לדלג לתוכן

נאום הקו האדום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
נאום הקו האדום
תאריך 27 בספטמבר 2012
נואם בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל
חשיבות ההתנגדות לתוכנית הגרעין האיראנית
מקום העצרת הכללית של האומות המאוחדות
בנין האומות המאוחדות בניו יורק
תמליל תמליל הנאום בעברית
סרט הנאום המלא באנגלית

נאום הקו האדום[1][2] (או נאום הפצצה[3]), שנשא בנימין נתניהו ב-27 בספטמבר 2012 בעצרת הכללית ה-67 של האו"ם[4], התמקד באיום הגרעין האיראני ובסכנה העולמית שמציב המשטר האיראני. נתניהו השתמש ברטוריקה של "קו אדום" כדי להדגיש נקודת התרעה אחרונה בפני האיום, במטרה להשפיע על הממשל האמריקאי והקהילה הבינלאומית לאמץ עמדה אסרטיבית יותר, וכן להציג את עמדת ישראל בנוגע לתוכנית הגרעין של איראן[5].

הנאום זכה לכיסוי תקשורתי נרחב ונחשב לאחד מנאומיו היותר מוכרים של נתניהו באו"ם[1]. זכור בפרט במתודה של השימוש באיור קריקטורי של פצצה עם פתיל, עליו סימן נתניהו "קו אדום" באמצעות טוש אדום, כדי להדגים את הסף המתקרב שבו יש לעצור את האיום האיראני. הנאום זכה לחשיפה גדולה מאד ברשתות החברתיות ובעקבותיה הופיעו ממים רבים בהן[6], כך למשל ברשת הטוויטר הגיע הנאום ל-4.5 מיליון אזכורים תוך שלושה שבועות[7]. הנאום הגיע לכותרות ראשיות בעולם ולצידן הופיעו ביקורות שלעגו לנאום התיאטרלי, ואחרות שהביעו הערכה על הרטוריקה[8].

היה זה נאומו הרביעי של נתניהו כראש ממשלת ישראל[9] מעל בימת עצרת האו"ם והמפורסם מביניהם ברבע הראשון של המאה ה-21.

רקע

ערך מורחב – ההתנגדות לתוכנית הגרעין האיראנית

ב-2012 התקדמה תוכנית הגרעין האיראנית למרות סנקציות בינלאומיות. דוחות של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (IAEA), ציינו שכבר מתבצעת העשרת אורניום לרמות גבוהות.

נתניהו, שכיהן כראש ממשלה מאז 2009, ראה באיראן איום קיומי על ישראל ועל המזרח התיכון והפעיל לחץ על המערב, בעיקר על ארצות הברית בראשות ברק אובמה, להציב "קווים אדומים" ולשקול פעולה צבאית. נתניהו החל להתריע מפני איראן כבר בשלהי שנות ה-90 של המאה ה-20 עוד בתקופת כהונתו הראשונה כראש ממשלה.

בשלהי 2011 התעוררה מחלוקת גדולה בקרב הממסד הפוליטי-ביטחוני סביב האפשרות של תקיפה צבאית ישראלית נגד הגרעין האיראני. נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק, הדגישו את נחיצות האופציה הצבאית, לעומתם היו בכירים לשעבר בממסד הביטחוני ואחרים, שהתריעו נגד פעולה צבאית חד-צדדית מצד ישראל. במקביל החל קמפיין מטעם כמה מגורמי התקשורת הגדולים בישראל נגד הגישה של אופציה צבאית נגד מתקני הגרעין באיראן. ברק תקף את "מסע ההפחדה" וטען כי תרחישי האבדות מופרזים[10]. כך שסוגיית תקיפת הגרעין האיראני עמדה בלב השיח הציבורי בשנת 2012[11].

נאומו של נתניהו באו"ם התקיים גם על רקע הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2012 שהתקיימו בנובמבר 2012 בהן התמודד ברק אובמה מול מיט רומני, ויש הטוענים שנתניהו ביקש להשפיע על המדיניות האמריקאית בתזמון זה, ובפרט לאור עמדתו של ממשל אובמה הנוכחי שפעל להסרת הסנקציות על איראן[12][13][14].

יום לפני נאומו של נתניהו נאם נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד בנאומו תקף את ישראל. המשלחת הישראלית החרימה את נאומו ולאחריו פרסם נתניהו איגרת בה גינה את נאום נשיא איראן[15]. בנוסף לאור נאומיו בעבר של אחמדינז'אד באו"ם בו ניצל את בימת העצרת להכחשת שואה, חזר נתניהו בנאומו למחרת ותקף את שליטי איראן גם על כך. את שהותו של אחמדינז'אד בניו-יורק ונאומו ליוו הפגנות נגד המשטר האיראני ונגד אחמדינז'אד בפרט. קואליציה של ארגונים איראנים-אמריקנים ארגנה את המחאה נגד אחמדינז'אד, והיא נחשבה לאחת מההפגנות הגדולות נגד המנהיג האיראני בשנים האחרונות. בין הדוברים בעצרת המחאה, נמנו פוליטיקאים אמריקנים ושני שגרירים לשעבר של ארצות הברית לאו"ם. גם רודי ג'וליאני ראש עיריית ניו יורק השתתף במחאה[16].

באותו יום בו נאם נתניהו נאם קודם לכן ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בנאומו דרש בשלב הקרוב מעמד למדינה שאינה באו"ם[17] והאשים את ישראל בסירוב לשלום. גם לכך התייחס נתניהו בנאומו.

ברק אובמה נואם בעצרת הכללית, 24.09,2012

בימים שקדמו לנאום נתניהו התייחסו מזכ"ל האום באן קי-מון ונשיא ארצות הברית ברק אובמה בנאומיהם גם הם לסוגיית הגרעין. מזכ"ל האו"ם הביע חשש מהמצב ואמר: "למנהיגים יש אחריות להרגיע את הרוחות".

אובמה פרש את משנתו בנוגע לניהול המצב בדרכים דיפלומטיות[18][19].

מתוך הנאום

נתניהו פתח בדברים על העם היהודי ומדינת ישראל. בהמשך התייחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני, קרא לפתיחת משא ומתן בלי תנאים מוקדמים והאשים את הפלסטינים בסירוב לדיאלוג. לאחר מכן הזהיר מפני האיום של האסלאם המיליטנטי ועבר לנושא המרכזי, התוכנית הגרעינית של איראן.

הוא תיאר את העוולות שביצע המשטר האיראני, בבית וברחבי העולם, ואת האיום שהמשטר מהווה על מדינות רבות. הוא ציין כי איראן מפעילה רשתות טרור בעשרות מדינות, שאף ניסו לתקוף מטרות דיפלומטיות ואזרחיות. נתניהו התייחס גם להסתה מצד הנהגת איראן וקרא לדמיין את התוקפנות הזאת מצוידת בנשק גרעיני. הוא הבדיל בין ארגוני טרור חילוניים, שאותן ניתן להרתיע באמצעות מאזן אימה, לבין האסלאם הרדיקלי, שבו האיום ההדדי אינו מרתיע אלא מהווה תמריץ, ומהווה איום על הישרדות מדינת ישראל. נתניהו טען שלוח הזמנים של איראן אינו ממתין ולדבריו, המאמצים הדיפלומטיים והסנקציות לא עצרו אותה, אלא היא ניצלה אותם כדי להרוויח זמן. לכן לטענתו, הדרך היחידה למנוע השגת פצצות אטומיות היא הצבת "קו אדום" ברור לתוכנית ההעשרה. הוא ציין דוגמאות היסטוריות שלטענתו קווים אדומים שמרו על היציבות, כמו משבר הטילים בקובה ובאמנה הצפון-אטלנטית

"בשעה מאוחרת כל כך, יש רק דרך אחת של שלום למנוע מאיראן להשיג פצצות אטומיות והיא על ידי הצבת קו אדום ברור לתוכנית הנשק הגרעיני של איראן.

קווים אדומים אינם מחוללים מלחמה; קווים אדומים מונעים מלחמה[20].

הביטו באמנת נאט"ו: נאט"ו הבהירה שהתקפה על מדינה אחת בברית, כמוה כהתקפה על כולן. הקו האדום של נאט"ו הצליח לשמר את השלום באירופה במשך כמעט חמישים שנה. הנשיא קנדי מתח קו אדום בזמן משבר הטילים בקובה. גם קו אדום זה מנע מלחמה וסייע בשימור השלום במשך עשרות שנים."

נתניהו הציג איור קריקטוריסטי של פצצה גרעינית עם פתיל בוער ומשך טוש אדום כדי לסמן קו אדום. הוא חלק את התהליך למספר שלבים:

  • שלב ראשון (70%): העשרת אורניום ראשונית – איראן כבר השלימה אותו.
  • שלב שני (90%): ייצור דלק גרעיני ברמה גבוהה – איראן מתקרבת אליו.
  • שלב סופי: ייצור פצצה – יושלם תוך חודשים אם לא ייעצר.

הוא חזה כי איראן תגיע ל-90% עד אביב או קיץ 2013, והזהיר מפני מרוץ חימוש אזורי והשווה את הסכנה לאיום שואה אפשרי.

את דבריו סיים נתניהו בהדגשה:

"השאלה אינה מתי איראן תשיג את הפצצה. השאלה היא מהו השלב שבו לא נוכל יותר למנוע מאיראן להשיג את הפצצה. יש למתוח את הקו האדום על תוכנית ההעשרה של איראן."

לאחר הנאום

הנאום עורר תגובות מעורבות. העיתונות המערבית ביקרה אותו כ"תעמולה תיאטרלית". בארצות הברית אובמה הדגיש את הצורך בסנקציות על פני פעולה צבאית, בעוד מיט רומני שבח את עמדת נתניהו וביקר את ממשל אובמה[21][22]. בישראל, מחנה הימין תמך בנאום, ואילו האופוזיציה ראתה בו פגיעה בדיפלומטיה[23]. באיראן הוא ספג ביקורת חריפה, עם האשמות על ישראל והדגשת עוצמת הרפובליקה האסלאמית[22][24][25][26].

לאחר הנאום נרשמה השפעה על הכלכלה העולמית, כולל עלייה חדה במחיר הנפט[27] ושינויים בשווקים שונים[28]. בתוך כשבועיים ואחר כך בחודשים שלאחר מכן, איראן ביצעה שינויים בתוכנית הגרעין שלה, מה שהאט את כמות האורניום המועשר שלה[29][30][31][32], והאטה נוספת נרשמה כשנה לאחר הנאום[33].

במישור המדיני, הנאום חיזק את הלחץ שהוביל להסכם הגרעין עם המעצמות ב-2015, למרות התנגדותו של נתניהו. ממשל אובמה הנהיג גישה אחרת, שאיפשרה לאיראן להתקדם בתוכניתה, מה שהוביל לביקורת מצד דונלד טראמפ, שהגדיר את ההסכם כ"עסקה נוראית וחד-צדדית"[34]. ביוני 2025, במסגרת מבצע עם כלביא ומבצע פטיש חצות, פעלו ישראל וארצות הברית להשמדת מתקני הגרעין האיראני.

בנוסף, בשולי העצרת באו"ם התקיים מפגש סודי בין נתניהו לשר החוץ האמירתי עבדאללה בן זאיד, שהשפיע על הסכמי אברהם[35][36][37]. למרות דיווחים כי איראן חצתה את הקו האדום[38], נתניהו ציין באפריל 2013 כי היא טרם חצתה אותו[39][40], ובספרו כתב שהקו האדום שהציב החזיק מעמד שבע שנים[41].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 מורן אזולאי ואליאור לוי, אחרי הקו האדום, השתיקה והדוגרי: נתניהו חוזר לאו"ם, באתר ynet, 27 בספטמבר 2018
  2. ↑ בנימין נתניהו, ביבי: סיפור חיי, עמ 438, הוצאת סלע מאיר, 2022.
  3. ↑ שבי גטניו, הכל דיבורים, באתר העין השביעית, 27 בספטמבר 2024
  4. ↑ At UN General Debate, Israeli leader calls for ‘red line’ for action on Iran’s nuclear plans, 27 בספטמבר 2012 באתר האו"ם.
  5. ↑ רפאל לב ארי, המנהיגים בנתיבים דמוקרטיים: הצעה לשינוי שיטת הממשל בישראל, עמ' 301, רעיונות הוצאה לאור, 2014.
  6. ↑ אייל להמן, העולם הופתע מהנאום: "נתניהו ופצצת הלוני טונס", באתר ynet, 28 בספטמבר 2012
  7. ↑ Kristine Bergstrom, Tweeting the Bomb: Netanyahu and the New Public Diplomacy, 10 ביולי 2013 באתר carnegieendowment.
  8. ↑ 'Bibi's Bomb': Netanyahu uses a picture to make his point - Los Angeles Times, Los Angeles Times, ‏28 בספטמבר 2012
  9. ↑ נתניהו נאם על בימה זו במסגרת תפקידו כשגריר ישראל באו"ם.
  10. ↑ בראיון לרשת ב' אמר:"מלחמה זה לא פיקניק, אך בשום תרחיש אין לא 50 אלף ולא 5,000 וגם לא 500 הרוגים".
  11. ↑ ציפי ישראלי, מדד הביטחון הלאומי: מגמות בדעת הקהל בישראל, עמ' 105, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 2020.
  12. ↑ יצחק בן חורין, ניו-יורק, הקו האדום של נתניהו: לעצור את איראן עד הקיץ, באתר ynet, 27 בספטמבר 2012
  13. ↑ Rick Gladstone, David E. Sanger, Iran Close to Making a Bomb, Netanyahu Says, The New York Times, ‏27 בספטמבר 2012
  14. ↑ עם זאת לדברי נתניהו בספרו "ביבי סיפור חיי" עמ' 438, נאומו באו"ם העביר לאובמה מסר לפיו עדיין יש חלון זמן לדיפלומטיה כך שבכל הנוגע לבחירות הקרובות לנשיאות לא תהיה תקיפהישראלית באיראן. בנוסף לדברי נתניהו העריך אובמה את העובדה שנתניהו לא נפגש עם רומני במהלך שהותו בארצות הברית.
  15. ↑ ברק רביד, נתניהו עונה לנאום אחמדיג'אד: בערב כיפור הצורר האיראני קורא להשמדתנו, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2012
  16. ↑ AP, צפו: דיפלומט איראני מוקף מפגינים מחוץ לאו"ם, באתר ynet, 27 בספטמבר 2012
  17. ↑ Israel's Netanyahu urges 'red line' over nuclear Iran, 27 בספטמבר 2012 באתר ה-BBC.
  18. ↑ יצחק בן-חורין, וושינגטון, אובמה בלי קו אדום: לא נקבל איראן גרעינית, באתר ynet, 25 בספטמבר 2012
  19. ↑ מורן אזולאי ואליאור לוי, מכין את התשובה לאובמה: נתניהו חוזר לאו"ם, באתר ynet, 27 בספטמבר 2012
  20. ↑ משפט זה הוא מסוג תקבולת ניגודית מאפיין רטורי חוזר בנאומיו של נתניהו, קוה שפרן, סודות נתניהו, כנרת זמורה ביתן, 2020, עמ' 171 – 173
  21. ↑ Statement by Mitt Romney on Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu's Speech at the United Nations, 27 בספטמבר 2012, באתר The American Presidency Project.
  22. ^ 22.0 22.1 Jeffrey Heller, Netanyahu draws "red line" on Iran's nuclear program, Reuters, ‏28 בספטמבר 2012
  23. ↑ שבי גטניו, נאומי נתניהו באו"ם (1998–2025): מפלסטין ועד פלסטין, באתר העין השביעית, 26 בספטמבר 2025
  24. ↑ Guardian staff reporter, Mahmoud Ahmadinejad mocks Netanyahu's bomb drawing - video, The Guardian, ‏3 באוקטובר 2012
  25. ↑ דודי כהן, ynet, בכיר איראני: כולם בעולם צוחקים על נאום נתניהו באו"ם, באתר כלכליסט, 30 בספטמבר 2012
  26. ↑ אתר חדשות ערוץ 2, ‏שר ההגנה האיראני: "ישראל חצתה מזמן את הקו האדום", באתר גלובס, 29 בספטמבר 2012
  27. ↑ נאום נתניהו באו"ם דחף את הנפט לזינוק החד זה 8 שבועות, באתר TheMarker‏, 27 בספטמבר 2012
  28. ↑ Jeffrey Heller, Netanyahu draws "red line" on Iran's nuclear program, Reuters, ‏28 בספטמבר 2012
  29. ↑ אתר למנויים בלבד Amos Harel, Iran Slowed Progress on Nuclear Weapons Program by Eight Months, Haaretz , October 9, 2012
  30. ↑ יוני הרש, ‏ה"וושינגטון פוסט": "תודה לנתניהו על הקו האדום", באתר ישראל היום, 10 באפריל 2013
  31. ↑ December 2013 Monthly Forecast, 27 בנובמבר 2013, באתר Security Council Report.
  32. ↑ נתניהו: איראן עוד לא הגיעה לקו האדום שלי, אבל היא מתקרבת, באתר ynet, 20 במרץ 2013
  33. ↑ IAEA Report Shows Iran Halting Expansion of Nuclear Program — Slowdown Began Before Rouhani Elected, 15 בנובמבר 2013
  34. ↑ Remarks by President Trump on the Joint Comprehensive Plan of Action, 08 במאי 2018.
  35. ↑ עוזי רבי, איחוד האמירויות הערביות: סיפורה הייחודי של פדרציה ערבית, עמ' 192, רסלינג, תל אביב, 2025.
  36. ↑ ברק רביד, השלום של טראמפ: הסכמי אברהם והמהפך במזרח התיכון, עמ' 132, משכל (ידעות ספרים), 2022.
  37. ↑ אתר למנויים בלבד Barak Ravid, Exclusive: Netanyahu Secretly Met With UAE Foreign Minister in 2012 in New York, Haaretz , July 25, 2017
  38. ↑ אלכס פישמן, הקו האדום נחצה, 24 באפריל 2013, ידיעות אחרונות.
  39. ↑ עמרי נחמיאס‏, נתניהו: "איראן לא חצתה את הקו האדום שהגדרתי באו"ם", באתר וואלה‏, 29 באפריל 2013
  40. ↑ צביקה ברוט, עדי גולד, הקרב על הקו, 30 באפריל 2013, ידיעות אחרונות.
  41. ↑ בנימין נתניהו, ביבי: סיפור חיי, עמ 437, הוצאת סלע מאיר, 2022.
בנימין נתניהו
אירועים במהלך כהונותיו
כראש ממשלת ישראל
הממשלה ה-27 מהומות מנהרת הכותל (1996) • הסכם חברון (1997) • ניסיון ההתנקשות בח'אלד משעל (1997) • הסכם ואי (1998)
הממשלה ה-32 הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון (2009) • המשט לעזה (2010) • השרפה בכרמל (2010) • המחאה החברתית (2011) • עסקת שליט (2011) • נאום הקו האדום • מבצע עמוד ענן (2012) • הסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה (2011–2020)
הממשלה ה-33 רצח שלושת הנערים (2014) • מבצע צוק איתן (2014) • הנאום בפני הקונגרס האמריקני (2015) • הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית (2015)
הממשלה ה-34 גל הטרור הפלסטיני (2015) • גל השרפות (2016) • הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל (2017) • הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן (2019) • המשבר הפוליטי (2019–2020) • התפרצות נגיף הקורונה בישראל (2020)
הממשלה ה-35 המשבר הפוליטי (2020–2021) • מגפת הקורונה בישראל (2020–2021) • הסכמי אברהם (2020) • אסון הר מירון (2021) • המהומות בישראל (2021) • מבצע שומר החומות (2021)
הממשלה ה-37 הרפורמה המשפטית בישראל (ערכים נוספים) (2023) • מבצע מגן וחץ (2023) • טבח שבעה באוקטובר (2023) ומלחמת חרבות ברזל (2023–הווה) • התפוצצות זימוניות חזבאללה • מבצע עם כלביא (2025) • מבצע שאגת הארי (2026)
משפחתו נתן מיליקובסקי (סבא) • בנציון נתניהו (אבא) • עדו נתניהו (אח) • יוני נתניהו (אח) • נועה נתניהו רוט (בת) • אבנר נתניהו (בן) • יאיר נתניהו (בן) • שמואל בן ארצי (חותן)
בנות זוג מיקי הרן (1972–1978) • פלור קייטס (1981–1989) • שרה נתניהו (1991–הווה)
ספריו הטרור: כיצד יוכל המערב לנצח (1987) • מקום תחת השמש (1995) • מלחמה בטרור (1996) • ביבי: סיפור חיי (2022)
ספרים אודותיו נתניהו: הדרך אל הכוח (1997) • נתניהו: ביוגרפיה (2018) • מר הפקרה (2024)
חשדות ואישומים פליליים פרשת בר-און חברון (1997) • פרשת עמדי (1999) • פרשת ביביטורס • תיק 1000 • תיק 2000 • פרשת הצוללות • פרשת המניות של נתניהו • תיק 4000 • המחאה נגד בנימין נתניהו • משפט נתניהו (2020) • פרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון בילד (2024)
שונות פרשת הקלטת הלוהטת (1993) • מסמך שטאובר (1995) • נאום בר-אילן (2009) • נאום הכפכפים (2025) • מכון יונתן לחקר הטרור • המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי • לא יהיה כלום, כי אין כלום • ניצחון מוחלט • רק לא ביבי • ביביסטים • קאיה (כלבה) • The Bibi Files • פגיעת הכטב"ם בבית משפחת נתניהו בקיסריה
מאבק בתוכנית הגרעין של איראן
אתרים ומתקנים גרעיניים המתקן הגרעיני בנתנז • מתקן פורדו להעשרה גרעינית • המתקן הגרעיני באספהאן • פרצ'ין • כור המחקר בטהראן • IR-40 • מתקן קאראג' • נמל התעופה הבין-לאומי תבריז-שהיד מדני • בסיס חיל האוויר האיראני בהמדאן
הסכמים האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני • הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית • הסכם הביניים בז'נבה על תוכנית הגרעין האיראנית • הסכמות לוזאן על תוכנית הגרעין האיראנית • פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין עם איראן • יחסי איראן – האיחוד האירופי • החלטה 1696 של מועצת הביטחון של האו"ם
ארגונים חשובים הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית P5+1 • INSTEX • האיחוד נגד איראן הגרעינית
מבצעים, חבלות ותקיפות מבצע מרלין • מבצע משחקים אולימפיים • סטקסנט • חשיפת תוכנית הנשק הגרעיני של איראן • הפיצוצים באיראן (2020) • החבלה במפעל הצנטריפוגות בנתנז (2021) • מבצע עם כלביא (המתקפה האמריקאית)
התנגשויות וחיסולים התנקשויות במדעני גרעין איראנים • ההתנקשות במוחסן פח'רי-זאדה
טכנולוגיה ואסטרטגיה אורניום מועשר • צנטריפוגה • פצצת ביקוע גרעיני • דוקטרינת בגין • דוקו (נוזקה) • להבה (נוזקה) • שיהאב • Breakout time • טכנולוגיה דו-שימושית
אישים בפרויקט הגרעין מוחסן פח'רי-זאדה • עלי אכבר סאלחי • מוחמד אסלאמי • סעיד ג'לילי • גולאם רזא אגאזאדה • מוחמד מהדי טהראנצ'י • פריידון עבאסי-דוואני • מוחמד כרמי • מוחמד פאכפור
תגובות מדיניות ופוליטיות ההתנגדות לתוכנית הגרעין האיראנית • התנגדות לפעולה צבאית נגד איראן • תמיכה בפעולה צבאית נגד איראן (אנ') • האיחוד נגד איראן הגרעינית • עיצומים נגד איראן • נאום בנימין נתניהו בפני הקונגרס של ארצות הברית (2015)
גופים ומסגרות הארגון לאנרגיה אטומית של איראן • פרויקט אמאד • SPND • משמרות המהפכה האסלאמית

נאום הקו האדום42786634Q136912491

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=נאום_הקו_האדום&oldid=3640831"