נמל המפרץ
.jpg) | |
| נמל המפרץ מוקם בשטח שיובש בים במרכז התמונה | |
| מיקום | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| גוף מים | הים התיכון (מפרץ חיפה) |
| פרטים | |
| תאריך פתיחה | 1 בספטמבר 2021 |
| מפעיל |
Shanghai International Port Group-SIPG  |
| מנכ"ל | מי-האו צ'יאנג |
| סטטיסטיקות | |
| נפח מכולות שנתי | 1.1 מיליון TEU מתוכנן |
נמל המפרץ הוא נמל הנמצא ליד נמל חיפה. הנמל נבנה על ידי חברת נמלי ישראל המופקדת על פיתוח הנמלים.
נמל המפרץ מופעל על ידי חברת SIPG) Shanghai International Port Group) (אנ') משאנגחאי והוא משמש כנמל ימי נוסף לישראל לייבוא וייצוא של סחורות. הקמת הנמל היא חלק מתוכנית כוללת של משרד התחבורה, משרד האוצר וחברת נמלי ישראל שנועדה לתת מענה לצורכי המשק בתחום הסחר הימי, לגידול בממדי האוניות ולחיזוק כלכלת ישראל התלויה בשעריה הימיים. הקמת נמל המפרץ, יחד עם נמל הדרום שנבנה באשדוד, פותחת את ענף הנמלים לתחרות, בהמשך לרפורמה בנמלים שהחלה בשנת 2005.
הנמל נפתח לפעילות ב-1 בספטמבר 2021, עם עגינת ספינת המשא הראשונה בנמל[1].
המנכ"ל הראשון של נמל המפרץ הוא מי-האו צ'יאנג שניהל בעבר את נמל שנגחאי.
רקע
ערך מורחב – הרפורמה בנמלי הים בישראל
שלושת נמלי הים המסחריים של ישראל הופעלו במאוחד עד לשנת 2005 תחת גוף אחד – רשות הנמלים. מצב זה גרם לחוסר תחרות מוחלט בין הנמלים, בעטיו זכו לקוחות הנמלים לשירות ברמה נמוכה. המצב אפשר ריכוז של כוח רב בידי ועדי העובדים של הנמלים במקרה של רצון לשבות, ובכך לגרום להשבתת כלל הסחר הימי של ישראל בקלות. על מנת להגביר את התחרות וההתייעלות בענף, החליטה ממשלת ישראל, בשנת 2004, על שינוי מבני בענף הנמלים. עיקרו של השינוי היה הפרדת הנמלים חיפה, אשדוד ואילת, שנוהלו עד אז במסגרת רשות הנמלים, והקמת שלוש חברות נמל ממשלתיות עצמאיות נפרדות, אשר יופרטו בעתיד. בנוסף, הוקמה חברת נמלי ישראל, חברה ממשלתית חדשה שתפקידה לנהל את נכסי המדינה במרחב הנמלים, לדאוג לפיתוחם ולהקצאת שטחים במרחב הנמלים לפעילות לוגיסטית ונמלית. בד בבד עם הקמת החברות החדשות הוחלט על הקמת רשות רגולטורית במשרד התחבורה שתהיה אחראית על תכנון ארוך טווח של ענף הנמלים ועל הסדרת הפעילות בו – רשות הספנות והנמלים. בשנת 2004 הושלם תהליך החקיקה, ובשנת 2005 יצא לדרך שלב א' של הרפורמה: חברת הפיתוח וניהול הנכסים, חברות הנמל והרשות הרגולטורית החלו לפעול.
כעשור לאחר סיום הרפורמה, לא הושגו מטרותיה במלואן: הכנסת תחרות והתייעלות בענף הנמלים. הקמת הנמלים החדשים הנדרשים בהתאמה לצורכי המשק, היוותה בנוסף פלטפורמה ליצירת תחרות אמיתית בענף.
נמלי הים הם השער המסחרי העיקרי של מדינת ישראל והם משנעים כ-98 אחוזים ממטעני סחר החוץ של ישראל. תנועת המכולות בסחר העולמי והישראלי צמחה בתחילת המאה ה-21 בשיעור ניכר, ואוניות ענק חדישות נכנסו לשירות בקווי הסחר העולמיים. מערכת נמלים מודרנית חיונית למשק הישראלי ופיתוחה הוא יעד אסטרטגי[2].
הנמלים החדשים יהיו בבעלות ממשלת ישראל דרך חברת נמלי ישראל ויופעלו על ידי חברות הפעלה בינלאומיות, אשר יתחרו בנמלים הקיימים. לחברות הספנות, ליצואנים וליבואנים תהיה האפשרות לבחור באיזה נמל לקבל את השירות.
תיאור הנמל
שטח הנמל הוא 840 דונם הכולל מסוף מכולות שיוכל לטפל בעד 1.1 מיליון TEU בשנה. הנמל כולל רציף ראשי (רציף 6) באורך 800 מטרים ובעומק מים של 17.3 מטרים. תעלת כניסה באורך 2.2 ק"מ ועומק של עד 19 מטרים המתאימה לאוניות ענק שאורכן 400 מטרים והן יכולות לשאת למעלה מ-18,000 מכולות.
בנמל פועלים 9 מנופי שער ו-4 מנופי גשר, כולם תוצרת חברת ZPMC הסינית. מנופי הגשר בנמל, הם מהגדולים בעולם, עם יכולת הרמה של שתי מכולות 20 רגל במקביל, במשקל כולל של עד 60 טון ועד לגובה של 50 מטר. אורכה של זרוע הגשר בכל מנוף הוא 72 מטר, השווה לכ-25 שורות מכולות הנמצאות על אונייה אחת. המנופים נשלטים מחדר בקרה ואינם דורשים מפעיל שישב בראשם.
כל ספינה העוגנת בנמל יכולה להתחבר לכבל הזנת חשמל ולכן מסוגלת לכבות את מנועיה ולהימנע מזיהום מיותר של הסביבה.
במסגרת הפרויקט הוארך שובר הגלים הראשי של הנמל חיפה ב-800 מטר והוקם שובר גלים משני באורך של 2,100 מטר.
פיתוח עתידי
פרויקט הקמת שלוש מסילות ברזל לרכבת מטענים באורך כולל של 2,100 מטר בתוך המסוף, לקידום שינוע יעיל של מטענים והפחתת עומסי התנועה בצירי התחבורה[3][4].
היסטוריה
חברת נמלי ישראל פרסמה את המכרזים לשלב המיון המוקדם להקמת נמל הדרום ונמל המפרץ בסוף שנת 2012[5] וביולי 2013 הודיעו ראש הממשלה, שר התחבורה ושר האוצר על היציאה למכרזי ההפעלה וקידום מכרזי ההקמה לשלב ההצעה הטכנית והכספית[6].
ב-30 באוקטובר 2014 הוכרזה קבוצה המשותפת לחברות אשטרום ושפיר הנדסה כזוכה במכרז הבינלאומי להקמת נמל המפרץ. היקף העבודות במכרז זה הוערך ב-3.98 מיליארד שקל[7].
ב-23 במרץ 2015 הוכרזה חברת SIPG הסינית כזוכה במכרז הבינלאומי להפעלת הנמל המפרץ בחיפה[8]. ההשקעה הסינית בנמלים בים התיכון מהווה חלק מתוכנית חגורה אחת, דרך אחת. סין העדיפה להשקיע בנמל בישראל על פני הנמלים בלבנון, בסוריה או בטורקיה כיוון שישראל נחשבת שותפה יציבה יותר[9].
בינואר 2018 אישרה הועדה המחוזית לתכנון ולבנייה חיפה התוכנית המפורטת לנמל, אך במסגרת החלטתה הורתה על הוצאת נמל הדלקים מהתוכנית[10], וביולי 2018 אושרה בוועדה לשמירת הסביבה החופית[11]. באותה עת גם הושלם ייבוש השטח המיועד לנמל[12].
בספטמבר 2019 אישרה רשות הרישוי המחוזית את הבקשות של חברת SIPG לשלושה היתרי בנייה נוספים בנמל, לסדנאות ולמבנים נלווים, למבנים מנהלתיים ולאזור התפעולי של הנמל.
ב-28 ביוני 2020 לראשונה, הגיעה לנמל המפרץ אוניית המטען הייעודית בשם ZHEN HUA 17. האונייה הביאה חמישה מנופי שער. מנופים מתוצרת חברת ZPMC משאנגחאי שבסין[13].
ב-17 ביולי 2020 הגיעה אוניית המטען הייעודית בשם ZHEN HUA 16, האוניה הביאה את ארבעת מנופי הגשר הראשונים לנמל[14]. בנוסף באותה האונייה הגיעו שני מנופי שער[15].
ב-29 בדצמבר 2020 הגיעה אוניית המטען הייעודית לנמל שהביאה את ארבעת מנופי הגשר הנוספים ושני מנופי שער. המנופים הם מתוצרת חברת ZPMC[16]. בעקבות משלוחים אלו יפעיל הנמל שמונה מנופי גשר ותשעה מנופי שער.
מלבד הרציף המרכזי (רציף 6) נבנו בנמל המפרץ שני רציפים נוספים (רציפים 7 ו-8), שגם הם מיועדים בעתיד למכולות. כדי לא לפגוע בנמלים הקיימים בחיפה ובאשדוד, נמל המפרץ יורשה להתקין בהם מנופים רק כשהיקף פעילות הנמלים השנתית בישראל תגיע ל–5 מיליון מכולות.
ב-1 בספטמבר 2021 נפתח הנמל לפעילות, עם עגינת ספינת המשא הראשונה בנמל[1]. בדצמבר 2021, נחתם חוזה על קו הספנות הראשון אשר יתחיל לפעול באופן סדיר בנמל המפרץ[17].
על מנת לפתור פקק של כ-80 אוניות המחכות מחוץ לנמלי ישראל, באפריל 2022, אישרו שרי האוצר והתחבורה, להפעיל רציפים 7 ,8 ורציף המערבי של נמל חיפה לפריקת מטען כללי על ידי חברת SIPG[18][19].
ב-28 באפריל 2022, עגנה הספינה הראשונה ברציף 7, הספינה היא "Tamrey S" הטורקית, עם מטען כללי של חומרי גלם למפעל כתר[20].
ב-16 במאי 2022, עגנה הספינה הראשונה ברציף 8, הספינה היא "SELAM" שהגיעה מנמל איסכנדרון תחת דגל מלטה עם מטען כללי.
התנגדויות לתוכניות הפיתוח
תוכניות הפיתוח שהגישה חברת נמלי ישראל לוועדת התכנון והבנייה עוררה התנגדויות רבות שהוגשו על ידי שורה של פעילים סביבתיים, ארגונים ירוקים, מפלגות ירוקות ממועצת העיר ואף חברת המועצה עינת קליש-רותם (בהמשך ראש העירייה)[21]. רשות נחל הקישון והקואליציה לבריאות הציבור דרשו כי חברת נמלי ישראל תתרום לפיתוח הסביבתי ולתחזוקה של פארק מורד נחל הקישון מתוך צורך לאזן בין האינטרס העירוני לאינטרס הנמלי באזור. כל הדרישות שהעלו הארגונים והפעילים נדחו על ידי ועדת התכנון והבנייה המחוזית והתוכניות להקמת נמל המפרץ אושרו. בדצמבר 2018, בעקבות אישור התוכנית הודיעו המתנגדים על כוונתם להגיש ערעור לוועדה הארצית בירושלים[22].
בתחילת ינואר 2019 אישר יו"ר הוועדה המחוזית רשות ערעור על התוכנית למספר מתנגדים[23].
ביולי 2019, הצטרפה עמותת "שינוי לחיפה", שמטרתה שינוי פניה של חיפה בתחומי הכלכלה, החינוך והחברה, לדרישת העירייה, בהליך שמתנהל בבית המשפט המחוזי, נגד התוכנית המפורטת לנמל המפרץ. העמותה הביעה תמיכה בהליך והצטרפה לדרישתה של העירייה להאריך את מסלול ההמראה והנחיתה בנמל התעופה חיפה ל-2,400 מטר, כך שיוכל לשמש לטיסות בינלאומיות ישירות לאירופה ואסיה. על פי התוכנית המפורטת לנמל הימי, ייבנו מתקנים בשטח שיועד להארכת המסלול, כך שתיחסם האפשרות להרחיב אותו[24].
באוגוסט 2019 סיכמו עיריית חיפה ומשרד התחבורה כי יקודם תכנון הארכת המסלול ל-2,100 מ' ברוטו ו-1,900 מ' נטו, ובכך הסירה עיריית חיפה את התנגדותה לנמל המפרץ[25][26].
קישורים חיצוניים
- תוכנית נמלי העתיד באתר חברת נמלי ישראל
- נתי יפת, "ישראל כץ מבזבז לשווא 20 מיליארד שקל על נמלים", באתר גלובס, 29 בינואר 2017
עופר ישראלי, נמל סיני בחיפה - סכנה אסטרטגית וביטחונית, באתר TheMarker, 26 בספטמבר 2018- יגאל חי, האתגר הראשון של קליש רותם: התנגדות שהגישה לתוכנית נמל המפרץ, באתר כלבו – חיפה והצפון, 1 בנובמבר 2018
- שלומית לן, "הסינים לא משתלטים על נמלי ישראל, רק על 10% מהם", באתר גלובס, 15 בדצמבר 2018
- אסנת ניר, האזהרות מפני הסינים הן בדיחה - כדי לרגל הם יכולים לשכור דירה בחיפה, באתר TheMarker, 17 בינואר 2019
- יובל שדה, לאחר 15 שנים של תכנון ובנייה: נמל המפרץ בחיפה נפתח לפעילות, באתר כלכליסט, 1 בספטמבר 2021
נמל המפרץ החדש בחיפה, סרטון באתר יוטיוב- אדי גל, מנכ"ל נמל המפרץ: "אצלנו לא יהיו עובדים עם שכר של 60 אלף שקלים", ידיעות חיפה, 5 בנובמבר 2021.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 מיטל ר. פישמן, נמל המפרץ ייחנך היום: "יום היסטורי למדינת ישראל", באתר ynet, 1 בספטמבר 2021
- ^ פיתוח נמלי הים בישראל, חברת נמלי ישראל (ארכיון)
- ^ אמנון פורטוגלי, על הרפורמה בנמלים - תמונת מצב והמלצות
- ^ רכבת ישראל: החל פרויקט הנחת המסילות לחיבור נמלי הים החדשים, אתר אינטרנט פורט2פורט, 21.11.2023
- ^ דניאל שמיל, אבי בר-אלי, בדרך לנמל פרטי? 8 קבוצות מתמודדות על הקמת 2 נמלים, באתר TheMarker, 20 בספטמבר 2013
- ^ עמירם ברקת, מכרז הנמלים הפרטיים באשדוד ובחיפה נדחה שוב, באתר גלובס, 2 בינואר 2014
- ^ הדי כהן , נחתם החוזה להקמת הנמל החדש במפרץ חיפה, באתר גלובס, 7 בינואר 2015
- ^ ליאור גוטמן, "SIPG הסינית זכתה במכרז להפעלת הנמל החדש בחיפה", באתר כלכליסט, 23 במרץ 2015
- ^ רועי ילינק, ענק וננס: חלומות וחששות ביחסי ישראל-סין, השילוח 13, פברואר 2019
- ^ יגאל חי, העיריית חיפה: "רציף הדלקים נמחק מתוכנית נמל המפרץ", באתר כלבו – חיפה והצפון, 8 בינואר 2018
- ^ יגאל חי, נמל המפרץ אושר בוועדה לשמירת הסביבה החופית, באתר כלבו – חיפה והצפון, 18 ביולי 2018
- ^ נמל המפרץ - צילום מרחפן, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 5:07)
- ^ "היסטוריה בנמל המפרץ: אניית מטען ייעודית פרקה מנופי שער לנמל", האתר port2port, 28 ביוני 2020
- ^ שושן מנולה, המנופים הראשונים של נמל המפרץ הגיעו לחיפה, באתר כלבו – חיפה והצפון, 27 ביוני 2020
- ^ "ארבעה מנופי גשר ענקיים הגיעו לנמל המפרץ", באתר port2port, 19 ביולי 2020
- ^ "נמל המפרץ: משלוח נוסף של מנופי שער וגשר", באתר port2port, 29 בדצמבר 2020
- ^ גיא ליברמן, התחרות החלה: קו ספנות של צים עובר מנמל חיפה לנמל המפרץ, באתר גלובס, 21 בדצמבר 2021
- ^ שרת התחבורה מיכאלי: שלושה רציפים יועברו לרשות הנמלים הפרטיים, באתר Port2Port, 6 באפריל 2022
- ^ ג'ון בן זקן, ליברמן חתם על אישור להפעלת הרציפים בנמלי הים של ישראל, באתר מעריב אונליין, 13 באפריל 2022
- ^ אודי עציון, אוניה ראשונה ברציפים החדשים של נמל המפרץ, באתר ynet, 29 באפריל 2022
- ^ 22 התנגדויות לנמל המפרץ: ראש העיר קליש קיבלה ארכה להגשת התנגדות לתוכנית(הקישור אינו פעיל)
- ^ אחיה ראב"ד, תוכנית הנמל החדש במפרץ חיפה אושרה - המתנגדים יערערו, באתר ynet, 18 בדצמבר 2018
- ^ יגאל חי, אושרה רשות ערעור על תוכנית נמל המפרץ, באתר כלבו – חיפה והצפון, 21 בינואר 2019
- ^ יגאל חי, עמותת שינוי בחיפה הצטרפה לדרישת העירייה באשר לשדה התעופה, באתר כלבו – חיפה והצפון, 2 ביולי 2019
- ^ מיכל רז-חיימוביץ', עיריית חיפה ומשרד התחבורה סיכמו: מסלול ארוך בתמורה לנמל, באתר גלובס, 14 באוגוסט 2019
- ^ בועז כהן, ההסכם נחתם: מסלול שדה התעופה יוארך ל-2,100 מטר, באתר כלבו – חיפה והצפון, 14 באוגוסט 2019
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)
37536001נמל המפרץ