רשות שדות התעופה

רשות שדות התעופה

מטה הנהלת רשות שדות התעופה בנתב"ג
מידע כללי
תחום שיפוט
משרד אחראי	משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
תאריך הקמה	1977
חוק	חוק רשות שדות התעופה
מנכ"ל	שרון קדמי
יו"ר	אלוף (מיל') יפתח רון טל
מטה מרכזי	נמל התעופה בן-גוריון
עובדים	6,000
תקציב	3 מיליארד שקל הכנסה שנתית (2014)

רשות שדות התעופה בישראל (מכונה גם בראשי תיבות רש"ת) הוקמה בשנת 1977 כתאגיד סטטוטורי מכוח חוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977, כרשות המופקדת על תפעולם של שדות התעופה האזרחיים העיקריים בישראל. מקום מושבה הוא בנמל התעופה בן-גוריון.

תפקידי הרשות

דגלי רשות שדות התעופה וסמלה הקודם במעבר יצחק רבין

מעבר טאבה

תפקידי הרשות מוגדרים בסעיף 5(א) לחוק רשות שדות התעופה, הקובע כדלקמן:

ואלה תפקידי הרשות:

(1) להחזיק, להפעיל, לפתח ולנהל את שדות התעופה המפורטים בתוספת (להלן - שדות התעופה של הרשות), לבצע בהם פעולות תכנון ובניה ולתת בהם שירותים נלווים לכל הפעולות האלה;

(2) לתכנן ולהקים שדה תעופה שנקבע בתוכנית אב של שדות תעופה שאישר שר התחבורה;

(3) לנקוט אמצעים לביטחונם של שדות התעופה של הרשות, ושל בני האדם, הטובין, כלי הטיס, המבנים, המיתקנים והציוד שבהם, בהתאם להוראות שר התחבורה;

(4) לתת בשדה תעופה צבאי שאינו שדה תעופה של הרשות, שירותים שעליהם יורה שר התחבורה בצו, בהתייעצות עם מועצת הרשות ובאישור שר הביטחון; על מתן השירותים יחולו הוראות חוק זה שיפורטו בצו; צו כאמור יובא לידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת.

בנוסף מוענקת לרשות שדות התעופה בסעיף 5(ב) לחוק, רשות לתת שירותים אחרים בשדות התעופה או בקשר אתם. שדות התעופה שבאחריותה של רשות שדות התעופה:

• נמל התעופה בן-גוריון
• נמל התעופה רמון
• נמל התעופה חיפה
• שדה התעופה ראש פינה
• שדה התעופה הרצליה

בעקבות הסכמי השלום בין ישראל לשכנותיה נקבע בחוק רשות שדות התעופה כי הרשות תהיה אחראית גם על אחזקתם, פיתוחם וניהולם של מעברי הגבול היבשתיים שהוקמו בעקבות הסכמים אלה:

• בגבול מצרים:
  • מעבר ניצנה
  • מעבר מנחם בגין (טאבה)(מדרום לאילת, ידוע בשמו הקודם "מסוף טאבה")
• בגבול ירדן:
  • מעבר אלנבי
  • מעבר נהר הירדן (ליד בית שאן)
  • מעבר יצחק רבין (מצפון לאילת, ידוע בשמו הקודם "מסוף ערבה").
• בגבול שטחי הרשות הפלסטינית:
  • מעבר קרני

מבנה הרשות

סמלה הישן של רשות שדות התעופה

בראש הרשות עומדת מועצת הרשות המכהנת משך ארבע שנים ובה חברים יושב ראש, שבעה נציגי ציבור ושבעה נציגי מדינה. כל חברי המועצה ממונים על ידי שר התחבורה באישור הממשלה. מועצת הרשות פועלת באמצעות שבע ועדות המופקדות על נושאי כספים, פיתוח, ביקורת, מינהל ארגון וכוח אדם, בטיחות וביטחון, שדות תעופה פנים ארציים ומסופים וקשרים בינלאומיים.

המועצה ממנה מנהל כללי לפי הצעת שר התחבורה ובאישור הממשלה. פעילות הרשות מתבצעת באמצעות שש חטיבות שבראש כל אחת מהן ניצב סמנכ"ל - חטיבת מינהל וארגון, חטיבת כלכלה וכספים, חטיבת תכנון והנדסה, חטיבת מסופי גבול ושדות תעופה פנים ארציים, חטיבת התקשוב וחטיבת מבצעים.

הרשות נמצאת תחת פיקוחו הכללי של שר התחבורה המאשר, יחד עם שר האוצר את תקציבה. תקציב הפיתוח של הרשות כפוף לאישורם של שר התחבורה ושל הממשלה.

הנהלת הרשות

מנכ"לים

מניין	שם	תקופת כהונה
1	אריה רביב	1977–1978
2	רמון הראל	1978–1982
3	צבי גוב-ארי	1982–1989
4	ברוך לוי	1989–1993
5	מוטי דבי	1993–1997
6	אבי קוסטליץ	1997–2001
7	גבי אופיר	2001–2007
8	קובי מור	2007–2012
9	יעקב גנות	2012–2021
10	חגי טופולנסקי	2022–2023
מ"מ	אמנון כהן	2023
11	שרון קדמי	2024 ואילך

יושבי ראש מועצת המנהלים

מניין	שם	תקופת כהונה
1	אהרן רמז	1977–1981
2	אריה גרוסבורד	1981–1990
3	יעקב אבן	1990–1992
4	חיים קורפו	1992–1996
5	אבי קוסטליץ	1996–1997
6	צבי שלום	1997–2006
7	עובדיה עלי	2006–2015
8	אלי מרום	2015–2018
9	יצחק גרשון	2020-2024
מ״מ	אבנר פלור	2024-מכהן
10	יפתח רון טל	ב-25 בינואר 2026 אישרה ממשלת ישראל את מינויו ליושב ראש רשות שדות התעופה.

תקציב הרשות

הרשות עצמאית מבחינה תקציבית, כלומר היא מממנת את עצמה מבלי להיסמך על תקציב המדינה. הכנסותיה מגיעות מאגרות שמשלמים הנוסעים ליעדים בעולם, וחברות התעופה, לצד ההכנסות משטחי המסחר בטרמינלים. אגרות אלה עלו בשנים האחרונות. כך למשל, אגרת הנוסע היוצא, שאותה משלם כל אדם שיוצא מישראל בכלי טיס, הייתה 13 דולר בשנת 2008, לעומת 26.82 דולר בשנת 2014. בסך הכל הסתכמו ההכנסות מאגרות נוסע בשנת 2014 ב–409 מיליון שקל. כ–80% מההכנסות של המסחר בנתב"ג מקורן במסחר קמעוני, הכולל את חנויות הדיוטי פרי, חניה, מסעדות, חדרי אח"מים ודוכני המרת מטבע. היתר מגיע ממסחר שאינו קמעוני, כמו חוזי תדלוק למטוסים, מזון למטוסים, חברות שירותי קרקע, פרסום ומסופי מטען.

בשנת 2014 סך כל הכנסות הרשות הסתכמו בכ–3 מיליארד שקל. סך כל ההוצאות הסתכמו בכ–2.5 מיליארד שקל, מתוכם הוצאות שכר היו כ–1.11 מיליארד שקל. בקופתה של הרשות נצברים מדי שנה עודפים בסך של כחצי מיליארד שקל. העודפים אמורים לממן את השקעות הרשות בפיתוח שדות תעופה ותשתיות בשנים הבאות. בקרן הפיתוח של הרשות הצטבר, נכון לשנת 2015, סכום של כ-5.6 מיליארד שקל.

ראו גם

• רשות התעופה האזרחית
• הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה
• גבולות מדינת ישראל

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של רשות שדות התעופה
• חוק רשות שדות התעופה, תשל"ז-1977, בספר החוקים הפתוח
• חוק רשות שדות התעופה (הוראת שעה), תש"ם-1980, בספר החוקים הפתוח
• שוקי שדה, נוהל אדמו"ר בנתב"ג // מי הרבנים שמגיעים עם הרכב עד לכבש המטוס?, באתר TheMarker‏, 26 בדצמבר 2013
• זוהר בלומנקרנץ, מי הבוס ברשות שדות התעופה // הש"ג של המדינה, באתר TheMarker‏, 10 במרץ 2014
• ישראל, רשות שדות התעופה, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

רשות שדות התעופה42806978Q2665865