אגרת רב שרירא גאון
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רב שרירא גאון |
| נושא | תולדות עם ישראל |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה | קושטא |
| תאריך הופעה ראשונה | ה'שכ"ו |
| מהדורות נוספות | |
| תאריך מהדורות נוספות | ה'תר"ה |
אגרת רב שרירא גאון היא איגרת שכתב רב שרירא גאון (רש"ג) בשנת ד'תשמ"ו (987 למניין הנוצרים) אל רבי יעקב בן נסים, ראש חכמי קירואן, כתשובה לשאלתו על השתלשלות התורה שבעל-פה מימי התנאים, האמוראים, הסבוראים והגאונים עד ימיו. י"א שנסתייע בבנו רב האי לכתיבת אגרת זו.
תולדות המחבר
ערך מורחב – רב שרירא גאון
רב שרירא גאון (ד'תרס"ו -ד'תשס"ו) היה גאון פומבדיתא במשך שלושים שנה, אביו של רב האי גאון.
מטרת כתיבת האגרת
אגרת זו כתב רב שרירא גאון בשנת ד'תשמ"ו לרבי יעקב בן נסים אבן שאהין מחכמי קירואן[1], כמענה לששה שאלות ששאלו
- כיצד נכתבה המשנה.
- טעם סדר המסכתות.
- מתי נכתבה התוספתא ומדוע לא כתבה רבי במשנה.
- הברייתות כיצד נכתבו.
- התלמוד כיצד נכתב.
- בענין רבנן סבוראי והגאונים.
תוכן האיגרת
רב שרירא גאון כתב תשובה מפורטת לכל השאלות הנ"ל, וכמו כן כתב את סדר הדורות של התנאים והאמוראים, ולאחר מכן כותב את תולדותיהם של רבנן סבוראי והגאונים, מתחילת הסבוראים עד בנו רב האי גאון.
חשיבות האגרת
איגרת זו מהווה מקור מידע מרכזי, ובפרטים רבים בלעדי, על התקופות בהן היא עוסקת ותיארוכן. האיגרת סוקרת את סדרי הזמנים ודרך העריכה של המשנה, הברייתות והתלמוד, וכן סוקרת את תקופת הגאונים. האיגרת מסדרת את לוח הזמנים בו פעלו התנאים, האמוראים, הסבוראים ודורות הגאונים עד זמנו של רב שרירא.
איגרת זו היא יוצאת דופן מבין החומר הכתוב שהגיע לידינו, בהיותה תיעוד היסטורי מדוקדק בירידתו לפרטים הכרונולוגיים בספרות הרבנית הקדומה. מסתבר שהאיגרת מייצגת מסורת כרונולוגית שעברה בתוך ישיבות הגאונים עוד מתקופת התלמוד, שכן התאריכים המצוינים בה מובאים כנתונים ברורים ולא משוערים.
נוסח האיגרת
לאיגרת נוצרו שני נוסחים. הנוסח המופיע ב"ספר יוחסין", המכונה גם "הנוסח הספרדי". נוסח מאוחר יותר יצא לאור בידי בֶּר גולדברג לפי כתב יד של מעתיק, המכונה "הנוסח הצרפתי". שינוי בולט בין הנוסחים הוא שבנוסח שבספר יוחסין כתוב שרבי כתב את המשנה, ואילו לפי הנוסח השני אין זה ברור שרבי כתב את המשנה, ואפשר להבין שרק ערך אותה, אך היא נשארה כמסורת בע"פ עד תקופה מאוחרת יותר. לגבי הסיבות להבדל בין הניסוחים ישנן הצעות שונות במחקר.[2]
בעבר היה מקובל להניח כי הנוסח הספרדי מדויק יותר, וכך מחזיקים עד היום במקומות מסורתיים, אך יעקב נחום אפשטיין טען[3] כי על פי רוב הנוסח הצרפתי הוא הנכון, וכך מקובל היום בקרב החוקרים.
הדפסת האגרת
האגרת נדפסה לראשונה על ידי רבי שמואל שלום בקושטא בשנת ה'שכ"ו בסוף ספר יוחסין לרבי אברהם זכות.ובשנת ה'תר"ה יצא לאור מחדש בנוסח אחר, וכאמור לעיל.
לקריאה נוספת
- בנימין מנשה לוין, אגרת רב שרירא גאון, חיפה תרפ"א
- בנימין מנשה לוין, אגרת רב שרירא, ב"העברי", 9 בספטמבר 1921.
קישורים חיצוניים
- איגרת רב שרירא גאון, באתר "דעת"
(סדר החכמים וקורות העתים, אוקספורד תרח"מ 1888) - מהדורת דוב בער גאלדבערג, אגרת רב שרירא גאון, מאיינץ (מיינץ), תרל"ג / 1873, באתר היברובוקס
- אגרת רב שרירא גאון - מהדורה חדשה, קריית אתא, תשס"ט.
שרירא (906-1006.), גאון, אגרת רב שרירא גאון, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ↑ אביו של רב ניסים גאון
- ↑ אייזיק הירש וייס, דור דור ודורשיו, חלק ד, עמ' 165
- ↑ יעקב נחום אפשטיין, מבוא לספרות האמוראים, מאגנס ודביר, תשכ"ג, עמ' 610-615
אגרת רב שרירא גאון40375351Q46142486