לדלג לתוכן

טענות לביצוע רצח עם ברצועת עזה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ערך זה מתעדכן מוויקיפדיה העברית, ושינויים מקומיים ידרסו. נא לא לבצע עריכות, מלבד סינון תוכן והסרת תמונות.

ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ערך זה מתעדכן מוויקיפדיה העברית, ושינויים מקומיים ידרסו. נא לא לבצע עריכות, מלבד סינון תוכן והסרת תמונות.

טענות לרצח עם ברצועת עזה
חלק מהלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
תאריך 7 באוקטובר 2023
מקום רצועת עזה
סוג טיהור אתני, ענישה קולקטיבית (לפי הטענות)
תוקף ישראל
יעדים פלסטינים
אבדות מעל 68,875[1] בתקיפות ישירות (לפי משרד הבריאות של רצועת עזה)[2][3]
אמצעי תקיפה תקיפות אוויריות, רצח המוני, הגירה בכפייה, הרעבה, מצור

על פי גורמים בין-לאומיים, מומחים וחוקרים רבים בנושא, ישראל מבצעת רצח עם נגד הפלסטינים ברצועת עזה במהלך מלחמת חרבות ברזל.

עם הגורמים שטענו כי מתרחש רצח עם ברצועת עזה נמנים, בין היתר: ועדה מיוחדת לחקירת פעולות ישראל המשפיעות על זכויות האדם של העם הפלסטיני, ועדת החקירה הבין-לאומית העצמאית בנושא השטחים הפלסטיניים הכבושים, וארגוני זכיות אדם: אמנסטי אינטרנשיונל, רופאים ללא גבולות, הפדרציה הבין-לאומית לזכויות אדם (אנ'), משמר זכויות האדם, בצלם, ורופאים לזכויות אדם.

על פי טענות אלו, פעולות ישראל כוללות הרג בקנה מידה רחב (אנ'), שימוש ברעב כנשק מלחמה, הרס תשתיות אזרחיות (אנ'), התקפות על עובדי שירותי בריאות (אנ'), ועקירה בכפייה. משקיפים שונים, כולל מומחי האו"ם, הדווח המיוחד למצב זכויות האדם בשטחים הפלסטיניים הכבושים מאז 1967 וארגון משמר זכויות האדם, ציטטו הצהרות של בכירים ישראלים שעשויות להצביע על "כוונה להשמיד" את אוכלוסיית רצועת עזה באופן מלא או חלקי, כוונה שהיא תנאי הכרחי להגדרה של רצח עם. המבקרים של ישראל טוענים כי היא ביצעה אלפי פשעי מלחמה ברצועה (אנ').[4][5]

דרום אפריקה הגישה תלונה בבית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) ובה טענה להפרות של האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם.

ישראל טוענת שמטרתה בלחימה היא הגנה עצמית, וכן שהיא אינה מכוונת לפגוע באזרחים ומוציאה הודעות פינוי כדי למנוע פגיעה בכאלה. ישראל מדגישה כי מלחמתה היא בתוך מרחב אורבני צפוף, כנגד ארגון הטרור חמאס אשר משתמש באוכלוסייה אזרחית בתור מגן אנושי ומנצל מבנים אזרחיים לפעולות טרור.[6][7][8][9]

מחקר של מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, דחה את הטענות בדבר רצח עם בטענה שהן נעדרות בסיס עובדתי ומשפטי כשהוא קובע כי ההאשמות נובעות מכשלים מתודולוגיים עמוקים בקרב גופים בין-לאומיים.[10]

רקע

הגדרות רצח עם

ערך מורחב – רצח עם

אמנת רצח העם משנת 1948 מגדירה רצח עם כמעשים שבוצעו בכוונה להשמיד, באופן מלא או חלקי, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית, לרבות הריגה, גרימת נזק חמור בגוף או בנפש, העמדה בכוונה בתנאי-חיים שיש בהם כדי להביא לידי השמדתו הגופנית, מניעת ילודה, והעברת ילדים בכפייה. מרבית חוקרי רצח עם, מסכימים כי רצח עם מבוצע מתוך כוונה להשמיד, הוא נעשה בצורה שיטתית, מכוונת ומאורגנת. הוא נעשה בצורה תכליתית ויש חוקרים שאף מוסיפים את תפקיד הבירוקרטיה הממלכתית בארגון רצח העם. הקביעה בבתי דין כי מדינה או אנשים ביצעו רצח עם דורשת הוכחות ברורות בהתבטאויות של מנהיגים ובפעולות. התבטאויות יכולות לכלול הצהרות מפורשות, נאומים וכו'. פעולות המוכיחות שהן רצח עם יהיו שיטתיות, חוזרות על עצמן והמוניות.

טענות לרצח עם קודם מלחמת חרבות ברזל

קודם למלחמת חרבות ברזל נטען לפעמים כי ישראל מבצעת רצח עם ברצועת עזה. במהלך מבצע צוק איתן טענו המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי,[11] נשיא ונצואלה ניקולאס מדורו,[12] ואחרים כי ישראל מבצעת רצח עם ברצועת עזה.

טבח שבעה באוקטובר

ערכים מורחבים – טבח שבעה באוקטובר, זירת עזה במלחמת חרבות ברזל

ב-7 באוקטובר 2023 פתח חמאס במבצע "מבול אל-אקצא" – טבח שבעה באוקטובר – במסגרתו חדרו בין 5,000 ל-5,600 מחבלים ליישובי עוטף עזה, טבחו והרגו כ-1,163 ישראלים ואזרחים ממדינות אחרות, פצעו יותר מ-1,940, וחטפו יותר מ-250 אזרחים וחיילים לרצועת עזה. במתקפה זו חמאס ביצע פשעי מלחמה; מעשי הרצח כללו התעללות, עינויים, תקיפה והשחתת גופות.

בתגובה למתקפת חמאס יצאה ישראל למלחמת חרבות ברזל, שכללה הפצצות נרחבות ברצועת עזה, סיכולים ממוקדים ותמרון קרקעי בכל שטחי הרצועה. במהלך הלחימה החריבו כוחות צה"ל ערים שלמות וסך הכול כ-70 אחוזים מהמבנים ברצועה.

טענות לרצח עם במלחמת חרבות ברזל

נכון ל-9 בנובמבר 2025, טען משרד הבריאות של רצועת עזה, הנשלט בידי חמאס, כי לפחות 68,875[13] בני אדם נהרגו במלחמה במוות אלים – מפצצה, רסיס או קליע.[2][3] לטענת חמאס, כ-54% מבין ההרוגים הם קטינים, נשים וקשישים. ונכון ליולי 2025 יש בהם לפחות 19,000 קטינים – בהם 953 תינוקות בני פחות משנה – וכ־12,500 נשים.[14] בנוסף, למעלה מ-170,679 נפצעו.

בהשוואה לסכסוכים עולמיים אחרים שהתרחשו, מספר מקרי המוות הידועים של עיתונאים, עובדי סיוע הומניטרי ועובדי בריאות וילדים הוא בין הגבוהים ביותר.[15][16][17][18][19][20][21] לטענת חמאס עוד 14,000 עזתים נוספים נעדרים וגופותיהם נמצאות ככל הנראה מתחת להריסות המבנים.[22] מחקר שפורסם בכתב לאנסט העריך 64,260 מקרי מוות עקב פציעות טראומטיות עד יוני 2024, צוין בו שמספר מקרי המוות הפוטנציאלי גבוה יותר כאשר כוללים מקרי מוות "עקיפים".[23] נכון לינואר 2025, הערכה דומה של מקרי מוות מפציעות טראומטיות היא כ-80,000. מספר הפצועים עולה על 100,000. מספר הילדים קטועי הגפיים בעזה הוא הגבוה ביותר לנפש בעולם.[24]

למעלה מ-1.9 מיליון פלסטינים – 85% מאוכלוסיית עזה – התפנו בעקבות צווי הפינוי שהוציא צה"ל. מצור ישראלי גרם רבות לרעב ולאיום הרעב בעזה. בתחילת הסכסוך, ישראל ניתקה את אספקת המים והחשמל של עזה.[25] אך בהמשך המלחמה החזירה חלקית את האספקה.[26][27] נכון לאוגוסט 2024, רק 17 מתוך 36 בתי החולים בעזה פעילים באופן חלקי.[28] 84% ממרכזי הבריאות שלה נהרסו או ניזוקו.[29] ישראל גם הרסה מבנים רבים בעלי חשיבות תרבותית. יותר מ-80% מבתי הספר שלה ניזוקו או נהרסו, וכן 227 מסגדים, שלוש כנסיות, 195 אתרי מורשת ו-13 ספריות ציבוריות. אוניברסיטת אל-אסראא שהייתה האוניברסיטה האחרונה שנותרה בעזה, והארכיון המרכזי של עזה שהכיל 150 שנות היסטוריה, נהרסו אף הם.[30]

ממשלת דרום אפריקה הגישה הליך נגד ישראל בבית הדין הבין-לאומי לצדק, בטענה להפרה של אמנת רצח העם. בפסיקה ראשונית, קבע בית הדין הבין-לאומי לצדק כי דרום אפריקה זכאית להגיש תביעה נגד ישראל, והכיר בזכות הפלסטינים להגנה מפני רצח עם. בית המשפט הורה לישראל למלא את התחייבויותיה על פי אמנת רצח העם על ידי נקיטת כל האמצעים שבסמכותה כדי למנוע ביצוע מעשי רצח עם, למנוע ולהעניש הסתה לרצח עם, ולאפשר הכנסת שירותים הומניטריים בסיסיים לתוך עזה.[31] מאוחר יותר הורה בית המשפט לישראל להגדיל את הסיוע ההומניטרי לעזה ולהפסיק את קרב רפיח.[32] ממשלת ישראל הכחישה את טענותיה של דרום אפריקה.[33]

טענות למעשי רצח עם

מקרי מוות ישירים

בשני חודשי המלחמה הראשונים, ישראל הטילה 25,000 טונות של חומרי נפץ על רצועת עזה.[34] נטען כי רבות מהפצצות הללו היו "פצצות טיפשות" בלתי מונחות שהוטלו באזורים צפופי אוכלוסין והרסו שכונות שלמות.[35] דו"ח של ארגון "רשת אוניברסיטאית לזכויות אדם" האשים את צה"ל בהריגה ללא משפט של עצורים פלסטינים לא חמושים, רופאים, ועובדי שירותי בריאות.[דרוש מקור] כמו כן נטען כי חיילים ישראלים הוציאו להורג אזרחים חפים מפשע,[36] וכן שהרגו פלסטינים כשהם מנופפים בדגלים לבנים.[37] באפריל 2024 נמצאו קברי אחים שהכילו גופות כשידיהם קשורות, בין הגופות היו נשים וקשישים.[38]

הצבא הודה שהוראות הפתיחה באש שונו לאחר טבח שבעה באוקטובר.[39] במהלך תקיפות אוויריות ברצועת עזה אושר הרג של עד 20 אזרחים לכל פעיל חמאס זוטר, ויותר ממאה אם היעד היה מנהיג בחמאס.[39][40] בתקיפות רבות נהרגו אזרחים ומשפחות שלמות כנזק אגבי, בין היתר כתוצאה משימוש בפצצות לא מדויקות שהרסו בתים על יושביהם.[40] לפי תחקיר של הניו יורק טיימס, ישראל ביצעה את אחת מהמתקפות האוויריות הקטלניות ביותר במאה הנוכחית, צמצמה במידה ניכרת את הכללים שנועדו להגן על אזרחים ונכשלה בהענשת חיילים שהיו מעורבים בהתנהלות שגויה.[39]

במרץ 2024, פורסם בעיתון "הארץ" כי מפקדים ישראלים הקימו "שטחי השמדה" שבהם חיילים קיבלו פקודה לירות ולהרוג כל מי שנראה לעין, גם אם לא היה חמוש.[41] תחקירים ותיעודים שפורסמו בהמשך אישרו את קיומה של פרקטיקת "שטחי ההשמדה".[42]

מקרים של דריסת אזרחים פלסטינים בחיים דווחו על ידי "אל-ג'זירה",[43][44] "בצלם"[45] ו-Euro-Med Human Rights Monitor (אנ').[46][47] במקרה אחד, חייל ישראלי פרסם סרטון של גופת גבר פלסטיני והתפאר בכך ש"דרס אותו" עם טנק.[48]

ביולי 2024, יותר מ-20 רופאים שטיפלו בנפגעים ברצועת עזה סיפרו ל־"CBS News Sunday Morning" (אנ') על פצעי ירי בילדים.[49] באותו החודש, קבוצה של 45 רופאים ואחיות אמריקאים שהתנדבו בבתי חולים ברחבי הרצועה טענו כי כל אחד מהם "טיפל על בסיס יומיומי בילדים לפני גיל העשרה שנורו בראשם ובחזם".[50][51] ב-15 באוקטובר 2024 הניו יורק טיימס הודיע כי הוא מחזיק בלמעלה מ-40 תמונות וסרטונים גרפיים שמראים ילדים צעירים עם פצעי ירי במקומות אלו.[52][53] בתחקיר של העיתון ההולנדי "De Volkskrant" (אנ') צוין כי לפחות 114 ילדים עזתים בני 15 ומטה ספגו ירי מכוון לראש או לחזה, ורובם מתו. הירי תואר כשיטתי, ובחלק מהמקרים נפגעו גם תינוקות.[54]

במהלך המלחמה פורסמו מספר תחקירים לפיהם צה"ל מפעיל אזרחים פלסטינים שאינם חשודים בטרור, בהם קטינים, בתור מגנים אנושיים לסריקת מנהרות ומבנים.[55][56][57][58] השימוש בפלסטינים כמגנים אנושיים כונה בעגה צה"לית "נוהל יתוש".[57][58] פורסמו שני מקרים שבהם פלסטינים ששימשו כמגן אנושי זוהו על ידי חיילים שלא הכירו את הפעילות נורו למוות .[59][60][61] צה"ל הדגיש כי השימוש במגנים אנושיים אסור לחלוטין וכי האיסור מובהר לכל הכוחות הלוחמים, והדיווחים על מקרים חריגים נחקרים,[62] בהם חקירת מצ"ח על מותו של קשיש.[60]

ב-23 במרץ 2025 צה"ל הרג 15 פרמדיקים ועובדי סיוע שלאחר מכן נמצאו בקבר אחים (אנ').[63][64][65] הפלסטינים טענו כי עובדי הסיוע הוצאו להורג לאחר שנכבלו, האשמה שישראל דחתה.[66] על פי החומרים שנאספו על ידי צה"ל לאחר התקרית, שהועברו בחלקם לצוותי התחקיר המבצעי ותחקיר המנגנון המטכ"לי, לאחר זיהוי שגוי של הרכב הראשון בשיירה כמשויך לאנשי חמאס, החיילים ירו לעבר עובדי הסיוע ברפיח במשך שלוש וחצי דקות, גם מטווח קצר.[67] הצבא טען כי שישה מההרוגים היו פעילי חמאס,[68] אך לא זיהה אותם בשמם או סיפק ראיות להאשמה.[69][70]

פרופסור לכלכלה מייק ספגאט (אנ'), ניתח את דוחות המשרד ומצא צורך דחוף במתודולוגיה שקופה כדי ליישב את מספרי המתים העיקריים שלו – 34,535 נכון ל-30 באפריל 2024 – עם הפירוט המסתכם ב-24,653 הרוגים.[71] נתוני המשרד לגבי המספר הכולל של ההרוגים הוטלו בספק על ידי הרשויות הישראליות,[72] אך אושרו על ידי גופי מודיעין ישראליים, האו"ם וארגון הבריאות העולמי.[73]

מאז סוף מאי 2025, התרחשו תקריות אלימות תכופות, שכללו הן תקיפות ישראליות והן תקיפות של חמאס, סמוך למרכזי הסיוע ברצועה. מאות בני אדם נהרגו מירי.[74][75][76] לפי משרד זכויות האדם של האו"ם, בין 27 במאי ל-21 ביולי 2025, צה"ל הרג לפחות 1,054 פלסטינים בעת שניסו להשיג מזון, במרכזי סיוע ברצועה המופעלים על ידי הקרן ההומניטרית לעזה, ובסמוך לשיירות המופעלות על ידי ארגוני סיוע אחרים.[77] נכון ל-9 באוקטובר 2025, לפי משרד הבריאות של רצועת עזה, מספר ההרוגים עומד על 2,615.[78][79] לדברי קצינים ולוחמים בצה"ל, חיילים ירו לעבר אזרחים שבאים לפני פתיחת המרכזים או אחרי סגירתם כדי למנוע מאזרחים להתקרב, במטרה לפזרם.[80] לדברי צלף בחטיבת הנח"ל, שהיה אחראי על אבטחה של הסיוע ההומניטרי בצפון הרצועה, יש קו שאם העזתים שמחכים למזון עוברים אותו – ניתן לירות בהם. הצלף ציין כי ירה 50–60 כדורים כל יום, והרג אזרחים וילדים רבים.[81] צה"ל ירה גם במקרים של התקרבות אל הכוחות מחשש לפגיעה בהם.[82][83][84]

מקרי מוות עקיפים

אסון הסיוע ההומניטרי ברחוב א-רשיד בעזה

בכתב העת "לאנסט" פורסמה הערכה למספר מקרי המוות שהסכסוך עלול לגרום בעקיפין בחודשים ובשנים הקרובות. מקרי המוות העקיפים כתוצאה ממחלות צפויים להיות גבוהים בהרבה עקב עוצמת הסכסוך, הרס תשתיות הבריאות, מחסור במזון, מים, מחסה ומקומות בטוחים למילוט, וצמצום המימון של אונר"א. הם העריכו כי המספר הכולל של מקרי המוות הקשורים בסכסוך בעזה יהיה גבוה פי שלושה עד חמישה עשר מהמספר המדווח. על ידי הכפלת מקרי המוות המדווחים בחמש, הם טענו כי על פי הערכה שמרנית "ניתן לייחס 186,000 מקרי מוות או יותר לסכסוך הנוכחי בעזה".[85] ספגאט כתב כי הערכתם "חסרה בסיס מוצק ואינה סבירה".[86] אך ציין שראוי להפנות את תשומת הלב לעובדה שלא כל מקרי המוות הם כתוצאה מאלימות ישירה, וכינה את מספר ההרוגים בעזה "גבוה באופן מזעזע".[87]

על פי מכתב מ-2 באוקטובר 2024 שנשלח לנשיא ג'ו ביידן, לסגנית הנשיא קמלה האריס ואחרים על ידי 99 עובדי שירותי בריאות אמריקאים ששירתו בעזה מאז 7 באוקטובר 2023, ההערכה השמרנית ביותר היא שלפחות 62,413 בני אדם בעזה מתו מרעב (בהתבסס על סטנדרטים של רעב לפי סיווג שלב הביטחון התזונתי המשולב במימון ארצות הברית), רובם ילדים צעירים, ולפחות 5,000 בני אדם מתו בשל מחסור בגישה לטיפול במחלות כרוניות.[88]

מספר וזהות ההרוגים

האו"ם וכלי תקשורת רבים העריכו כי כ-70% מהפלסטינים שנהרגו בעזה הם נשים וילדים.[89] בשלושת השבועות הראשונים למתקפה הישראלית נהרגו בעזה יותר ילדים מאשר בכל אזור סכסוך אחר בעולם במשך שנה מאז 2019.[90] מספר חוקרים, בהם פרופ' מייקל ספאגט ופרופ' אדם גפני, העריכו כי בסביבות 80% מההרוגים בעזה הם אזרחים. יחס זה נחשב לגבוה ביותר ללוחמה מודרנית.[91][92] לטענת ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, היחס בין מחבלים לאזרחים הוא פחות מ-2:1.[93]

ביוני 2024, סוכנות הידיעות AP מצאה כי המערכה של ישראל בעזה הרגה שושלות שלמות של משפחות פלסטיניות בהיקף חסר תקדים.[94]

ב-6 בנובמבר 2023 האו"ם דיווח על כך שלדברי משרד הבריאות בעזה מספר ההרוגים המצטבר המדווח עבר את עשרת האלפים.[95] ב-22 בדצמבר דיווח על יותר מ-20,000 הרוגים.[96] ב-29 בפברואר 2024 דיווח על כך שנהרגו 30,035 פלסטינים.[97] ב-19 באוגוסט 2024 דיווח על כך שנהרגו 40,139 פלסטינים.[98] ב-25 במרץ 2025 דיווח על כך שנהרגו 50,155 פלסטינים.[99] ב-16 באוגוסט 2025 דיווח על כך שנהרגו 61,158 פלסטינים.[100]

ב-6 בנובמבר 2023 דיווח האו"ם כי לדברי משרד הבריאות בעזה 72% מן ההרוגים הם נשים, ילדים, וקשישים.[101] ב-22 בדצמבר 2023 דיווח כי כ-70% מן ההרוגים הם נשים וילדים.[102] ב-7 במאי דיווח כי מתוך ההרוגים אשר זוהו בשמם, 60% הם נשים, ילדים, וקשישים.[103] בנובמבר 2024, פרסם האו"ם ניתוח שהתבסס רק על קורבנות שאומתו על ידי שלושה מקורות בלתי תלויים, בין נובמבר 2023 לאפריל 2024, הניתוח מצא כי 70% מתוך מקרי מוות מאומתים היו נשים וילדים.[104] ב-31 באוגוסט 2025 דיווח משרד הבריאות של עזה, כי מתוך ההרוגים אשר זוהו בשמם, 52.6% הם נשים, ילדים, וקשישים.[105] ב-25 במרץ 2025 דיווח האו"ם כי 56% מההרוגים הם נשים, ילדים, וקשישים. ב-16 ביולי 2025 דיווח כי 54% מההרוגים הם נשים, ילדים, וקשישים.[106]

בנובמבר 2024, דיווח משרד הבריאות של עזה כי 1,410 משפחות עזתיות נמחקו לחלוטין מהרישום האזרחי כתוצאה מהפצצות ישראליות.[107]

מחקר מפברואר 2025 שפורסם בכתב העת "לאנסט", העריך כי תוחלת החיים ברצועת עזה בין אוקטובר 2023 לספטמבר 2024 ירדה ב-34.9 שנים. המחקר העריך כי בין אוקטובר 2023 ל-30 ביוני 2024 נהרגו 64,260 כתוצאה מפציעות טראומטיות והמספר צפוי לעבור את 70,000 עד אוקטובר 2024, כאשר 59.1% מהם נשים, ילדים וקשישים. נכון לינואר 2025, הערכה דומה של מקרי מוות מפציעות טראומטיות עומדת על כ-80,000.[108] החוקרים ציינו כי ממצאיהם ממעיטים בהיקף הפגיעה הכולל, שכן אינם כוללים מקרי מוות עקיפים כתוצאה מקריסת שירותי הבריאות, רעב, מחסור מים ותברואה לקויה. המחקר השתמש גם בנתוני מפקד אוכלוסין ורישום כדי להעריך את מהימנות ספירת ההרוגים של משרד הבריאות של עזה, ולא מצא טעויות מהותיות. צוין כי כ-41% ממקרי המוות הקשורים לטראומה לא נכללו בדיווחים הרשמיים של המשרד.[108][109][110]

במאי 2025, טען שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי ישראל מכוונת לפגוע בעובדים האזרחיים של חמאס, באומרו: "אנחנו מחסלים שרים, פקידים, מנהלי כספים – כל מי שמתחזק את השלטון האזרחי של חמאס".[111]

ביולי 2025, העיתון האמריקאי "וושינגטון פוסט" פרסם את שמותיהם וגילאיהם של 18,500 ילדים עזתים שנהרגו במלחמה.[112][113]

ככל שהסכסוך נמשך, איסוף הנתונים הפך קשה יותר ויותר עבור משרד הבריאות של עזה עקב הרס תשתיות.[דרוש מקור] המשרד נאלץ להשלים את הדיווחים הרגילים שלו המבוססים על הרוגים בבתי חולים ולהסתמך גם על דיווחים מהתקשורת, מגישי עזרה ראשונה, משפחות שכולות ואלמנות שנדרשות לרשום את מות בעליהן כדי לקבל סיוע ממשלתי.[114][115]

חיילים שלחמו ברצועת עזה טענו שאזרחים שהרגו נספרו בתור "מחבלים".[116][41][117][118][119]

רעב ומצור

ערך מורחב – הרעב ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל

ב-26 בפברואר 2024, פרסמו ארגון משמר זכויות האדם ואמנסטי אינטרנשיונל, הצהרות לפיהן ישראל לא קיימה את פסיקת בית הדין הבין-לאומי לצדק מ-26 בינואר שבו חויבה למנוע רצח עם משום שחסמה כניסת סיוע לעזה.[120][121][122]

ארגון Refugees International (אנ') קבע כי ישראל "מנעה באופן עקבי וללא עילה פעולות סיוע בתוך עזה".[123] ההיסטוריונית מלאני טניאליאן טוענת כי יש להציג רעב ומצור כשיטות של רצח עם לצד הפצצות המוניות.[124] בדו"ח מאפריל, כינה "בצלם" את הרעב המתחולל "תוצאה של מדיניות ישראלית מכוונת ומודעת".[125][126]

באוקטובר 2023, ארגון תוכנית המזון העולמית הזהיר מפני הידלדלות מלאי המזון בעזה.[124] בדצמבר, יחד עם האומות המאוחדות, דיווח כי יותר ממחצית אוכלוסיית עזה "גוועים ברעב", פחות מעשירית אוכלים כל יום, ו-48% סובלים מ"רעב קיצוני".[121][127] במרץ 2025 הזהיר יוניצ"ף שעזה סובלת ממחסור חמור במים, ושרק 10% מהתושבים מקבלים מים ראויים לשתייה.[122] בדצמבר 2023, ארגון Human Rights Watch מצא באופן דומה כי ישראל משתמשת ברעב כנשק מלחמתי על ידי מניעת מכוונת של גישה למזון ולמים.[128] ב-16 בינואר 2024, האשימו מומחי האו"ם את ישראל ב"הרס של מערכת המזון של עזה ושימוש במזון כנשק נגד העם הפלסטיני".[129] בפברואר 2024, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עיכב משלוחי קמח במימון אמריקאי מלהיכנס לעזה, בניגוד להתחייבויות ישראל כלפי ארצות הברית.[130]

פרופסור למשפטים ושליח האו"ם המיוחד בנושא הזכות למזון, מיכאל פחרי (אנ'), אמר כי ישראל "אשמה" ברצח עם משום ש"ישראל הצהירה על כוונתה להשמיד את העם הפלסטיני, במלואו או בחלקו, רק משום היותו פלסטיני" וכן משום שישראל מנעה מזון מפלסטינים על ידי חסימת הסיוע ההומניטרי ו"הרס מכוון של ספינות דיג קטנות, חממות ומטעים בעזה... מעולם לא ראינו אוכלוסייה אזרחית מורעבת בצורה כה מהירה וכה מוחלטת, זהו הקונצנזוס בקרב מומחי רעב. ישראל לא רק תוקפת אזרחים, אלא מנסה לחסל את עתיד העם הפלסטיני על ידי פגיעה בילדיו".[131]

לאחר פסיקת בית הדין הבין-לאומי לצדק, מספר משאיות הסיוע שישראל הרשתה להכניס לעזה ירד ב-40%.[132] בפסיקה נוספת של בית הדין הבין-לאומי לצדק מחודש מרץ, הדגיש בית המשפט את "רמות חוסר הביטחון התזונתי חסרות התקדים שחווים פלסטינים ברצועת עזה בשבועות האחרונים, כמו גם את הסיכון הגובר למגפות", והודה כי מאז פסיקת בית הדין מינואר היה "חוסר ציות ישראלי" שהוביל להידרדרות נוספת של "תנאי החיים הקטסטרופליים".[דרוש מקור]

ב-11 במרץ 2024, חתמו 12 ארגוני זכויות אדם ישראליים על מכתב פומבי שהאשים את ישראל באי ציות לפסיקת בית הדין למניעת רצח עם, בשל אי־העברת סיוע הומניטרי.[133] באפריל, טענה שליחת האו"ם המיוחדת לזכות לבריאות, טלאלנג מופוקנג (אנ'), כי ישראל "הורגת וגורמת נזק בלתי הפיך לאזרחים פלסטינים באמצעות הפצצותיה", היא הוסיפה "הם גם כופים ביודעין ובמכוון רעב" והאשימה את ישראל ב"רצח עם".[134]

באוקטובר 2024, דווח כי ישראל אימצה גרסה מתוקנת של "תוכנית האלופים".[135][136] התוכנית כללה הוראה לכל תושבי צפון עזה להתפנות תוך שבוע, הטלת מצור מלא על מים, מזון ודלק ולאחר מכן מעצר או הרג של כל מי שנותר.[137][138] באמצע אוקטובר 2024, ישראל כבר הורתה על פינוי צפון עזה ומנעה הכנסת סיוע הומניטרי כמעט לשבועיים.[139] לדברי סטיבן דברו, מקרי מוות שניתנים למניעה עקב רעב כתוצאה ממדיניות ישראלית "מהווים כמעט בוודאות פשע מלחמה ופשע נגד האנושות".[139]

בינואר ובפברואר 2025, במהלך השלב הראשון של הפסקת האש, ישראל הסירה את ההגבלות על הזרמת סיוע לעזה.[דרוש מקור] אך ב-2 במרץ, הודיעה כי תחסום כל סיוע הומניטרי ללא הגבלת זמן, אלא אם כן חמאס יסכים לשנות את תנאי הסכם הפסקת האש, דבר שחמאס סירב לעשות.[140] תוך ארבעה ימים, אספקת המזון בעזה התדלדלה במהירות ומחירי המזון הוכפלו. סוכנויות סיוע כמו אוקספם ויוניצ"ף הזהירו מפני רעב וצמא המוני אם הקפאת הסיוע תימשך.[122] בושרא ח'אלידי, ראש תחום המדיניות של אוקספם, הזהירה מפני "קריסה מוחלטת של מערכות התומכות בחיים".[141]

במאי 2025, לאחר חסימה של ייבוא כל המזון, התרופות והדלק למשך חודשיים וחצי,[142] הודיע נתניהו כי ישראל תאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לעזה עקב לחץ אמריקני.[143] ישראל הקימה את הקרן ההומניטרית לעזה כדי לספק סיוע מבלי ש"חמאס יגנוב, יבזוז או ינצל סיוע זה למטרותיו האישיות".[דרוש מקור] התוכנית מגובה על ידי ארצות הברית.[דרוש מקור] המתאם ההומניטרי של האו"ם, טום פלטשר, מתח ביקורת על התוכנית ואמר שהיא "כופה עקירה נוספת" ו"מתנה את הסיוע במטרות פוליטיות וצבאיות".[144] פלסטינים רבים נהרגו על ידי כוחות ישראליים בעת שהתקרבו לנקודות חלוקת הסיוע.[145]

דווח כי מרכזי החלוקה מרוחקים מהמקומות שבהם מרוכזת רוב האוכלוסייה שלא ניתן להגיע אליהם ברכב. כיוון שאין ידיעה מתי יגיעו משאיות הסיוע אלפי אנשים מגיעים לאזור בלילה ומתנפלים על הסיוע בהגיעו. אנשים רומסים זה את זה ורק החזקים מצליחים להשיג מזון. במהלך ההסתערות על המזון החיילים שמרגישים שמסכנים אותם יורים לעבר ההמון.[146]

ביולי 2025 גברה הביקורת הבין-לאומית החריפה סביב הטענות לרעב ההמוני בעזה. בכלי תקשורת מובילים בעולם דווח על אירועי ירי של צה"ל, שבהם נורו למוות אזרחים עזתיים בעת שניסו לקבל סיוע הומניטרי, וכן ביקורת נוקבת על תוכנית הסיוע התזונתי שהפעילה ישראל.[146][147][148][149][150][151] ב-22 ביולי הגיב צה"ל לביקורת כי אין רעב בעזה.[152] עם זאת עקב הביקורת הבין-לאומית הוחלט על שינוי משמעותי באופן ההתמודדות של ישראל עם הטענות לרעב בעזה. השינוי כלל הצנחת סיוע, הגדלת אספקת המזון, הגדרת מסדרונות הומניטריים מאובטחים וחיבור חשמל המאפשר הגדלת אספקת מים לתושבים.[148][153][154][155]

הרס מכוון של תשתיות אזרחיות

מארק לוון (אנ'), ואליס סמרדג'יאן מייחסים את ההרס ההמוני של תשתיות ל"דוקטרינת הדאחייה" של ישראל, שיושמה נגד עזה מאז 2006. לוון מכנה זאת השמדת ערים וכלי לרצח עם.[דרוש מקור] באוקטובר 2024, ארגון ארכיטקטורה פורנזית, טען כי "המערכה הצבאית של ישראל בעזה היא מאורגנת, שיטתית, ונועדה להשמיד את תנאי הקיום ואת התשתיות החיוניות לקיום חיים."[דרוש מקור]

בדו"ח מדצמבר 2024, האשים ארגון משמר זכיות האדם, את ישראל בביצוע מעשי רצח עם בעזה באמצעות תקיפת תשתיות מים ותברואה ומניעת גישה למים נקיים. הדו"ח טוען כי ישראל פגעה במכוון בפאנלים סולאריים המפעילים מתקני טיהור, מאגר ומחסנים, תוך חסימה של חומרי תיקון ודלק לגנרטורים, ניתוק אספקת החשמל ותקיפת עובדים. במהלך החורף, לפחות 15 ילדים מתו מהיפותרמיה עקב הרס בתים ומתקני חשמל.[156]

עקירה בכפייה

ערך מורחב – הפינויים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל

ב-6 באוקטובר 2024, הכריזה ישראל על צפון עזה כאזור לחימה והורתה לאוכלוסייה האזרחית להתפנות.[157] אנליסטים צבאיים ישראלים ומרכז אל-מיזאן לזכויות אדם טענו שזהו השלב הראשון של "תוכנית האלופים", מדיניות שהוצעה על ידי הגנרל הישראלי לשעבר גיורא איילנד כדי לאלץ פלסטינים לצאת מעזה.[158]

לטענת ארגון משמר זכויות האדם, העברת האוכלוסייה הפלסטינית בכפייה באופן שיטתי על ידי ישראל מהווה פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. מאז אוקטובר 2023, צווי הפינוי של ישראל גרמו לעקירתם של 1.9 מיליון בני אדם – כמעט כל אוכלוסיית עזה באמצעות הנחיות לא ברורות ולא עקביות, שלעיתים קרובות ניתנו על רקע הפצצות, מבלי שסופקו דרכי גישה בטוחות או יעדים מוגנים אזורים הומניטריים כמו נתיבי הפינוי אל-מוואסי וסלאח א-דין הותקפו מספר פעמים,[159] בעוד שישראל מנעה חלקית כניסת סיוע הומניטרי, דבר שהוביל לרעב להרס תשתיות ולתנאים בלתי ראויים למגורים.[160] בכירים ישראלים הצהירו בגלוי על כוונותיהם לצמצם את שטחה של עזה ולדחוק את תושביה החוצה, ובכך חיזקו טענות על מדיניות של טיהור אתני ועקירה קבועה.[161][162] משרד זכויות האדם של האו"ם אמר כי ישראל עלולה לגרום ל"השמדת האוכלוסייה הפלסטינית במחוז הצפוני ביותר של עזה באמצעות מוות ועקירה".[דרוש מקור] דרום אפריקה ומדינות נוספות מתחו ביקורת על פינויי רצועת עזה כמרכיב מרכזי ברצח העם.[דרוש מקור]

התקפות על שירותי הבריאות

במאמרים שפורסמו בנובמבר 2023 בכתב העת "לאנסט" ובפברואר 2024 בכתב העת BMJ Global Health, פירטו רופאים רבים כיצד הפגיעה בתשתיות הבריאות ובצוות הרפואי בעזה, בשילוב עם הרטוריקה של פוליטיקאים ישראלים שונים, מהווים מעשה של רצח עם.[דרוש מקור] גם משפטנים תמכו בהערכה זו.[דרוש מקור] מערכת הבריאות בעזה נקלעה למשבר הומניטרי כתוצאה מהתקיפות: בתי חולים החלו להיסגר עד 23 באוקטובר לאחר שאזל להם הדלק.[163] כאשר הופסקה אספקת החשמל, תינוקות בפגיות מתו.[164] תקיפות אוויריות הרגו אנשי צוות רפואי רבים, אמבולנסים ומוסדות רפואיים נהרסו.[165][166][167][168] ארגון רופאים ללא גבולות דיווחו על עשרות פגיעות באמבולנסים ומוסדות רפואיים, וצוותיהם נהרגו.[169] בסוף אוקטובר, משרד הבריאות של עזה מסר כי מערכת הבריאות "קרסה לחלוטין".[דרוש מקור] באפריל 2024, אמרה שליחת האו"ם לזכות לבריאות, טלאלנג מופוקנג, "הרס מתקני הבריאות ממשיך לגדול לממדים שטרם נמדדו במלואם".[170]

נכון לפברואר 2025, לפחות 160 עובדי שירותי בריאות מעזה מוחזקים על ידי ישראל, ועוד 24 נעדרים לאחר שנלקחו מבתי חולים בעזה. מנהל בית החולים שיפא, מוחמד אבו סלמיה, הוחזק במשך שבעה חודשים ושוחרר ללא כתב אישום. הוא תיאר את ההתעללויות שחווה ואמר כי "אין יום שעובר בלי עינויים" בבתי הכלא הישראליים.[171]

ב-13 במרץ 2025, חקירת האו"ם הגיעה למסקנה כי ישראל ביצעה מעשי רצח עם בעזה על ידי הרס שיטתי של מרפאות לבריאות נשים, תוך כדי מצור שמנע תרופות חיוניות ללידות, היריון וטיפול בילודים, וגרם נזק "בלתי הפיך" ליכולת הרבייה של הפלסטינים בעזה. הוועדה מצאה גם כי כוחות ישראליים תקפו והשמידו במכוון את מרכז אל-בסמה להפריה חוץ-גופית ששירתה 2,000 עד 3,000 מטופלים בחודש. בהפצצה הושמדו כ-4,000 עוברים וכ-1,000 דגימות של זרע וביציות לא מופרות.[172] לא נמצאו ראיות לכך שהבניין שימש למטרות צבאיות.[דרוש מקור] הוועדה הגיעה למסקנה כי הרס מרפאת הפוריות "היה צעד שנועד למנוע ילודה בקרב פלסטינים בעזה ומהווה מעשה רצח עם".[דרוש מקור] במרץ 2025, דיווחו מומחי האו"ם כי ישראל הרסה באופן שיטתי מרכזים לבריאות לנשים, והשתמשה באלימות כאסטרטגיית מלחמה, ובכך ביצעה פעולות רצח עם נגד פלסטינים.

ב-21 במרץ 2025 ישראל השמידה את בית החולים היחיד למחלת הסרטן ברצועה,[173] "ידידות טורקיה–פלסטין" (אנ'), בהוראה של מפקד אוגדה 252 יהודה ואך. המבנה פוצץ יחד עם כל הציוד הרפואי שהיה בו. בצה"ל אישרו את תחקיר "הארץ" כי המבנה פוצץ מבלי שהתקבלו לכך האישורים מהדרגים הבכירים בצבא, וכי נפתחה חקירה בנוגע לנסיבות השמדת המבנה.[174] טורקיה גינתה את השמדת בית החולים, שהוקם במימון טורקי, וקראה לקהילה הבין-לאומית "לנקוט צעדים מעשיים נגד הטרור המדינתי של ישראל ומתקפותיה הלא חוקיות והשיטתיות שלה".[175]

תחקיר של "שיחה מקומית", המבוסס על שיחות עם חמישה גורמים בצבא ובחינה של עשרות מקרים, הצביע על קיומה של פרקטיקה נפוצה מאז 7 באוקטובר – אחרי הפצצה של מקום, תוקפים אותו שוב, כדי לסכל את חילוץ הפצועים ולעיתים הורגים כך ביודעין פרמדיקים ומחלצים.[176] פרקטיקה זו נחשבת על ידי מומחי משפט כפשע מלחמה משום שהיא עלולה לפגוע בצוותים רפואיים המוגנים על פי החוק הבין-לאומי.[177]

ב-25 אוגוסט 2025 תקף צה"ל את בית החולים נאסר בחאן יונס שבדרום רצועת עזה. מנהל בית החולים עאטף אל-חות מסר כי כ-50 איש נפצעו בתקיפה, בהם עיתונאים וצוותים רפואיים, חלק מהם במצב קשה.[דרוש מקור] משרד הבריאות הפלסטיני ברצועה, הנשלט בידי חמאס, טען כי לפחות 20 בני אדם נהרגו בתקיפה, בהם חמישה עיתונאים וצלמי עיתונות וארבעה אנשי צוות רפואי.[178] על פי דיווחים מעזה בוצעו במקום שלוש תקיפות נוספות, גם בזמן פעולות החילוץ.[179] מתחקיר ראשוני של צה"ל עלה כי כוח טנקים השתמש בפגזים במקום בחימוש מדויק כדי לפגוע במצלמה שאותרה בבית החולים וכי הכוח לא קיבל לכך אישור. הרמטכ"ל הורה על המשך תחקיר מקיף של האירוע.[180] צה"ל מסר כי מתחקור ראשוני עולה כי חטיבת גולני, איתרו מצלמה שהוצבה על ידי חמאס במרחב בית החולים 'נאצר'. המצלמה נחשדה כצופה על פעילות הלוחמים ובכך מכווינה פעילות טרור נגד הכוחות. מסקנה זו התחזקה, בין היתר, על רקע השימוש הצבאי של ארגוני הטרור בבתי החולים לאורך הלחימה, ולאור מידע מודיעיני כי חמאס משתמש בבית החולים 'נאצר' לצורך פעילות טרור. הרמטכ"ל הדגיש את שימוש ארגוני הטרור בתשתיות אזרחיות ובתי חולים. הרמטכ"ל הוסיף כי שישה מההרוגים באירוע היו מחבלים ואחד מהם אף לקח חלק בפשיטה למדינת ישראל בשבעה באוקטובר. לצד זאת, הרמטכ"ל מצר על הפגיעה בבלתי מעורבים.[181][182]

הרס אתרים תרבותיים, דתיים וחינוכיים

אמנסטי אינטרנשיונל מציינת כי "בעוד שהרס רכוש או מורשת היסטוריים, תרבותיים ודתיים אינו נחשב למעשה אסור על פי אמנת רצח העם, בית הדין הבין-לאומי לצדק קבע כי הרס כזה יכול לספק ראיה לכוונה להשמיד פיזית את הקבוצה כאשר הדבר מתבצע במכוון".[דרוש מקור]

מאז 7 באוקטובר 2023, צה"ל הואשם בשימוש בכוח מופרז נגד עשרות בתי ספר,[183] ובתי חולים,[184] גניבה,[185] חילול קודש, השחתת גופות פלסטינים בצורה אכזרית ומיותרת,[186] ובאי ביצוע הבחנה, או הבחנה לא מספקת, בין כוחות חמאס לאזרחים.[187] תקיפה והרס של מגוון אתרים תרבותיים וחינוכיים צוטטו גם הם כמעשי רצח עם,[דרוש מקור] וכך גם שימוש בנשק לא קונבנציונלי כמו זרחן לבן.[דרוש מקור]

ב-18 באפריל 2024, מומחי האו"ם בז'נבה גינו את ישראל על הריסת בית הספר בעזה, וקבעו כי היא הרסה יותר מ-80% מבתי הספר והרגה 5,000 תלמידים, 261 מורים ועשרות פרופסורים.[דרוש מקור] נכון לינואר 2025, ישראל הרסה 815 מסגדים ו-19 בתי קברות במהלך המלחמה.[דרוש מקור] ביוני 2025, פרסמו מומחים של האו"ם דו"ח לפיו ישראל ביצעה את הפשע נגד האנושות של השמדה בגין "הריגת אזרחים שמצאו מחסה בבתי ספר ובאתרים דתיים". על פי הדו"ח, ישראל הרסה למעלה מ-90% ממבני החינוך בעזה.[דרוש מקור]

אמנסטי זיהתה לפחות ארבעה מקרים בהם לא היה "צורך צבאי דחוף" שהצדיק הרס מכוון של אתרים תרבותיים ודתיים בעזה. אלה היו הרס קמפוס אל-מור'רקה של אוניברסיטת אל-אזהר בעזה, קמפוס אל-זהרה של אוניברסיטת ישראל, מסגד אל-דילאל, בית הקברות בני סוהילה הסמוך לח'אן יונס, ומסגד אל-אסתקלאל בחאן יונס. אמנסטי הצביעה על עמדותיהם והתנהגותם של חיילים ישראלים המעורבים בהריסות אתרים אלה בסרטונים שפורסמו ברשתות החברתיות כראיה לכך שפעולות אלה משקפות כוונה רצחנית. אמנסטי ציינה גם בדו"ח שלה את ההיקף הכולל של ההרס של אתרים תרבותיים, היסטוריים ודתיים בעזה, כולל הארכיון המרכזי של עזה ומספר אתרים ארכאולוגיים, מוזיאונים ואנדרטאות. הדו"ח מטיל ספק בחוקיות ההתקפות ובמקרים רבים אף מצביע על כך שהן לא היו מוצדקות מבחינה צבאית.[188]

נזק גופני ונפשי חמור

ישראל הואשמה במעצרים המוניים חסרי הבחנה,[189] ותועדה באיומים בהטלת מום, מוות, הצתה ותקיפה, ובעינוי פלסטינים שנעצרו ללא אישום משפטי.

עד מרץ 2024, הוערך כי 17,000 ילדים היו חלק מהקטגוריה של "ילד פצוע, ללא משפחה שורדת" (WCNSF), מונח רפואי חדש המשמש לתיאור ילדים יתומים פצועים ללא בני משפחה שורדים.

באוגוסט 2024, דיווח משרד האו"ם לזכויות אדם על קבלת עדויות מפלסטינים הכלואים במחנה שדה תימן על החשד להתעללות במחנה שדה תימן.

נכון ל-25 באוגוסט 2024, העריך האו"ם כי רוב 2.2 מיליון תושבי עזה היו מרותקים לאזור של כ-39 קמ"ר, מה שגורם לתנאי צפיפות ומחסור חמור בשירותים בסיסיים, כמו מים נקיים, ולהתפשטות נרחבת של מחלות כמו הפטיטיס C.[190]

מספר הפצועים מאז 7 באוקטובר 2023 עקב פעולות צבאיות ישראליות עולה על 100,000, ובעזה יש את מספר הילדים קטועי הגפיים הגבוה ביותר לנפש בעולם.

בדו"ח מדצמבר 2024, כתב ארגון אמנסטי כי דפוס ההתעללויות בבתי כלא בישראל "מדגיש את הדה-הומניזציה השיטתית וההתעללות הנפשית והפיזית בפלסטינים בעזה, וניתן לקחת גם זאת בחשבון במטרה להסיק כוונה רצחנית מדפוס ההתנהגות".

טענות לכוונה רצחנית

היסטוריון השואה בארי טרכטנברג העיד כי קיימת הסכמה בקרב היסטוריונים של רצח עם, שהמצב בעזה מהווה רצח עם, בעיקר בשל הצהרותיהם של בכירים ישראלים. הוא אמר: "אנו עדים לרצח העם מתפתח בעודנו מדברים. אנו נמצאים במצב יוצא דופן שבו אנו יכולים להתערב כדי לעצור אותו, באמצעות מנגנוני המשפט הבין-לאומי העומדים לרשותנו."[דרוש מקור]

במכתב גלוי שפורסם ב-15 באוקטובר ב-Opinio Juris ובאתר האינטרנט של Third World Approaches to International Law Review, כתבו חוקרים כי הצהרותיהם של בכירים ישראלים מאז 7 באוקטובר מעידות על כוונה לבצע רצח עם.[דרוש מקור] ב-11 ביוני 2024, חשבון הטוויטר הרשמי של ישראל צייץ כי "אזרחי עזה השתתפו באירועים המחרידים של ה-7 באוקטובר", ומאוחר יותר ציטט הצהרה לפיה "אין שם אזרחים חפים מפשע".[דרוש מקור]

ב-7 באוקטובר אמר נתניהו כי האויב ישלם "מחיר שהוא לא ידע כמותו" ותהפוך את מסתורי החמאס "לעיי חורבות". עמר ברטוב, פרופסור לשואה ולרצח עם, פירש הצהרות אלו ככוונה רצחנית.[191] חוקר רצח העם מארק לוון ציין את ההקצנה הגוברת של רטוריקה של רצח עם וטיהור אתני תחת ממשלות נתניהו הקודמות.[דרוש מקור] דבריו קיבלו חיזוק מכתבת ה-AP News טיה גולדנברג אשר הדגישה כי הצהרותיו של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', מביעות רטוריקה רצחנית.[דרוש מקור] ההיסטוריון הישראלי רז סגל וחוקר המשפט לואיג'י דניאלה הצביעו גם הם על הסלמה ברטוריקה של רצח עוד לפני אוקטובר 2023, והציגו מאמר מ"טיימס אוף ישראל" ממאי 2023 בו נכתב כי הדרך היחידה להשיג שלום היא "למחוק" את פלסטין וכי קיומה של פלסטין הוא "עלבון לחברה, למוסר ולאנושות". המאמר גם קרא לחינוך מחדש של הפלסטינים וטען שיוכלו ליהנות מזכויות רק אם יחדלו מלהתקיים כעם. סגל ודניאלה השוו בין הרטוריקה של המאמר לבין הרטוריקה בתקשורת הרוסית בזמן הפלישה הרוסית לאוקראינה שאותה הגדירו חוקרים כמעידה על כוונת רצח עם. סגל ודניאלה מצביעים גם על הערות קודמות של שר הביטחון הלאומי איתמר בן גביר, חברת הכנסת לשעבר איילת שקד, וסמוטריץ', שבפברואר 2023 קרא להרס כפרים פלסטיניים בגדה המערבית.[192] חוקר רצח העם שמואל לדרמן פירט כיצד הערות אלו של סמוטריץ', לצד אמירות אחרות ששללו את הלאומיות הפלסטינית וקריאות להשמדה או לגירוש משטחים שישראל תובעת, היו במוקד הדיונים הפוליטיים של הנהגת חמאס בעזה לפני אירועי אוקטובר 2023.[דרוש מקור] כלי תקשורת שדווחו על דבריו של סמוטריץ' הדגישו גם הם את אופיים הרצחני.[דרוש מקור]

הדו"ח "אנטומיה של רצח עם", שהוגש למועצת האו"ם לזכויות אדם, ב-26 במרץ 2024 על ידי פרנצ'סקה אלבנזה, הדוברת המיוחדת למצב זכויות האדם בשטחים הפלסטיניים הכבושים מאז 1967, קבעה כי ישראל מבצעת מעשי רצח עם. אלבנזה כתבה כי ניתן להסיק כוונה רצחנית מ"מכלול ההתנהלות המכוונת כלפי מכלול הפלסטינים, בכל השטח הפלסטיני הכבוש".[193] ישראל דחתה את הדו"ח.[דרוש מקור] בדו"ח שני, "רצח עם כהכחדה קולוניאלית", שפורסם ב-28 באוקטובר עבור עצרת האו"ם, האשימה הדוברת את ישראל ב"ביצוע קמפיין שיטתי של עקירה בכפייה, הרס ומעשי רצח עם נגד פלסטינים בעזה ובגדה המערבית".[דרוש מקור] בפרשת רצח העם של הרוהינגיה שנידון בבית הדין הבין-לאומי לצדק, מספר מדינות בהן, בריטניה וגרמניה, תמכו ברף ראיות מקל יותר להוכחת כוונת רצח עם מאשר זה שהיה נהוג בבית הדין הבין-לאומי לצדק – שכן כוונת רצח עם היא מרכיב קשה ביותר להוכחה משפטית. המדינות טענו כי על בית הדין הבין-לאומי לצדק "לאמץ גישה מאוזנת המכירה בחומרתו המיוחדת של פשע רצח העם, מבלי להפוך את הרף להוכחת כוונה רצחנית לכזה שיהפוך ממצאי רצח עם לכמעט בלתי אפשריים".[דרוש מקור]

הקריאה החוזרת ונשנית של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו במונח עמלק ובציטוט "זכור את אשר עשה לך עמלק" במהלך המלחמה, נחשבה על ידי מבקרים רבים, כולל דרום אפריקה, כראייה לכוונה רצחנית. "זכור את אשר עשה לך עמלק" הוא ביטוי המושמע גם בטקסי זיכרון לשואה, כולל ביד ושם. נוח לנארד מ"מאטר ג'ונס" כתב שפסוקים העוסקים בעמלק הם מהפסוקים האלימים ביותר בתנ"ך ושיש להם היסטוריה ארוכה של שימוש על ידי יהודים מהימין הקיצוני להצדקת הרג פלסטינים. עמלק היה "האויב ש-ה' ציווה על בני ישראל להשמיד באופן מוחלט", וחוקרים כינו את הפסוק דוגמה ל"רצח עם שצוין על ידי ה'".[דרוש מקור]

שרי הקבינט של ישראל

לדברי החוקרים מארק לוון ועבד אל-ווהאב אל-אפנדי, מאז 7 באוקטובר 2023, מקורות רשמיים וחצי-רשמיים עסקו ברטוריקה המעידה על כוונה רצחנית.[194][195] עורך הדין הישראלי לזכויות אדם, מיכאל ספרד, אמר לעיתון "הערבי החדש" כי מתקפת 7 באוקטובר, משבר החטופים במלחמה בעזה ופשעי המלחמה של חמאס "יצרו זעם שהפך את מה שהייתה הרטוריקה של קבוצות שוליות, למבול של הצהרות שנאמרות כעת על ידי פוליטיקאים, עיתונאים וסלבריטאים, ... ומספקות רוח גבית" לאחרים למצוא דיבור כזה כמקובל. הוא הוסיף, "התרגלנו לרטוריקה רצחנית שמגיעה מחמאס. באמנת חמאס יש סעיפים אנטישמיים חמורים ברורים, וגם כאלה שניתן לפרש כמבטאים רצון לחסל את היהודים בישראל. ... בעבר, זה נתפס בתוך ישראל כמשהו שמעבר לגבולות הלגיטימיות לדבר כך על פלסטינים. ... אבל ה-7 באוקטובר שבר את הקו האדום הזה."

ב-9 באוקטובר 2023, אמר שר הביטחון יואב גלנט:

הוריתי על מצור מוחלט על רצועת עזה. לא יהיה חשמל, לא אוכל, לא דלק. הכל סגור. אנחנו נלחמים בחיות אדם ואנחנו פועלים בהתאם.[196]

למחרת אמר גלנט:

עזה לא תחזור למה שהייתה קודם. לא יהיה חמאס. נחסל הכל.[197]

לדברי קנת' רות', ההצהרה אופיינה כדה-הומניזציה. בעוד שחלק מהאנשים מתרצים הערה זו כמתייחסת רק לחמאס, ההקשר מבהיר ש"חיות אדם" מתייחס לכל מי שבעזה. ההערות נקשרו גם לרעב בעזה.[198]

בפברואר 2024, מאי גולן, השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, נשאה נאום בכנסת ובו התפארה בהריגת פלסטינים בעזה ואיימה לערוף את ראשו של סינוואר[199].

שר החקלאות אבי דיכטר אמר בערוץ 12 שהמלחמה תהיה "הנכבה של עזה".[200] שר המורשת עמיחי אליהו אמר על הרעיון להטיל פצצת אטום על עזה "זו אחת האפשרויות",[201] רה"מ ושר הביטחון גינו את האמירה הזאת.[202] בנוסף אמר השר אליהו כי "הממשלה דוהרת לזה שעזה נמחקת".[203] שר התקשורת שלמה קרעי דגל בגירוש כפוי של אזרחים מעזה וביישוב ישראלי באזור, עמדה ששרים אחרים כמו בן גביר וסמוטריץ' תמכו בה.[204]

דב וקסמן, מנהל המרכז ללימודי ישראל באוניברסיטת UCLA, אמר כי חלק מהרטוריקה שבה משתמשים שרי הימין יכולה להיחשב כ"בעלת פוטנציאל לרצח עם" בדה-הומניזציה של אזרחים פלסטינים. הוא הוסיף כי להצהרות אלו יכולה להיות השפעה מוגבלת בלבד על המדיניות הישראלית, שכן הן נעשו על ידי שרים "שאינם בקבינט המלחמה", אך שההצעות עדיין מדאיגות.[205]

השר ישראל כץ, כתב בחשבון ה-X: "נילחם בארגון הטרור חמאס ונחסל אותו. כל האוכלוסייה האזרחית בעזה מקבלת הוראה לעזוב מיד. ננצח. הם לא יקבלו טיפת מים או סוללה אחת עד שיעזבו את העולם".[206]

ב-29 באפריל 2024, אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ', "אין חצי עבודה... רפיח, דיר אל-בלח, נוסיירת – השמדה מוחלטת. 'תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים'. אין להם מקום תחת השמיים."[207] עיתון "הארץ" תיאר את דבריו כקריאה לרצח עם.[208] באוגוסט, אמר סמוטריץ' כי "אף אחד לא ייתן לנו להמית ברעב 2 מיליון אזרחים למרות שזה אולי צודק ומוסרי עד שלא מחזירים את החטופים שלנו, הומניטרי תמורת הומניטרי, נכון מוסרית – אין מה לעשות חיים היום בתוך מרחב, צריך לגיטימציה בין-לאומית למלחמה הזאת".[209] חבר הכנסת עופר כסיף טוען כי התוכנית מתוארכת לתוכנית הכניעה של סמוטריץ' משנת 2017. כסיף אמר, "במחלוקת המתמשכת באיזו מידה פעולותיה של ישראל מהוות פשע רצח עם, תוכנית זו צריכה לשמש כראיה עיקרית לתביעה."[210] ב-6 במאי 2025, אמר סמוטריץ' כי עזה "תושמד לחלוטין" וכי הפלסטינים "יעזבו במספרים גדולים למדינות שלישיות".[211]

נשיא ישראל וחברי כנסת

נשיא מדינת ישראל יצחק הרצוג האשים את "כל האומה" הפלסטינית באחריות למתקפה ב-7 באוקטובר ואמר בין השאר: "זה לא נכון, הרטוריקה הזו על כך שאזרחים אינם מודעים, אינם מעורבים". מאוחר יותר אמר כי דבריו הוצאו מהקשרם וכי ניסה להדגיש את "מעורבותם של תושבים רבים", וכן כי דבריו הוצאו מהקשרם, וכי הוא מקבל את העובדה שישנם פלסטינים חפים מפשע בעזה.[212]

סגן יו"ר הכנסת, ניסים ואטורי, כתב כי הממשלה מאפשרת כניסת סיוע רב מדי לעזה, כי צה"ל צריך "לשרוף את עזה עכשיו" וכי מטרת ישראל היא "למחוק את רצועת עזה מעל פני האדמה".[213] כאשר התבקש להבהיר את דבריו בריאיון ב"קול ברמה", חזר ואטורי על כך שיש להשמיד את עזה ותושביה, באומרו: "אני לא חושב שיש שם אנשים חפים מפשע עכשיו... אם יש שם אדם חף מפשע, נדע עליו. מי שנשאר שם צריך לחסל אותו, נקודה".[214] בשנת 2025, ואטורי כינה את הפלסטינים "נבלות" ו"תתי אדם" וקרא להפריד את הילדים והנשים ולחסל הגברים הבוגרים בעזה.[215][216]

יצחק קרויזר, חבר כנסת ממפלגת "עוצמה יהודית", אמר כי "יש לשטח את רצועת עזה, ולכולם יש רק גזר דין אחד, והוא מוות".[217] טלי גוטליב ממפלגת הליכוד קראה לשימוש בנשק יום הדין.[218] כן אמרה "אין לרחם! לשטח ולרסק את עזה".[219] משה סעדה, ממפלגת הליכוד, ציטט באישור מכר שאמר לו שיש להרוג את כולם בעזה.[220][221] אריאל קלנר גם הוא ממפלגת הליכוד כתב כי יש "מטרה אחת: נכבה! נכבה שתאפיל על הנכבה של 1948. נכבה בעזה ונכבה לכל מי שמעז להצטרף, נַכבה שלהם, כי כמו אז ב-48, האלטרנטיבה ברורה.[222]

בינואר 2025, שמונה חברים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת חתמו על מכתב לשר הביטחון ישראל כ"ץ המציע שכץ יורה על השמדת כל אספקת המזון והחשמל של עזה ו"יהרוג כל מי שאין לו דגל לבן".[223] הבכיר הפלסטיני רווחי פתוח אמר על המכתב, "הכנסת הפכה למאורת קיצונים צמאי דם... עכשיו הם מופתעים שהפלסטינים בעזה עדיין בחיים".[224]

חברי הכנסת עמית הלוי ולימור סון הר-מלך לא הסכימו עם רופא שטען כי ילדים סובלים בעזה צריכים לקבל "משככי כאבים או טיפול רפואי מינימלי". הלוי אמר, "כשנלחמים בקבוצה כזו, ההבחנות שקיימות בעולם רגיל לא קיימות". סון הר-מלך אמרה לרופא, "הטיפול היחיד הדרוש כאן הוא עבורך", הלוי וסון הר-מלך טענו גם כי הדיווחים על רעב בעזה הם שקרים של חמאס.[225]

בכירים ישראלים אחרים

אלוף רסאן עליאן, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אמר: "לא יהיה חשמל ולא מים (בעזה), יהיה רק הרס. רציתם גיהנום, תקבלו גיהנום".[226]

אלוף צה"ל לשעבר גיורא איילנד כתב, "עזה תהפוך למקום שבו לא יוכל להתקיים בן אנוש" ו"יצירת משבר הומניטרי חמור בעזה היא אמצעי הכרחי להשגת המטרה". החוקר הישראלי עומר ברטוב ציין כי אף פוליטיקאי ישראלי ואף אחד בצה"ל לא גינה הצהרה זו.[227]

דובר צה"ל, דניאל הגרי, אמר בנוגע להפצצות ישראל על עזה: "תוך איזון בין דיוק להיקף הנזק, כרגע אנו מתמקדים במה שגורם לנזק מקסימלי".[228] חוקרי משפט פירשו זאת ככוונה להשמיד את עזה.[229]

משה פייגלין, ח"כ לשעבר, אמר: "יש פתרון אחד ויחיד, והוא להשמיד לחלוטין את עזה לפני הפלישה אליה."[230] מאוחר יותר, במאי 2025, הצהיר פייגלין כי "כל ילד, כל תינוק בעזה הוא אויב".[231]

שגרירת ישראל בבריטניה, ציפי חוטובלי, אמרה בריאיון רדיו עם איאן דייל. שצה"ל מכוון "לכל בית ספר, לכל מסגד, לכל בית שני" כדי להרוס את רשת המנהרות של חמאס בעזה. דייל התנגד וטען שזהו טיעון להשמדת כל עזה. חוטובלי ענתה: "יש לך פתרון אחר?"[232]

החוקר המשפטי נימר סולטאני מדגיש כי הצהרות של מפקדים בצה"ל המובילים פעולות קרקעיות בצפון עזה, הקוראות לצמצום אוכלוסייה ולגישה של "אדמה חרוכה". כמו כן הדגיש שחיילים הדהדו רגשות כאלה ברשתות החברתיות.[233] ההיסטוריון יואב די-קפואה מצביע על המספר ההולך וגדל של קצינים וחיילים דתיים לאומיים, שלדברי די-קפואה טעונים באידאולוגיה של רצח עם.[234] שר הביטחון לשעבר משה יעלון אמר, "גוררים אותנו לכיבוש, סיפוח וטיהור אתני".[235][236]

במרץ 2025, שגריר ישראל באוסטריה, דוד רוט, הציע להוציא להורג ילדים פלסטינים "אוחזים באקדח" בעזה, אך לא סיפק ראיות לכך שהדבר קרה, ודחה את החששות לגבי נפגעים אזרחיים.[237]

תגובות לטענות

כוונה רצחנית

בריאיון לרשת BBC אמרה ג'ואן דונוהיו נשיאת ביה"ד לצדק: "לא החלטנו שהטענה לרצח עם בעזה סבירה".[238]

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר "נלחמים במחבלי חמאס – לא באוכלוסייה הפלסטינית".[239] דובר הממשלה דוד מנצר, הגיב לטענות: "כוחותינו מכוונים לעבר המחבלים ולעולם לא לאזרחים".[240] משרד החוץ הגיב: "המלחמה של ישראל היא נגד חמאס, לא נגד האזרחים הפלסטיניים".[7]

ג'ון ספנסר חוקר לוחמה עירונית כתב כי "רצח עם לא מוגדר על פי ציטוטים שהוצאו מהקשרם, מספרי נפגעים בלתי מאומתים או התרשמות כללית מהרס. מדובר בהגדרה משפטית מדויקת שדורשת הוכחת כוונה להשמיד קבוצה אתנית או לאומית" בנוסף כתב כי "שום דבר ממה שראיתי לא מתקרב לרצח עם. לא ראיתי כוונה כזו, אלא להפך – ראיתי זהירות יוצאת דופן לשמירה על חיי אזרחים".[241]

פרופ' אסא כשר, מחבר הקוד האתי של צה"ל, דוחה את הטענות העולות בעולם וגם בקרב גורמי שמאל בישראל ואומר שאין רצח עם בעזה וגם לא שום דבר שקרוב לכך. בריאיון לכאן רשת ב' אמר "אני מכיר דוגמאות להתנהגות שהיא לא בסדר, מכיר דוגמאות להתנהגות שהיא בסדר גמור ואין לי בסיס להכללה. צה"ל לא נותן לחיילים פקודות לפעול על פי ערכי צה"ל שהן בניגוד לדין הבין-לאומי. כל מיני עיתונים בין-לאומיים ורשתות טלוויזיה בין-לאומיות במשך כל תקופת המלחמה מביאות לי סרטונים שהחיילים מעלים למרשתת בקשר להתנהלות של עצמם ושואלים אותי מה אני חושב על ההתנהגות שלהם. במסגרת הזאת אני ראיתי מאות סרטונים שחיילים צילמו את עצמם והעלו לאינטרנט. בלי סוף מעשים לא תקינים יש שם. שום מעשה שהוא ממשפחת הג'נוסייד. ראיתי הרבה מאוד מעשים שלא הולמים את ערכי צה"ל".[242]

עמלק

בנימין נתניהו הבהיר כי "במהלך הדורות ההשוואה לעמלק נועדה לתאר את אלה שמבקשים להשמיד את העם היהודי. בדורנו, השוואה זו כוונה בראש ובראשונה לנאצים. לכן המילים שמופיעות בכרזה במצגת קבע ביד ושם קוראות למבקרים ל'זכור את אשר עשה לך עמלק". פסוק זה אף מופיע בהאג באתר הנצחה ליהודים הולנדים שנרצחו בשואה". לשכתו הוסיפה כי "בהתייחסותו של ראש הממשלה לעמלק לא הייתה שום כוונה להסית לרצח עם של הפלסטינים, אלא לתאר את הטבח האיום שביצעו מחבלי החמאס ב-7 באוקטובר והצורך להילחם בהם".[243]

חוקר הרמב"ם יוחאי מקבילי טען כי הקריאה למחות את זרע עמלק (ולזכור את אשר עשה לך) אינן קריאות לרצח עם אלא מהווה מטפורה, כנגד אנשים הרוצים להשמיד את העם היהודי וכי המלחמה בעמלק אינה מלחמה על יסוד אתני וגנטי, אלא תלויה במעשיהם של העמלקים. לפני המלחמה קוראים להם לשלום ואם הם נענים, אין מלחמה.[244]

עו"ד שלומית רביצקי טור-פז כתבה בחוו"ד אשר משמשת את נציגי ישראל בדיונים בהאג, שנראה כי הטענה שהשימוש במילה "עמלק" מעיד על כוונת ישראל לבצע "רצח עם" בעזה הוא טועה ומטעה: מצוות מחיית עמלק נמחקה בפועל כמצווה מעשית מספר החוקים היהודי. עוד נכתב: ההשוואה הרעיונית של רשעת עמלק היא ל"מרצחי החמאס" ולא לעם הפלסטיני. זוהי מחאה כלפי מעשים נפשעים, לא כלפי מוצא אתני, לא כלפי זהות לאומית ואף לא כלפי יושבי חבל ארץ.[245]

מקרי מוות ישירים

  • לאחר הריגת שלושת החטופים הישראלים בשג'אעייה, הדגיש הרמטכ"ל בפני חיילים בעזה כי "כאשר אתה רואה שני אנשים, שהם עם ידיים למעלה ובלי חולצות, קח שתי שניות. אם זה שני עזתים עם דגל לבן שיוצאים להיכנע מה אנחנו יורים בהם? בשום פנים ואופן לא. זה לא צה"ל. גם מי שנלחם, מניח את הנשק ומרים ידיים, אנחנו שובים אותו, אנחנו לא יורים בו".[246]
  • אל-ג'זירה פרסמה תיעוד של פלסטינים עם דגל לבן שנורו, ופונו עם דחפור. אך בצה"ל טענו שמדובר בשני אירועים שונים: באחד, חשוד נפצע קל מירי לאחר שלא נענה לאזהרה ושוחרר. ובשני מדובר בשני חשודים עם תיקים על הגב נורו למוות לאחר שהתקרבו בצורה מחשידה, וגופותיהם פונו מחשש למטענים.[247]
  • במקרה אחר בו תועד פגיעה באישה מבוגרת שנושאת ילד המנופף בדגל לבן, נטען כי התרחיש שהירי בוצע על ידי צלף חמאס במטרה להרתיע את תושבי צפון הרצועה מפני התפנות. הוא תרחיש ספקולטיבי, אך תואם דיווחים (חלקם מבוססים על הקלטות של תושבים) על מניעה אלימה, כולל ירי, כנגד עזתים שניסו להתפנות באותה התקופה, כמו גם במהלך קרב ג'באליה השלישי.[248]
  • מחקר שבוצע במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, מדגיש כי "משמעות ”נזק אגבי מותר“ היא רף מקסימלי ולא בהכרח צפי של ממש. כלומר, מפקדים עושים מאמצים לצמצם את הפגיעה הצפויה באזרחים אפילו אם היא מתחת לרף המותר, כך שבפועל רף עליון של 20 אזרחים למטרת התקיפה העיקרית אין משמעותה שבממוצע ייהרגו 20 אזרחים על כל לוחם אויב – רחוק מכך. ואכן, גם מבקריה החריפים ביותר של ישראל אינם טוענים שהיא הרגה 20 אזרחים על כל לוחם".[248]
  • עובד לשעבר ששימש כקבלן משנה של GHF, טען כי ראה ילד שנורה למוות בידי חיילי צה"ל. מאוחר יותר התגלה כי הוא נמצא חי וחולץ עם אמו, לאחר שהסתירה אותו מחשש לפגיעה בו.[249]

טענות לגבי מספר וזהות ההרוגים

  • לפי המכון למחקרי ביטחון לאומי, שמתבסס על נתוני צה"ל, שיעור ההרוגים המשתייכים לארגוני טרור בעזה בהתחשב בנתוני משרד הבריאות העזתי עולה על 33%.[250] יחד עם זאת, חוקרים מתחו ביקורת על חוסר בשקיפות נתונים מצד ישראל, שלא מפרטת כיצד הגיעה למסקנה שלמעלה מ-20,000 מחבלים נהרגו ברצועה.[251]
  • לפי מחקר של קבוצת "תמרור" לסכסוך הישראלי-פלסטיני, שבדקו את ההתפלגות הסטטיסטית של נתוני האנשים שמתו ברצועת עזה מאז נובמבר 2023 ועד היום, כפי שפורסמו על ידי משרד הבריאות הנשלט על ידי חמאס. עלה כי "בשלבי המלחמה המוקדמים (במהלך התקיפה האווירית הנרחבת), מספר הנפגעים האזרחים היה משמעותית גבוה ממספר הנפגעים החמושים. באותה עת, גברים בגילאי לחימה היוו רק ~20% מהנפגעים". אך אם זאת עלה עוד כי "במהלך לחימה של כמעט שנתיים, שיעור הנפגעים החמושים (הפוטנציאליים) עלה ליותר מ-45%, מה שמשקף פעולות ממוקדות יותר וירידה במקרי מוות של אזרחים". כלומר, ככל שחלף זמן רב יותר מתחילת המלחמה, כך שיעורם של הגברים בין 17 עד 55 מקרב כלל המתים, הלך וגדל.[252]
  • לדברי גורמים ישראליים ואחרים – אמינות הנתונים שמפרסם משרד הבריאות בעזה נתונה במחלוקת בשל כפיפותו לשלטון חמאס, דבר שעשוי להטות את הדיווחים ממניעים פוליטיים.[253][254][255][256][257][258] יחד עם זאת, מספר בכירים ישראלים, כולל ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, אישרו בקירוב את נתוני משרד הבריאות של ממשלת חמאס בעזה.[259]
  • לטענת המומחה לכלכלת חמאס אייל עופר, לפי משרד הבריאות הפלסטיני נכון לינואר 2025 בין 60 ל־70 אלף תינוקות נולדו מאז תחילת המלחמה. לדבריו, "זה אומר שהמספר של תושבי עזה בזמן המלחמה רק גדל".[260] לפי ספר העובדות העולמי נכון לנובמבר 2024 אוכלוסיית עזה גדלה בכ-2% מתחילת המלחמה.[261][262] גם ג'יימס סינקינסון נשיא ארגון "FLAME" טען כי "מספר הלידות בעזה במהלך המלחמה גבוה בהרבה ממקרי המוות הקשורים אליה, וגם במספרים מוחלטים האוכלוסייה רק הולכת וגדלה".[263]
  • צה"ל ואתרי חדשות ישראליים האשימו את חמאס והפלסטינים בזיוף סרטונים, תמונות, ובהפצת פייק ניוז, תופעה זו נקראת גם פאליווד.[264][265][266][267][268][269] לעיתים מתברר שסרטונים שנועדו להמחיש כי פלסטינים מזייפים פציעות מגיעים מאירועים שאינם קשורים.[270][271][272][273]
  • צה"ל חשף מספר רב של פעמים כי עובדי אונר"א, מורים, עיתונאים, ורופאים, הם מחבלים המשרתים בארגוני הטרור ברצועה וכן מחבלים אשר מתחזים לכאלה.[274][275][276][277][278][279]
  • לפי דיווחי צה"ל ומקורות נוספים, חמאס וג'יהאד איסלאמי, עושים שימוש בילדים ובנערים לביצוע פעולות טרור, כולל העברת אמצעי לחימה, חבלה והשתתפות בעימותים אלימים, ולעיתים אף גיוס ישיר.[280][281][282][283][284]

רעב

  • מספר חוקרים טענו כי לפי החוק הבין-לאומי אין חובה על מדינה המעורבת בסכסוך מזוין לספק מזון, דלק, חשמל או אספקה רפואית לשטח שבו ידוע כי המצרכים יסייעו לאויב עצמו.[248][285][286][287][288][289]
  • לפי מתאם פעולות הממשלה בשטחים, החל מתחילת המלחמה ישראל אפשרה כניסה של למעלה משני מיליון טון של סיוע לרצועת עזה, יותר מטון אחד של סיוע לנפש.[290]
  • החל ממאי 2025, הפעיל צה"ל מרכזי חלוקת מזון וסיוע הומניטרי לאוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה, בשיתוף הקרן ההומניטרית לעזה, במטרה לאפשר העברת אספקה חיונית לאזורים נזקקים,[291] במסגרתו דווח כי עד 14 בספטמבר 2025 חולק סיוע המספיק ל-164 מיליון ארוחות. כמו כן הופצו תיעודים בהם נראה סיוע שנשאר ללא דורש במתחמי החלוקה.[292]
  • ב-12 ביוני 2025 דווח כי מחבלי חמאס הרגו פלסטינים עובדי סיוע וחלוקת מזון מפני שעבדו בקרן ההומניטרית לעזה.[293] כן נטען כי ירו באנשים כדי למנוע מהם להתקרב למתחמי הסיוע.[294][295][296] כמו כן ב-23 ביוני 2025 חמאס שיגר רקטה לעבר מתחמי חלוקת הסיוע.[297] ב-21 באוגוסט בוצע שיגור ממרחב הסמוך לבית החולים נאצר שבחאן יונס, לעבר הציר המרכזי לאספקת משאיות הסיוע בדרום הרצועה.[298][299] ב-1 באוקטובר חמאס שיגר שוב רקטות לעבר מתחמי חלוקת הסיוע.[300]
  • ב-2 במרץ 2025 דווח כי במהלך הסכם הפסקת האש (2025) נכנסו לרצועת עזה 25,000 משאיות עם סיוע הומניטרי.[301] יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית, מייק ג'ונסון אמר כי כמות המזון שהוכנסה לרצועה "מספיקה להאכיל שני מיליון בני אדם במשך שנתיים". עוד אמר "חמאס הרוויח כחצי מיליארד דולר מסיוע שבזז".[302]
  • צה"ל, שב"כ והתקשורת הישראלית האשימו את חמאס בביזה שיטתית של הסיוע ההומניטרי הנכנס לרצועת עזה. לפי מערכת הביטחון הישראלית, פעילי הארגון משתלטים על אחוזים ניכרים מהסיוע – לעיתים עד 60%,[303][304] – תוך החרמת משלוחים, גביית "דמי חסות" והפצת הסחורות בשוק המקומי במחירים מופקעים. הסיוע שנבזז משמש, על פי הדיווחים, למימון פעולות טרור, תגמול ללוחמים ולחיזוק שלטון חמאס ברצועה.[305][306] כמו כן לאורך המלחמה התפרסמו תיעודיים בהם נראה כי מחבלי חמאס מכים אזרחים אחרי שניסו לקחת סיוע הומניטרי,[307][308][309] ארגוני סיוע בין-לאומיים לא אימתו את הטענות,[310][311][312][313]
  • מחקר שבוצע במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, מצביע על מספר טענות שגויות בנוגע ל"הרעבת אוכלוסיית עזה". על פי המחקר, הטענות בנוגע להרעבה לפני 2 במרץ 2025 התבססו על נתונים שגויים, ובהם מספר משאיות המזון שנכנסו לרצועת עזה לפני המלחמה ובמהלכה. לפי טענות ההרעבה, מספר משאיות המזון לפני המלחמה עמד על כ-300 משאיות מדי יום ואילו על פי החוקרים, הנתון האמיתי הוא ממוצע של כ-73 משאיות מזון מדי יום לפני המלחמה. בעת המלחמה, נתוני אונר"א בנוגע לכניסת מזון לרצועה הלכו ופחתו אך נתוני מתפ"ש הצביעו על אחוז גבוה בהרבה של סיוע שנכנס לרצועה. לפי המחקר, נתון שגוי נוסף עליו מתבססות טענות ההרעבה – נוגע לאחוז המזון הנצרך בעזה מייצור עצמי, מתוך הנחה שפגיעה בכושר הייצור העצמי בעת המלחמה גדעה מקור משמעותי זה ובכך תרמה תרומה ניכרת להרעבת האוכלוסייה – הנתון השגוי הצביע על 44% מזון מייצור עצמי אך החוקרים מראים כי הייצור העצמי לצריכה בתוך הרצועה לפני המלחמה הסתכם בעד כ-12% מהמזון, כך שגם פגיעה בייצור העצמי לא הביאה לירידה משמעותית בכמות המזון בעזה בשקלול המזון שהוכנס לרצועה.[248]
  • עוד נכתב במחקר כי במקום תמותה המונית מתת-תזונה, כפי שחזו ארגונים השונים, יוצא שלפי הנתון המבוסס על רישומי משרד הבריאות העזתי, נכון למרץ 2025 תמותה מתת תזונה בעזה אינה גבוהה משמעותית מזה שקיים במצרים בזמני שגרה. יתרה מכך, כפי שהשינוי החד בנתונים מארצות הברית מראה, עלייה חריגה בתמותה מקושרת תת-תזונה יכולה להתרחש גם בהיעדר משבר תזונה, ואף בשל שינוי היחס של המערכת הרפואית לממצאים הקיימים.[248]
  • ישראל טענה כי חמאס וכלי תקשורת בין-לאומיים, הפיצו דיווחים כוזבים על ילדים שסובל מרעב,[314] שהתברר כסובלים ממחלות גנטיות, וזאת מבלי לבצע בדיקה מעמיקה של העובדות.[315][316][317] וכן הועלתה הטענה שבחלק מהתמונות שמופצות, הוריהם ואחיהם של הילדים המופעים אינם כחושים כמוהם.[318][319][320] עוד נטען כי חלק מהתמונות לקוחות ממקומות אחרים בעולם.[321][152] וכן שחלק מהתמונות נצרו על ידי בינה מלאכותית.[322][323]

ביקורת על מדד ה-IPC

  • במחקר שבוצע במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, נכתב כי ה-IPC עצמו לא זיהה מפורשות וישירות את קיומה של תמותה לא טראומטית תואמת רף ההגדרה של 4-IPC, לא כל שכן 5-IPC, באף אחד מדיווחיו ביחס לעזה. לשם השוואה, בדיווחו על תימן בתקופה המקבילה ציין ה-IPC מפורשות כי שיעורי תמותה "נמוכים" של "רק" 1.03 ילדים ל-10,000 – ליום שוללים הכללה של אזורים מסוימים בתימן בהגדרת חירום של 4-IPC ומעלה.[248]
  • עוד נכתב שלכל אורך 2024 המשיך ה-IPC לפרסם דוחות המצהירים על קיום ממשי של תמותה נרחבת מרעב, שאף חזו שוב ושב תמותה המונית מסיבה זו בכמה הזדמנויות לאורך 2024, אך אין כל דיווח על תמותה המונית זו – לא אנקדוטלית וגם לא בדיווחי משרד הבריאות העזתי – תמותה אשר הייתה מחויבת המציאות לו היו דיווחיו אמינים או מבוססים על נתונים אמיתיים. לו תחזיות ה-IPC היו מתממשות, הרי 124,458 עזתים היו גוועים ברעב, מבלי להביא בחשבון מגפות ותמותה טראומטית עד ל-17 בינואר 2025. בהשוואה לתחזיות קודמות משתמעת ההנחה שהתחזיות הקודמות אכן התממשו.[248]

הרס מכוון של תשתיות אזרחיות

  • בעשרות מקרים תועד כי ארגון חמאס עושה שימוש מכוון ומתמשך בתשתיות אזרחיות לצרכים צבאיים, תוך הפרה של הדין הבין-לאומי. בין היתר, התגלה כי חמאס עושה שימוש נרחב במבנים וכלים אזרחיים כגון בתי חולים, בתי ספר, מרפאות, מסגדים מתקני אונר"א ואמבולנסים להסתרת אמצעי לחימה, הקמת מפקדות ומנהרות תת-קרקעיות, ושיגור רקטות. מהלכים אלה נעשים לעיתים קרובות מתוך כוונה להשתמש באוכלוסייה האזרחית המקומית כמגן אנושי, על מנת להקשות על תגובה צבאית מצד צה"ל ולנצל את הפגיעה האפשרית באזרחים לצרכים תעמולתיים.[324][325][326][327][328][329][330]
  • מאחר שרוב הלחימה ברצועת עזה מתנהלת באזורים עירוניים צפופים, הכוללים שכונות מגורים, מוסדות ציבור ותשתיות אזרחיות, נגרם לעיתים נזק גם לתשתיות אזרחיות שאינן מהוות מטרה צבאית ישירה. לפי עמדת ישראל, פגיעות אלה אינן מכוונות, אלא נובעות מהמורכבות של לחימה בסביבה עירונית שבה פועלים ארגוני טרור מתוך אוכלוסייה אזרחית, תוך שימוש במבנים אזרחיים לצרכים צבאיים.[331][332]
  • כתגובה לטענה ש-40% מהטילים ששיגר צה"ל הם טילים טיפשים, דובר צה"ל השיב: "זו טענה לא נכונה. חשוב להדגיש זאת. אנחנו משתמשים בתחמושת מדויקת פי החוק הבין-לאומי.[333] במחקר שבוצע במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, נכתב: ישראל אינה חריגה בכל הנוגע לשימוש בחימושים ”טיפשים“, קרי לא מדויקים. עד דצמבר,2023 כ-40%–45% מהחימושים האוויריים שהשתמשה בהם ישראל במהלך שלב הלחימה האינטנסיבי לא היו חימושים מונחים. לשם השוואה, בפלישה האמריקאית לאפגניסטן, חימושים לא מונחים היוו 40% מכלל החימושים שהופעלו, ואילו בפלישה האמריקאית לעיראק עמד נתון זה על.32% במערכה האווירית בקוסובו, שיעור החימושים הלא מונחים היה70% מכלל החימושים שנעשה בהם שימוש. כמו כן, צבא צריך להביא בחשבון גם שיקולי עלות, שכן תקציבו מוגבל. כלי נשק מדויקים יקרים הרבה יותר מכלי נשק "טיפשים", דבר שמונע בדרך כלל ממדינות להצטייד בהן באופן בלעדי גם אם ירצו. אף שהחימושים המדויקים במלחמת המפרץ היוו רק %8 מכמות החימושים הכוללת, הם היו אחראים ל%48 – מעלותה; היחס המדויק השתנה מאז, אולם החימוש המדויק נותר יקר בהרבה ממקבילו ה"טיפש". אולי למעט הצבא האמריקאי, אין צבא שיכול להרשות לעצמו להשתמש באופן בלעדי בחימוש מדויק – גם אם נתעלם מבעיות כגון שיבוש (בפצצות מונחות GPS), הצורך בציון מטרה (בפצצות מונחות לייזר) או מזג אוויר גרוע (בפצצות מונחות לייזר או אופטיקה) שמובילות לכך שלעיתים יש יתרון מבצעי בשימוש בפצצות "טיפשות" שאינן ניתנות לשיבוש.

עקירה בכפייה

  • דובר צה"ל מפרסם הודעות פינוי לאזרחים לפני כניסות קרקעיות ותקיפות, על מנת למנוע פגיעה באזרחים.[334][335] כמו כן צה"ל מבצע שיחות טלפון לאזרחים ומפזר עלונים באזורים בהם הוא תוקף.[336][337] ישראל טוענת כי הפינוי נועד "לוודא שהאזרחים הפלסטינים יוצאים מאזור סכנה".[8]
  • צה"ל מבצע את הפינויים תוך התרעה מוקדמת, הכוונה לאזור מוגן (אל-מוואסי),[338] והקפדה על סיוע הומניטרי ותנאי מחיה בסיסיים,[339][340][341][342] בהתאם לעקרונות אמנת ז'נבה – ולכן אין מדובר בהעברה בכפייה אסורה אלא באמצעי לגיטימי וחוקי במסגרת הדין ההומניטרי הבין-לאומי.
  • לפי נתונים כמותיים חלקיים, רק כ-1.2% מהנפגעים נפגעו באזורי אל-מוואסי והמחנות המרכזיות שישראל ייעדה לפינוי אזרחים.[343]

התקפות על שירותי בריאות

נזק גופני ונפשי חמור

  • ישראל טוענת כי המעצרים, גם ההמוניים, נעשים על בסיס מידע מודיעיני ממוקד ומתוך צורך מבצעי למנוע טרור.[359] עצורים נחקרים כחלק ממלחמה מול ארגון טרור שנטמע באוכלוסייה אזרחית, לעיתים בבגדים אזרחיים וללא סימני זיהוי.[360][361][362]
  • ישראל מציינת כי רבים מהעצורים שוחררו תוך זמן קצר לאחר בדיקות ביטחוניות.[363] כל מקרה נבחן לגופו ואלו שנמצא כי אינם מעורבים בפעילות טרור משוחררים חזרה לרצועת עזה.[364][365]

תגובות העולם


ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (שקף 2) מעודכן ל-8 בנובמבר 2025
  2. ^ 2.0 2.1 אתר למנויים בלבד ניר חסון, המספרים אינם עיקר הזוועה בעזה, אך חציית רף 60 אלף ההרוגים היא קו שבר, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2025
  3. ^ 3.0 3.1 Opening the Black Box: Fresh Insights into the Casualty Recording System of the Gaza Ministry of Health, Every Casualty Counts, ‏29 באוגוסט 2024
  4. ↑ דניאל אדלסון, ניו יורק, "ישראל ביצעה בעזה אלפי פשעי מלחמה": כתבת הענק של המגזין הנחשב - והזעם, באתר ynet, 17 ביוני 2025
  5. ↑ אתר למנויים בלבד ניר חסון, היסטוריון אסף אלפי ראיות לפשעי מלחמה בעזה. התמונה שמתקבלת מחרידה, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2024
  6. ↑ כך חמאס מנהל את מנגנון ההיטמעות בשכונות ומבנים אזרחיים, באתר צה"ל, 5 בדצמבר 2023
  7. ^ 7.0 7.1 החלטת בית הדין בהאג, באתר משרד החוץ, ‏26 בינואר 2024
  8. ^ 8.0 8.1 נאום ראש הממשלה נתניהו בעצרת הכללית של האו"ם, באתר משרד ראש הממשלה, ‏28 בספטמבר 2024
  9. ↑ בנצי רובין, ‏נתניהו משיב לטענות בהאג: "איזו חוצפה, עולם הפוך", באתר "סרוגים", 11 בינואר 2024
  10. ↑ דני אורבך, יונתן בוקסמן, יגיל הנקין ויונתן ברוורמן, בחינה ביקורתית של האשמות "רצח העם" במלחמת חרבות ברזל, עיונים בביטחון המזרח התיכון מס' 213, מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת בר-אילן, יולי 2025
  11. ↑ AFP, ראש המוסד האיראני: 'עתיד ישראל - בגיהנום', באתר ynet, 31 ביולי 2014
  12. ↑ הותרו לפרסום שמות הקצין והחייל שנהרגו אתמול ברצועת עזה, באתר הארץ, 20 ביולי 2014
  13. ↑ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (שקף 2) מעודכן ל-8 בנובמבר 2025
  14. ↑ אתר למנויים בלבד ג'קי חורי, משרד הבריאות בעזה הודיע כי יותר מ־60 אלף נהרגו מתחילת המלחמה, באתר הארץ, 29 ביולי 2025
  15. ↑ Number of aid workers killed in Gaza conflict, highest in UN history: Guterres | UN News, news.un.org, ‏2025-06-05 (באנגלית)
  16. ↑ Nick Turse, News Graveyards: How Dangers to War Reporters Endanger the World, Costs of War | Brown University (באנגלית)
  17. ↑ How number of journalists killed in Gaza war compares to WW2, Vietnam, Iraq, Newsweek, ‏2025-08-14 (באנגלית)
  18. ↑ Hall, Rachel (2025-08-05). "'Healthocide': experts warn of rise in targeting of health services in conflict". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-11-05.
  19. ↑ Elisabeth Mahase, Conflict zones: Assaults on healthcare reached “new levels of horror” in 2024, finds damning report, BMJ 389, 2025-05-20, עמ' r1039 doi: 10.1136/bmj.r1039
  20. ↑ Palestinians make up almost one fifth of aid workers killed since records began, The IRC (באנגלית בריטית)
  21. ↑ "Violence against children in war zones hits record high in 2024, UN says" (באנגלית). 2025-06-20. נבדק ב-2025-11-05.
  22. ↑ אתר למנויים בלבד רואן סלימאן, משרד ההסברה של חמאס בעזה: מספר ההרוגים ברצועה עלה ליותר מ–61,700, באתר הארץ, 3 בפברואר 2025
  23. ↑ Traumatic injury mortality in the Gaza Strip from Oct 7, 2023, to June 30, 2024: a capture–recapture analysis, לאנסט, ‏8 בפברואר 2025
  24. ↑ UNICEF USA, UNICEF Delivers Wheelchairs for Gaza's Children, UNICEF USA, ‏16 בינואר 2025
  25. ↑ שני אשכנזי, אחרי החשמל: ישראל מפסיקה את אספקת המים לרצועת עזה, באתר כלכליסט, 9 באוקטובר 2023
  26. ↑ הלל ביטון רוזן, לאחר 4 חודשים: ישראל נערכת לחדש את אספקת החשמל לרצועת עזה, באתר עכשיו 14, 15 ביולי 2025
  27. ↑ אנה ברסקי, ‏ישראל חידשה באופן חלקי את אספקת המים לדרום רצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 15 באוקטובר 2023
  28. ↑ Humanitarian Situation Update #221 | Gaza Strip, משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטרים, ‏8 ביולי 2024
  29. ↑ 84% of Health Centers in Gaza Destroyed; Israeli Game Mocks Destruction, IMEMC News, ‏17 בפברואר 2024
  30. ↑ UN experts deeply concerned over ‘scholasticide’ in Gaza, United Nations, ‏18 באפריל 2024
  31. ↑ Stéphanie Maupas, International Court of Justice calls for protecting Palestinians from genocide, Le Monde, ‏27 בינואר 2024
  32. ↑ טובה צימוקי, איתמר אייכנר, ישראל התחייבה: "לא נפעל ברפיח באופן שעלול להשמיד אוכלוסייה אזרחית" | כך פסיקת האג מתפרשת בי-ם, באתר ynet, 25 במאי 2024
  33. ↑ Anthony Deutsch, Toby Sterling, Stephanie Van Den Berg, Israel rejects genocide charges, tells World Court it must defend itself, Reuters, ‏12 בינואר 2024
  34. ↑ Hanna Duggal, Shakeeb Asrar, Israel’s attacks on Gaza: The weapons and mapping the scale of destruction, Al Jazeera, ‏9 בנובמבר 2023
  35. ↑ ‘Lavender’: The AI machine directing Israel’s bombing spree in Gaza, +972 Magazine, ‏3 באפריל 2024
  36. ↑ Hoda Osman, Emma Graham-Harrison, The Gaza family torn apart by IDF snipers from Chicago and Munich, The Guardian, ‏9 בספטמבר 2025
  37. ↑ Israel/oPt: UN experts appalled by reported human rights violations against Palestinian women and girls, משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם, ‏19 בפברואר 2024
  38. ↑ Anthony Deutsch, Stephanie Van Den Berg, Mass graves in Gaza: what do we know?, Reuters, ‏25 באפריל 2024
  39. ^ 39.0 39.1 39.2 אתר למנויים בלבד ניו יורק טיימס, ב-7.10 בשעה 13:00 הותר הרסן: פקודה שניתנה בצה"ל אפשרה הרג המוני ברצועה, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2024
  40. ^ 40.0 40.1 סוכנויות הידיעות, ‏"איפה אבא": הבינה המלאכותית של צה"ל שמאתרת לוחמי חמאס, באתר מעריב אונליין, 4 באפריל 2024
  41. ^ 41.0 41.1 אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, עדויות: כך יורים חיילי צה"ל על כל מי שנכנס ל"שטחי ההשמדה" ברצועת עזה, באתר הארץ, 31 במרץ 2024
  42. ↑ אתר למנויים בלבד ניר חסון, תלונה הוגשה בגרמניה נגד חייל צה"ל שמוזכר בתחקיר על הרג אזרחים בעזה, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2025
  43. ↑ Witness says Israeli tank crushed Palestinian civilians alive, אל-ג'זירה, ‏9 ביולי 2024
  44. ↑ Family recounts Israeli violence against grandmother in Gaza City’s Shujayea, אל-ג'זירה, ‏23 בנובמבר 2024
  45. ↑ אתר למנויים בלבד ניר חסון, לראשונה, ארגוני זכויות אדם ישראליים קובעים כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה, באתר הארץ, 28 ביולי 2025
  46. ↑ Israeli tanks have deliberately run over dozens of Palestinian civilians alive, Euro-Med Human Rights Monitor, ‏4 במרץ 2024
  47. ↑ A compound crime: Israeli army hits Gaza family, uses them as human shields, and runs over their mother, Euro-Med Human Rights Monitor, ‏30 ביוני 2024
  48. ↑ Israeli soldier boasts about 'running over' Palestinian man with tank, סרטון בערוץ "Middle East Eye", באתר יוטיוב, 6 במרץ 2024
  49. ↑ Tracy Smith, Children of Gaza, CBS News, ‏21 ביולי 2024
  50. ↑ Sahar Akbarzai, ‘We cannot remain silent about what we saw.’ US doctors who volunteered in Gaza demand ceasefire in letter to White House, CNN, ‏26 ביולי 2024
  51. ↑ Chris McGreal, US medics who volunteered in Gaza demand arms embargo over ‘unbearable cruelty’ inflicted by Israel, The Guardian, ‏25 ביולי 2024
  52. ↑ Response to Recent Criticisms on New York Times Opinion Essay, הניו יורק טיימס, ‏15 באוקטובר 2024
  53. ↑ אתר למנויים בלבד ניו יורק טיימס, 65 אנשי רפואה לניו יורק טיימס: אלה המחזות שראינו בעזה, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2024
  54. ↑ Maud Effting, Willem Feenstra, Gunshot wounds in Palestinian children indicate targeted fire, de Volkskrant, ‏13 בספטמבר 2025
  55. ↑ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ ומיכאל האוזר טוב, תחקיר "הארץ": צה"ל מפעיל פלסטינים כמגינים אנושיים לסריקת מנהרות בעזה, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2024
  56. ↑ אתר למנויים בלבד ניו יורק טיימס, "החיילים הישראלים שלחו אותי כמו כלב לדירה ממולכדת", באתר הארץ, 14 באוקטובר 2024
  57. ^ 57.0 57.1 אתר למנויים בלבד אי־פי, "פשוט קחו אחד מהרחוב": חיילים ועזתים העידו על השימוש באזרחים כמגינים אנושיים, באתר הארץ, 24 במאי 2025
  58. ^ 58.0 58.1 Mick Krever, Jeremy Diamond, The Israeli military has used Palestinians as human shields in Gaza, soldier and former detainees say, CNN, ‏24 באוקטובר 2024
  59. ↑ רויטל חובל, חשיפת "המקום הכי חם": פלשתיני מעזה סייע לכוחות צה"ל, מפקד בנח"ל ירה בו למוות, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 7 בינואר 2025
  60. ^ 60.0 60.1 אילי פארי, חשיפת המקום: פלסטיני בן 80 שימש מגן אנושי כשרצועת נפץ קשורה לצווארו. כעבור 8 שעות הוא נורה למוות, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 15 בפברואר 2025
  61. ↑ אילי פארי, בעקבות חשיפת המקום: מצ"ח חוקרת את השימוש בקשיש כמגן אנושי בעודו קשור ברצועת נפץ, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 6 במרץ 2025
  62. ↑ חיילים ועדים מסרו: צהל השתמש בשיטתיות בפלשתינים כמגן אנושי בעזה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 24 במאי 2025
  63. ↑ Malak A Tantesh, Lorenzo Tondo, Julian Borger, Evidence of ‘execution-style’ killings of Palestinian aid workers by Israeli forces, doctor says, The Guardian, ‏2 באפריל 2025
  64. ↑ אורן זיו, "גידלתי את הבן שלי על שלום ורצחו אותו כשהלך להציל אנשים", באתר "שיחה מקומית", 6 באפריל 2025
  65. ↑ Dan Johnson, Israel changes account of Gaza medic killings after video showed deadly attack, BBC, ‏6 באפריל 2025
  66. ↑ אתר למנויים בלבד ניר חסון, בצבא דוחים את הטענה כי עובדי הסיוע הפלסטינים הוצאו להורג לאחר שנכבלו, באתר הארץ, 5 באפריל 2025
  67. ↑ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, החיילים ירו בלא הבחנה לעבר עובדי הסיוע במשך כשלוש דקות, גם מטווח אפס, באתר הארץ, 23 באפריל 2025
  68. ↑ אתר למנויים בלבד ישי אלמקייס, ‏"לא בזדון" אך הסמג"ד הודח: תחקיר הירי בשיירת האמבולנסים ברפיח, בעיתון מקור ראשון, 20 באפריל 2025
  69. ↑ לי מרדכי, טבח הפרמדיקים, השקרים והאדישות שמאפשרת לזוועות להפוך לשגרה, באתר "שיחה מקומית", 6 באוגוסט 2025
  70. ↑ מירון רפופורט, עמימות, הטעיות והסתרות: קריאה מודרכת בהודעת דובר צה"ל, באתר "שיחה מקומית", 22 באפריל 2025
  71. ↑ Gaza Ministry of Health releases detailed new casualty data amidst confusion of UN's death numbers in Gaza - AOAV, AOAV, ‏28 במאי 2024
  72. ↑ מייק ספאגט, Gaza Ministry of Health releases detailed new casualty data amidst confusion of UN’s death numbers in Gaza, ‏28 במאי 2024
  73. ↑ Analysis of new death data from Gaza’s Health Ministry reveals several concerns - AOAV, AOAV, ‏17 באפריל 2024
  74. ↑ עינב חלבי, סוכנויות הידיעות, אלישע בן קימון, צה"ל בודק טענות לעשרות הרוגים בעזה: "נורו למוות כשהמתינו למשאיות סיוע", באתר ynet, 20 ביולי 2025
  75. ↑ אתר למנויים בלבד ג'קי חורי, מקורות בעזה: כ־30 נהרגו כשהמתינו לסיוע בדרום הרצועה; צה"ל: חשודים התקרבו לכוחות, באתר הארץ, 19 ביולי 2025
  76. ↑ אור הלר, תושב עזה בשיחה עם קצין: "חמאס יורה וגונב את הסיוע", באתר חדשות 13, 5 ביוני 2025
  77. ↑ Palestinians in Gaza continue to be killed by starvation or by bullets from the Israeli military while trying to access food, ReliefWeb, ‏22 ביולי 2025
  78. ↑ Israeli strikes continue in Gaza despite ceasefire deal as death toll rises to 67,200, TRT World, ‏9 באוקטובר 2025
  79. ↑ Gaza death toll reaches 67,194 since start of Israeli aggression in October 2023 - Medical sources, וואפא, ‏9 באוקטובר 2025
  80. ↑ אתר למנויים בלבד ניר חסון, יניב קובוביץ ובר פלג, לוחמים מעידים: צה"ל יורה בכוונה לעבר עזתים ליד מרכזי הסיוע, באתר הארץ, 27 ביוני 2025
  81. ↑ אתר למנויים בלבד תום לוינסון, העדויות מתרבות: הלחץ הנפשי שובר לוחמים, ועוד ועוד יוצאים משירות קרבי, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2025
  82. ↑ "זה מצב לא נעים, ויש גם טעויות": עדויות הלוחמים שמאבטחים את מרכזי הסיוע בעזה, באתר ynet, 21 ביולי 2025
  83. ↑ דבר, ‏צה"ל על הטענה לירי לעבר מרכזי הסיוע בעזה: "אין הנחיה לירות בבלתי מעורבים", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 27 ביוני 2025
  84. ↑ איתמר אייכנר, יו"ר קרן הסיוע במתקפה חריפה: "הכול שקר של חמאס", באתר ynet, 29 ביולי 2025
  85. ↑ Rasha Khatib, Martin McKee, Linked Articles., Counting the dead in Gaza: difficult but essential, The Lancet, ‏20 ביולי 2024
  86. ↑ A critical analysis of The Lancet's letter "Counting the Dead in Gaza: Difficult but Essential". Professor Mike Spagat reviews the claim the total Gaza death toll may reach upwards of 186,000 - AOAV, AOAV, ‏10 ביולי 2024
  87. ↑ Jake Horton, Shayan Sardarizadeh & Adam Durbin,, Gaza war: Why is the UN citing lower death toll for women and children?, BBC News, ‏16 במאי 2024
  88. ↑ Benjamin Mateus, An open letter to the White House by 99 healthcare workers documenting the crimes of genocide in Gaza, WSWS – World Socialist Web Site, ‏4 באוקטובר 2024
  89. ↑ Al Jazeera, Nearly 70 percent of deaths in Gaza are women and children: UN, Al Jazeera, ‏8 בנובמבר 2024
  90. ↑ Al Jazeera, More children’s deaths in Gaza in 3 weeks than annual total since 2019: NGO, Al Jazeera, ‏29 באוקטובר 2023
  91. ↑ Mike Spagat, Netanyahu got it wrong before the US Congress: IDF’s clean performance in Gaza is a lie, Action on Armed Violence, ‏2 באוגוסט 2024
  92. ↑ Adam Gaffney, Don’t Believe the Conspiracies About the Gaza Death Toll, The Nation, ‏30 במאי 2024
  93. ↑ מבמת האו”ם דרך רמקולים לחטופים בעזה | הנאום המלא של רה”מ, באתר JDN‏, 27 בספטמבר 2025
  94. ↑ The war in Gaza has wiped out entire Palestinian families. AP documents 60 who lost dozens or more | AP News, AP News, ‏17 ביוני 2024
  95. ↑ מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל, עדכון בזק מס' 31, באתר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ‏6 בנומבר 2023
  96. ↑ מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל, עדכון בזק מס' 76, באתר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ‏22 בדצמבר 2023
  97. ↑ מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל, עדכון בזק מס' 129, באתר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ‏29 בפברואר 2024
  98. ↑ מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל, עדכון בזק מס' 206, באתר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ‏19 באוגוסט 2024
  99. ↑ מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל, עדכון בזק מס' 275, באתר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ‏25 במרץ 2025
  100. ↑ עדכון מצב הומניטרי מס' 311, באתר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ‏6 באוגוסט 2025
  101. ↑ אתר למנויים בלבד ג'קי חורי, משרד הבריאות של חמאס: יותר מ-10,000 נהרגו ברצועת עזה מתחילת המלחמה, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2023
  102. ↑ משרד הבריאות הפלסטיני: 70% מההרוגים בעזה - נשים וילדים, באתר ynet, 17 בדצמבר 2023
  103. ↑ Graham-Harrison 2024b.
  104. ↑ אתר למנויים בלבד רויטרס, האו"ם: כמעט 70% מתוך 8,000 ההרוגים ברצועת עזה שזהותם אומתה הם נשים וילדים, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2024
  105. ↑ Killed in Gaza July 31st Update | Palestine Datasets, data.techforpalestine.org, ‏2025-08-17 (בערבית)
  106. ↑ עדכון מצב הומניטרי #306, רצועת עזה, באתר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ‏16 ביולי 2025
  107. ↑ nafethat, 1410 Palestinian families in Gaza wiped out completely, ‏26 בנובמבר 2024
  108. ^ 108.0 108.1 Donald Bloxham, The 7 October Atrocities and the Annihilation of Gaza: Causes and Responsibilities, Télévision française de l'Ontario, ‏3 באפריל 2023
  109. ↑ Zeina Jamaluddine, PhD, Hanan Abukmail, MD, Sarah Aly, DO, Prof Oona M R Campbell, PhD, Prof Francesco Checchi, PhD, Traumatic injury mortality in the Gaza Strip from Oct 7, 2023, to June 30, 2024: a capture–recapture analysis, The Lancet, ‏8 בפברואר 2025
  110. ↑ Sharon Zhang, Gaza Life Expectancy Slashed Nearly in Half by Israel’s Genocide, Study Finds | Truthout, Truthout, ‏14 בפברואר 2025
  111. ↑ Lorenzo Tondo, Former Israeli PM Ehud Olmert says his country is committing war crimes, The Guardian, ‏27 במאי 2025
  112. ↑ Sammy Westfall, Amaya Verde, Júlia Ledur, Hazem Balousha, Israel’s war in Gaza claims thousands of young lives, The Washington Post, ‏30 ביולי 2025
  113. ↑ אתר למנויים בלבד וושינגטון פוסט פרסם את שמות 18,500 הילדים העזתים שנהרגו במלחמה, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2025
  114. ↑ מרטין מקי, סלים יוסף, ראשא חטיב, Counting the dead in Gaza: difficult but essential, The Lancet, ‏20 ביולי 2024
  115. ↑ Ben van der Merwe, digital investigations journalist, Israel-Hamas war: Gaza's morgue network has effectively collapsed - how are they recording their dead?, Sky, ‏4 באפריל 2024
  116. ↑ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, עדויות לוחמים: במערב הפרוע של ציר נצרים אין חוקים, וכל אחד הוא בן מוות, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2024
  117. ↑ אתר למנויים בלבד חיים הר־זהב, הוא הרים ידיים ונופף בדגל לבן. מפקד בכיר אמר: "בצעו ירי על מנת", באתר הארץ, 4 בדצמבר 2024
  118. ↑ אורן זיו, עדויות חיילים: ירינו בלי הבחנה, שרפנו בתים, הותרנו גופות ברחוב, באתר "שיחה מקומית", 8 ביולי 2024
  119. ↑ יובל אברהם, חיילים מעידים: תקפנו ברחפנים ילדים ומבוגרים לא חמושים בעזה, באתר "שיחה מקומית", 10 ביולי 2025
  120. ↑ Israel defying ICJ ruling to prevent genocide by failing to allow aid into Gaza, Amnesty International, ‏26 בפברואר 2024
  121. ^ 121.0 121.1 Al Jazeera, Has Israel complied with ICJ order in Gaza genocide case?, Al Jazeera, ‏26 בפברואר 2024
  122. ^ 122.0 122.1 122.2 אתר למנויים בלבד ג'קי חורי, רואן סלימאן וחן מענית, ניתוק קו החשמל האחרון לעזה מביא לשיא את המחסור במים נקיים, באתר הארץ, 13 במרץ 2025
  123. ↑ Israeli Groups Slam Netanyahu Government for Flouting ICJ Ruling | Common Dreams, www.commondreams.org (באנגלית)
  124. ^ 124.0 124.1 Melanie S. Tanielian, The Silent Slow Killer of Famine: Humanitarian Management and Permanent Security, Journal of Genocide Research, 2024-02-06, עמ' 1–9 doi: 10.1080/14623528.2024.2310866
  125. ↑ פרסומים, באתר בצלם
  126. ↑ Manufacturing Famine: Israel is Committing the War Crime of Starvation in the Gaza Strip (Report). B'Tselem. באפריל 2024. אורכב מ-המקור ב-19 ביולי 2024. {{cite report}}: (עזרה)
  127. ↑ Nadeen Ebrahim, ‘It’s chaos:’ Starving Gazans dig for food, supplies under the rubble, CNN, ‏5 בדצמבר 2023
  128. ↑ Israel: Starvation Used as Weapon of War in Gaza, Human Rights Watch., ‏ינואר 2024
  129. ↑ Over one hundred days into the war, Israel destroying Gaza’s food system and weaponizing food, say UN human rights experts, משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם, ‏2024-01-16
  130. ↑ Staff, ToI (2024-02-14). "Smotrich blocks flour shipments from reaching Gaza, in breach of Israeli pledge to US". The Times of Israel (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-7909. נבדק ב-2025-08-10.
  131. ↑ Nina Lakhani, Israel is deliberately starving Palestinians, UN rights expert says, The Guardian, ‏27 בפברואר 2024
  132. ↑ Federica Marsi, Israel’s war on Gaza live: Qatar ‘optimistic’ about ongoing ceasefire talks, Al Jazeera, ‏27 בפברואר 2024
  133. ↑ Peter Beaumont, Jason Burke, Israeli human rights groups accuse country of failing to abide by ICJ’s Gaza aid ruling, The Guardian, ‏11 במרץ 2024
  134. ↑ רם ברנדס, האו"ם תוקף: ישראל גורמת לרעב והתייבשות המונית בעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 באפריל 2024
  135. ↑ Mick Krever, After mulling siege plan, Israel ramps up military push in northern Gaza, CNN, ‏2024-10-12 (באנגלית)
  136. ↑ Israeli attack on northern Gaza hints at retired general's "surrender or starve" plan for war, www.bbc.com, ‏2024-10-12 (באנגלית בריטית)
  137. ↑ By JERUSALEM POST STAFF, Prime Minister Netanyahu considers turning northern Gaza into IDF zone, The Jerusalem Post, ‏23 בספטמבר 2024
  138. ↑ A plan to liquidate northern Gaza is gaining steam, +972 Magazine, ‏17 בספטמבר 2024
  139. ^ 139.0 139.1 Nimer Sultany, A Threshold Crossed: On Genocidal Intent and the Duty to Prevent Genocide in Palestine, Journal of Genocide Research, 2024-05-09 doi: 10.1080/14623528.2024.2351261
  140. ↑ שירית אביטן כהן, ‏שעות אחרי סיומו הרשמי של שלב א' בעסקה: נעצר הסיוע ההומניטרי לרצועה, באתר ישראל היום, 2 במרץ 2025
  141. ↑ Israel’s cutoff of supplies to Gaza sends prices soaring as aid stockpiles dwindle, AP News, ‏2025-03-05 (באנגלית)
  142. ↑ "Aid trucks going into Gaza are a "drop in the bucket as to what's needed," WFP director says". CBS News (באנגלית אמריקאית). 25 במאי 2025. אורכב מ-המקור ב-28 במאי 2025. נבדק ב-28 במאי 2025. {{cite news}}: (עזרה)
  143. ↑ איתמר אייכנר, הלחץ האמריקני עשה את שלו: נתניהו הודיע על הכנסת סיוע לעזה - וסירב להצבעה, באתר ynet, 19 במאי 2025
  144. ↑ רויטרס, האו"ם נגד תוכנית הסיוע לעזה: "הצגה צינית והסחת דעת", באתר ynet, 13 במאי 2025
  145. ↑ עומר שחר איתי בלומנטל נתן גוטמן, בעזה טוענים לעשרות הרוגים מירי במתחמי הסיוע ההומניטרי; צה"ל: "העניין בבדיקה", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 ביולי 2025
  146. ^ 146.0 146.1 רון בן ישי, בעזה יש ילדים רעבים. צריך להודות בכך - ולשנות באופן מיידי את חלוקת הסיוע, באתר ynet, 23 ביולי 2025
  147. ↑ רון קריסי, העולם מאשים בהרג והרעבה - וישראל שוב לא מגיבה: כישלון ההסברה, והקריאה לסיום המלחמה, באתר ynet, 21 ביולי 2025
  148. ^ 148.0 148.1 , איתמר אייכנר, תינוק רעב עם חיתול משקית זבל: הסיפורים מאחורי התמונות ששינו את מדיניות הסיוע בעזה, באתר ynet, 27 ביולי 2025
  149. ↑ עינב חלבי, אלישע בן קימון, בעולם הדהדו בכותרות: "יותר מ-20 נורו למוות במרכז חלוקת סיוע"; צה"ל: לא מוכר, באתר ynet, 1 ביוני 2025
  150. ↑ "גופות מהלכות בעזה": תמונות הזוועה שרואים בעולם, והעדויות על ילדים שמתים מרעב, באתר ynet, 24 ביולי 2025
  151. ↑ איתמר אייכנר, עינב חלבי, המשבר שטרף את הקלפים בעזה: "חרג מכל הפחדים הגרועים ביותר בעולם", באתר ynet, 25 ביולי 2025
  152. ^ 152.0 152.1 יואב זיתון, צה"ל מתעקש שאין רעב בעזה - וטוען: חלק מהתיעודים שהופצו - של ילדים רזים מתימן, באתר ynet, 22 ביולי 2025
  153. ↑ יואב זיתון, עינב חלבי, ליאור בן ארי, החלה הפוגה הומניטרית ל-10 שעות: תיעוד התנפלות על הסיוע אחרי ההצנחה בעזה, באתר ynet, 27 ביולי 2025
  154. ↑ ברק רביד, ‏נתניהו טוען: "יש צירים מאובטחים, כל הזמן היו" - בשטח, הם נפתחו רק כעת בעקבות לחץ בין לאומי, באתר ‏מאקו‏‏, ‏27 ביולי 2025‏
  155. ↑ נדב איל, משחקי הרעב, באתר ynet, 24 ביולי 2025
  156. ↑ Wafaa Shurafa, Samy Magdy, Medics say 6 babies have died from the cold in Gaza as displaced people shelter in tents and rubble | AP News, AP News, ‏25 בפברואר 2025
  157. ↑ Matthew Doran, Israel's siege of northern Gaza raises questions about potential plans to starve and conquer territory, ABC News, ‏19 בנובמבר 2024
  158. ↑ איתמר אייכנר, "תוכנית האלופים" של עשרות קצינים בכירים במילואים: "מצור על צפון הרצועה", באתר ynet, 4 בספטמבר 2024
  159. ↑ Gaza: Al-Mawasi strikes show ‘humanitarian zones’ are in name only, NRC, ‏10 בספטמבר 2024
  160. ↑ Abbie Cheeseman, Miriam Berger, Claire Parker, Gaza faces ‘critical’ famine risk, experts say, as Israel blocks aid, The Washington Post, ‏12 במאי 2025
  161. ↑ Necva Tastan Sevinc, Israel 'committing war crimes' by forcibly displacing nearly 1.9M Palestinians: Rights group, Anadolu Agency, ‏14 בנובמבר 2024
  162. ↑ Mick Krever, Irene Nasser, Human Rights Watch accuses Israel of mass displacement in Gaza amounting to a war crime, CNN, ‏14 בנובמבר 2024
  163. ↑ הערכות בעזה: הדלק שמפעיל את בתי החולים ברצועה דרך גנרטורים ייגמר מחר, באתר ynet, 24 באוקטובר 2023
  164. ↑ הערכות בעזה: הדלק שמפעיל את בתי החולים ברצועה דרך גנרטורים ייגמר מחר, באתר ynet, 24 באוקטובר 2023
  165. ↑ Vanessa Romo, Doctors are among the many dead in Gaza. These are their stories, NPR, ‏16 בנובמבר 2023
  166. ↑ Isabel DeBre, Gaza hospitals caught in crossfire during Israel-Hamas war | AP News, AP News, ‏11 בנובמבר 2023
  167. ↑ Rob Picheta, Gaza hospital ‘surrounded by tanks’ as other healthcare facilities say they’ve been damaged by Israeli strikes, CNN, ‏10 בנובמבר 2023
  168. ↑ Mary Kekatos, Victoria Beaule, Hospitals in Gaza say they are under attack and running out of fuel for ICU patients, ABC News, ‏11 בנובמבר 2023
  169. ↑ רופאים ללא גבולות מזהירים מפני "מספר הרוגים עצום" בעזה - TV RECORD EUROPA, באתר TV RECORD EUROPA, ‏10 באוקטובר 2023
  170. ↑ "Gaza health system 'completely obliterated': UN expert". Al-Monitor (באנגלית). Agence France-Presse. 22 באפריל 2024. אורכב מ-המקור ב-18 במאי 2024. נבדק ב-4 במאי 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  171. ↑ Annie Kelly, More than 160 Gazan medics held in Israeli prisons amid reports of torture, The Guardian, ‏25 בפברואר 2025
  172. ↑ Nadine Shubailat, Camilla Alcini, Julian Kim, Dara Elasfar, Over 4,000 IVF embryos destroyed in 1 shelling at Gaza's largest fertility center, director says, ABC News, ‏24 באפריל 2024
  173. ↑ Israeli forces advance further into Gaza and destroy its only cancer hospital, France 24, ‏21 במרץ 2025
  174. ↑ אתר למנויים בלבד ניר חסון וגרדיאן, בעזה יש כ–10,000 חולי סרטן, התקיפות גרמו לסגירת ביה"ח היחיד שמטפל בהם, באתר הארץ, 16 במאי 2025
  175. ↑ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, צה"ל חוקר חשד שתא"ל יהודה ואך השמיד מבנה בית חולים בעזה ללא אישור, באתר הארץ, 24 במרץ 2025
  176. ↑ יובל אברהם, "הורגים אותם. זה הנוהל": כך הצבא פוגע במודע בצוותי חילוץ ורפואה בעזה, באתר "שיחה מקומית", 24 ביולי 2025
  177. ↑ Samuel Alexander, Double-Tap Warfare: Should President Obama Be Investigated for War Crimes?, Florida Law Review 69, 2018-02-21, עמ' 261
  178. ↑ אתר למנויים בלבד רואן סלימאן, ג'קי חורי ויניב קובוביץ, צה"ל תקף בבית חולים בחאן יונס, עיתונאים וצוותי הצלה נהרגו; הצבא: נתחקר, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2025
  179. ↑ עינב חלבי, ביה"ח בחאן יונס הותקף "ללא אזהרה" - ובשידור חי: "15 נהרגו, בהם עיתונאים" | תיעוד, באתר ynet, 25 באוגוסט 2025
  180. ↑ יואב זיתון, יוסי יהושוע, תחקיר הירי על ביה"ח: הכוח ירה פגזים עם אישור ישן - אחרי כישלון בהשמדת המצלמה עם רחפן, באתר ynet, 26 באוגוסט 2025
  181. ↑ תחקיר ראשוני בנושא הוצג לרמטכ"ל. הסיכום, באתר צה"ל, 26 באוגוסט 2025
  182. ↑ תחקיר התקיפה בבית החולים בח'אן יונס: 6 מחבלים נהרגו, מצלמה הוצבה ע"י חמאס במתחם, באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 באוגוסט 2025‏
  183. ↑ Al Jazeera, How Israel has destroyed Gaza’s schools and universities, Al Jazeera, ‏24 בינואר 2024
  184. ↑ Gaza: UN experts decry bombing of hospitals and schools as crimes against humanity, call for prevention of genocide, OHCHR, ‏19 באוקטובר 2023
  185. ↑ Gaza workers expelled from Israel accuse Israeli authorities of abuse, including beatings, WRAL.com, ‏6 בנובמבר 2023
  186. ↑ Abeer Salman, Kareem Khadder, Doctors accuse Israeli troops of desecrating bodies and shooting civilians at hospital Israel says was Hamas ‘command center’, CNN, ‏23 בדצמבר 2023
  187. ↑ Federica Marsi, Edna Mohamed, Israel’s war on Gaza live: Israeli army withholds body of 13-year-old, Al Jazeera, ‏14 במרץ 2024
  188. ↑ ISRAEL’S GENOCIDE AGAINST PALESTINIANS IN GAZA, amnesty international
  189. ↑ Al-Haq (27 בפברואר 2024). Written statement* submitted by Al-Haq, Law in the Service of Man, a non-governmental organisation in special consultative status (PDF) (Report). United Nations. אורכב מ-המקור (PDF) ב-16 בינואר 2025. {{cite report}}: (עזרה)
  190. ↑ Gaza's 2.2 million people are confined to a humanitarian area smaller than Manhattan, NBC News, ‏2024-08-25 (באנגלית)
  191. ↑ עמר ברטוב, כחוקר ג'נוסייד, אני יודע לזהות אחד כשאני רואה אותו, באתר "שיחה מקומית", 21 באוגוסט 2025
  192. ↑ Raz Segal, Luigi Daniele, Gaza as Twilight of Israel Exceptionalism: Holocaust and Genocide Studies from Unprecedented Crisis to Unprecedented Change, Journal of Genocide Research, 2024-03-06, עמ' 1–10 doi: 10.1080/14623528.2024.2325804
  193. ↑ אתר למנויים בלבד גרדיאן, דו"ח של האו"ם קובע: ישראל מבצעת פעולות של רצח עם, יש להטיל עליה אמברגו נשק, באתר הארץ, 26 במרץ 2024
  194. ↑ Abdelwahab El-Affendi, The Futility of Genocide Studies After Gaza, Télévision française de l'Ontario, ‏18 בינואר 2024
  195. ↑ מארק לוין, Gaza 2023: Words Matter, Lives Matter More, ResearchGate, ‏11 באוקטובר 2023
  196. ↑ גלנט: עוצר מוחלט על עזה, לא דלק, לא מזון, לא חשמל, באתר "סרוגים", 9 באוקטובר 2023
  197. ↑ גלנט: "עזה לא תחזור להיות מה שהייתה, שחררתי את כל המעצורים", באתר כיפה, 10 באוקטובר 2023
  198. ↑ Nick Schifrin, Dan Sagalyn, Sonia Kopelev, Zeba Warsi, Experts give 2 perspectives on accusations Israel is committing genocide in Gaza, PBS News, ‏12 בינואר 2024
  199. ↑ ayman alzamil, השרה הישראלית מאי גולן מתפארת בהריגת פלסטינים בעזה ומאיימת לערוף את ראשו של סינוואר, באתר Roya News HE, ‏22 בפברואר 2024
  200. ↑ ספיר ליפקין, ‏"נכבה חדשה": הפלסטינים מאשימים את ישראל ב"עקירת" תושבי עזה - בזמן שחמאס משתמש בהם כבמגן אנושי, באתר ‏מאקו‏‏, ‏12 בנובמבר 2023‏
  201. ↑ דב גיל-הר איתי בלומנטל גילי כהן סולימאן מסוודה, השר עמיחי אליהו: פצצת אטום על עזה? זו אחת האפשרויות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 5 בנובמבר 2023
  202. ↑ חזקי ברוך, ראש הממשלה נתניהו הודיע על השעיית השר אליהו מישיבות הממשלה, באתר ערוץ 7, 5 בנובמבר 2023
  203. ↑ איתמר אייכנר, שילֹה פריד, "מוחקים את עזה, היא תהיה יהודית": האמירה האומללה של השר - והגינויים, באתר ynet, 24 ביולי 2025
  204. ↑ שר התקשורת שלמה קרעי דורש התיישבות יהודית בעזה, "הגיע הזמן לתקן את החרפה", באתר ערוץ 7, 21 במאי 2024
  205. ↑ Chantal Da Silva, Josh Lederman, Associated Press, Israel right-wing ministers' comments add fuel to Palestinian fears, NBC News, ‏13 בנובמבר 2023
  206. ↑ ישראל כ"ץ, הם לא יקבלו טיפת מים או סוללה אחת עד שיעזבו את העולם, באתר טוויטר, ‏13 באוקטובר 2023
  207. ↑ קריאת סמוטריץ' ל"השמדה מוחלטת" הוצגה בהאג: "אין אדם בעזה שהוא בטוח", באתר ynet, 16 במאי 2024
  208. ↑ מאמר המערכת, סמוטריץ', שלם את המחיר | מאמר מערכת, באתר הארץ, 1 במאי 2024
  209. ↑ סמוטריץ' בכנס קטיף: "אף אחד לא ייתן לנו להמית ברעב 2 מיליון אזרחים, למרות שזה אולי צודק ומוסרי עד שלא מחזירים את החטופים", באתר ‏מאקו‏‏, ‏5 באוגוסט 2024‏
  210. ↑ Ofer Cassif, Israel laid out its harrowing plan to take Palestinian territories in 2017. Now it is happening, The Guardian, ‏5 באפריל 2025
  211. ↑ Jason Burke ו-Julian Borger, Gaza will be entirely destroyed, Israeli minister says, The Guardian, ‏3 באפריל 2025
  212. ↑ Jonathan Lees and The Associated Press, Israeli President Blasts ICJ's Portrayal of His Remarks, Says There Are Innocent Palestinians in Gaza, הארץ, ‏28 בינואר 2024
  213. ↑ מורן אזולאי, מספק עוד חומרים להאג? ח"כ מהליכוד: "לשרוף את עזה. מי שנשאר שם - לחסל", באתר ynet, 10 בינואר 2024
  214. ↑ ואטורי ממשיך בקו: לשרוף את עזה. אין שם חפים מפשע, לחסל את מי שנשאר, באתר וואלה‏, 10 בינואר 2024
  215. ↑ ח"כ ניסים ואטורי קורא להפריד את הילדים והנשים ולהרוג את המבוגרים בעזה, באתר ערוץ 7, 23 בפברואר 2025
  216. ↑ ח"כ ניסים ואטורי במתקפה קשה: "הם נבלות, אף אחד בעולם לא רוצה אותם", באתר קול ברמה
  217. ↑ קובי עוזיאלי, גם חבר הכנסת: "לכולם יש גזר דין אחד והוא מוות", באתר בחדרי חרדים, 5 בנובמבר 2023
  218. ↑ אתר למנויים בלבד רן בר-זיק, טלי גוטליב מעודדת שימוש בנשק יום הדין נגד חמאס - ונותנת השראה לקרמלין, באתר TheMarker‏, 10 באוקטובר 2023
  219. ↑ Assaf David, למה מאשימים את ישראל בביצוע פשעים בין־לאומיים?, באתר הפורום לחשיבה אזורית, ‏2023-12-05
  220. ↑ נועם פתחי, ‏ראיונות וציוצים נטולי רסן: הח"כים מהקואליציה לא מבינים מהי אחריות פוליטית, באתר ישראל היום, 4 בינואר 2024
  221. ↑ צריך להשמיד את כל העזתים? ח"כ מהליכוד עורר סערה, באתר מעריב אונליין, 3 בינואר 2024
  222. ↑ אריאל קלנר, נַכְּבָּה לאויב עכשיו!, באתר טוויטר, ‏8 באוקטובר 2023
  223. ↑ Noa Shpigel, Israeli lawmakers call on military to destroy food, water and power sources in Gaza, Haaretz, ‏3 בינואר 2025
  224. ↑ Aysar Alais, Palestinian official condemns Israeli lawmakers’ call for intensified military offensive in Gaza, Anadolu Agency, ‏4 בינואר 2025
  225. ↑ אתר למנויים בלבד ניר חסון, דיון בכנסת העלה: לא כולם חושבים שזה רע להרעיב ילדים, באתר הארץ, 9 במאי 2025
  226. ↑ יואב זיתון, אלישע בן קימון, מתאם פעולות הממשלה בשטחים במסר לעזה: "בחיות אדם מטפלים בהתאם, גיהנום רציתם - וגיהנום תקבלו", באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
  227. ↑ עומר ברטוב, What I Believe as a Historian of Genocide, הניו יורק טיימס, ‏10 בנובמבר 2023
  228. ↑ Bethan McKernan ו-Quique Kierszenbaum, ‘We’re focused on maximum damage’: ground offensive into Gaza seems imminent, The Guardian, ‏2 בספטמבר 2023
  229. ↑ Public Statement: Scholars Warn of Potential Genocide in Gaza, TWAILR, ‏17 באוקטובר 2023
  230. ↑ משה פייגלין: כך עזה הייתה צריכה להיכבש בתוך שבועיים - קול ברמה, באתר קול ברמה, ‏21 במאי 2025
  231. ↑ ח"כ לשעבר בליכוד: "כל תינוק עזתי הוא אויב", באתר כיפה, 20 במאי 2025
  232. ↑ Israeli ambassador to UK calls for the destruction of every building in Gaza, Middle East Eye, ‏4 בינואר 2024
  233. ↑ נימר סולטאני, A Threshold Crossed: On Genocidal Intent and the Duty to Prevent Genocide in Palestine, Télévision française de l'Ontario, ‏9 במאי 2024
  234. ↑ יואב די-קפואה, Genocidal Mirroring in Israel/Palestine, Télévision française de l’Ontario, ‏5 ביוני 2024
  235. ↑ מערכת צבא וביטחון mako, ‏"הוא מודה שמתבצע טיהור אתני": התקשורת הערבית מהדהדת את בוגי יעלון, באתר ‏מאקו‏‏, ‏1 בדצמבר 2024‏
  236. ↑ יעלון: "יש טיהור אתני ברצועה. מנקים את השטח מערבים", באתר ynet, 30 בנובמבר 2024
  237. ↑ Israeli ambassador incites execution of Palestinian children, YPA (Yiddish Press Agency), ‏24 במרץ 2025
  238. ↑ תמר אלמוג דב גיל-הר, נשיאת ביה"ד לצדק: "לא החלטנו שהטענה לרצח עם בעזה סבירה", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 באפריל 2024
  239. ↑ נתניהו נאלץ להבהיר באנגלית: "לא נכבוש את עזה לצמיתות - ולא נעקור אוכלוסייה", באתר ynet, 11 בינואר 2024
  240. ↑ הדוחות שלראשונה בישראל טוענים לרצח עם בעזה, והכותרות בעולם: "ניפוץ הטאבו", באתר ynet, 29 ביולי 2025
  241. ↑ ג'ון ספנסר נגד העולם: לצה"ל אין כוונה להשמיד עם – אלא להילחם בחמאס, באתר מעריב אונליין, 26 ביולי 2025
  242. ↑ פרופ' אסא כשר: אין רצח עם בעזה, באתר ערוץ 7, 10 באוגוסט 2025
  243. ↑ מורן אזולאי, ההבהרה של נתניהו, לקראת החלטת האג: למחות את עמלק - לא קריאה לרצח עם, באתר ynet, 16 בינואר 2024
  244. ↑ יוחאי מקבילי, "זכור את אשר עשה לך עמלק" זו לא קריאה לרצח עם, באתר ynet, 6 בפברואר 2024
  245. ↑ עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, "זכור את אשר עשה לך עמלק": חוות דעת בתגובה לתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל בה היא טוענת כי השימוש במילה "עמלק" מעיד על כוונת ישראל לבצע "רצח עם" בעזה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 11 בינואר 2024
  246. ↑ איתי בלומנטל, הרמטכ"ל ללוחמים בתוך עזה: אם אתם רואים אנשים עם ידיים למעלה - קחו שתי שניות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 17 בדצמבר 2023
  247. ↑ "אל ג'זירה": עזתים עם דגל לבן נורו למוות ופונו בדחפור; צה"ל: "לא נענו לאזהרות", באתר ynet, 30 במרץ 2024
  248. ^ 248.0 248.1 248.2 248.3 248.4 248.5 248.6 בחינה ביקורתית של האשמות "רצח העם" במלחמת חרבות ברזל, באתר מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, ‏9 ביולי 2025
  249. ↑ החקירה חשפה: בן ה-8 ש"נהרג" מירי צה"ל - נמצא בחיים וחולץ מעזה, באתר ynet, 4 בספטמבר 2025
  250. ↑ חרבות ברזל – תמונת מצב מתעדכנת בזמן אמת (שקף 2), באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  251. ↑ Mike Spagat, The black box of combat deaths: why Israel must release its Gaza casualty data, Action on Armed Violence, ‏22 באוגוסט 2025
  252. ↑ אריאל כהנא, ‏מחקר: נתוני "משרד הבריאות הפלשתיני" מוכיחים שאין רצח עם בעזה, באתר ישראל היום, 10 באוגוסט 2025
  253. ↑ ג'וד טרגין, ‏חשיפה: חמאס הוריד בשקט את מספר ההרוגים בעזה, באתר מעריב אונליין, 2 באפריל 2025
  254. ↑ רויטרס, הנתונים אמינים? מאחורי מספרי ההרוגים בעזה, באתר ynet, 14 במאי 2024
  255. ↑ גלי וינרב, ‏כיצד מחשבים את מספר ההרוגים בעזה והאם אפשר להאמין לנתונים?, באתר גלובס, 20 בנובמבר 2023
  256. ↑ צוות Jerusalem Post, Hamas admits 72% of combat-aged fatalities are men, quietly reduces civilian death toll, The Jerusalem Post, ‏2 באפריל 2025
  257. ↑ דוד ברון, ‏ניתוח סטטיסטי חושף: כך מפברק חמאס את מספר ההרוגים בעזה, באתר ישראל היום, 8 במרץ 2024
  258. ↑ מה האו"ם לא רוצה שתדעו על נתוני ההרוגים בעזה - המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ‏3 באפריל 2025
  259. ↑ אתר למנויים בלבד ניר חסון, עוד ועוד מסמכים מעידים: רוב ההרוגים במלחמה בעזה הם אזרחים, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2025
  260. ↑ אתר למנויים בלבד דוד זבולוני, ‏האמת מאחורי המספרים: כמה עזתים נותרו ברצועה, כמה נהרגו וכמה ברחו, בעיתון מקור ראשון, 29 בינואר 2025
  261. ↑ רצועת עזה בספר העובדות העולמי
  262. ↑ רבקה שורק, שקר "רצח העם" נחשף: אוכלוסיית עזה גדלה בכ-2% מאז ה-7.10, באתר עכשיו 14, 19 בנובמבר 2024
  263. ↑ ג'יימס סינקינסון, רק עובדות: מה לענות למי שמאשים את ישראל ברצח עם, באתר מקור ראשון, ‏27 באוגוסט 2025
  264. ↑ יעל רם, לירן ענתבי, דיפ-פייק במלחמת 'חרבות ברזל' – מאבק על דעת הקהל, מבט על, גיליון 1779, 2 בנובמבר 2023, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  265. ↑ יאיר אמר, ‏משחק מלוכלך: חמאס מפזר פייק ניוז כדי לשבש את חלוקת הסיוע, באתר "סרוגים", 28 במאי 2025
  266. ↑ קרן הסיוע לעזה: "הדיווח על הפסקת הפעילות - פייק ניוז של חמאס", באתר חדשות 13, 28 במאי 2025
  267. ↑ אסף גולן, ‏לוחמה פסיכולוגית על ישראל: כך תזהו סרטוני פייק של החמאס, באתר ישראל היום, 10 באוקטובר 2023
  268. ↑ מערכת את"צ, כך מזייף חמאס סקרי דעת קהל כדי להסוות את קריסתו, באתר צה"ל, 29 באוגוסט 2024
  269. ↑ סרטון "הפצוע מעזה" שכבש את הרשת: "אין לו כלום, הנה תראי", באתר ‏מאקו‏‏, ‏13 בנובמבר 2023‏
  270. ↑ נעה פינטו, התעמולה הישראלית ותעשיית הפייק פייק ניוז, באתר "שיחה מקומית", 9 בנובמבר 2023
  271. ↑ Nikki McCann Ramirez, No, Palestinians Are Not Faking the Devastation in Gaza, רולינג סטון, ‏3 בנובמבר 2023
  272. ↑ Lara Bullens, ‘Pallywood propaganda’: Pro-Israeli accounts online accuse Palestinians of staging their suffering, France 24, ‏21 בנובמבר 2023
  273. ↑ Israel-Hamas war misinformation is everywhere. Here are the facts, AP News, ‏14 בנובמבר 2023
  274. ↑ עינב חלבי, פעלו במסווה של אנשי תקשורת, והשתתפו גם בטבח 7/10: העיתונאים-מחבלים בעזה, באתר ynet, 16 במרץ 2025;
    ניר דבורי, ‏מחבלים פעלו במסווה של עיתונאים - וחוסלו, באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 בדצמבר 2024‏;
    מערכת את"צ, 6 עיתונאים פעילים באל-ג'זירה הם מחבלים בחמאס וגא"פ, באתר צה"ל, 23 באוקטובר 2024;
    איתי בלומנטל כרמלה מנשה, צה"ל חשף: שישה עיתונאים באל ג'זירה חברים בחמאס ובג'יהאד האסלאמי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי;
    יאיר מור, ‏ביום הוא מנהל את אל ג’זירה בעזה. בלילה הוא שובר רגליים של עזתים, באתר ישראל היום, 3 בספטמבר 2025
  275. ↑ דב גיל-הר, דיווח: ישראל העבירה לאונר"א שמות של 108 מחבלים שעובדים בארגון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 ביולי 2024;
    לילך שובל, ‏צה"ל על טענות האו"ם: עובדי אונר"א שחוסלו היו מחבלים בחמאס, באתר ישראל היום, 12 בספטמבר 2024;
    לירן וינשטיין, ‏עובדי אונר"א? צה"ל מפרסם את שמות המחבלים שחוסלו, באתר "סרוגים", 12 בספטמבר 2024
  276. ↑ איתמר אייכנר, מנהלי בתי ספר של אונר"א, ופעילי טרור: כך חונכו בעזה להלל פיגוע מטען כ"מסיבת ברביקיו", באתר ynet, 15 בנובמבר 2024
  277. ↑ עינב חלבי, מכתבים שנחשפו מוכיחים: מורים בעזה חברים בזרוע הצבאית של חמאס, באתר ynet, 18 בינואר 2024
  278. ^ 278.0 278.1 יואב זיתון, "פעילי חמאס התחפשו לצוות הרפואי בשיפא, רקטות הוחבאו במזרנים לצד פליטים" | תיעוד מחקירות המחבלים, באתר ynet, 20 בנובמבר 2023;
    דוד בן בסט, ‏המחבל "הפיזיותרפיסט": הסיפור האמיתי של "רופאים ללא גבולות" | דוד בן בסט, באתר מעריב אונליין, 15 בנובמבר 2024;
    איתי בלומנטל, רופאים ללא גבולות טענו שמחבל שחוסל בעזה היה חבר בארגון, בצה"ל הגיבו: "תבדקו את מי אתם מגייסים", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי;
    אבישי גרינצייג, 21 אנשי רפואה נעצרו ברצועה בחשד שסייעו לחמאס במלחמה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
  279. ↑ צה"ל תקף את המחבל שפעל במסווה של עיתונאי ברשת אלג'זירה, באתר צה"ל, 10 באוגוסט 2025
  280. ↑ יואב זיתון, רפיח, מול מחבלים בני 15 ומנהרות שטרם התגלו: השגרה שתימשך שנים בעזה | תמונת מצב נרחבת, באתר ynet, 3 בדצמבר 2024
  281. ↑ איתמר אייכנר, מפקד בחמאס הודה בחקירתו: משתמשים בילדים כדי להעביר חומרי נפץ בעזה | צפו, באתר ynet, 22 בדצמבר 2023
  282. ↑ מערכת את"צ, כך החמאס והגא"פ משתמשים בילדים לפעילות צבאית והסתה, באתר צה"ל, 3 בינואר 2024
  283. ↑ אלישע בן קימון, יואב זיתון, פלסטיני בן 4 התקרב למוצב צה"ל בעזה - וסיפר: "חמאס שלח אותי" | צפו, באתר ynet, 12 במרץ 2025
  284. ↑ שחר קליימן, ‏חמאס מתקשה למלא את שורותיו במחבלים חדשים - ומגייס נערים בני 16 בתמורה לתשלום, באתר ישראל היום, 18 ביוני 2024
  285. ↑ אריק גרינשטיין, "מותר לנתק חשמל ומים לעזה", באתר מידה, 17 ביולי 2014
  286. ↑ Patrick Wintour, Israel has no duty to allow UN aid agency into Gaza, says US state department lawyer, The Guardian, ‏30 באפריל 2025
  287. ↑ A Briefing Note on Siege, Humanitarian Supplies and Evacuations – Israel’s Obligations under International Law, UKLFI, ‏19 בנובמבר 2023
  288. ↑ Is Israel Bound by International Law to Supply Utilities, Goods, and Services to Gaza?, Jerusalem Center for Security and Foreign Affairs, ‏28 בפברואר 2008
  289. ↑ פנינה שרביט ברוך, תמי קנר, האם יש לישראל חובות משפטיות כלפי תושבי רצועת עזה?, מבט על, גיליון 1773, 25 באוקטובר 2023, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי;
    תמר אלמוג, בג"ץ דחה פה אחד את העתירה לחידוש הסיוע ההומניטרי לעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 במרץ 2025;
    האם המצור על עזה חוקי? - פורום קהלת, באתר פורום קהלת, ‏2 במרץ 2025;
    צוות המשרוקית של גלובס, ‏האמנות הבינ"ל מאפשרות לישראל להטיל מצור מוחלט על רצועת עזה?, באתר גלובס, 7 בנובמבר 2023;
    שירית אביטן כהן, ‏מוכרחים להכניס סיוע? חוות הדעת המשפטית שדווקא נותנת גב למצור בעזה, באתר ישראל היום, 19 במאי 2025
  290. ↑ אבי אשכנזי, ‏בצה"ל הודפים את טענות האו"ם ל"מגפת רעב" בעזה: "דו"ח שקרי שמסתמך על חמאס", באתר מעריב אונליין, 22 באוגוסט 2025
  291. ↑ מערכת את"צ, הושלמה הקמת 4 מרכזי חלוקת סיוע הומניטרי ברחבי הרצועה, באתר צה"ל, 27 במאי 2025
  292. ↑ עמית סגל, קופסאות השימורים ושקי הסיוע שהשאירו העזתים ״הרעבים״ מאחור בצפון הרצועה, באתר טלגרם, ‏11 בספטמבר 2025
  293. ↑ Anat Peled, Gaza Humanitarian Foundation Says Hamas Attacked, Killed Its Local Workers, The Wall Street Journal, ‏12 ביוני 2025
  294. ↑ איתי בלומנטל, "חמאס יורה על אנשים כדי שלא יתקרבו למתחמי הסיוע": הקלטת השיחות בין קצין בצה"ל לתושבי עזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 1 ביולי 2025
  295. ↑ לילך שובל, ‏ההקלטות חושפות: חמאס יורה על אזרחים כדי לסכל את הסיוע ההומניטרי, באתר ישראל היום, 1 ביולי 2025
  296. ↑ חנן גרינווד, ‏תיעוד של צה"ל חושף: חמושים יורים באזרחים שמנסים לאסוף סיוע, באתר ישראל היום, 1 ביוני 2025
  297. ↑ בשטח עזה: חמאס שיגר רקטה למתחם חלוקת סיוע, באתר "סרוגים", 24 ביולי 2025
  298. ↑ חמאס ממשיך לנסות לפגוע במשאיות האספקה בעזה, באתר "סרוגים", 21 באוגוסט 2025
  299. ↑ דביר כהן, טרור נגד הסיוע: רקטה נורתה לעבר שיירת משאיות בדרום הרצועה, באתר עכשיו 14, 21 באוגוסט 2025
  300. ↑ סיון יחזקאל, חמאס נגד עזה: זוהו שיגורים של הארגון לעבר מתחמי הסיוע ברפיח, באתר עכשיו 14, 2 באוקטובר 2025
  301. ↑ ספיר ליפקין, ‏היקף הסיוע שנכנס לעזה עד כה, ותגובת חמאס: "ניסיון בוטה להתחמק מההסכם", באתר ‏מאקו‏‏, ‏2 במרץ 2025‏
  302. ↑ נטלי הוויט, יו"ר בית הנבחרים חשף: הסכום שחמאס הרוויח מסיוע שבזז, באתר i24news, ‏27 ביולי 2025
  303. ↑ ספיר ליפקין, ‏מאות משאיות נכנסו לעזה - אך העזתים טוענים: "חמאס גונב סיוע ומוכר אותו", באתר ‏מאקו‏‏, ‏23 בינואר 2025‏
  304. ↑ אתר למנויים בלבד JNS, ‏דיווח: כמעט 70% מהסיוע שנכנס לעזה מהמזח האמריקני – "נגנב", בעיתון מקור ראשון, 21 במאי 2024
  305. ↑ עומר שחר איתי בלומנטל, תיעוד: חמושי חמאס רכובים על משאיות סיוע הומניטרי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 במרץ 2024
  306. ↑ לילך שובל, ‏החרמת מזון ופרוטקשן: צה"ל חושף כיצד חמאס ניצל את הסיוע לעזה, באתר ישראל היום, 12 ביוני 2025
  307. ↑ איתי בלומנטל, תיעוד: מחבלי חמאס מכים את תושבי עזה כי "גנבו" מזון ממחסן סיוע הומניטרי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 5 ביולי 2024
  308. ↑ עינב חלבי, צה"ל: אנשי חמאס הכו עזתים בשג'אעיה - ולקחו מהם שקי ציוד הומניטרי | תיעוד, באתר ynet, 9 בדצמבר 2023
  309. ↑ גיא עזריאל, תיעוד: מחבלי חמאס יורים לעבר אזרחים מתוך מתחם אונר"א סמוך לרפיח, באתר i24news, ‏15 במאי 2024
  310. ↑ Nour Alhakk, WFP Director: Hamas Is Not Stealing Aid - The M.U.S.L.I.M. - Medium, The M.U.S.L.I.M., ‏27 במאי 2025
  311. ↑ מערכת את"צ, צפו בעדכון דובר צה"ל, באתר צה"ל, 27 ביולי 2025
  312. ↑ אבי אשכנזי, ‏התיעוד של צה"ל שלא משאיר מקום לספק - מי באמת אחראי להרעבה בעזה | צפו, באתר מעריב אונליין, 29 ביולי 2025
  313. ↑ דוהרים עם נשקים שלופים: מחבלי חמאס גנבו משאיות עם סיוע הומניטרי, באתר ישראל היום, 29 ביולי 2025
  314. ↑ "גופות מהלכות בעזה": תמונות הזוועה שרואים בעולם, והעדויות על ילדים שמתים מרעב, באתר ynet, 25 ביולי 2025
  315. ↑ עוזי ברוך, השקר נחשף: "הילד המורעב" מעזה - חולה שטופל באיטליה, באתר ערוץ 7, 28 ביולי 2025
  316. ↑ לילך שובל, ‏מערכת הביטחון חושפת: כך חמאס מנהל קמפיין שקרי בנושא "הרעבה" בעזה, באתר ישראל היום, 12 באוגוסט 2025
  317. ↑ איתי בלומנטל כרמלה מנשה, ישראל נגד העיתון הבריטי: "הילד שתמונתו פורסמה סובל ממחלות רקע", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 באוגוסט 2025
  318. ↑ Another Photo. Another Lie. | HonestReporting, HonestReporting, ‏27 ביולי 2025
  319. ↑ Brielle Burns, ‘New information’ about viral photo, news.com.au — Australia’s leading news site for latest headlines, ‏30 ביולי 2025
  320. ↑ ילדים כחושים לצד הורים בריאים: אין דבר כזה "רעב סלקטיבי", באתר עכשיו 14, 26 ביולי 2025
  321. ↑ Reuters Fact Check, Fact Check: Photo of a child lying on a road in Yemen dates to 2020, Reuters, ‏17 בנובמבר 2023
  322. ↑ Jan D. Walter, Fact check: AI-generated images of children in Gaza, Deutsche Welle, ‏2 בפברואר 2024
  323. ↑ Sophia Khatsenkova, Israel-Hamas War: This viral image of a baby trapped under rubble turned out to be fake, Euronews, ‏24 באוקטובר 2023
  324. ↑ תומר אלמגור, ‏בתי חולים, מסגדים, אוניברסיטאות ובתי ספר: כך משתמש חמאס בתשתיות אזרחיות נגד כוחות צה"ל, באתר ‏מאקו‏‏, ‏15 באוגוסט 2024‏
  325. ↑ לילך שובל, ‏בגן שעשועים ובבריכות ילדים: כך חמאס משתמש באזרחים כמגן אנושי לצורכי טרור, באתר ישראל היום, 5 בנובמבר 2023
  326. ↑ הגרי, דניאל (18 במרץ 2024), "Hamas Went From Massacring Israelis to Hiding Behind Gazans", The Wall Street Journal. קישור למאמר
  327. ↑ מערכת את"צ, כך מנצל חמאס ביה"ח, אמבולנסים, מסגדים וביה"ס למטרות טרור, באתר צה"ל, 8 בנובמבר 2023
  328. ↑ איתי שיקמן, חמאס השתלט על בית חולים והשתמש באמבולנסים לשינוע פעילים למשימות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 באוקטובר 2024
  329. ↑ יואב זיתון, עם וסטים צהובים וסמל הארגון: מחבלים בעזה התחזו לעובדי סיוע - וחוסלו | תיעוד, באתר ynet, 12 באוגוסט 2025
  330. ↑ איתמר מרגלית ישי בר יוסף, המטבח העולמי מאשר: המחבלים שחוסלו ברצועה התחזו לפעילים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באוגוסט 2025
  331. ↑ Gaza: Palestinians confront a landscape of destruction | AP News, AP News, ‏21 בינואר 2025
  332. ↑ רון בן ישי, שיטת הפעולה של צה"ל איטית במכוון | כך זה נראה, שלב אחר שלב, באתר ynet, 10 בנובמבר 2023
  333. ↑ שחר קליימן, ‏דובר צה"ל בראיון לתקשורת הערבית: "חיסלנו בכירים בחמאס באמצעות מודיעין ותחמושת מדויקים", באתר ישראל היום, 12 בינואר 2024
  334. ↑ עינב חלבי, צה"ל בהודעת פינוי לתושבים ברצועה: "נתקוף כל יעד המשמש לשיגורי רקטות", באתר ynet, 17 ביוני 2025
  335. ↑ ממשיכים גם ברצועה: דובר צה"ל בערבית בעוד הודעת פינוי, באתר "סרוגים", 17 ביוני 2025
  336. ↑ IDF Editorial Team, How is the IDF Minimizing Harm to Civilians in Gaza?, באתר צה"ל, 16 ביולי 2014
  337. ↑ שחר קליימן, ‏דיווחים פלשתיניים: צה"ל פיזר כרוזים המאיימים בפשיטה קרקעית, באתר ישראל היום, 17 במאי 2025
  338. ↑ איתי בלומנטל כרמלה מנשה, צעד נוסף לקראת רפיח: צה"ל קורא לחלק מהתושבים להתפנות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 6 במאי 2024
  339. ↑ עינב חלבי, איתמר אייכנר, אלישע בן קימון, נפתחו מרכזי חלוקת מזון: "חמאס הציב מחסום, העזתים פרצו אותו" | תיעוד מתוך החבילות, באתר ynet, 27 במאי 2025
  340. ↑ אביב לביא, תוך כדי לחימה, ישראל פעלה בחשאי עם גורמים בעזה לחידוש אספקת המים, באתר "זמן ישראל", 30 במאי 2024
  341. ↑ אמיר בוחבוט‏, הלחץ האמריקני עושה את שלו: 75,000 ליטר דלק נכנסו לרצועת עזה; בממשלה מכחישים, באתר וואלה‏, 10 במאי 2025
  342. ↑ Report: Humanitarian response by the UN and humanitarian partners during phase one of the ceasefire, OCHA, ‏17 במרץ 2025
  343. ↑ בחינה ביקורתית של האשמות "רצח העם" במלחמת חרבות ברזל, באתר מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, ‏9 ביולי 2025
  344. ↑ אסף פוזיילוב, ניצולי העוטף שמסיעים אנשים מעזה לטיפולים בישראל - גם אחרי 7 באוקטובר, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 בינואר 2025
  345. ↑ גלי וינרב, ‏מבצע החיסונים בעזה החל: האם התפרצות הפוליו מסכנת את ישראל?, באתר גלובס, 1 בספטמבר 2024
  346. ↑ איתי בלומנטל, ישראל תתחיל לחסן ילדים מעזה נגד פוליו ביום ראשון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 31 באוגוסט 2024
  347. ↑ יואב זיתון, "חמאס מעביר באמבולנסים נשק ופעילים": הודאות המחבלים, וההקלטה המפלילה, באתר ynet, 8 בנובמבר 2023
  348. ↑ גלי וינרב, ‏תשתיות טרור ומפקדת חמאס: מה נחשף בבית החולים שיפא?, באתר גלובס, 15 בנובמבר 2023
  349. ↑ רועי שרון, הפשיטה על ביה"ח רנתיסי - הישג מבצעי, תודעתי והסברתי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 בנובמבר 2023
  350. ↑ יואב זיתון, פשיטה על בית חולים בג'באליה: מחבלים חוסלו ונעצרו, אחד מהם השתתף בטבח, באתר ynet, 24 בדצמבר 2024
  351. ↑ רוני גרין שאולוב, 15 דקות מקיבוץ סופה, מתחת לבית חולים: כתב ynet במנהרה שבה חוסל סינוואר, באתר ynet, 8 ביוני 2025
  352. ↑ מערכת את"צ, הכוחות עצרו יותר מ-240 מחבלים בביה"ח כאמל עדואן, באתר צה"ל, 28 בדצמבר 2024
  353. ↑ אבי אשכנזי, ‏כלי טיס של חיל האוויר תקפו מחבלי חמאס במרחב דיר אל בלח, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2024
  354. ↑ החל המבצע בתוך בית החולים נאסר בחאן יונס: "כוחות מיוחדים פועלים במקום", באתר ynet, 15 בפברואר 2024
  355. ↑ אלישע בן קימון, חוליית חמאס ירתה RPG מפתח בית חולים בעזה - צה"ל השיב באש וחיסל 21 מחבלים | תיעוד, באתר ynet, 13 בנובמבר 2023
  356. ↑ ממחלקת האשפוז ועד מרתפי בתי החולים: כך חמאס הפך את בתי החולים ברצועה למוקדי טרור, באתר צה"ל
  357. ↑ אסף אוני, ‏חטופים ונשק בבתי החולים של חמאס? בתקשורת העולמית מתעלמים, באתר גלובס, 14 בנובמבר 2023
  358. ↑ עינב חלבי, "זה המקום הכי בטוח מבחינתם": שיטת חמאס בבתי החולים - והביקורת החריגה, באתר ynet, 3 בינואר 2025
  359. ↑ איתי בלומנטל, בעקבות מידע מודיעיני על הימצאות בכירי חמאס - צה"ל במבצע ממוקד בתוך בית החולים שיפא, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 במרץ 2024
  360. ↑ תחקיר ה"ניו יורק טיימס": שיטות הגרילה של חמאס שמובילות לסבל בעזה, באתר ynet, 13 ביולי 2024
  361. ↑ דובר צה"ל ב"וול סטריט ג'ורנל": המשימה שלנו - לפרק את חמאס, לא להחריב את עזה, באתר ynet, 26 בפברואר 2024
  362. ↑ גיא מעיין, בלבוש אזרחי מבתי מגורים - עם טילים: כך מחבלי חמאס נלחמים בצה"ל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 1 בינואר 2024
  363. ↑ מנהל שיפא ועשרות עזתים שוחררו ממעצר, השרים זועמים: "באיזו סמכות?", באתר חדשות 13, 1 ביולי 2024
  364. ↑ לירן וינשטיין, ‏צה"ל מבהיר: האסירים ששוחררו לעזה לא מחבלים, באתר "סרוגים", 20 באוגוסט 2024
  365. ↑ חקירות, באתר צה"ל
  366. ↑ אדם מיכלשווילי, טראמפ: "אני לא חושב שיש רצח עם בעזה, הם במלחמה", באתר עכשיו 14, 4 באוגוסט 2025
  367. ↑ דניאל אדלסון, ניו יורק, שופט בקליפורניה קבע: "סביר שישראל מבצעת רצח עם", באתר ynet, 1 בפברואר 2024
  368. ↑ ניסן שטראוכלר, כתבנו באירופה, ‏ראש ממשלת ספרד במתקפה ארסית על ישראל: "מדינת רצח עם", באתר ישראל היום, 14 במאי 2025;
    יובל קרני, מורן אזולאי, גלעד כהן, AFP, נשיא ברזיל: ישראל מבצעת רצח עם כמו היטלר. נתניהו: הוא חצה קו אדום, באתר ynet, 18 בפברואר 2024;
    יאיר אמר, ‏ראש ממשלת קנדה נגד ישראל: "יש רצח עם, הטלנו אמברגו", באתר "סרוגים", 10 באפריל 2025;
    יאיר אמר, ‏שר החוץ האיראני מאיים: "כל האזור יסבול מהתוקפנות הישראלית", באתר "סרוגים", 6 ביולי 2025;
    רויטרס, ארדואן: "ישראל מדינת טרור שמבצעת רצח עם. חמאס - מפלגה שזכתה בבחירות", באתר ynet, 15 בנובמבר 2023;
    נשיא קולומביה מצטרף לברזיל: "בעזה יש רצח עם", באתר "סרוגים", 21 בפברואר 2024;
    דרום אפריקה דורשת לתבוע את ישראל: "מבצעת רצח עם", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 29 בדצמבר 2023;
    Tasnim News Agency, ראיסי וא-סודאני מסכימים להמשיך ללחוץ על מדינות בעלות השפעה להפסיק את התוקפנות נגד עזה, באתר Tasnim News Agency, ‏6 בנובמבר 2023;
    ראש ממשלת סקוטלנד: ישראל מבצעת טיהור אתני בעזה, באתר ynet, 6 בינואר 2024;
    רם ברנדס, טיסות לחו"ל: היעד האהוב על ישראלים אוסר את כניסתם, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 באפריל 2025;
    נטע בר, ‏צפון קוריאה: "אסור לסבול את רצח העם של ישראל", באתר ישראל היום, 5 ביוני 2021;
    ליאור בן ארי, בן סלמאן כינה את המלחמה בעזה "רצח עם", והתייצב לצד איראן: "לא לתקיפות בשטחה", באתר ynet, 11 בנובמבר 2024;
    סוכנויות הידיעות, ‏"אידיאולוגיה מסוכנת מהנאציזם": הנשיא הדרום-אמריקאי במתקפה על ישראל, באתר מעריב אונליין, 7 בנובמבר 2023
  369. ↑ אתר למנויים בלבד נעה שפיגל, ועדת האתיקה הרחיקה את ח"כ עופר כסיף מהמליאה; אלמוג כהן ננזף, באתר הארץ, 9 ביולי 2025
  370. ↑ יערה שפירא, לאחר שהאשימו את ישראל בטבח והרעבה ברצועת עזה: איימן עודה ואעידה תומא סלימאן הורחקו מהכנסת, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 ביוני 2025
  371. ↑ אתר למנויים בלבד אחמד טיבי, ההיסטוריה לא תסלח. היא תזכור שהחברה הישראלית העלימה עין מול השמדת עזה | דעה, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2025
  372. ↑ Tétrault-Farber, Gabrielle (2023-12-12). "Palestinian minister accuses Israel of starving Gazans; Israel says charge 'obscene'". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2025-08-10.
  373. ↑ Gabrielle Tétrault-Farber, Palestinian minister accuses Israel of starving Gazans; Israel says charge 'obscene', Reuters, ‏12 בדצמבר 2023
  374. ↑ איתמר אייכנר, "צווי מעצר בגין פשעים נגד האנושות": החלטת האג המלאה נגד נתניהו וגלנט, באתר ynet, 21 בנובמבר 2024
  375. ↑ רז שכניק, סערת האמנים נגד המלחמה: נורית גלרון ומאות הצטרפו; המארגנים: "המטרה לא לייצר ריב ומדון", באתר ynet, 3 באוגוסט 2025
  376. ↑ "זה רצח עם". נביל פקיר נגד ישראל, באתר ערוץ הספורט, ‏29 באוקטובר 2023
  377. ↑ שחקן נבחרת גרמניה לשעבר תקף את ישראל, בתקשורת המקומית ביקרו אותו: "עיוות מופרך של העובדות", באתר ישראל היום, 6 בנובמבר 2023
  378. ↑ "ישראל מבצעת רצח עם": זיידי סמית, איאן מקיואן, בראיין אינו ועוד קוראים להפסקת אש מיידית, באתר ynet, 28 במאי 2025
  379. ↑ דויד גרוסמן לעיתון איטלקי: "בעזה מתרחש רצח עם. הלב שלי נשבר, אבל אני חייב לומר זאת", באתר ynet, 1 באוגוסט 2025
  380. ↑ Rasha Jalal ــ Gaza. "Gaza's Palestinians fear famine over Israel's Ramadan aid block". The New Arab (באנגלית). נבדק ב-2025-08-10.

טענות לביצוע רצח עם ברצועת עזה42146913Q124086054

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=טענות_לביצוע_רצח_עם_ברצועת_עזה&oldid=3521395"