פורטל:ספרות

ספרות היא שם כולל ליצירות אומנותיות המובעות באמצעות מילים כתובות והכוללות בתוכן עלילה סיפורית. שלא כמו המוזיקה או הציור, אומנויות שבהן היצירה מובעת באמצעות צליל או צבע. ביצירה ספרותית ישנן דמויות ספרותיות שהן פרי המצאתו של הסופר, כמו באגדה או במשל, או שהן מציאותיות וקיימות, כמו בביוגרפיה או ביומן.

את היצירות הספרותיות מחלקים לז'אנרים (סוגות), על פי מאפייניהן, או על פי ההתאמה שלהן לקבוצה מסוימת. לדוגמה, ספרות ילדים או ספרות בלשית. ישנם ז'אנרים ספרותיים שאינם ספרותיים במלואם, כלומר, המלל הכתוב שבהם הוא לא העיקר. המלל המרכיב מחזאות למשל, נחשב, בפני עצמו, ליצירה ספרותית. אולם, המחזה כולו, כאשר הוא כולל את המשחק, נחשב לתיאטרלי.

לערך המלא

עריכהמאמר נבחר

חריזה היא טכניקה שירית המבוססת על חזרה של צליל דומה בסופי מילים, בדרך כלל בסיומו של הטור השירי. סדרת הצלילים החוזרת בשתי המלים מכונה בשם חֶרֶז.

בשפות שונות, ואף בתקופות שונות באותה שפה, נהוגים כללים שונים כדי לקבוע מהו חרוז הראוי לשימוש בשירה. כללים אלו עוסקים בדרך כלל במספר ההגיינים (פונמות) המשתתפים בחֶרֶז, בטבעם (עיצורים או תנועות), ולעיתים אף בהטעמה של הגיינים אלו.

חריזה שימשה במשך מאות בשנים בשירה, בדרך כלל בשילוב עם משקל קבוע. הדוגמאות הראשונות לחריזה נמצאות דווקא בשירה הסינית הקדומה, והטכניקה הופיעה במקביל בשפות הקלאסיות האירופיות (יוונית ולטינית). אחד מתפקידיה המקוריים של החריזה היה להקל על זכירה בעל-פה של טקסטים שיריים, שנועדו לצורכי פולחן ולמטרות אחרות, אך כבר מראשיתה היה לחריזה גם תפקיד אסתטי. תפקיד נוסף של החריזה הוא הסחת דעת הקורא מתוכן השיר. בשירה המודרנית, שהתנערה מחובת הכתיבה בחרוז ובמשקל, משמשת לעיתים חריזה בלתי-סדורה או יוצאת דופן למטרות שונות (על מנת למשוך תשומת לב לשורה מסוימת, לחדוד אלמנטים מוזיקליים בשיר, וכן הלאה).

לערך המלא

מומלצים נוספים

עריכהערכים מומלצים

ספרות עברית וישראלית: מעשה העז - נפתלי הרץ וייזל - שמואל יוסף עגנון - בלבב ימים

שירה ומחזות: אברהם גולדפדן - וסילה אלכסנדרי - קינת ניפור - שירי מכות מצרים

אחר: ספרייה - תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס

פרוזה: ג'יין אוסטן - ד"ר סוס - הרפתקאות אליס בארץ הפלאות - תומאס מאן

עריכהציטוט נבחר

לאוסף הציטוטים המלא

עריכההידעת?

בערוב ימיו כסופר החליט הסופר הצרפתי רומן גארי לכתוב תחת שם העט אמיל אז'אר תוך הסתרת זהותו האמיתית. לטענתו, הוא עשה זאת על מנת לזכות מחדש בביקורת אובייקטיבית מצד מבקרי הספרות. ספרו השני תחת שם זה, "כל החיים לפניו", זכה להצלחה גדולה ופרסם בכל העולם את "אז'אר", אשר כונה "הכוכב החדש בשמי הספרות הצרפתית". הסקרנות בדבר זהותו של אז'אר הלכה וגברה, וכדי להתמודד עִמה ביקש גארי מאחיינו להופיע בדמותו של אז'אר ברבים, ואף להתראיין בתור אז'אר. טענותיו של גארי הוכיחו את עצמן כשהמבקרים החלו להשוות בין כתיבתו של גארי, שכבר אבד עליה הכלח לכאורה, לבין כתיבתו החדשנית והמקורית של אז'אר.


השפה העברית	בלשנות	הספרייה הלאומית	אמנות

פורטל:ספרות

תפריט ניווט

חיפוש