רשות החדשנות
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תחום שיפוט |
 ישראל |
| משרד אחראי | משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה |
| תאריך הקמה |
1965 (כלשכת המדען הראשי) 2016 (כרשות החדשנות) |
| סוכנות קודמת | לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה |
| מנכ"ל | דרור בין |
| יו"ר | עמי אפלבום |
רשות החדשנות הוקמה בשנת 2016 מכוח החלטת הממשלה על הקמת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (תיקון לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה)[1]. הרשות החליפה את היחידה שנקראה קודם "לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה"[2]. הרשות נועדה לקדם את החדשנות בתעשייה הישראלית, בדגש על תעשיית ההייטק הישראלית, המהווה מנוע צמיחה עיקרי במשק הישראלי[3], אך גם בתעשייה המסורתית[4], ליזום פעילות מחקר ופיתוח במימון ממשלת ישראל ולהעניק תקציבים ליזמים ותעשיינים.
מתוקף תפקידיה מפעילה רשות החדשנות תוכניות לקידום יזמות וחדשנות טכנולוגית, שמטרתן לשמור על היתרון התחרותי של התעשייה הישראלית בעולם. בין היתר, מוצעים תנאי מימון והשתתפות בסיכונים הכרוכים בהשקעה במחקר ופיתוח (מו"פ)[3], יצירת שיתופי פעולה בין חברות בתעשייה ובינן לבין קבוצות מחקר באקדמיה ויצירת שיתופי פעולה בינלאומיים.
היסטוריה
על בסיס גיבוש הצעה של הממשלה ה-33 להקמת רשות החדשנות, אושר בכנסת ב-29 ביולי 2015 תיקון מספר 7 לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה[5] שיזמו שר הכלכלה אריה דרעי ושר האוצר משה כחלון[6]. במסגרת תיקון החוק הוכרז על הקמת רשות סטטוטורית חדשה "רשות החדשנות".
רשות החדשנות החליפה את לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה ואת העמותה הממשלתית מתימו"פ (מרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח)[1].
עד להקמת הרשות, המענקים למחקר ופיתוח הוענקו על ידי המדען הראשי במשרד הכלכלה, כאשר תנאי המענקים, כגון חובת תשלום תמלוגים, שיעורם, המגבלות על העברת הידע או העברת הייצור לחו"ל וכדומה, נקבעו בחוק או בתקנות. כפועל יוצא, כל שינוי בתנאי המענקים חייב תיקוני חקיקה. כך, למשל, כאשר המדען הראשי רצה לאפשר הוצאת ידע לחו"ל בתמורה לידע חליפי שיועבר לישראל, חייב הדבר תיקון לחוק שנעשה בשנת 2005. הניסיון מלמד כי חברות רבות נרתעו בעבר מקבלת תמיכת המדען והעדיפו חלופות אחרות, בשל מנגנון מסורבל שהיה כרוך בניהול המענקים, היעדר גמישות בתנאי המענקים ועוד. מדינת ישראל הכירה בקשיים ומגבלות אלה וניסתה לפתור אותן באמצעות הקמת הרשות לחדשנות. אחד היעדים המרכזיים מאחורי התיקון לחוק הוא העברת הסמכות לקביעת תנאי המענקים למועצת הרשות, באמצעות יצירת מסלולי הטבות שונים וקביעת תנאיהם. שינוי זה נועד לאפשר לרשות לפעול בגמישות רבה יותר ולבצע שינויים והתאמות בתנאי המענקים בהתאם לצורך.
ביולי 2021, עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש, עברה רשות החדשנות לפיקוחו של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.[7]
תפקידי ויעדי רשות החדשנות
הרשות היא גוף עצמאי שמרכז את התמיכה של הממשלה בתעשייה עתירת ידע. מטרת הרשות היא לקבוע את המדיניות, ולהעניק סיוע ותשתית מקצועיים לעידוד החדשנות, בין היתר באמצעות מענקים, הלוואות, פטורים, הנחות, הקלות וערבויות שלא לפי חוק ערבויות מטעם המדינה. כמו כן, הרשות מייעצת לממשלה ולוועדות הכנסת בכל הקשור למדיניות החדשנות בישראל, עוקבת ומנתחת את השינויים בסביבת החדשנות הטכנולוגית בישראל ובחו"ל, ויוצרת שיתופי פעולה עם רשויות מוסמכות אחרות ברחבי העולם כדי לסייע בקידום החדשנות הטכנולוגית בתעשייה ובמשק הישראלי[3].
מעבר לתחום התפעולי, פועלת הרשות להתמודד עם אתגרי המדינה בתחום תעשייה עתירת הידע. אחד האתגרים הבולטים הוא המחסור בכוח אדם מיומן[8].
תמלוגים
רשות החדשנות אינה פועלת כגורם עסקי. תמורת המימון שהיא מעניקה היא דורשת החזר תמלוגים, ולא אחוזים מהרווחים. התיקון בחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה מאפשר לרשות לקבוע את תנאי המענקים, באמצעות יצירת מסלולי הטבות שונים וקביעת תנאיהם. שינוי זה מאפשר גמישות רבה יותר בתנאי המענקים בהתאם לצורך.
קרן תמורה (תמלוגים)
קרן תמורה היא הגורם האחראי ברשות על גביית תמלוגים. על פי החוק, חברה שהסתייעה במענקי רשות החדשנות, מחויבת בתשלום תמלוגים בגין הכנסותיה ממוצרים המתבססים על הידע שנתמך. החזר התמלוגים מבוסס על העיקרון לפיו במקרים של הצלחה מסחרית, המדינה זכאי להחזר המענקים בתמורה להשתתפות בסיכון. הכספים שנגבים על ידי קרן תמורה, מוחזרים לתקציב קרן המחקר ובכך מגדילים את תקציב המענקים המיועד להמשך תמיכה במחקר ופיתוח.
מבנה הרשות
הנהלה
ביוני 2016 מונתה מועצת המנהלים של הרשות לחדשנות, המורכבת מתשעה חברים, כאשר המדען הראשי, משמש כיו"ר הרשות. שינוי משמעותי בולט לעין הוא שילובם, לראשונה, של שלושה נציגים מהתעשייה כנציגי ציבור במועצה[2]. בדצמבר 2016 מונה המנכ"ל הראשון של רשות החדשנות, אהרון אהרון (מנכ"ל אפל ישראל לשעבר)[9] וכיום מכהן בתפקיד דרור בין[10][11]. בספטמבר 2017 מונה ד"ר עמי אפלבום ליו"ר רשות החדשנות, והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה[12].
הרשות עובדת במתכונת של שש "זירות חדשנות" שכל אחת מהן מתמחה בקהל יעד מסוים ובשלבים שונים בפיתוח ומספקת מענים ייעודיים לאתגריו באמצעות מסלולים שונים[3].
זירות החדשנות
זירת הזנק
זירה זו מציעה כלים לתמיכה בשלבי ההתפתחות הראשונים של מיזמים טכנולוגיים שנועדו לסייע לחברות הזנק (סטרטאפים) וליזמים בתחילת דרכם לפתח את הרעיון הטכנולוגי החדשני שלהם, כבר בשלב הרעיון (Pre-Seed) או המו"פ הראשוני, להפוך אותו למציאות ולסייע לו להגיע לאבן דרך מימונית משמעותית. מסלולים בזירה זו: מסלול תנופה, מסלול החממות הטכנולוגיות, מסלול חממות יזמות בפריפריה, מסלול מעבדות לחדשנות טכנולוגית, מסלול יזמות צעירה, מסלולי קידום יזמות טכנולוגית במטרופולינים.
תחום פעילות נוסף בזירה זו הוא חוק האנג'לים. חוק זה עבר שינוי מהותי בסוף שנת 2015 ומעודד משקיעים פרטיים להשקיע בחברות הזנק. חברת מטרה המעוניינת שהוצאת ההשקעה במניותיה תוכר על ידי יחיד כהוצאה, נדרשת לקבל אישור מרשות החדשנות עבור הוצאות המו"פ שלה.
זירת חברות בצמיחה
זירה זו מפעילה מגוון מסלולים המקדמים חדשנות טכנולוגית של חברות בשלבי צמיחה ושל חברות בוגרות. זירה זו נועדה לתרום לקידום ולשימור התחרותיות וההובלה הטכנולוגית של החברות ולהגדלת קצבי הצמיחה והפוטנציאל שלהן. המסלולים בזירת חברות בצמיחה מותאמים לחברות היי-טק בשלבי צמיחה במכירות ולחברות היי-טק בוגרות הפונות לאפיקי צמיחה מוטת חדשנות טכנולוגית או מבקשות השתתפות במימון מחקר ופיתוח חדשניים.
זירת תשתיות טכנולוגיות
זירה זו מתמקדת בשיתופי פעולה בין התעשייה לאקדמיה, במטרה שיניבו טכנולוגיות מתקדמות ותוצרים חדשניים. לדוגמה, בשנת 2020 הודיעה הזירה כי אושרו שלושה מאגדי מחקר ופיתוח בתחומים הבאים: תחבורה בערים חכמות - רכבים אוטונומיים, תקשורת קוונטית ועיבוד של חומרים בלייזר. המאגדים ימומנו בסכום של 150 מיליון שקלים[13].
המסלולים בזירה זו מקדמים שיתופי פעולה וניסיון ופיתוח על ידי קבוצה משולבת של חוקרים מהאקדמיה ומהתעשייה. מסלולים בזירה זו – קמי"ן, מאגדים, מגנטון, נופר, מימ"ד. עבודה מקיפה בנושא, אודות מקומן של אוניברסיטאות המחקר במערכת המו"פ הלאומית בישראל, בהזמנת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו"פ), נערכה על ידי פרופסור דן פלד, פרופסור בנימין בנטל ודוקטור צמרת רובין ממוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית שבה קראו החוקרים להבטחת משאבים לטווח ארוך עבור אוניברסיטאות המחקר בישראל, הן דרך תקציבי המדען הראשי והן דרך תקציבי מערכת ההשכלה הגבוהה, כדי לאפשר לשמור על חופש אקדמי בתחומי המחקר והפיתוח[14].
זירת ייצור מתקדם
זירה זו מתמקדת ביישום הליכי מו"פ וחדשנות בחברות התעשייה היצרנית, במטרה לחזק את כושר התחרות שלהן בזירה הגלובלית ולשפר את הפריון בענפי תעשיות טכנולוגיות, וטכנולוגיות-מסורתיות. מטרת המסלולים בזירה זו היא להזניק קדימה את התעשיות מוטות הייצור ולעודד את בעלי המפעלים, בעיקר קטנים ובינוניים, לפתח מוצרים, טכנולוגיות ותהליכי ייצור חדשניים.
הזירה החברתית-ציבורית
זירה זו מתמקדת בשיפור הפריון בקרב הסקטור הציבורי וארגונים חברתיים באמצעות חדשנות טכנולוגית. בנוסף, הזירה אמונה על מחקר ופיתוח שנועד להתמודד עם אתגרים בתחומים חברתיים וסביבתיים, ובכללם גיוון האוכלוסיות המועסקות בתעשייה עתירת הידע ויצירת פתרונות טכנולוגיים מתאימים לאוכלוסיות מוחלשות בארץ ובעולם.
המערך הבינלאומי
המערך הבינלאומי אמון על יצירת גשרים לשווקים בינלאומיים חדשים, בניית פלטפורמות לשיתופי פעולה במו"פ חדשני ומשיכת שחקנים זרים אסטרטגיים לישראל תוך יצירת יתרונות תחרותיים לתעשייה הישראלית בשוק הגלובלי. יוזמות אלה מתאפשרות באמצעות מערך הסכמים לשיתופי פעולה וקרנות דו-לאומיות המסייעים בקידום יוזמות חדשנות עם שותפים בינלאומיים ובתמיכה בפרויקטים משותפים של מו"פ תעשייתי.
פעילותו של המערך הבינלאומי מופנית ללקוחות ישראלים בהם ממשלת ישראל, יזמים וחברות ישראליות, גופים אקדמיים, עמותות, רשויות מקומיות ובתי חולים המבקשים לחבור למאגדי מחקר. קהל יעד נוסף הם לקוחות זרים כמו גורמי ממשל, חברות מו"פ, תאגידים רב-לאומיים, משקיעים זרים. קהלי היעד ממרבית הזירות יכולים ליהנות מרשת ההסכמים, התוכניות והקשרים הבינלאומיים שהמערך הבינלאומי יוצר ומתחזק עבור התעשייה.
ראשי הרשות
המדענים הראשיים לאורך השנים
- פרופ' יעקב גרוס 1971–1974
- פרופ' (תא"ל) יצחק יעקב: 1974–1977
- פרופ' אריה לביא: 1977–1983
- יגאל ארליך: 1983–1992
- ד"ר שוקי גלייטמן: 1993–1996
- ד"ר ארנה ברי: 1997–2000
- כרמל ורניה: 2000–2002
- ד"ר אלי אופר: 2002–2010[15]
- אבי חסון: 2010–2017[16] (החל משנת 2016 כיהן גם כיו"ר רשות החדשנות)
- ד"ר עמי אפלבום: 2017 – היום[17]
יו"ר רשות החדשנות לאורך השנים
- אבי חסון: 2016-2017
- ד"ר עמי אפלבום: 2017 – היום[18]
מנכ"לי רשות החדשנות לאורך השנים
- אהרון אהרון: 2017 – 2020[19]
- דרור בין: 2021 - כיום[20]
ראו גם
לקריאה נוספת
- גלית חמי וסופי שולמן, להמציא כל בוקר מחדש - סיפורה של החדשנות הישראלית, ידיעות ספרים, 2018, הפרק "חדשנות עם קריצה חברתית", עמ' 314–319
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של רשות החדשנות
רשות החדשנות, ברשת החברתית פייסבוק
רשות החדשנות, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
רשות החדשנות, ביישום טלגרם
רשות החדשנות, ברשת החברתית אינסטגרם
רשות החדשנות, חברה ברשת החברתית LinkedIn
רשות החדשנות, סרטונים בערוץ היוטיוב- נורית רוט ומאיר אורבך, "הרשות לחדשנות טכנולוגית צריכה להיות דינמית, נסיינית, הכי טובה בעולם. וזה מאוד אנטי ממשלה", באתר כלכליסט, 9 בנובמבר 2016
נווית זומר ושגיא כהן, "הרשות לחדשנות זה הסטארט-אפ האמיתי שלי ", באתר "ידיעות אחרונות", 7 באפריל 2017- נתי יפת, גלי וינרב, "רק פרנואידים שורדים": ראיון ראשון עם יו"ר רשות החדשנות, באתר גלובס, 26 בינואר 2018
.svg){kind=icon}
- Gil Press, How Startup Nation's Innovation Catalyst Masters The Art Of Public-Private Partnership, Forbes, 20-7-2015
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית, את הקמת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, באתר הודעות דובר
- ^ 2.0 2.1 אורה קורן, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית יוצאת לדרך: מונתה מועצת המנהלים, באתר TheMarker, 5 ביוני 2016
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 אודות רשות החדשנות, באתר המגזין הדיגיטלי של רשות החדשנות
- ^ אלירן רובין, רשות החדשנות תשקיע 50 מיליון שקל בשילוב סטארט-אפים בתעשייה מסורתיות, באתר TheMarker, 11 בינואר 2017
- ^ חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון מס' 7), התשע"ה-2015, ס"ח 2501 מ-10 באוגוסט 2015
- ^ אורה קורן, זריקת עידוד לתעשייה - או צעד מסוכן? רשות החדשנות הלאומית יוצאת לדרך, באתר TheMarker, 30 ביולי 2015
- ^ שינוי שם משרד המדע והטכנולוגיה, העברת סמכויות הנתונות על פי חוק משר לשר והעברת שטח פעולה ממשרד הכלכלה והתעשייה למשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה | מספר החלטה 129, באתר GOV.IL
- ^ דו"ח החדשנות 2016, באתר Calltext
- ^ מאיר אורבך, אהרון אהרון, מנכ"ל אפל ישראל, התמנה למנכ"ל הרשות לחדשנות, באתר כלכליסט, 26 בדצמבר 2016
- ^ 12 על 12: הדמויות המשפיעות בהייטק בעולם הממשל..., באתר tech12
- ^ "דרור בין הוא המנכ"ל החדש של רשות החדשנות". TheMarker. נבדק ב-2021-02-15.
- ^ עמירם ברקת, ד"ר עמי אפלבום נבחר ליו"ר רשות החדשנות (המדען הראשי), באתר גלובס, 11.9.2017
- ^ אבי בליזובסקי, שלושה מאגדים חדשים: תחבורה בערים חכמות, עיבוד חומרים בלייזר, תקשורת קוונטית, באתר הידען, 9 ביוני 2020
- ^ פרופ' דן פלד ,פרופ' בנימין בנטל ,ד"ר צמרת רובין ,ד"ר דפנה גץ , ציפי בוכניק , ורד גלעד, מקומן של אוניברסיטאות המחקר במערכת המו"פ הלאומית בישראל, https://www.neaman.org.il/Role-Research-UniversitiesNational-R-D
- ^ צורי דאר, בניגוד להערכות מוקדמות: ד"ר אלי אופר מונה למדען הראשי של משרד התמ"ס, באתר TheMarker, 2 ביוני 2002
- ^ אלירן רובין, אורה קורן, מנכ"ל אפל ישראל, אהרון אהרון, מונה לתפקיד מנכ"ל רשות החדשנות, באתר TheMarker, 26 בדצמבר 2016
- ^ אורה קורן, רותי לוי, ד"ר עמי אפלבום יהיה יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי הבא, באתר TheMarker, 11 בספטמבר 2017
- ^ אורה קורן, רותי לוי, ד"ר עמי אפלבום יהיה יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי הבא, באתר TheMarker, 11 בספטמבר 2017
- ^ גלי וינרב, אהרון אהרון, מנכ"ל אפל ישראל ימונה למנכ"ל רשות החדשנות, באתר גלובס, 26 בדצמבר 2016
- ^ מאיר אורבך, דרור בין מונה למנכ"ל רשות החדשנות במקום אהרון אהרון, באתר כלכליסט, 15 בפברואר 2021;
מאיר אורבך, ראיון"חייבים לאפשר לחברות ההייטק לעבוד גם בשבת", באתר כלכליסט, 12 בספטמבר 2021
33766779רשות החדשנות