מערך הדיגיטל הלאומי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הפרות יח״צ. יש להוסיף מקורות כהערות שוליים, ליצור פריט ויקינתונים, לנפות עודף ירידה לפרטים כמו ציון מספרי החלטות ממשלה, ולצרף להן קישורים ישירים בהערות שוליים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
שכתוב
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הפרות יח״צ. יש להוסיף מקורות כהערות שוליים, ליצור פריט ויקינתונים, לנפות עודף ירידה לפרטים כמו ציון מספרי החלטות ממשלה, ולצרף להן קישורים ישירים בהערות שוליים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
מערך הדיגיטל הלאומי
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
תחום שיפוט ישראל
משרד אחראי משרד הכלכלה והתעשייה
תאריך הקמה מאי 2022
ראש שירה לב עמי
מטה מרכזי ירושלים
עובדים 550
https://www.gov.il/he/departments/national-digital-agency/govil-landing-page

מערך הדיגיטל הלאומי הוא גוף ממשלתי ישראלי, האמון על זרימת מידע מקוונת בין הממשלה לבן מוסדותיה והאזרחים. המערך נוצר לאחר חיבור בין רשות התקשוב הממשלתי ומטה המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית, והוא כפוף לשר הכלכלה והתעשייה.

היסטוריה

הקמה

בחודש יוני 2020, התקבלה החלטת ממשלה מספר 56, שבעקבותיה אוחדו רשות התקשוב הממשלתי ומטה המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית" לכדי גוף אחד: משרד הדיגיטל הלאומי. ביולי 2020 התקבלה החלטת ממשלה 260, שמטרתה האצת השירותים הדיגיטליים לציבור למען הקטנת הנטל הבירוקרטי, שיפור השירותים לתושבים ולעסקים וחיזוק האמון בגופים הציבוריים. כמו כן, עסקה החלטת ממשלה זו בקידום הלמידה באופן דיגיטלי.

בחודש יולי 2021, התקבלה החלטת ממשלה לסגור את משרד הדיגיטל הלאומי – פעולה שיצאה לפועל באוגוסט באותה שנה. בעקבות ההחלטה, הגופים רשות התקשוב הממשלתי ומטה המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית", אוחדו לכדי גוף חדש שהוקם במשרד הכלכלה והתעשייה.

פעילות

בחודש מאי 2002, התקבלה החלטת הממשלה 1812, בדבר הקמת תשתית תקשורתית זמינה במדינת ישראל וייעול זרימת המידע בין הממשלה לציבור ובין הציבור לממשלה, על-ידי יצירת מנגנון מאובטח, המקשר בין מערכות המידע הממשלתיות לבין הציבור מעל-גבי רשת האינטרנט.

בחודש דצמבר 2013, התקבלה החלטה 1046, שעניינה גיבוש מדיניות לאומית לשימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת כחלק מאסטרטגיה חברתית כלכלית. בחודש אוקטובר 2014 התקבלה החלטה 2097, שמטרתה להרחיב את תחומי פעילות התקשוב הממשלתי ולעודד חדשנות במגזר הציבורי.

בנוסף לכך, מספר החלטות הממשלה שהתקבלו בהמשך, קידמו עוד את הנגזרות השונות של הרפורמה הדיגיטלית במגזר הציבורי במדינת ישראל:

  • יוני 2015, התקבלה החלטה 151 המסווגת את קידום "ישראל דיגיטלית" כאסטרטגיה מדינית הנגזרת מהערכת המצב האסטרטגית כלכלית-חברתית לממשלה.
  • באוגוסט 2016, התקבלה החלטה 1933 אשר הובילה לשיפור בהעברת המידע הממשלתי והנגשת מאגרי המידע הממשלתיים לציבור.
  • יוני 2017, התקבלה החלטה 2733 המאשרת את תוכנית הדיגיטלית הלאומית וקידום המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית".
  • אוגוסט 2017, התקבלה החלטה 2960 המאשרת את המדיניות הלאומית להזדהות בטוחה ברשת.

ראשי המערך

פרויקטים

  • פרויקט נימבוס – בשנת 2020, קיבלה ממשלת ישראל החלטה אסטרטגית להגביר את השימוש בענן הציבורי במשרדי הממשלה באמצעות מכרז נימבוס. זהו פרויקט הדגל של המערך, והוא כולל גיבוש מדיניות ממשלתית בנושא אספקת שירותי הענן, ביצוע הגירה לענן ומודרניזציה של שירותים, וכן בקרה ואופטימיזציה על הפעילות בענן. מכרז נימבוס הוביל לתחילת הקמתם של מרכזי ענן מקומיים על ידי אמזון (AWS) וגוגל (GCP). עלות הפרויקט לספקיות הענן מסתכמת בלמעלה מ-13 מיליארד שקלים.
  • דאטה כמנוע צמיחה – מהלך שמטרתו להגדיר מחדש את האופן שבו נעשה שימוש בנתונים לצורך קבלת החלטות מדיניות, לייעל את התהליכים בארגוני המגזר הציבורי, לשפר את הממשק עם האזרח ולקדם את המחקר והחדשנות במשק.
  • הגנת סייבר בממשלה – פרויקט שמטרתו להגן על משרדי הממשלה מפני מתקפות סייבר, ולמנוע פגיעה באתרי הממשלה וברציפות השירות לתושבים. הפרויקט נוצר על מנת לתת מענה למתקפות הסייבר ההולכות וגוברות על ממשלת ישראל, שמגיעות להיקף של כ-60,000 אירועי תקיפה בשנייה, וכ-87 מיליארד אירועי תקיפה בחודש. את הפרויקט מובילה יחידת יה"ב שבמערך (היחידה להגנת הסייבר בממשלה).
  • אזור אישי ממשלתי (my.gov) – בעבר, קבלת שירותים ממשלתיים התאפשרה על בסיס התייצבות פיזית בלבד. באפריל 2019, הושק האזור האישי, במטרה לאפשר לתושבים ולעסקים לקבל מגוון של שירותים ממשלתיים גם בערוצים הדיגיטליים, ולבצע באופן עצמאי מגוון פעולות מזוהות. נכון לשנת 2022, למעלה מ-2.8 מיליון אזרחים רשומים לאזור האישי, ובפלטפורמה קיימים 80 שירותים מ-19 משרדי ממשלה שונים.
  • מנוע הזכויות הלאומי – בספטמבר 2020, הושק מנוע הזכויות הלאומי שמטרתו לסייע לתושבים למצות את הזכויות שלהם באופן פשוט ומותאם אישית. מנוע הזכויות הלאומי פועל על בסיס שאלון אנונימי שממלא המשתמש, ולאחר מכן מוצגת בפניו רשימת הזכויות והשירותים הרלוונטיים אליו אישית, והסבר על אופן מימושם. כיום מקודם תהליך של שילוב מנוע הזכויות הלאומי בתוך האזור האישי הממשלתי, כך שבעתיד, בעת כניסה לאזור האישי הממשלתי יוצגו למשתמש שירותים ציבוריים וזכויות הרלוונטיים באופן אישי עבורם, אותם יוכלו גם לממש בפשטות בתוך האזור האישי.
  • קמפוס IL – מיזם ממשלתי ללמידה דיגיטלית אשר הוקם בשנת 2015, מטרות המיזם הן: לצמצם פערים חברתיים, להקנות באמצעות מגוון קורסים חינמיים הזמינים לכל כלים מעשיים לשוק העבודה, ידע אקדמי ברמה הגבוהה ביותר, וכן לאפשר הרחבת אופקים בין היתר בקרב אוכלוסיות שאינן נגישות לאקדמיה ולערוצי צריכת תוכן בתשלום. חלק מהקורסים המוצעים במסגרת קמפוס IL, שייכים לאוניברסיטאות ולמכללות, ומאפשרים קבלת תעודת הסמכה או צבירת נקודות זכות לטובת תואר. קמפוס IL מבוסס על תשתית בינלאומית מבית חברת edX, שפותחה על ידי אוניברסיטת הרווארד ו-MIT. על ניהול וקידום המיזם אמונה יחידה מיוחדת בתוך המערך, הדואגת להעשרה מתמדת של התכנים המוצעים בהתאם לצורכי הציבור תוך התמקדות במגוון רחב של אוכלוסיות – בכלל זה המגזר הכללי, החרדי, החברה הערבית ואזרחים ותיקים. כיום ישנם למעלה מ-600,000 לומדים בכ-400 קורסים במיזם, על גבי תשתית המונגשת בשפות עברית, ערבית ואנגלית.
  • אוריינות דיגיטלית ברשויות מקומיות – בעקבות החלטת הממשלה 2733 הוקם מיזם לאומי לקידום אוריינות דיגיטלית, המיזם מתמקד באוכלוסיות שמתאפיינות באוריינות דיגיטלית נמוכה: אזרחים ותיקים, החברה הערבית, החברה החרדית ואנשים עם מוגבלויות, ומספק לאוכלוסיות הללו הכשרות והדרכות בכל הקשור לשימושי דיגיטל בסיסיים, כמו, ביצוע פעולות יומיומיות ושימוש באינטרנט. נכון לשנת 2022, כ-200 רשויות מקומיות (מתוך 256) לוקחות חלק במיזם.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35943146מערך הדיגיטל הלאומי

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מערך_הדיגיטל_הלאומי&oldid=2312348"