רכס השבעים

רכס השבעים או רכס עלי מונטר הוא רכס כורכר אסטרטגי ברצועת עזה, המתנשא לגובה ממוצע של כ-70 מטרים מעל פני הים — ומכאן שמו. הרכס נמתח מצפון-מזרח לדרום-מערב, במקביל לקו החוף של הרצועה, ומהווה חיץ טבעי בין צפון ומרכז רצועת עזה לבין יישובי עוטף עזה שבמזרח.

הרכס נחשב לאחד הנקודות השולטות ברצועה, הן מבחינה טופוגרפית והן מבחינה טקטית. השליטה עליו מעניקה יתרון משמעותי בתצפית ובאש לשני הכיוונים — אל עבר פנים הרצועה ממערב, ואל עבר יישובי העוטף ממזרח.^[1] על הרכס ממוקמת בגובה 90 מטרים מעל פני הים גבעת עלי מונטר, הצופה אל שכונת שג'עיה בעיר עזה, ממזרח.

כחלק מהכנה למתקפת הפתע על ישראל חפרו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי מנהרות הטרור מתחת לרכס.^[2]

לאור חשיבותו, עם תחילת התמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל כבשו כוחות צה"ל נקודות שולטות ברכס. בהמשך במבצע עוז וחרב ומבצע מרכבות גדעון, הקים צה"ל לאורך הרכס שבעה מוצבים חדשים. מוצבים אלה משמשים כיום כקו הגנה קדמי נוסף על פני הקו הביטחוני הסמוך לגבול הרצועה, ומהם מופעלות מערכות תצפית,.

נכון לקיץ 2025, צה"ל שולט מבצעית בכ-65% משטח הרצועה, תוך שמירה על רצועת ביטחון לאורך הגבול והחזקת שליטה באזורים אסטרטגיים כמו רכס השבעים.