ישעיהו גביש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישעיהו גביש
ישעיהו גביש, אלוף פיקוד הדרום, יוני 1967
ישעיהו גביש, אלוף פיקוד הדרום, יוני 1967
לידה 25 באוגוסט 1925
ה' באלול ה'תרפ"ה
תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה 3 באוקטובר 2024 (בגיל 99)
א' בתשרי ה'תשפ"ה
רמת השרון, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
השתייכות פלמ"ח
צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19431973 (כ־30 שנה)
דרגה אלוףאלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאותמלחמת העצמאות
מבצע קדשמבצע קדש
מלחמת ששת הימיםמלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשהמלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפוריםמלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל כור תעשיות
אלוף ישעיהו גביש, ראש מה"ד, סוקר מסדר סיום קורס קצינים במחנה סירקין, מרץ 1963
אלוף פיקוד דרום ישעיהו גביש מלווה את ראש הממשלה לוי אשכול והשר מנחם בגין בביקורם אצל כוחות צה"ל בסיני, 13 ביוני 1967

ישעיהו ("שייקה") גביש (שמו המקורי: ישעיהו שקליאר; ‏25 באוגוסט 1925, ה' באלול ה'תרפ"ה3 באוקטובר 2024, א' בתשרי ה'תשפ"ה) היה לוחם בפלמ"ח, אלוף ומפקד פיקוד הדרום במלחמת ששת הימים ומנכ"ל כור תעשיות.

ביוגרפיה

משפחתו וילדותו

שני הוריו של גביש, אלחנן ובלה, נולדו בעיירה ריבנישקי שבלטביה. משפחת אביו הייתה משפחת שקליאר, ומשפחת אימו הייתה משפחת רובין,[1] היה לו אח צעיר בשם אברהם.

ישעיהו (שייקה) גביש נולד בשנת 1925 בשם ישעיהו שקליאר בתל אביב וגדל בה. למד בבית חינוך לילדי עובדים בצפון תל אביב ובית הספר המחוזי ע"ש רוזה כהן בקיבוץ גבעת השלושה (הישן).

בפלמ"ח

גביש התגייס לפלמ"ח בגיל 18, ועבר אימונים שאורגנו על ידי ההגנה והצבא הבריטי, במסגרת הכנת היישוב למלחמה אם יגיעו הגרמנים לארץ ישראל. תוכנית זו לא בוצעה בשל עצירת הנאצים בקרב אל-עלמיין, ותמיכת הבריטים הופסקה. כיוון שכך, חיילי הפלמ"ח, ושקליאר בתוכם, עבדו חצי חודש במשק והתאמנו בחציו השני. שקליאר התקדם לתפקיד מ"כ, ולאחר שנתיים בפלמ"ח התכוון ללמוד בטכניון. אלא שמפקדיו הפצירו בו להמשיך והוא נעתר. בהמשך התקדם לתפקיד מ"פ בפלוגה ד' של הפלמ"ח. בליל הגשרים השתתף בפיצוץ הגשר של כביש עזה–רפיח מעל נחל הבשור. שקליאר המשיך בתפקידו כמ"פ עם פרוץ מלחמת העצמאות, ופלוגתו לחמה כחלק מהגדוד הראשון של הפלמ"ח בעמקי הצפון. בין הקרבות הבולטים שהפלוגה לחמה בהם היו הדיפת התקפת צבא ההצלה על טירת צבי. כן נטלה הפלוגה חלק[2] בקרבות משמר העמק, שם בלם את כוחותיו המשוריינים והעדיפים בהרבה של פאוזי קאוקג'י, באמצעות מארב שטמן לו מחוץ לקיבוץ, במורד גבעה.[3][4] בהמשך לחם בקרב מלכיה הראשון ונפצע מפגז שנחת בתוך העמדה שלו. בעודו מחלים מפציעתו השתתף כקצין מבצעים בכיבוש לוד. במבצע יואב לחם כסגן מפקד גדוד. בתום המלחמה מונה למפקד הגדוד הראשון בחטיבת יפתח.[5]

בצה"ל

בהמשך שירת כסגן מפקד חטיבה 7 וסגן מפקד גייסות השריון, קצין אג"ם פיקודי. ב-1952 מונה לראש ענף מבצעים במטכ"ל והיה חבר בצוות ההקמה של המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. פיקד על בה"ד 3. ב-1956 מונה לראש מחלקת מבצעים והיה ממתכנני מבצע קדש. השתלם ב-L'Ecole de Guerre בפריז. בשנים 1960 עד 1961 פיקד על פו"ם וב-1962 מונה לעוזר ראש אג"ם ואחר כך לראש מחלקת ההדרכה. ב-15 בדצמבר 1965 החליף את האלוף צבי זמיר בתפקיד אלוף פיקוד הדרום.[6] לפני מלחמת ששת הימים, עקב בעיות קואליציוניות, משה דיין ביקש להתמנות לאלוף פיקוד הדרום ונענה, וגביש התבקש להתמנות לסגנו. הוא זעם וביקש להתפטר אך בסוף דיין מונה לשר ביטחון וגביש המשיך בתפקידו.[7] במלחמה עצמה פיקד, כאלוף הפיקוד, על שלוש אוגדות שכבשו את חצי האי סיני.[8] לאחר המלחמה פיקד על הקמת הביצורים בסיני.

ב-1970 תמך שר הביטחון דיין במינוי גביש לסגן רמטכ"ל וראש אג"ם, אך הממשלה החליטה למנות את דוד אלעזר לתפקיד והוא סיים את שירותו הסדיר בצה"ל.[9]

במלחמת יום הכיפורים גויס למילואים. ב-9 באוקטובר 1973 הופרד אזור מרחב שלמה מפיקוד הדרום והפך לפיקוד עצמאי, פיקוד מרש"ל, בפיקודו של האלוף ישעיהו גביש. הפיקוד עסק בבלימת ניסיונו של הצבא המצרי להתקדם לכיוון ראס סודר, ובמרדף אחר שלושה גדודי קומנדו מצריים שהונחתו בתחומו.

ישעיהו (שייקה) גביש נואם בכינוס יסוד דור ההמשך לפלמ"ח בבית הפלמ"ח בתל אביב

לאחר שחרורו מצה"ל ב-1970 עבר לתפקידי ניהול אזרחיים.

קריירה אזרחית

ב-1970 מונה למנכ"ל "כור מתכת", חטיבת המתכת והפלדה בקונצרן כור וסמנכ"ל כור. באוגוסט 1982 מונה למנכ"ל כור וכיהן בתפקיד עד פרישתו לגמלאות ב-1988.

היה ממקימי מוזיאון הפלמ"ח בתל אביב ושימש כיושב ראש עמותת דור הפלמ"ח.[10]

בשנת 2016 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי, "סדין אדום", בהוצאת כנרת זמורה-ביתן.[11]

בשנת 2018 הדליק משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה-70 של מדינת ישראל.[12]

בשנת 2019 הוענק לו תואר יקיר העיר רמת השרון.[13]

בשנת 2022 זכה, יחד עם האלוף עמוס חורב, בפרס חיים הרצוג על תרומה ייחודית למדינת ישראל.[14]

חיים אישיים

גביש היה נשוי לגיטה משנת 1949[15] עד למותה ב-2023. לזוג שני בנים: עוזי וגיורא, נכדים ונינים.

ישעיהו גביש נפטר ב-3 באוקטובר 2024, ראש השנה ה'תשפ"ה, בגיל 99.[16] ונקבר בבית הקברות הצבאי קריית שאול

הודעת אלוף פיקוד הדרום ישעיהו גביש, על כיבוש חצי האי סיני, 5 ביוני 1967
סיור של אלוף פיקוד הדרום ישעיהו (שייקה) גביש ביחידות. בסרטון מופיעים בין היתר אריאל שרון ואברהם יפה. 5 ביוני 1967

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישעיהו גביש בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ סדין אדום - ספרו של שייקה גביש, ‏12 במרץ 2018
  2. ^ עמירם אזוב, "משמר העמק לא תיפול!": נקודת מפנה בתש"ח, אור יהודה: דביר, 2013, עמוד 150
  3. ^ עמירם אזוב, עמודים 232-236
  4. ^ דיוויד סלע, ‏קרבות גבורה בימין משה ובטירת צבי, באתר ישראל היום, 16 בפברואר 2018
  5. ^ ירון דרוקמן, רענן בן צור, הלך לעולמו האלוף במיל' ישעיהו גביש, מפקד פיקוד הדרום במלחמת ששת הימים, באתר ynet, 3 באוקטובר 2024
  6. ^ אלי לנדאו, "נוף" הפיקודים משפיע על דמות מפקדיהם, מעריב, 15 בדצמבר 1965
  7. ^ מאיה פולק, ‏"נשארתי לבד. עצוב לי", באתר ישראל היום, 21 בינואר 2016
  8. ^ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, שייקה גביש, אחרון המפקדים הבכירים במלחמת ששת הימים, מת בגיל 99, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2024
  9. ^ יעקב ארז ואילן כפיר, שיחות עם משה דיין, הוצאת מעריב, 1981, עמ' 94
  10. ^ מרכז מידע פלמ"ח
  11. ^ אתר למנויים בלבד שלמה נקדימון, בחזרה לקרב הגדול של מלחמת ששת הימים, באתר הארץ, 4 באפריל 2016
  12. ^ מורן אזולאי, "אלה מדליקי המשואות ביום העצמאות ה-70", באתר ynet, 8 באפריל 2018
  13. ^ יקירי העיר רמת השרון לשנת 2019
  14. ^ פרס הרצוג לתרומה ייחודית למדינה הוענק לעמוס חורב וישעיהו גביש באתר האוניברסיטה העברית בירושלים
  15. ^ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, גיטה גביש נפטרה, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2023
  16. ^ בגיל 99: הלך לעולמו האלוף במיל' ישעיהו (שייקה) גביש, באתר חדשות 13, 3 באוקטובר 2024
ישעיהו גביש – תבניות ניווט
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39747684ישעיהו גביש