רשות שדות התעופה
| שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תחום שיפוט |
 ישראל |
| משרד אחראי | משרד התחבורה |
| תאריך הקמה | 1977 |
| חוק | חוק רשות שדות התעופה |
| מנכ"ל | אמנון כהן (ממלא מקום) |
| יו"ר | יצחק גרשון |
| מטה מרכזי | נמל התעופה בן-גוריון |
| עובדים | 6,000 |
| תקציב | 3 מיליארד שקל הכנסה שנתית (2014) |
רשות שדות התעופה בישראל (מכונה גם בראשי תיבות רש"ת) הוקמה בשנת 1977 כתאגיד סטטוטורי מכוח חוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977, כרשות המופקדת על תפעולם של שדות התעופה האזרחיים העיקריים בישראל. מקום מושבה הוא בנמל התעופה בן-גוריון.
תפקידי הרשות
תפקידי הרשות מוגדרים בסעיף 5(א) לחוק רשות שדות התעופה, הקובע כדלקמן:
ואלה תפקידי הרשות:
(1) להחזיק, להפעיל, לפתח ולנהל את שדות התעופה המפורטים בתוספת (להלן - שדות התעופה של הרשות), לבצע בהם פעולות תכנון ובניה ולתת בהם שירותים נלווים לכל הפעולות האלה;
(2) לתכנן ולהקים שדה תעופה שנקבע בתוכנית אב של שדות תעופה שאישר שר התחבורה;
(3) לנקוט אמצעים לביטחונם של שדות התעופה של הרשות, ושל בני האדם, הטובין, כלי הטיס, המבנים, המיתקנים והציוד שבהם, בהתאם להוראות שר התחבורה;
(4) לתת בשדה תעופה צבאי שאינו שדה תעופה של הרשות, שירותים שעליהם יורה שר התחבורה בצו, בהתייעצות עם מועצת הרשות ובאישור שר הביטחון; על מתן השירותים יחולו הוראות חוק זה שיפורטו בצו; צו כאמור יובא לידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת.
בנוסף מוענקת לרשות שדות התעופה בסעיף 5(ב) לחוק, רשות לתת שירותים אחרים בשדות התעופה או בקשר אתם. שדות התעופה שבאחריותה של רשות שדות התעופה:
בעקבות הסכמי השלום בין ישראל לשכנותיה נקבע בחוק רשות שדות התעופה כי הרשות תהיה אחראית גם על אחזקתם, פיתוחם וניהולם של מעברי הגבול היבשתיים שהוקמו בעקבות הסכמים אלה:
- בגבול מצרים:
- מעבר ניצנה
- מעבר מנחם בגין (מדרום לאילת, ידוע בשמו הקודם "מסוף טאבה")
- בגבול ירדן:
- מעבר אלנבי
- מעבר נהר הירדן (ליד בית שאן)
- מעבר יצחק רבין (מצפון לאילת, ידוע בשמו הקודם "מסוף ערבה").
- בגבול שטחי הרשות הפלסטינית:
מבנה הרשות
בראש הרשות עומדת מועצת הרשות המכהנת משך ארבע שנים ובה חברים יושב ראש, שבעה נציגי ציבור ושבעה נציגי מדינה. כל חברי המועצה ממונים על ידי שר התחבורה באישור הממשלה. מועצת הרשות פועלת באמצעות שבע ועדות המופקדות על נושאי כספים, פיתוח, ביקורת, מינהל ארגון וכוח אדם, בטיחות וביטחון, שדות תעופה פנים ארציים ומסופים וקשרים בינלאומיים.
המועצה ממנה מנהל כללי לפי הצעת שר התחבורה ובאישור הממשלה. פעילות הרשות מתבצעת באמצעות שש חטיבות שבראש כל אחת מהן ניצב סמנכ"ל - חטיבת מינהל וארגון, חטיבת כלכלה וכספים, חטיבת תכנון והנדסה, חטיבת מסופי גבול ושדות תעופה פנים ארציים, חטיבת התקשוב וחטיבת מבצעים.
הרשות נמצאת תחת פיקוחו הכללי של שר התחבורה המאשר, יחד עם שר האוצר את תקציבה. תקציב הפיתוח של הרשות כפוף לאישורם של שר התחבורה ושל הממשלה.
הנהלת הרשות
מנכ"לים
| שם | תקופת כהונה |
|---|---|
| אריה רביב | 1977–1978 |
| רמון הראל | 1978–1982 |
| צבי גוב-ארי | 1982–1989 |
| ברוך לוי | 1989–1993 |
| מוטי דבי | 1993–1997 |
| אבי קוסטליץ | 1997–2001 |
| גבי אופיר | 2001–2007 |
| קובי מור | 2007–2012 |
| יעקב גנות | 2012–2021 |
| חגי טופולנסקי | 2022–2023 |
| אמנון כהן (מ"מ) | 2023 ואילך |
יושבי ראש מועצת המנהלים
| שם | תקופת כהונה |
|---|---|
| אהרן רמז | 1977–1981 |
| אריה גרוסבורד | 1981–1990 |
| יעקב אבן | 1990–1992 |
| חיים קורפו | 1992–1996 |
| אבי קוסטליץ | 1996–1997 |
| צבי שלום | 1997–2006 |
| עובדיה עלי | 2006–2015 |
| אלי מרום | 2015–2018 |
| יצחק גרשון | 2020 ואילך |
תקציב הרשות
הרשות עצמאית מבחינה תקציבית, כלומר היא מממנת את עצמה מבלי להיסמך על תקציב המדינה. הכנסותיה מגיעות מאגרות שמשלמים הנוסעים ליעדים בעולם, וחברות התעופה, לצד ההכנסות משטחי המסחר בטרמינלים. אגרות אלה עלו בשנים האחרונות. כך למשל, אגרת הנוסע היוצא, שאותה משלם כל אדם שיוצא מישראל בכלי טיס, הייתה 13 דולר בשנת 2008, לעומת 26.82 דולר בשנת 2014. בסך הכל הסתכמו ההכנסות מאגרות נוסע בשנת 2014 ב–409 מיליון שקל[1]. כ–80% מההכנסות של המסחר בנתב"ג מקורן במסחר קמעוני, הכולל את חנויות הדיוטי פרי, חניה, מסעדות, חדרי אח"מים ודוכני המרת מטבע. היתר מגיע ממסחר שאינו קמעוני, כמו חוזי תדלוק למטוסים, מזון למטוסים, חברות שירותי קרקע, פרסום ומסופי מטען.
בשנת 2014 סך כל הכנסות הרשות הסתכמו בכ–3 מיליארד שקל. סך כל ההוצאות הסתכמו בכ–2.5 מיליארד שקל, מתוכם הוצאות שכר היו כ–1.11 מיליארד שקל (השכר הממוצע ברוטו למשרה מלאה ברשות עומד על 19,372 שקל בשנת 2013)[2]. בקופתה של הרשות נצברים מדי שנה עודפים בסך של כחצי מיליארד שקל. העודפים אמורים לממן את השקעות הרשות בפיתוח שדות תעופה ותשתיות בשנים הבאות. בקרן הפיתוח של הרשות הצטבר, נכון לשנת 2015, סכום של כ-5.6 מיליארד שקל[3].
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רשות שדות התעופה |
אתר האינטרנט הרשמי של רשות שדות התעופה
חוק רשות שדות התעופה, תשל"ז-1977, בספר החוקים הפתוח- חוק רשות שדות התעופה (הוראת שעה), תש"ם-1980, בספר החוקים הפתוח
שוקי שדה, נוהל אדמו"ר בנתב"ג // מי הרבנים שמגיעים עם הרכב עד לכבש המטוס?, באתר TheMarker, 26 בדצמבר 2013- זוהר בלומנקרנץ, מי הבוס ברשות שדות התעופה // הש"ג של המדינה, באתר TheMarker, 10 במרץ 2014
ישראל, רשות שדות התעופה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ גיל קליאן, טסים לחו"ל? אגרת הנוסע היוצא תעלה בינואר ב-1% ותעמוד על 95.6 שקל, באתר כלכליסט, 30 באוקטובר 2013
- ^ רינה רוזנברג, שיאן השכר ברש"ת - מנהל מגדל הפיקוח עם משכורת של 74,516 שקל, באתר TheMarker, 23 בדצמבר 2013
- ^ העתק דוחות כספיים של רשות שדות התעופה לחמש השנים האחרונות
| רשות שדות התעופה | ||
|---|---|---|
| פעיל | ||
| שדות תעופה | ראש פינה • חיפה • הרצליה • בן-גוריון • רמון |  |
| מעברי גבול | נהר הירדן • אלנבי • לובה אליאב (ניצנה) • יצחק רבין (ערבה) • מנחם בגין (טאבה) | |
| בעבר | ||
| שדות תעופה | קריית שמונה • שדה דב • עטרות • עובדה • אילת • עציון • שדה אופיר | |
| מעברי גבול | מעבר קרני • מעבר רפיח | |
| יושבי הראש ומנכ"לי רשות שדות התעופה (רש"ת) | ||
|---|---|---|
| יושבי הראש | אהרן רמז • אריה גרוסבורד • יעקב אבן • חיים קורפו • אבי קוסטליץ • צבי שלום • עובדיה עלי • אלי מרום • יצחק גרשון | 
|
| מנהלים כלליים | אריה רביב • רמון הראל • צבי גוב-ארי • ברוך לוי • מוטי דבי • אבי קוסטליץ • גבי אופיר • קובי מור • יעקב גנות • חגי טופולנסקי | |
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)
.JPG){kind=link}
.JPG){kind=link}
36528745רשות שדות התעופה