טירת צבי

טירת צבי

מדינה
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	עמק המעיינות
גובה ממוצע	‎-219 מטר
תאריך ייסוד	1937
תנועה מיישבת	הקיבוץ הדתי
סוג יישוב	קיבוץ
מוצא המייסדים	פולין, רומניה וגרמניה
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023
- אוכלוסייה	1,058 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎3.6% בשנה
נתוני קיבוץ ייסוד הגרעין 30 ביוני 1937 תנועת אם הקיבוץ הדתי זרם הציונות הדתית ענפי ייצור מפעל "טירת צבי" לעיבוד מוצרי בשר, מדגה, מטע תמרים, גידולי ירקות, לולים ורפת
(למפת עמק בית שאן מוגדלת)   טירת צבי (למפת עמק בית שאן רגילה)   טירת צבי (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום טירת צבי (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום טירת צבי 32°25′15″N 35°31′44″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	4 מתוך 10
http://www.tiratzvi.org.il /tirat_heb.html

רצפת פסיפס של בית כנסת עתיק שנמצא בסמוך לטירת צבי (2009)

אבן מיל רומית מזמנו של הקיסר מרקוס אורליוס המוצבת בטירת צבי (2009)

טירת צבי, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937

תצלום אויר של הטירה בטירת צבי, שנת 1957 (הטירה נחרבה ב-1973).

דגם הטירה בקיבוץ טירת צבי (2009)

חזית בית הכנסת בטירת צבי (2009)

מגדל המים בטירת צבי (2009)

טִירַת צְבִי הוא קיבוץ בעמק בית שאן, כשבעה קילומטר מדרום לבית שאן, ובסמוך לשפך נחל בזק לנהר הירדן.

הקיבוץ נוסד בכ"א בתמוז תרצ"ז (1937) במסגרת ישובי "חומה ומגדל", בידי חברי ברית חלוצים דתיים (בח"ד) שעלו מגרמניה, מפולין ומרומניה, והשתייכו לשתי קבוצות: קבוצת שח"ל וקבוצת רודגס, אליה נוספו חברים שעברו הכשרה בכפר יעבץ. הקיבוץ משתייך לתנועת הקיבוץ הדתי, שהוקמה על ידי חברי תנועת "הפועל המזרחי".

הקיבוץ קרוי על שם הרב צבי הירש קלישר, ממבשרי הציונות הדתית ומראשי "חובבי ציון", שפעל לעידוד עלייה והתיישבות בארץ ישראל.

שטח הקיבוץ הוא כ-8,000 דונם. בשטחו פועל מפעל "טירת צבי" לעיבוד מוצרי בשר, מדגה, מטע תמרים, גידולי ירקות ולולים.

ב-21 ביוני 1942 נרשמה בקיבוץ הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה עד כה במזרח התיכון, ההמוספירה המזרחית הכוללת את אירופה והמזרח התיכון וייתכן שבאסיה כולה - 54 מעלות צלזיוס.

היסטוריה

בקיץ תרצ"ז הוקם קיבוץ טירת צבי, הקיבוץ הראשון של תנועת הקיבוץ הדתי, כיישוב חומה ומגדל סמוך לעיר בית שאן, שהייתה עיר ערבית באותם ימים. הגרעין המייסד מנה כ-90 חברים, וכמחצית מהם באו מקבוצת רודגס. חברי המשק הדתיים איישו את כל התפקידים בקיבוץ, פרט לתפקיד המוכתר, אחראי קשרי החוץ, אותו מילא בתחילה חבר קיבוץ עין חרוד, גרשון ריטוב. הקיבוץ הדתי הצעיר רצה שגם תפקיד זה יאוייש על ידי חבר דתי, הם נזכרו ביהושע ברוכי שבהיותו חבר רודגס התיידד עם הפועלים הערבים, והזמינו אותו להצטרף אליהם ולמלא את התפקיד, הדורש קשרים תדירים עם ערביי הסביבה. כעבור מס' חודשים, מינתה אותו הקרן הקיימת לישראל באופן רשמי למוכתר הקיבוץ. כמוכתר, קיים ברוכי מערכת יחסי שכנות עם ערביי בית שאן ובייחוד עם הבדואים יושבי העמק. בתוקף תפקידו, עמד בקשרים הדוקים עם השייחים ראשי השבטים והיה מרבה לבקר במאהלים שלהם והם הזמינו אותו להשתתף בשמחותיהם. כמו כן, ברוכי היה איש הקשר של הקיבוץ עם הממשל הבריטי והמשטרה. ב-1943, אחרי רצח חבר הקיבוץ שלמה שכטר תוך-כדי סכסוך עם בדואים על קרקעות, הזמין ברוכי את שבט הרוצח לטקס סולחה בקיבוץ בהתאם למנהגי הבדואים.

בתקופת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, ב-28 בפברואר 1938, כשמונה חודשים לאחר הקמתו, הותקף הקיבוץ על ידי כנופית לוחמים ערבים חמושה ומאורגנת מצפון השומרון, שהשתייכה לפלג של מוג'אהדין. כחודש לפני כן, פשטה כנופיה זו על תחנת משטרה בריטית שנקראה תחנת חנאזיר (או חונזיר), הסמוכה לטירת צבי; ושדדה את מחסן הנשק והתחמושת. התקיפה התנהלה תחת פיקודו של אחד מראשי הכנופיות הערביות בארץ דאז - שייח' עטיה. התקיפה החלה מ-22:30 בלילה ונמשכה עד חצות. תוכניתם של התוקפים הייתה לפרוץ בחשאי את גדר התיל שהקיפה את היישוב, לזחול עד לחומה, מלבני בוץ בגובה של כשני מטר, שהקיפה אותו ולנפץ את הזרקור, ומשם לתקוף את פנים היישוב.

התקיפה הצליחה בתחילתה, והלוחמים הערביים הגיעו עד לחפירה ולחומה וניפצו את הזרקור. ניסיונות האיתות ליישובים הסמוכים כשלו בתחילה בשל ניפוץ הזרקור. באמצעות פנס-איתות הצליחו לתקשר עם בית יוסף הסמוך רק ב-23:00; רכב המשמר הנע שיצא מגוש חרוד לעזרה שקע בבוץ בדרך ליישוב והגיע רק עם בוקר. אולם מגיני היישוב הצליחו להכריע את המערכה בכוחות עצמם באמצעות רימונים שהושלכו לעבר התוקפים וירי מאורגן היטב לעבר הכוחות שהמשיכו לנסות ולפרוץ לתוך היישוב. לבסוף נהדפה כנופית הלוחמים והם נסוגו. עד סוף תקופת המאורעות לא ידעו יישובי עמק בית שאן התקפות ישירות עליהם, והסביבה הערבית הכירה כביכול דה-פקטו בקיומו של היישוב היהודי בבקעת הירדן.

גם על השלטונות הבריטים עשתה ההגנה על טירת צבי רושם רב. הנציב העליון ארתור ווקופ שלח מברק ברכה לסוכנות, והפקד הבריטי אורד וינגייט עצמו, שרק אז החל בקשירת קשריו עם היישוב היהודי, מיהר לטירת צבי כדי להיפגש עם מפקד המקום ולשמוע על הקרב.

ערך מורחב – קרב טירת צבי

במלחמת העצמאות, ב-ו' באדר תש"ח, 16 בפברואר 1948, עוד בטרם נכנסו צבאות מדינות ערב למלחמה, תקף "צבא ההצלה" של קאוקג'י את טירת צבי אך נהדף באבידות כבדות ובבושת פנים. היישוב בארץ שאב עידוד רב מהדיפת המתקפה.

במרץ 2012 הוחלט על הרחבת הקיבוץ לתושבי חוץ כחלק מתהליך ההפרטה הנהוג כיום בקיבוצים בישראל. באוגוסט 2014 נכנסו המשפחות הראשונות לבתים החדשים שנבנו דרומית למכרז הקיבוץ עצמו, בספטמבר 2015 רשומים למעלה מ-30 משפחות של תושבי חוץ .

אתרים

בשטח הקיבוץ מצויים מספר שרידים ארכאולוגיים:

• תל מנורה - בסמוך לקיבוץ נמצא יישוב מתקופת המשנה והתלמוד; נמצא בו בית כנסת מהמאה השישית לספירה עם קטע פסיפס ברצפתו. הפסיפס התגלה בעת הכנת שטח לנטיעת תמרים ליד הקיבוץ במקום המכונה כיום "תל מנורה", בשנות ה-50. בפסיפס מופיעה מנורת חוליות בת שבעה קנים ומימינה שופר. קטע הפסיפס הועבר אל הכניסה לבית הכנסת של הקיבוץ.
• דרך רומית שהובילה מבית שאן למחנה הלגיון הרומי השישי ותל שלם, שם נמצאו אבני מיל ופסיפס.
• בסמוך לכניסה הדרומית אל חדר האוכל מוצבים מספר ממצאים ארכאולוגיים: אבני ריחיים, שעון שמש, גלוסקמה, אבני מיל, מפרכה (של זיתים) ומשקולת של בית הבד.

שימור ותיעוד תולדות הקיבוץ:

• דגם הטירה - הטירה הייתה מבנה גדול בן שתי קומות, בנוי מלבני בוץ ומוקף בחומה. הוא נבנה בשנת 1930 על ידי מוסא אל-עלמי, ממקורבי המופתי חג' אמין אל חוסייני ושימש כמרכז לחווה חקלאית שהייתה במקום. במאורעות 1936 נאלץ אל-עלמי לברוח ללבנון והוא מכר את החווה לקרן הקיימת. הבית שימש כבית תינוקות, מחסן נשק, סליק, מרפאה, חדר תרבות, תחנת אלחוט. חברי הקיבוץ התגוררו באוהלים ובצריפים שהוקמו בחצר הטירה. בשנת 1973 נהרסה הטירה בגלל התפוררות לבני הבוץ. בשנת 1987 לרגל יובל לקיבוץ, הוקם דגם של הטירה בתוך הקיבוץ.
• הסליק - סליק התחמושת של הקיבוץ ששימש אותו עד לאחר מלחמת השחרור. הסליק הותקן תחילה מתחת למלתחות הציבוריות, אך בשל הרטיבות הוא הועתק אל מתחת למחסני התבואה, וקיומו היה ידוע למתי מעט בלבד. מאוחר יותר שכן בו מפעל "טיב" שנקרא היום "טירת צבי", בטירת צבי. היום מצוי בו מיצג "דרך התמר".
• מגדל המים - המגדל ששימש את ראשוני המתיישבים. על גגו הוצבה עמדת מקלע. ניתן לראות סימני קליעים על הקירות החיצוניים.
• ארכיון ומוזיאון של שנות הקיבוץ הראשונות.
• עמדת שמירה ליד "המעיין הקטן".
• שדרת הוושינגטוניות שנשתלה על ידי טמפלרים שהקימו חוות חקלאיות בעמק בית שאן בשנות ה-20 של המאה ה-20.
• בתי התושבים הוותיקים הוכרזו כאתר מורשת

מוסדות ומיזמים של הקיבוץ:

• בית הכנסת - בית התפילה של הקיבוץ. הוחל בבנייתו בתש"ב 1942 ונחנך בתשי"ז 1957. הוא ממוקם במרכז הקיבוץ ובסמוך לחדר האוכל. כאמור בחזיתו מוצגת רצפת פסיפס עתיקה. החדרים הצמודים לבית הכנסת משמשים לשיעורים ולספרייה תורנית עשירה.
• בית מדרש על שם הרב צבי הירש קלישר, נמצא ב"בית ראשונים".
• האירוסים "של שחק" - בקיבוץ פותחו זני כלאיים של אירוס הגלבוע. בתקופת הפריחה ניתן ליהנות מ"שדות של אירוסים" במלוא פריחתם.
• מיזם קינון תנשמות מתקיים שהוא חלק מן המאמץ להדברה ביולוגית, כלומר הדברה באמצעים טבעיים, ללא חומרים כימיים. בעונת ההטלה של הביצים ניתן לצפות ON-LINE בקן התנשמת המקננת במגדל המים של הקיבוץ.

ענפי ייצור

• "טירת צבי" - מפעל למוצרי בשר ונקניקים, מהגדולים בארץ. מוחזק בשותפות עם תנובה.
• חקלאות - לקיבוץ שטחי חקלאות נרחבים, ובהם גידולי שדה, מטע תמרים, מדגה, לול תרנגולי הודו, ורפת לפיטום עגלים.
• אירוח - הקיבוץ מארח קבוצות ובודדים, מציע שירותי הסעדה במסגרת "טיב ביתי", ולינה כפרית "גן בעדן".
• יזמות - הקיבוץ מעודד יזמויות בתחומים שונים - רפואה משלימה, גילוף עץ אמנותי, ייצור ויטראז'ים, תיירות חקלאית.

גלריית תמונות

• 
  הכניסה לבניין חדר האוכל
• 
  פנים בית הכנסת
• 
  שדרת הדקלים בטירת צבי

לקריאה נוספת

• מיכאל חזני, משדה יעקב עד טירת צבי : סקירה על התיישבות הפועל המזרחי בארץ ישראל, תל אביב: הוצאת המרכז החקלאי של הפועל המזרחי, תרצ"ח-1938. ‬
• טירת צבי במערכה: פרשת התגוננות טירת צבי, מסופרת מפי בניה, בעריכת מאיר אור, תרצ"ט-1939.
• גלילה רון פדר עמית, "מנהרת הזמן חלק שני - מבצע חומה ומגדל".
• שרה בן-אריה, תבנית-חרס של אלה [מתל קרניים], קדמוניות, ט"ז, 4, 64, תשמ"ד, עמ' 123–124.

קישורים חיצוניים

• אתר הקיבוץ
• טירת צבי במרכז המידע להתיישבות בגליל
• טירת צבי באתר הרשות לפיתוח הגליל
• ימיו הראשונים של הקיבוץ מזוויות אישיות
• התפתחות הקיבוץ הדתי עד פרוץ מלחמת העולם השנייה, חיים פלס
• מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על מבנה חדר האוכל ובית הכנסת, באתר 'חלון אחורי', 1 ביולי 2015