רכבת קלה
רכבת קלה היא סוג של רכבת המיועדת להסעת נוסעים בערים וסביבותיהן. המונח רכבת קלה נמצא בשימוש החל בשנות ה-70 של המאה ה-20 ומתייחס בדרך כלל לרכבות המופעלות בחשמל ובתוכן החשמלית. המינוח "קל" אינו בא לציין בהכרח כי הקרון קל מקרון רכבת רגילה, אלא להתייחס לעומס השימוש המיועד הקטן בהשוואה לרכבת הרגילה. בהגדרה רחבה יותר עשוי המונח להתייחס לכל מערכת רכבות עירונית שפעלה במאה ה-19 וה-20, גם אם הייתה מבוססת על מנועי קיטור או דיזל.
הגדרה
מקור המונח רכבת קלה הוא בהגדרה משנות ה-70 של רשות רכבות אמריקאית בשם UMTA, שנטבעה בעיקר כדי לגשר על הבדלי המשמעויות במונחים המקובלים בקרב אמריקאים, בריטים וקנדים בשפה האנגלית. מרבית סוגי הרכבות, ובהם רכבות מהירות, נוסעים, משא ורכבות תחתית נחשבות כרכבות כבדות. מסילותיהן מתוכננות לעמוד בעומסים גבוהים הנובעים מתנועה במהירות גבוהה תוך נשיאת מטען כבד. לעומתן, מסילות רכבת קלה אינן נדרשות לעמוד בעומסים כאלו ולכן מאפשרות שיפועים גדולים ופניות חדות. מאפיינים אלו מתאימים להסעת נוסעים בסביבה עירונית ובמיוחד כשהמסילה מתמרנת בתוך רחובות עיר צפופה. בדרך כלל רכבות קלות מספקות שירות בתדירות גבוהה, אך מספר הנוסעים בכל רכבת קטן בהשוואה לרכבת רגילה.
קיימים שני סוגים עיקריים של מערכות רכבת קלה:
- רכבת קלה הנוסעת ברחובות העיר על גבי מסילות אך חולקת את הדרך עם תנועת כלי הרכב האחרים. העצירות ברכבת כזו תכופות.
- מערכת מודרנית יותר, היא של רכבת קלה הנוסעת בתחום נפרד משאר התנועה שעל הכביש. כמות העצירות במערכת רכבת כזו תדירה פחות ויש תחנות עם פלטפורמות מוגבהות שמהן עולים אל הרכבת ויורדים ממנה.
רוב מערכות הרכבת הקלה בעולם נבנו כשילוב בין שני הסוגים. רכבות קלות מופעלות ברוב המקרים על ידי חשמל המועבר אליהן דרך קווי חשמל עיליים או חיבור דרך קו חשמל העובר בתחום המסילה. במקרה האחרון נהוגים, על פי רוב, אמצעי הגנה שמונעים מהציבור לגעת בקו החשמל. במקרים מסוימים, כתוצאה ממחסור בכספים בשלב ההקמה, הרכבת פועלת על ידי מנועי דיזל.
יתרונות
הקמת קווי רכבת קלה היא לרוב זולה יותר לבנייה מאשר רכבת תחתית, משום שאין צורך בבניית מנהרות, כמו ברכבת תחתית. בנוסף, היכולת של הרכבת הקלה להתמודד עם שיפועים ופניות חדות מאפשרת הקמה מהירה ונוחה.
רכבות קלות מועדפות בערים רבות ככלי המרכזי בתחבורה הציבורית, וזאת בשל הסיבות הבאות:
- רכבת קלה יכולה לשנע מספר גדול יותר של אנשים ביחס לכל אוטובוס.
- הרכבת הקלה היא כלי תחבורה שקט באופן משמעותי ביחס לאוטובוסים, שכן היא כמעט תמיד מונעת באמצעות חשמל, בעוד אוטובוסים בדרך כלל מונעים באמצעות מנוע בעירה פנימית.
- רכבת קלה משתלבת במדרחוב ציבורי, ולכן נוחה יותר להולכי רגל ומסכנת אותם פחות.
חסרונות
בניית רכבת קלה עילית (מעל פני הקרקע) צורכת שטח יקר, בפרט אם מדובר במרכזי ערים. מסילות הרכבת הקלה נבנות במקום נתיבי כביש (אם כי ישנם מקומות רבים בהם רכבות קלות חולקות אותו כביש עם אוטובוסים ומכוניות). בניית הרכבת הקלה על פני הקרקע איטית יחסית וגורמת לזיהום סביבתי רב, לאבק, לרעש ולמפגעים נוספים של אתר בנייה. הפרעות אלו משמעותיות במיוחד בבניית רכבת קלה כיוון שמדובר באתר בנייה שנמתח לאורך כל העיר או רצף הערים. עלות בניית קו רכבת היא גבוהה יחסית - עלות כל קילומטר מסילת רכבת עילית הוא בין 25 ל-35 מיליון דולרים.[1]
רכבת קלה (עילית) נוסעת בקצב איטי יחסית הדומה לשל אוטובוס בנתיב תחבורה ציבורית, כיוון שהיא עוברת באותו מסלול ועם אותו מספר תחנות כשל אוטובוס, וזאת לעומת רכבת תחתית שנוסעת מהר מאוד מתחת לקרקע כיוון שאין רמזורים ויש מיעוט של תחנות. רכבת עילית עוצרת כמו המכוניות הרגילות בכל הרמזורים, או לחלופין מערכת הרמזורים מתוכנתת למתן אור ירוק בכל פעם שהרכבת מתקרבת לצומת. הדבר גורם לכך שכל הרמזורים בכל שאר הצמתים יהיו ארוכים יותר ותנועת כלל המכוניות תפגע. לרכבת מרחק עצירה גדול יחסית לאוטובוס, דבר שעלול להיות קריטי במקרה של תאונה.
רכבת קלה בישראל
הרעיון להפעיל רכבת קלה בארץ ישראל עלה על הפרק כבר בתחילת המאה ה-20. בעיתון הצבי פורסם בספטמבר 1909: "ממקור נאמן נמסר לנו כי המשא ומתן בין הממשלה והחברות האנגליות לכונן בירושלים עגלות חשמליות, הולך ונגמר, ובאלו הימים יקובל הרישיון." בסופו של דבר נדחה הרעיון. עם זאת, הצבא הבריטי בנה והפעיל לצרכיו רכבת קלה במלחמת העולם הראשונה באזור ירושלים. זו פורקה כשהצורך הצבאי חלף. במהלך המאה ה-20 עלו הצעות נוספות להקמת מערכות הסעה המונית בישראל, בעיקר בתל אביב-יפו, אך לאו דווקא תוך שימוש ברכבת קלה. התוכניות הבאות הגיעו לידי ביצוע או תכנון מעשי החל בעשור הראשון של המאה ה-21:
- הרכבת הקלה בירושלים - כחלק מתוכנית האב לתחבורה של עיריית ירושלים הכוללת גם תוכנית נרחבת יותר לחיבור כמה מהיישובים סביב ירושלים אל העיר בקווי רכבת קלה. החל מאוגוסט 2011 פועל קו רכבת קלה אחד - הקו האדום. קרונות הקו האדום סופקו על ידי חברת "אלסטום" הצרפתית. בחלק ממסלולי הקווים האחרים שמתוכננים הוסדרו בינתיים נתיב תחבורה ציבורית של אוטובוסים רבי קיבולת עד לביצוע קווי הרכבת הקלה, בעתיד ייווספו הקו הירוק והקו הכחול כקוים מרכזיים ועוד מספר קווים משניים.
- הרכבת הקלה בתל אביב - מערך של שלושה קווי רכבת קלה במטרופולין תל אביב, הקו האדום הוא קו הרכבת הראשון שנחנך באוגוסט 2023. חברת "CRRC" הסינית נבחרה לייצר את הקרונות של הקו האדום, הקווים הנוספים שיפעלו במערך יהיו הקו הסגול והקו הירוק.
- הרכבת הקלה חיפה–נצרת - התוכנית כוללת מסילת רכבת קלה שתחבר את ערי הר נצרת לחיפה ותכלול תחנות בנצרת, נוף הגליל, שפרעם, מחלף המוביל, קריית אתא, קריית ביאליק, ביר אל-מכסור, ריינה, משהד ותסיים במרכזית המפרץ.
- הרכבת הקלה בבאר שבע - ל פי התכנון צפוי לקום בשלב ראשון קו רכבת קלה אחד. הקו באורך של כ-25 קילומטרים יחבר בין קריית המודיעין המוקמת בליקית לבאר שבע. על פי התכנון הקו יעבור בבאר שבע במסלול סיבובי ויחלוף בין השאר בתחנות הרכבת באר שבע מרכז ובאר שבע האוניברסיטה, בבית חולים סורוקה, ובעירייה, ומלבד בסיס המודיעין בליקית יחלוף בסמוך ליישובים עומר, לקיה, מיתר ויסתיים במעבר מיתר ועלות ההקמה תהיה בין 3 ל-5 מיליארד שקלים. הרכבת עתידה להתחיל לפעול בשנת 2033.
ראו גם
לקריאה נוספת
- משפחה 14/02/2012 עמ' 18
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: רכבת קלה |
- נ.ת.ע - נתיבי תחבורה עירוניים - אחראית על תכנון והפעלת מערכת רכבות קלות בגוש דן
- ניב חכלילי, רכבת קלה, מחיר יקר, מאוד, באתר nrg, 8 ביוני 2008
- יורדים העירה- מרכז העיר ירושלים, היסטוריה, תמונת מצב, ותוכנית ההתחדשות
- רכבת קלה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ אמיר לופוביץ, השיקולים בעד ונגד רכבות עיליות ותחתיות, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 7 במאי 2002
| אמצעי תחבורה | ||
|---|---|---|
| חלליים | מעבורת חלל • חללית • רכב הנחיתה הירחי • רכב הנדידה הירחי • תרמיל ריחוף | |
| אוויריים | ||
| ממונעים | מטוס (מטוס סילון • מטוס קרב • מטוס מנהלים • מטוס מטען • מטוס קל • מטוס דו-כנפי) • מסוק • ספינת אוויר • צפלין • תרמיל ריחוף | |
| לא ממונעים | כדור פורח • דאון • מצנח רחיפה • גלשן אוויר | |
| ימיים | ||
| ממונעים | אונייה (מכלית • מכלית נפט • אוניית צובר • אוניית נוסעים • משחתת • נושאת מטוסים) • סירת מנוע • אופנוע ים • יאכטה • צוללת (צוללת גרעינית) • מעבורת (נחתת) • רחפת • ואפורטו | |
| לא ממונעים | מפרשית (דאו) • גלשן רוח • סירה (סירת הצלה • קיאק • קאנו • גונדולה) • רפסודה • חסקה • אַרְבָּה • בוצית • ג'ונקה • אוניית מפרשים • אוניית קיטור | |
| יבשתיים | ||
| מכוניות | מכונית מיקרו • מכונית מיני • סופרמיני • משפחתית • משפחתית גדולה • מונית • ניידת משטרה • גראן טוריסמו • מכונית משוריינת • מיניוואן • אמבולנס • קרון מתים • קלנועית • מכונית ספורט • רודסטר • קבריולה • מכונית-על | |
| רכבות | רכבת מהירה • רכבת פרוורית • רכבת בין-עירונית • רכבת נוסעים דו-קומתית • רכבת קלה • רכבת תחתית • מונורייל • פוניקולר • רכבל • חשמלית • גונדולה • קטר • קרון | |
| אוטובוסים | אוטובוס מפרקי • אוטובוס קומתיים • אוטובוס נמוך-רצפה • מיניבוס • אוטובוס תלמידים • טרוליבוס • מערכת אוטובוסים מהירה | |
| דו-גלגלי ממונע | אופנוע • קורקינט ממונע • קטנוע • רכינוע | |
| רכבי שטח | טרקטור • ג'יפ • SUV • טרקטורון • באגי • תומקאר • גארדיום • אוונגרד • שלג (אופנוע שלג • חתול שלג • מפלסת שלג) • רכב קרבי משוריין (טנק • נגמ"ש • שריונית • זחל"ם) • ציוד מכני הנדסי (דחפור • מחפר • יעה אופני • מיני-מעמיס • מחפרון • מפלסת) | |
| משאיות | טנדר (מטענית) • מסחרית (ואן) • טיולית • כבאית • משאית עפר • משאית סמי-טריילר • פול-טריילר • רכבת כבישים | |
| מונעים בכוח אדם | אופניים (אופני טנדם • חד-אופן • אופנוח • תלת-אופן) • קורקינט • גלגיליות • סקייטבורד • אפריון • ריקשה • מגלשיים • עגלת תינוק | |
| מונעים בכוח בהמה | כרכרה • מרכבה • מזחלת • קוודריגה • דיליז'נס • עגלה • קרון | |
36923093רכבת קלה