פסגת זאב
 | |
| פסגת זאב מזרח | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | ירושלים |
| תאריך ייסוד | 1985 |
| על שם | זאב ז'בוטינסקי |
| שכונות נוספות בירושלים | |
פסגת זאב היא שכונה יהודית בצפון מזרח ירושלים בעלת אוכלוסייה משולבת מחילונים, דתיים לאומיים וחרדים, המחולקת לחמישה אזורים פנימים: פסגת זאב מרכז, צפון, דרום, מזרח ומערב, והיא אחת משכונות הטבעת. נכון למרץ 2021 התגוררו בה כ-43,000 תושבים[1] והיא אחת השכונות הגדולות בישראל. השכונה קרויה על שם זאב ז'בוטינסקי.
היסטוריה
פסגת זאב הוקמה על שטחים שמעבר לקו הירוק שסופחו למדינת ישראל לאחר מלחמת ששת הימים. הרעיון המרכזי שעמד מאחורי הקמת השכונה היה יצירת רצף אורבני יהודי בין הגבעה הצרפתית לשכונת נווה יעקב[2], שהייתה עד אז מנותקת מירושלים בהיבט של רצף אורבני, אך לא מבחינה תחבורה ציבורית עירונית. האדמות לצורך הקמת השכונה הופקעו בתחילת 1980[3] לאחר עיכוב ארוך על ידי שר האוצר שחשש לעלות פיצויים גבוהה[4]. ועדת השרים לענייני ירושלים, קיבלה את החלטה הרשמית על הקמת השכונה ב-3 בדצמבר 1980[5]. ככל הנראה, חלק משטח השכונה היה בשנות ה-30 בבעלות יהודים שנספו בשואה, יורשיהם של שלושה מהם היו מודעים לרכישה וקיבלו עליה פיצויים בשעת מעשה. יתר הבעלים היהודים נספו מבלי להשאיר יורשים, או שיורשיהם אינם מודעים לזכותם בקרקע[6]. תכנון השכונה נעשה בידי אדריכל הנוף צבי דקל. בניית השכונה החלה ב-1982 וראשוני הבתים אוכלסו ב-1985.
בתחילת 1990 כבר גרו בשכונה כ-6,500 תושבים[7]. במרץ 1990 הונחה אבן הפינה לשכונת "פסגת זאב מזרח"[8].
בתחילת המאה ה-21 עברו משפחות ערביות להתגורר בפסגת זאב, ומספרם הגיע בשנת 2007 ל-200. בשנת 2009 קראה קבוצת רבנים להטיל חרם על תושבי השכונה היהודים אשר ימכרו או ישכירו דירות לערבים[9][10].
בעשור השני של המאה התיישבו בה חרדים, כגלישה מן נווה יעקב, בעיקר בפסגת זאב צפון ומרכז, כאשר פרויקט אחד במרכז אף כינה את עצמו נוה הפסגה[דרוש מקור], לאמר נוה יעקב שבפסגה[דרוש מקור].
פסגת זאב צפון ופסגת זאב מרכז שהיו בעלות צביון משולב של דתיים וחילוניים מלכתחילה הפכו לשכונות מעורבות. לעומתן, פסגת זאב מזרח, פסגת זאב מערב ופסגת זאב דרום עדיין מאוכלסות ברובן דתיים לאומיים וחילונים.
גאוגרפיה
השכונה בנויה על הרי ירושלים, כאשר בין חלקי השכונה מפרידים הוואדיות "אל חפי", "חמרה" ו"אל חלף". בין פסגת זאב מרכז ופסגת זאב מזרח עובר נחל זמרי.
גבולות השכונה הם: בצפון שכונת נווה יעקב, בדרום מחנה הפליטים שועפאט והכפר ענאתא (המזוהה כענתות המקראית), ושכונת הגבעה הצרפתית, במזרח כביש 437 והכפר חיזמא (המזוהה כבית עזמות המקראית), ובמערב כביש 60 והשכונות שועפאט ובית חנינא. פסגת זאב היא גם בגבול של גוש אדומים.
תת השכונות בפסגת זאב
בשל גודלה, נהוג לחלק את פסגת זאב לחמש תת-שכונות:
- פסגת זאב מרכז - השכונה הראשונה שאוכלסה (1985), ובה נבנו כ-2,800 יחידות דיור. רחובות השכונה נקראו על שם סיירות ויחידות בצה"ל, ורחובות ספורים קרויים על שם אישים חשובים בתודעה הישראלית. במהלך השנים 2015–2020 הוקמו בה מספר רחובות חדשים (לכיון מזרח).
- פסגת זאב מערב - אוכלסה ב-1990, ובה כ-1,100 יחידות דיור. גם רחובות שכונה זו נקראו על שם אישים חשובים, ובעיקר מצביאים ואנשי המחתרות.
- פסגת זאב מזרח - אף היא אוכלסה ב-1990. היא השכונה הגדולה ביותר בפסגה, ובה כ-6,500 יחידות דיור. שמות הרחובות בשכונה קרויים על שם אישים חשובים בתודעה הישראלית, למשל: דב סדן, משה רחמילביץ', יוסף נדבה ועוד.
- פסגת זאב צפון - אוכלסה ב-1994 ובה כ-2,100 יחידות דיור. רוב רחובות השכונה קרויים על שם מזלות מגלגל המזלות. בדצמבר 2012, לאחר אישור תוכניות, החל שיווק קרקעות לבניית 600 יחידות דיור נוספות.
- פסגת זאב דרום - כ-120 יחידות דיור, אכלוסה החל ב-1998.
מוסדות בשכונה
בשכונה חנויות רבות הממוקמות בעיקר ברחובותיה הראשיים, שדרות משה דיין, רחוב משה רחמילביץ', שדרות השישה עשר ורחוב מאיר גרשון. בנוסף, בשכונה קיימים 2 רחובות (מאיר גרשון ומשה דיין) עם חנויות וקיים קניון המשמש את תושבי צפון מזרח ירושלים, הקרוי קניון לב הפסגה.
בשכונה פועל מינהל קהילתי שבראשו הנהלה שנבחרה על ידי תושבי השכונה. בבחירות להנהלת המינהל השתתפו כ-10% מהתושבים בלבד. במסגרת המינהל אמורות לפעול ועדות תושבים בנושאים בעלי השפעה כגון: הנושא הפיזי, איכות הסביבה, תחבורה, תרבות, קשישים, קליטה ועוד. אולם רוב הוועדות אינן פעילות.
מפלגת "פסגת זאב על המפה" יצגה את השכונה בעיריית ירושלים בין השנים 2008–2018, סגנית ראש העיר יעל ענתבי קיבלה בבחירות 2008 לעיריית ירושלים כ-8,000 קולות שהיו כ-40% מהמצביעים בשכונת פסגת זאב, ובבחירות 2013 כ-6,000 קולות שזיכו אותה במנדט אחד במועצת העיר. "פסגת זאב על המפה" הייתה הסיעה היחידה במועצת עיריית ירושלים שייצגה שכונה בעיר. הסיעה הייתה מעורבת בקוידום פרויקטים רבים בשכונה כגון: ספרייה עירונית, בריכת שחייה, היכל תרבות (בבניה), פארק רובעי ע"ש עמנואל מורנו ועוד. אולם בבחירות 2018 לא נכנסה הסיעה לעייריה בעקבות התפצלות הקולות בין מועמדים מהשכונה.
בשכונה יוצא לאור מקומון בשם "קול הפסגה" המפעיל אתר אינטרנט[11]. וכן קהילה דיגיטלית מקומית הנקראת "פסגת זאב שלי" המפעילה אתר אינטרנט לרווחת התושבים[12].
בשכונה מצויים כ-10 בתי-ספר, כ-4 בתי ספר על יסודיים, ובית ספר תיכון אחד ע"ש טדי קולק, מעל 40 בתי כנסת, קופות חולים, מקוואות, ישיבה, תחנת מגן דוד אדום, תחנת מכבי אש, בתי אבות, ספרייה, קאנטרי קלאב, היכל תרבות, פארקים ועוד.
בשכונה תנועות נוער רבות, כגון מועצת הנוער פסגת זאב, סח״י-סיירת חסד ייחודית, בני עקיבא, הנוער העובד והלומד, הצופים העבריים (שבט זוהר), אריאל ועזרא. בנוסף על כך, בשכונה פועל כפר סטודנטים של תנועת הבוגרים של בני עקיבא.
תחבורה
בתחילת ימי השכונה הדרך היחידה ממרכז העיר לשכונה הייתה דרך שועפאט, ב'דרך האבות' הוותיקה. בשנת 1988 הוקם מחלף שער המזרח ודרך עוזי נרקיס (עוקף שועפאט) שייצב את הדרך למרכז העיר. במאי 2013 נפתח כביש 20 המחבר את מרכז השכונה לכביש בגין.
מהשכונה קיימת גישה נוחה מזרחה לכביש 437 (עוקף רמאללה), המקשר בין יישובי מטה בנימין ומעלה אדומים, ובכיוון הדרומי לים המלח כאשר רוב ההנוסעים מבנימין לירושלים עוברים דרך השכונה, דבר הגורם עומסים רבים.
בנוסף, הקו האדום של הרכבת הקלה מתחיל בשכונה ומאפשר תחבורה ציבורית נוחה מהשכונה למרכז ירושלים.
טבע ועתיקות
פסגת זאב עשירה באתרי טבע ומורשת, אתרים אלו משמשים את התושבים לפעילות פנאי, למידה ותרבות. בשנים האחרונות בפסגת זאב ישנו דגש על השמשת האתרים השונים על ידי תושבים בסיוע העירייה. חיבור התושבים לפעילות באתרים משמש ככלי ליצירת קשר בין התושבים למקום מגוריהם ולחיזוק הזיקה לשכונה.
אתרי טבע
בין פסגת זאב מרכז ושכונת נווה יעקב נמצאת חורשה קטנה שניטעה אחרי מלחמת ששת הימים הנקראת יער מיר לזכר הנספים בשואה מהעיירה מיר. ביער נמצאים מספר שרידים ארכאולוגיים: גתות, מערות קבורה, כבשני סיד, מחצבה ושומרה. במערב החורשה הוקמה אנדרטה לזכר שבעת צנחני היישוב שנרצחו על ידי הנאצים.
בין פסגת זאב מזרח (מדרום) לפסגת זאב מרכז (מצפון) מצוי נחל זמרי (נחל זמרה), שחלקו הוא אתר טבע עירוני, הנחל הוא נחל אכזב המצוי ממזרח לקו פרשת המים, ומתחבר לאפיק נחל פרת ממזרח. בנחל מצויים גם מספר אתרים ארכאולוגים ובהם חרבת זמרי וגתות רבות.
באתר הנחל מתקיימת פעילות חינוכית וקהילתית ענפה מטעם תושבי השכונה במטרה לחשוף את אתר הטבע לתושבים ולהיכרותם עם מגוון החי והצומח הנמצא מתחת לבית, בשנים האחרונות סומנו 2 שבילים לטובת המטיילים על ידי החברה להגנת הטבע בשיתוף התושבים.
נחל זמרי מתחבר לאתר טבע נוסף הצמוד אליו הנקרא יער ענתות (ענתא) בעל מאפיינים דומים ובו גם מצויה חורשת אורנים קטנה.
אתרים ארכאולוגים
בנוסף, קיימים מספר אתרים ארכאולוגיים בשכונה:
- גבעת שאול (תל אל פול) - הגבעה הצמודה לפסגת זאב מערב, וגובהה כ-820 מ'. התגלה בה יישוב משנת 1200 לפנה"ס, ובמקרא מזוהה עם העיר "גבעת בנימין". הייתה אחת הערים המרכזיות בארץ בנימין, ובירתו של שאול המלך. על הגבעה נמצא ארמון המלך חוסיין.
- ההר הגבוה (ראס א-טוויל) ממוקם בגן הארכאולוגי בפסגת זאב מרכז, וגובהו 772 מ'. התקיים בו יישוב מימי דוד המלך. בתקופה הביזנטית נבנה במקום מנזר וכן נמצאו במתחם שרידי כנסייה. מהאתר יש תצפית מרהיבה לעבר מדבר יהודה.
- גן הידע (ראס אבו מערוף) ממוקם בכניסה לפסגת זאב מזרח ובו נמצאים מקוואות, בור מים, בית בד וגת.
- חירבת אל עג'גת ממוקמת מצפון לפסגת זאב מזרח ובה שרידי חווה, בית בד, גת, מחילת מסתור, מקווה טהרה ובורות מים שמיוחסים לתקופת בית שני ולמרד בר כוכבא.
- מנזר הצבאים (דיר ע'זאלי) ממוקם באמצע פסגת זאב מזרחי ובו שרידי מבנים, גתות, בית בד, בור מים, שרידי פסיפסים וייתכן שאף מבנה תפילה נוצרי (הוא אשר העניק למקום את השם "מנזר").[13]
- חורבת כעכול ממוקמת מדרום לפסגת זאב מזרח ובה נמצאו מערות קבורה מתקופת החשמונאים, גת, תנורים, קולומבריום, מקוואות ובורות מים. האתר היה מיושב גם בתקופה הממלוכית.
- חורבת עדסָה ממוקמת ברחוב יום טוב עסיס, החורבה מחולקת ל2 אתרים. האחת בפסגת זאב והשני בעטרות. האתר שימש גם הוא כמפעל חקלאי ובו גתות, בתי בד, בורות מים ועוד.
- משרפות הכלבים (חריקאת אל כילאב) הוא שריד יישוב חקלאי המצוי צפונית לפסגת זאב מזרח ושישובו החל מסוף תקופת בית ראשון.
מפעלי הנצחה
פסגת זאב בראשית שנותיה הוקמה על חלק מאדמות הכפר העברי נווה יעקב, ובסמוך למושב עטרות מצפון.[14] פסגת זאב מנציחה בשמות רחובותיה אישים חשובים, יחידות לוחמות, אירועים היסטוריים שהתרחשו באזור ועוד.
- גן הגבורה מנציח את עמידתו של היישוב העברי מצפון לירושלים (עטרות והכפר העברי נווה יעקב).
- טיילת דרך ההולכים לזכר תוואי הנסיגה של היישוב העברי מצפון לירושלים בתש"ח אל הר הצופים.
- גן הנופלים לזכר חללי מערכות ישראל תושבי פסגת זאב.
- אנדטרה לשישה עשר לזכר מבצע שמואל וחלליו.
- אנדרטה לסיירת דוכיפת לזכר חללי יחידת סיירת דוכיפת.
- מצפה אהרון לזכר אהרון מזרחי, פעיל חברתי וקהילתי בפסגת זאב.
- מצפה אודי לזכר אודי אלגרבלי.
- פארק עמנואל מורנו כולל פארק רחב ואנדרטה לזכר עמנואל מורנו.
-
מצפה אהרון -
חורבת הידע (ראס אבו מערוף)
-
גן הגבורה
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פסגת זאב |
- סקר טבע עירוני - יער ענתא
- תמונות של פסגת זאב
- אתר העיתון של פסגת זאב
- פסגת זאב באתר עיריית ירושלים
- עיריית ירושלים - ספריית פסגת זאב
הערות שוליים
- ^ פסגת זאב - נתונים סטטיסטיים מאתר עיריית ירושלים
- ^ דנים בהתחלת עבודות התשתית לשכונה החדשה בי־ם ליד הגבעה הצרפתית, דבר, 15 בנובמבר 1981
- ^ ריכוז־הקרקעות בצפון מזרח ירושלים נדון בועדת השדים כבר לפני חמש שנים, מעריב, 14 במרץ 1980
- ^ יגאל הורביץ מודה ומתוודה, מעריב, 1 באוקטובר 1985
- ^ ברוך מאירי, שכונה חדשה תוקם בשטח שהופקע בבירה, מעריב, 4 בדצמבר 1980
- ^ ניר חסון, חלק ניכר מפסגת זאב הוקם על קרקעות של נספים בשואה, באתר הארץ, 5 באפריל 2012
- ^ אריה בנדר, "פרברי ירושלים הכבושים" - 8 שכונות עם 124 אלף תושבים, מעריב, 8 במרץ 1990
- ^ הונחה אבן הפינה לשכונת פסגת זאב מזרח, מעריב, 14 במרץ 1990
- ^ חיים לוינסון, ג'קי חורי, הרב עובדיה יוסף: "אסור למכור דירות לגויים", באתר הארץ, 29 באוקטובר 2010
- ^ קובי נחשוני, 50 רבני ערים: לא להשכיר דירות לערבים, באתר ynet, 16 בספטמבר 2009
- ^ אתר פסגת זאב על ידי "קול הפסגה"
- ^ אתר האינטרנט "פסגת זאב שלי"
- ^ יוסי שפנייר, ארץ הצבאים (http://yossispanier.blogspot.com/2018/12/blog-post_94.html)
- ^ רות דנון, עטרות - מושב ראשון בהרי יהודה
32331529פסגת זאב