התחנה המרכזית של ירושלים
 | |
| מבנה התחנה מכיוון רחוב יפו | |
| מיקום | רחוב יפו, ירושלים |
|---|---|
| אתרים סמוכים | רובע הכניסה לעיר |
| שירות אוטובוסים | לכל חלקי מדינת ישראל |
| הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
התחנה המרכזית של ירושלים היא מרכז התחבורה הציבורית הראשי בירושלים, ממנה יוצאים קווי אוטובוס בין־עירוניים מהעיר לשאר הערים והיישובים בישראל. התחנה מהווה חלק ממרכז תחבורתי רחב יותר, אשר כולל תחנה של הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים ואת תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון, תחנת הקצה של הקו המהיר לירושלים שהחל לפעול בספטמבר 2018. התחנה המרכזית בבעלות אמות השקעות ונצבא החזקות.
מבנה התחנה
התחנה ממוקמת ברחוב יפו מול בנייני האומה במבנה בן 10 קומות הכולל קניון, בניין משרדים, רציפי אוטובוסים ומפלסי חנייה תת-קרקעיים. שטחו הבנוי הוא 66,166 מ"ר, רוחבו למעלה מ-250 מטרים, והוא מצופה מבחוץ באבן ובזכוכית. מלבד מיקומו הבולט בכניסה לירושלים וגודלו, סימן ההיכר של המבנה הוא שעון אנלוגי גדול במרכזו אשר ממוקם מעל הכניסה הראשית למבנה התחנה.
המבנה כולל, לצד מרכז התחבורה לאוטובוסים בינעירוניים מירושלים, גם מרכז קניות תלת-מפלסי, בית כנסת, משרדי ממשלה ומשרדים פרטיים. בניגוד לתחנה המרכזית בתל אביב ולרוב התחנות המרכזיות בישראל, פעילות התחנה נמצאת כולה בתוך מבנה סגור, הכולל את כל רציפי התחנות הבינעירוניות, כך שאין צורך ביציאה ממבנה התחנה כדי לעלות על קווי האוטובוס הבינעירוניים או כדי להחליפם. תכנון זה יוצר בעיית זיהום אוויר קשה, במיוחד בתוך המבנה, עקב הצטברות גזי פליטה של מנועי האוטובוסים בחלל סגור.
בקומה השלישית של התחנה נמצאים, בין השאר, מסוף האוטובוסים, ובית כנסת שהיה נקרא בית כנסת אגד - בת עמי לזכר חללי אגד. השלט הוסר בשיפוץ הקיר עליו היה תלוי.
היסטוריה
התחנה המרכזית המודרנית הראשונה של ירושלים נבנתה ב-1932 לצד רחוב יפו, בלב המע"ר המתפתח של העיר בתקופת המנדט, כשיתוף פעולה של בעלי הקרקע דוד קוקיא עם קואופרטיב "המהיר" שאוטובוסיו נסעו לתל אביב ובאר שבע. לצד התחנה הוקם "בניין העמודים" שסוחריו שכרו את חנויותיהם ממשפחת קוקיא. באזור התחנה ממוקמת כיום תחנת הרכבת הקלה "יפו מרכז". תחנה זו שימשה את תושבי ירושלים עד שלהי שנות ה-60 של המאה ה-20.
ההתפתחות המהירה של ירושלים והגידול בתנועה התחבורתית הפכו את התחנה המרכזית למיושנת, צפופה ובעייתית. באפריל 1960 נחתם הסכם בין הקואופרטיבים "המקשר" ו"אגד" (לפני שאוחדו לחברה אחת) ועיריית ירושלים, לבניית תחנה חדשה בחלקו המערבי של רחוב יפו על שטח מושב הזקנים הכללי המאוחד, באזור רוממה - מיקום שהיווה את הכניסה הראשית לעיר וצומת דרכים עיקרי שממנו התפצלו צירים למרכז העיר, שכונות מערב העיר, שכונות צפון העיר וכן כביש ירושלים-תל אביב[1]. חוזה להקמת התחנה נחתם בסוף 1965[2]. התחנה החדשה נחנכה ב-6 בספטמבר 1968, בטקס בנוכחות ראש העירייה טדי קולק ושר התחבורה משה כרמל[3]. מבנה התחנה כלל בניין לקופות, משרדים ורציפים חיצוניים, והוא שימש בתפקידו עד סוף המאה ה-20.
בשנת 1995 הוחלט להרוס ולבנות מחדש את התחנה, כדי להגדיל את הקיבולת שלה ולפתח שטחי מסחר נוספים. את הפרויקט יזמה חברת נצב"א -נכסי צאן ברזל אגד, שהייתה אז חברת בת של אגד, בשותפות עם חברת אמות השקעות[4]. בינואר 1998 זכתה חברת אשטרום במכרז להקמת מבנה התחנה החדש, בעלות של כ-300 מיליון שקל[5]. במהלך בניית התחנה החדשה פעלה התחנה המרכזית ממיקום זמני בהמשך רחוב יפו. התחנה החדשה נפתחה בספטמבר 2001[6]. התחנה החדשה היא אחת התחנות העמוסות ביותר בישראל. מרכז הקניות של התחנה זוכה להצלחה רבה, בעיקר בשל האוכלוסייה הרבה שעוברת דרכו במטרה להגיע לרציפי התחנה בקומה השלישית[7].
ביולי 2005, סמוך ליישום תוכנית ההתנתקות, שני חיילי צה"ל מן הנח"ל החרדי, שפעלו במחאה נגד תוכנית ההתנתקות, השאירו תיק סמוך לשירותים שבמבנה. כוחות הביטחון חששו שמדובר במטען חבלה ופינו את הבניין, בדיעבד התברר שכל תכולת התיק הייתה סטיקרים. בעקבות זאת, הוקשחו הבדיקות ושונה המערך הביטחוני. גם חיילים במדים חויבו, בניגוד לעבר, בבדיקות שיקוף תיקים ובדיקות ביטחוניות אחרות. ב-12 ביולי 2005, השאירו פעילי ימין תיק עם שעון גז וחוטים (מטען דמה), ובתוכו פתק עם הכיתוב "ההתנתקות עוד תתפוצץ לנו בפנים"[8].
במחלף גולדה מאיר בצפון העיר הסמוך להר חוצבים הוקמה תחנה מרכזית אזורית נוספת[9] כחלק מתוכנית אב לתחבורה. בנוסף, לצד שער שכם פועלת התחנה המרכזית של מזרח ירושלים. התחנה מתוכננת להשתדרג בעתיד עם חניון תת-קרקעי ושדרה מסחרית.
באפריל 2008, קבע בית המשפט כי הקדש מוסיוף, שנוסד בעקבות צוואתו של הנגיד שלמה מוסיוף משנת 1922, ושולט על נכסים רבים בירושלים, זכאי ל-3% מהתחנה, מאחר ש-3.2 דונם מהשטח עליו משתרעת התחנה, כ-102 דונם, הוא בבעלותו. נקבע כי לאורך השנים לא טרחו לפנות למשפחת מוסיוף כדי לרכוש את חלקה, במסגרת פרצלציה (חלוקה מחדש של המגרש), ובפועל אמות ונצבא השתלטו על החלקה של ההקדש[10]. החלק נמכר ב-20 מיליון שקל, בתוספת תשלום שנתי של מיליון שקל[11].
ב-2011 החל לפעול הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים החולף לצד התחנה. הקו הפך לציר גישה מרכזי לשכונות רבות בירושלים ובעתיד יוארך לשכונות נוספות. בנוסף בספטמבר 2018 נפתחה תחנת הרכבת ירושלים יצחק נבון, המשמשת כתחנת קצה במסילת ירושלים - גנות. בשנת 2025 או 2026 מתוכנן להתחיל לפעול (באופן חלקי) גם הקו הירוק של הרכבת הקלה בירושלים שיחלוף אף הוא לצד התחנה, וכן מתוכננות שלוחות נוספות על מסלולי הרכבות כגון שלוחת הקמפוסים של הקו הירוק בין מלחה וגבעת רם להר הצופים, שלוחה של "הקו הצהוב" התיירותי שיחבר בין קריית המוזיאונים דרך מרכז העיר לעיר העתיקה, שלוחה בין תחנה מרכזית להדסה עין כרם, ושלוחה בין נווה יעקב וגבעת שאול. כך, אזור התחנה יהיה מוקד תחבורה רחב ידיים.
בינואר 2019 נחנך בקומות המשרדים של בניין התחנה הסניף הירושלמי של רשת חללי העבודה והמשרדים המשותפים "אורבן פלייס". שטח החלל שמופעל על ידי החברה הוא כ-2,000 מ"ר וכולל משרדים פרטיים וחללי עבודה משותפים[12].
ב-2023 המתחם עבר שיפוץ בכל קומות המסחר ובקומת הרציפים. השדרוג כלל החלפת הריצופים והחיפויים, החלפת השילוט הקבוע, החלפת תאורה, החלפת התקרה, הוספת ספסלי המתנה וחידוש הנראות.[13]
אמנות
על הקירות משני צדי פתח הכניסה הראשי אל התחנה הותקנה בעבר היצירה "עוברי אורח", מעשה ידיה של הפסלת אורנה בן-עמי. היצירה מעוצבת בדמות כובעים ממינים שונים התלויים על קולבים. כל אחד מן הכובעים העשויים ברזל הוא בקוטר של כמטר.
לצד הכניסה שממנה נכנסים האוטובוסים לתחנה, מותקן תבליט קיר "שאלו שלום ירושלים" מאת האמן י. אטיאס. ביצירה מוצג תבליט של ירושלים.
זיהום אוויר
תכנון המבנה כבניין סגור מוביל להצטברות כמות גבוהה של גזי פליטה ממנועי הדיזל של האוטובוסים. בתחנה נרשמו פעם אחר פעם שיעורי זיהום אוויר גבוהים במיוחד, ברמה המסכנת את בריאות הנוסעים והמבקרים במקום. בעקבות כך, המשרד להגנת הסביבה הטיל בשנת 2012 קנס בסך 700 אלף שקל על הבעלים. באוקטובר 2013 הוציא בית משפט השלום בירושלים צו, אשר מחייב הצבת סדרנים שימנעו מן הנוסעים לשהות באזור הרציפים שלא לצורך[14].
בשל זיהום האוויר הכבד הוצאו תחנות של קווים רבים אל מחוץ למבנה התחנה[15].
בנובמבר 2014, הוקמו מחיצות ברציפי העלייה לאוטובוסים. בתוך המחיצות, שיחד עם חזית האוטובוס יוצרות מעין תא, מוזרם אוויר נקי, ובכך נמנעת חשיפה ממושכת של הנוסעים לפליטות האוטובוסים. בנוסף, הותקנו מנעולים מיוחדים על דלתות היציאה לרציפים. המנעולים מאפשרים את פתיחת הדלתות רק כאשר יש אוטובוס בתוך הרציף, וכך מוגבל הזמן שבו נוסעים נמצאים ברציף לזמן בו הם עולים אל האוטובוס בלבד[16].
בנובמבר 2018, קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרת הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד התחנה, כי היא תשלם פיצוי של 12.4 מיליון שקל. בית המשפט קבע כי זיהום האוויר במקום לא טופל כראוי ופסק כי 7.4 מיליון שקל מהפיצוי יושקעו בעבודות לשיפור חווית השירות בתחנה ולהעלאת המודעות לזיהום האוויר. חמשת מיליון השקלים הנותרים יועברו לארגוני איכות סביבה[17].
פריסת קווים בתחנה
| מפעילה | אשכול הפעלה |
|---|---|
| אגד | קווים עירוניים בירושלים, שירות פרברי, שירות לתל אביב, חיפה, באר שבע, אילת ולמרבית הערים בישראל. |
| אקסטרה | קווים עירוניים בירושלים. |
| אלקטרה-אפיקים | שירות למעלה אדומים, קריית ארבע, עוטף ירושלים, הר חברון, בקעת הירדן ובנימין |
| גלים | שירות לשדרות, נתיבות, אופקים, תפרח והנגב המערבי. |
| דן בדרום | שירות לאשדוד וגדרה. |
| דרך אגד | שירות לבני ברק, פתח תקווה, ראש העין ורמת גן. |
| מטרופולין | שירות לאלעד, ירוחם ודימונה. |
| נתיב אקספרס | שירות לצפת ומירון. |
| סופרבוס | קווים עירוניים בירושלים. |
| קווים | שירות למודיעין, מודיעין עילית, עמק האלה, וביתר עילית. |
| תנופה | שירות לבית שמש ויישובי פרוזדור ירושלים. |
גלריה
-
התחנה המרכזית על רקע העבודות להקמת הרכבת הקלה בירושלים ברחוב יפו -
מסוף העלאת נוסעים -
מסוף הורדת נוסעים -
בניין התחנה המרכזית מגג בנייני האומה -
הכניסה לחניית התחנה המרכזית
קישורים חיצוניים
- רועי אלמן, התחנה המרכזית: הסיוט שאינו נגמר, באתר mynet ירושלים, 17 במרץ 2009
- חיים ריבלין, סכנה: זיהום מסרטן בתחנה המרכזית בירושלים, באתר מאקו, 30 בינואר 2012
- אלי אלון, חשופים בתחנה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 27 בדצמבר 2012
ניר חסון, זיהום האוויר ברציפי התחנה המרכזית בירושלים - מהגבוהים בישראל אי פעם, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2013- טל נתנאל-נוריאל, ההזנחה בתחנה המרכזית בירושלים נמשכת: שירותים מטונפים, אשפה ברציפים ודרגנוע שאינו פעיל חצי שנה, באתר כל העיר, 20 בפברואר 2019
הערות שוליים
- ^ שלמה גרבר, תחנת אוטובוסים חדשה לירושלים, הארץ, 29 באפריל 1960
התחנה המרכזית בירושלים בשותפות "אגד" ו"המקשר", דבר, 12 במאי 1960 - ^ חוזה להקמת התחנה המרכזית בירושלים, הבוקר, 28 בדצמבר 1965
- ^ "תחנת ראובן" - התחנה המרכזית החדשה בירושלים - פתוחה לקהל, למרחב, 8 בספטמבר 1968
- ^ שמואל דקלו, יוזמות התחנה המרכזית בירושלים תובעות מהעירייה 10.2 מיליון ש', באתר גלובס, 2 בינואר 2003
- ^ אשטרום זכתה במיכרז התחנה המרכזית בירושלים ב-40 מיליון ד', באתר גלובס, 5 בינואר 1998
- ^ גל ניסים, 15 מיורשיו של שלמה מוסיאיוף דורשים לממש את זכותם כבעלים בתחנה המרכזית החדשה בירושלים, באתר גלובס, 20 בספטמבר 2001
- ^ אלעזר לוין, אמות ונצבא השכירו 4,000 מ"ר במרכז המסחרי ליד התחנה המרכזית בירושלים, באתר גלובס, 7 בפברואר 2000
גל ניסים, ביהמ"ש איפשר לפתוח סניף מקדונלד'ס בלי הכשר בתחנה המרכזית בירושלים, באתר גלובס, 17 בדצמבר 2001
אלעזר לוין, טאואר רקורדס תשלם 35–45 דולר למ"ר בירושלים וכפ"ס, באתר גלובס, 21 באוקטובר 2001 - ^ יונתן ליס, פעילי ימין הניחו מטען דמה בתחנה המרכזית בי-ם, באתר הארץ, 12 ביולי 2005
- ^ גיא נרדי, דניה סיבוס נבחרה להקים את התחנה המרכזית של צפון ירושלים, באתר גלובס, 16 באוקטובר 2019
- ^ רנית נחום-הלוי, משפחת מוסאיוף דורשת 3% מרווחי התחנה המרכזית בירושלים, באתר TheMarker, 22 באפריל 2008
- ^ איתמר לוין, נאמן הקדש מוסאיוף לשעבר דוחה את טענות המנהל המיוחד, באתר News1 מחלקה ראשונה, 12 בספטמבר 2024
- ^ דותן לוי, חברת חללי העבודה המשותפים Urban Place תפתח סניף ראשון בירושלים, באתר כלכליסט, 17 במאי 2018
- ^ אנחנו נדבר פעם על המפנה ה"כפרי" שעוברת התחנה המרכזית בירושלים בשיפוץ שלה?, באתר Twitter, 24/3/23
- ^ ניר חסון, אגד והתחנה המרכזית בירושלים ישלמו 1.2 מיליון שקל בגלל זיהום אוויר, באתר הארץ, 9 באפריל 2014
- ^ ניר חסון, זיהום האוויר ברציפי התחנה המרכזית בירושלים - מהגבוהים בישראל אי פעם, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2013
- ^ אורי חודי, שרשרת כשלים הובילה לגידול בזיהום אוויר בתחנה המרכזית ירושלים, באתר גלובס, 29 בדצמבר 2014
- ^ יובל ניסני, הזיהום בתחנה המרכזית בירושלים: הציבור יפוצה ב-12.4 מיליון שקלים, באתר כל העיר, 16 בנובמבר 2018
| רחוב יפו, ירושלים | ||||||||
| ||||||||
| אתרים לאורך רחוב יפו | ||||||||
| (1) התחנה המרכזית | (2) תחנת הרכבת | (3) שוק מחנה יהודה | (4) מרכז כלל | (5) מדרחוב בן-יהודה | (6) נחלת שבעה (7) בניין ג'נרלי | (8) כיכר ספרא | (9) העיר העתיקה | (10) ממילא | (11) שער יפו ומגדל דוד (A) כיכר הדוידקה | (B) - כיכר ציון | (C) - כיכר צה"ל | ||||||||
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)
39954059התחנה המרכזית של ירושלים