הזמן
הזמן היה עיתון בשפה העברית שיצא לאור ברוסיה בין השנים 1903–1915, בתחילתו במתכונת של פעמיים בשבוע ובהמשכו כעיתון יומי. מייסד העיתון ועורכו הראשון היה בן-ציון כ"ץ, ומ-1907 ערך אותו פייבל מרגולין. עם עורכי העיתון נמנו דוד פרישמן ופסח גינזבורג.
הגיליון הראשון של הזמן הופיע בסנקט פטרבורג, בירת האימפריה הרוסית, ב-9 בינואר 1903. החל מה-16 בדצמבר 1903 הפך לעיתון יומי. בהמשך הועברה מערכת העיתון לעיר וילנה שבתחום המושב (באזור ליטא). הגיליון הראשון בווילנה יצא ב-1 בדצמבר 1904. שיא תפוצת העיתון היה 8,000 גיליונות.
הידיעה הראשונה על פרעות קישינב, שאירעו ב-אפריל 1903, התפרסמה בעיתון זה. הפרסום כלל גם מחאה כנגד הממשלה, שניסתה למנוע את פרסום הידיעות על הפוגרום. לאחר מהפכת 1905 שהתרחשה ברוסיה פרסם הזמן הנוסח המדויק של החוקה הרוסית. זה היה פרסום ראשון של החוקה, עתוני רוסיה האחרים העתיקו את הידיעה מהזמן.
בין השנים 1905-1908 היה ישראל חיים טביוב שותף לכתיבת ועריכת העיתון. היה העורך המדיני של העיתון[1] וכתב טור שבועי בשם "מעניין לעניין".
ב-1906 פרסם הזמן את ה"כרוז הוויבורגי" שצירי הדומה הראשונה הוציאו אחרי שהצאר ניקולאי השני פיזר אותה ביולי 1906. בכרוּז קראו להמונים הרוסיים להתקומם נגד המשטר. הפרסום נעשה בניגוד לצו איסור פרסום של השלטונות הרוסים. בעקבות פרסום הכרוז ישב כ"ץ בשנת מאסר בעיר גורי-גורקי.
בעיתון פורסמו מאמריו של שמריהו לוין נגד אחד העם בגלל בקורתו על הרצל - אלטנוילנד. אחד העם פרסם בעיתון את מאמריו נגד מקס נורדאו כתגובה למאמרו המעליב של נורדאו כנגד אחד העם בעיתון "די ולט".
העיתון עסק גם בנושאים ספרותיים. במקביל לעיתון יצא לאור ירחון ספרותי בעברית בעריכת דוד פרישמן שעסק גם בספרות כללית ולא רק ספרות יהודית. בעיתון פורסמו יצירות של שאול טשרניחובסקי, חיים נחמן ביאליק, דבורה בארון, יצחק דב ברקוביץ, זלמן שניאור, אורי ניסן גנסין ועוד. בנוסף מערכת הזמן הוציאה לאור עיתון ילדים בשם "החיים והטבע", וכן עיתון ביידיש בשם "צייט" שיצא בשנת 1906.
אחת היצירות המפורסמות שפורסמו בהזמן הייתה יצירתו של ביאליק "בעיר ההריגה" שיצאה בעקבות פרעות קישינב. בגלל דרישות הצנזור הרוסי הושמטו ממנה מספר שורות ושמה של הפואמה שונה ל"משא נמירוב".
לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה הועבר העיתון לפיקוח צנזורה צבאית, בעקבות כך נסגר בשנת 1915.
לקריאה נוספת
- בן-ציון כ"ץ, זכרונות: חמישים שנה בהיסטוריה של יהודי רוסיה; תרגם וערך: ברוך קרוא, תל אביב: נ' טברסקי, תשכ"ג
קישורים חיצוניים
- הזמן באתר הספרייה הלאומית
- "הזמן" באתר עיתונות יהודית היסטורית - גרסה בת חיפוש בכל טקסט העיתון
- בן ציון כץ, לייסד עיתון עברי, מתוך הספר "על עיתונים ואנשים" עמ' 32 ואילך
- אב"א אחימאיר, על ארבע הסערות של בן-ציון כ"ץ, חרות, 21 בפברואר 1958
- זלמן שניאור, במערכת "הזמן" הוילנאי: מלפני חמשים ושלש שנה, דבר, 10 באפריל 1958, המשך
- זלמן שניאור, עוד על "הזמן" הוילנאי וסופריו, דבר, 9 במאי 1958, המשך, המשך
- מרים מרגולין-ייבין, מכתבים לעורך | על זכרונותיו של שניאור, חרות, 25 בנובמבר 1952 (תגובתה של בתו של מרגולין, מרים מרגולין-ייבין, לזיכרונות שפרסם שניאור מספר שנים קודם לכן ב"ידיעות אחרונות", ונדפסו שוב באוסף מאמריו "דוד פרישמן ואחרים", תל אביב תשי"ט 1959)
- נורית גוברין, "'האמת היא בשבילו הסנסציה הגדולה ביותר': בן-ציון כץ - עיתונאי לוחם", 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ו, הוצאת גוונים ואוניברסיטת תל אביב, תשע"ה/2015.
הערות שוליים
- ^ ברקוביץ, הראשונים כבני אדם, עמ' ע"ו-פ"א
24714092הזמן