פורטל:ספרות

ספרות היא שם כולל ליצירות אומנותיות המובעות באמצעות מילים כתובות והכוללות בתוכן עלילה סיפורית. שלא כמו המוזיקה או הציור, אומנויות שבהן היצירה מובעת באמצעות צליל או צבע. ביצירה ספרותית ישנן דמויות ספרותיות שהן פרי המצאתו של הסופר, כמו באגדה או במשל, או שהן מציאותיות וקיימות, כמו בביוגרפיה או ביומן.

את היצירות הספרותיות מחלקים לז'אנרים (סוגות), על פי מאפייניהן, או על פי ההתאמה שלהן לקבוצה מסוימת. לדוגמה, ספרות ילדים או ספרות בלשית. ישנם ז'אנרים ספרותיים שאינם ספרותיים במלואם, כלומר, המלל הכתוב שבהם הוא לא העיקר. המלל המרכיב מחזאות למשל, נחשב, בפני עצמו, ליצירה ספרותית. אולם, המחזה כולו, כאשר הוא כולל את המשחק, נחשב לתיאטרלי.

לערך המלא

עריכהמאמר נבחר

וָסִילֶה אָלֶכְסַנְדְרִי (21 ביולי 1821 - 22 באוגוסט 1890) היה משורר, מחזאי, סופר, מהפכן, מדינאי ודיפלומט רומני, מגדולי המשוררים בשפה הרומנית בכל הזמנים. אלכסנדרי היה אחד החברים המייסדים של האקדמיה הרומנית וממייסדי התיאטרון הרומני. הוא נחשב לאחד ממניחי היסוד של הפרוזה הספרותית הרומנית, יצר סוגות בשירה הרומנית, אסף ופרסם יצירות פולקלור רומניות. היה מעורב במהלכים לאיחוד הנסיכויות הרומניות ובפעילות להשתחררותן מהעול העות'מאני, והיה מועמד להיות שליט נסיכות מולדובה, אך ויתר על הסיכוי לכך, כדי לאפשר את איחוד הנסיכויות. איש רב פעלים בספרות ובמדינאות.

יש מקורות לכך שסבו מצד אביו היה יהודי שהתנצר, אך אלכסנדרי עצמו היה עוין ליהדות רומניה ופעל נגד האמנציפציה ליהודים ברומניה.

לערך המלא

מומלצים נוספים

עריכהערכים מומלצים

ספרות עברית וישראלית: מעשה העז - נפתלי הרץ וייזל - שמואל יוסף עגנון - בלבב ימים

שירה ומחזות: אברהם גולדפדן - וסילה אלכסנדרי - קינת ניפור - שירי מכות מצרים

אחר: ספרייה - תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס

פרוזה: ג'יין אוסטן - ד"ר סוס - הרפתקאות אליס בארץ הפלאות - תומאס מאן

עריכהציטוט נבחר

חשבת: גפרור מוצק, דק גזרה, בעל ראש אדמדם, בשריטת נפץ תתחכך בחיים, בתאווה גדולה תוצת, תתלקח, תפיק אש להבה; והנה הוציאו אותך מן הקופסה, גלגלו סביב קצך ההפוך פיסת צמר-גפן, תחבו לאוזן, סובבו קצת ושלפו אותך מרוח בקרטוב זוהמה כתמתם-צהבהב, והופ, לפח!

— "הגפרור", מתוך "האם טוב להיות רנדי מק'דוגל?", מאת חנוך לוין‏

לאוסף הציטוטים המלא

עריכההידעת?

הירחון "המעורר", שערך יוסף חיים ברנר בתחילת המאה העשרים בלונדון, יצא לאור במשך פחות משנתיים – בשנים 1907-1906 – אך השתתפו בו כמעט כל היוצרים בעברית של ראשית המאה. שמו של הירחון הפך עם השנים למעין סיסמה לקבוצות ספרותיות שונות, הדוגלות בהתחדשות רוחנית מתוך מציאות משברית קשה.


השפה העברית	בלשנות	הספרייה הלאומית	אמנות

פורטל:ספרות

תפריט ניווט

חיפוש