו מפסוק זה אלא שזרעו מתחלל, ולא שלוקה אם עבר על איסור זה, כיון שהאיסור אינו נאמר לגביו.
קידשה בעלה מספר פעמים
כתבו המקנה[26] ורבי עקיבא איגר[27] שאם הכהן קידש את הגרושה ובעלה מספר פעמים, לוקה על כל ביאה וביאה גם משום "לא יקח", שכן אין האיסור הוא מעשה הקידושין, אלא בביאת אישות.
כפיה להוציא
כהן שנשא גרושה כופים אותו לגרשה[28], ומחרימים אותו ואת הנושאים ונותנים עמו עד שיגרשנה[29]. וכן אין מעלים אותו לתורה בעלית ראשון השמורה לכהנים[30], ואין נושא את כפיו[31].
ספק גרושה וגרושה מדרבנן
כהן הבא על אשה ספק גרושה, אין לוקה מן התורה, אך בית דין מלקים אותו מכת מרדות[32].
גרושה מקידושין שאינם חלים אלא מדרבנן, כגון קטנה שקידשוה אחיה ואמה, הרי היא פסולה לכהונה[33], אבל הממאנת אינה פסולה לכהונה[34].
לקריאה נוספת
- הערך גרושה לכהן, באתר ויקישיבה (מתוך מיקרופדיה תלמודית)
הערות שוליים
- ↑ מסכת יבמות, דף נ"ט עמוד א'.
- ↑ מסכת קידושין, דף ע"ז עמוד ב'.
- ↑ ספר ויקרא, פרק כ"א, פסוק ז'
- ↑ ספר המצוות, לאו ק"ס, ספר החינוך, מצווה רס"ח
- ↑ ספר ויקרא, פרק כ"א, פסוק ט"ו, איסור זה הוא איסור נפרד רק לשיטת אביי (ראה להלן) אך שיטה זו לא נפסקה להלכה.
- ↑ מסכת יבמות, דף פ"ד עמוד ב'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"ח עמוד א'.
- ↑ וראה בספר החינוך, מצווה רע"ד ובמגיד משנה, על משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק י"ז, הלכה ד', שהקשו שהפסוק "לא יחלל" נאמר לגבי איסור אלמנה לכהן גדול.
- ↑ משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק י"ז, הלכה ד'.
- ↑ ריטב"א, מסכת קידושין, דף מ"ב עמוד ב'.
- ↑ דף י' עמוד א', ד"ה לרבי, כן הסביר בדעתו הבית מאיר (אבן העזר ט"ו א').
- ↑ דף י' עמוד ב', ד"ה דאמר.
- ↑ כן נקט בדעתו המנחת חינוך (רסו, ט).
- ↑ הלכות איסורי ביאה, פרק י"ט, הלכה ג'.
- ↑ הלכות איסורי ביאה, פרק ט"ו, הלכה ב'
- ↑ ספר החינוך, מצווה רע"ד
- ↑ קידושין עח א
- ↑ רש"י, מסכת קידושין, דף ע"ח עמוד א', ד"ה שני שמות
- ↑ בית הבחירה למאירי, מסכת קידושין, דף ע"ח עמוד א'
- ↑ ריטב"א, מסכת קידושין, דף ע"ח עמוד א'
- ↑ קידושין ע"ח
- ↑ השגות הראב"ד הלכות איסורי ביאה, פרק י"ז, הלכה ב'
- ↑ מצוה רסו אות ד
- ↑ לאוין קכג, קכה
- ↑ מגיד משנה, על הלכות איסורי ביאה, פרק י"ז, הלכה ב'
- ↑ קידושין עז ב ד"ה אלא
- ↑ שו"ת סימן רכא-רכב
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף פ"ה עמוד א', מסכת כתובות, דף ע"ז עמוד א', שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ו', סעיף א', סימן קנ"ד, סעיף כ'
- ↑ בית יוסף, אבן העזר, סימן ו' אות ו בשם שו"ת הרמב"ם, וכן פסק בשולחן ערוך שם
- ↑ שו"ת הרשב"א ח"ז סי' כא
- ↑ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קכ"ח, סעיף מ'
- ↑ משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק י"ז, הלכה ז'
- ↑ משנה למלך, אסורי ביאה יט, ה; מנחת חינוך רסח א
- ↑ מסכת יבמות, דף ק"ח עמוד א'
קטגוריה:תרי"ג מצוות קטגוריה:כהונה קטגוריה:מצוות לא תעשה קטגוריה:חייבי מלקות קטגוריה:מצוות הנוהגות בזמן הזה קטגוריה:קידושין: סוגיות תלמודיות קטגוריה:המכלול: ערכים שנוצרו במכלול
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.