פורטל:ספרות

ספרות היא שם כולל ליצירות אומנותיות המובעות באמצעות מילים כתובות והכוללות בתוכן עלילה סיפורית. שלא כמו המוזיקה או הציור, אומנויות שבהן היצירה מובעת באמצעות צליל או צבע. ביצירה ספרותית ישנן דמויות ספרותיות שהן פרי המצאתו של הסופר, כמו באגדה או במשל, או שהן מציאותיות וקיימות, כמו בביוגרפיה או ביומן.

את היצירות הספרותיות מחלקים לז'אנרים (סוגות), על פי מאפייניהן, או על פי ההתאמה שלהן לקבוצה מסוימת. לדוגמה, ספרות ילדים או ספרות בלשית. ישנם ז'אנרים ספרותיים שאינם ספרותיים במלואם, כלומר, המלל הכתוב שבהם הוא לא העיקר. המלל המרכיב מחזאות למשל, נחשב, בפני עצמו, ליצירה ספרותית. אולם, המחזה כולו, כאשר הוא כולל את המשחק, נחשב לתיאטרלי.

לערך המלא

עריכהמאמר נבחר

הכנענים היא תנועה אידאולוגית-תרבותית, אשר ניסתה ליצור קו ישיר בין העמים שחיו בארץ ישראל באלף השני לפני הספירה, ובין העם העברי בארץ ישראל במאה העשרים, תוך ניסיון ליצור תרבות חדשה-ישנה, ולהתנתק מהמסורת היהודית. התנועה הגיעה לשיאה בארץ ישראל בשנות הארבעים של המאה ה-20, והשפיעה על המחשבה הפוליטית, האמנות, הספרות וחיי הרוח בארץ ישראל ובמדינת ישראל. השם "כנענים" ניתן לקבוצה, מתוך אירוניה מסוימת, על ידי אברהם שלונסקי, ושמה המקורי היה "הוועד לגיבוש הנוער העברי".

השפעת הכנענים מבחינה פוליטית הייתה מוגבלת, אך השפעתם על חיי התרבות וההגות הייתה רבה. עם היוצרים שלקחו חלק בזרם זה נימנים המשורר יונתן רטוש, הפסל יצחק דנציגר, שפסלו "נמרוד" הפך לסמל ויזואלי של הרעיון הכנעני, הסופר בנימין תמוז, הסופר והפובליציסט עמוס קינן, העיתונאי אורי אבנרי, הסופר והמתרגם אהרן אמיר, הוגה הדעות והבלשן עוזי אורנן ועוד רבים.

לערך המלא

מומלצים נוספים

עריכהערכים מומלצים

ספרות עברית וישראלית: מעשה העז - נפתלי הרץ וייזל - שמואל יוסף עגנון - בלבב ימים

שירה ומחזות: אברהם גולדפדן - וסילה אלכסנדרי - קינת ניפור - שירי מכות מצרים

אחר: ספרייה - תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס

פרוזה: ג'יין אוסטן - ד"ר סוס - הרפתקאות אליס בארץ הפלאות - תומאס מאן

עריכהציטוט נבחר

וְרַק אֲנִי עוֹלֶה לַמִּלחָמָה –
לִקרָב כָּפוּל שֶׁל רַחֲמִים וָדֶרֶך,
אֲשֶׁר יַגִּיד זִמרִי בְלֹא מִרמָה.

— מתוך "התופת" ב"הקומדיה האלוקית" מאת דנטה אליגיירי (תרגום: זאב ז'בוטינסקי)

לאוסף הציטוטים המלא

עריכההידעת?

פרס נובל לספרות אינו מוענק לסופרים לאחר מותם. האקדמיה השוודית, הגוף המעניק את פרסי נובל לספרות, חרגה ממנהגה ב-1931 עת העניקה את הפרס לאחר המוות למשורר השוודי אריק אקסל קרלפלט, שהיה בעצמו חבר ועדת פרס נובל ובמשך שנים רבות שימש מזכיר האקדמיה השוודית.