ליל הרכבות
ליל הרכבות (או מבצע מסיבה) היה מבצע חבלה במסילות הברזל המנדטוריות בליל 1 בנובמבר 1945. המבצע היה אחד המבצעים הראשונים של תנועת המרי העברי עוד לפני הקמתה הרשמית, וסימל את הקמתה. במסגרת המבצע חיבלו חוליות פלמ"ח ברשת מסילות-הברזל ברחבי הארץ ופוצצו שלוש סירות משמר בריטיות בנמלי יפו וחיפה, ויחידה של האצ"ל ולח"י תקפה את תחנת הרכבת בלוד.
מהלך המבצע
כ-50 חוליות הפלמ"ח, שכללו חבלנים ומאבטחים, חיבלו קשות ב-153 נקודות בפסי הרכבת בכל הארץ, בעיקר בצמתי הצטלבות המסילות ובגשרונים שמעליהם. הפעולות התבצעו בסביבות שעה אחת עשרה בלילה, בדיוק זמנים מקסימלי בין החוליות, כדי למנוע את תגובת הבריטים. רק בשני מקומות אירעו תקריות אש, שהסתיימו בלא נפגעים.
במקביל, שתי חוליות של הפלי"ם - הפלוגה הימית של הפלמ"ח - טיבעו שלוש סירות משמר בריטיות, שתיים בחיפה ואחת ביפו, שהופעלו כחלק ממערך ההסגר על חופי הארץ מפני כניסת מעפילים. בחיפה פיקד על המבצע יוחאי בן נון וביפו ביצעו את הפעולה יוסף הראל וזלמן כהן, שתודרכו לפני כן על ידי יצחק שדה. בשני המקרים הגיעו החבלנים לסירות, צללו מתחת לסירות הבריטיות והצמידו אליהן מטען חומר נפץ בעל מנגנון השהייה.
באותו לילה פשטה יחידה של האצ"ל ולח"י, בפיקודו של איתן לבני, על תחנת הרכבת בלוד. תוך חילופי אש פוצצו הלוחמים שלושה קטרים ומספר מבנים. בפשיטה זו נהרגו לוחם אצ"ל, שני בריטים וארבעה ערבים. הפעולה גבתה מחיר כבד יחסית, כנראה עקב איחור בהגעת הכוח הפושט אל היעד, שגרם לכך שהבריטים נמצאו בכוננות גבוהה. כמו כן ניסתה חוליה של לח"י לחבל באותו לילה בבתי הזיקוק בחיפה. פעולה זו לא קיבלה את אישור תנועת המרי העברי. ארבעה לוחמים הצליחו לחדור למתחם בתי הזיקוק. מפקד הפעולה, משה בר-גיורא (ישראל), הכין את מטעני חומר הנפץ לפיצוץ אך בגלל תקלה התפוצץ חומר הנפץ והוא נהרג במקום. לוחם אחר, אברהם יהודאי (אלחנן), נפצע קשה ואיבד עין. בכוחות אחרונים הוא זחל והצליח עם שחר להגיע למקום מבטחים ולקבל טיפול.
השלכות
המבצע העלה את מורל אנשי היישוב לאחר ההגבלות הקשות של הבריטים על עלייה והתיישבות, ובעיקר עורר שביעות רצון בקרב הנהגת היישוב ובקרב אנשי הפלמ"ח וההגנה, שנוכחו לראות כי ניתן להפעיל בו זמנית ובהצלחה כוחות רבים במספר רב של יעדים. דוד בן-גוריון כתב למפקדת ההגנה, כי יש שכר לפעולה זו - אם כי לא מיד. גם ההד בבריטניה היה רב. אנשי ממשל גינו את הפעולה, והעיתונות פרסמה כתבות מפורטות על מעשי החבלה.
לקריאה נוספת
- איתן לבני, המעמד - מבצעים ומחתרת, הוצאת עידנים, 1987, הפרק "ההתקפה על תחנת הרכבת המרכזית בלוד - 1 בנובמבר 1945", עמ' 140–145
| הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל | |||
|---|---|---|---|
| מפקדים | זאב ז'בוטינסקי (מצביא האצ"ל) אברהם תהומי • רוברט ביטקר • משה רוזנברג • דוד רזיאל • חנוך קלעי • בנימין זרעוני • יעקב מרידור • מנחם בגין |
| |
| לוחמים | אברהם שטרן (יאיר) • אריה בן-אליעזר • אלי תבין • איתן לבני • שלמה לב-עמי • חיים לנדאו • אליהו לנקין • עמיחי פאגלין • דב כהן • גולי אפריקה • לוחמי אצ"ל נוספים
| ||
| סמלים, זרועות ויחידות | חיילים אלמונים • שיר בית"ר • דלק • פארק ז'בוטינסקי • קול ציון הלוחמת • חרות | ||
| פעולות | עליית אף על פי • ליל הרכבות • שוד רכבת הכסף • התקפת שדות התעופה הבריטיים • ההתקפה על משטרת רמת גן • פיצוץ מלון המלך דוד • פיצוץ תחנת הרכבת בירושלים • פיצוץ השגרירות הבריטית ברומא • ליל ההלקאות • שוד בנק ברקליס • הפריצה לכלא עכו • פרשת הסרג'נטים • פיצוץ בית הבולשת הבריטית בחיפה • הפיצוץ בשער שכם • ההתקפה על מחנה 80 • פרשת דיר יאסין • כיבוש יפו • כיבוש מלחה • קרבות האצ"ל ברמלה • אלטלנה • רשימת פעולות האצ"ל | ||
| בריחות ומאסרים | התקפת נפל במגרש הרוסים • בריחת 12 אסירי המחתרות מבית הסוהר המרכזי בירושלים • הבריחות ממחנות המעצר באפריקה • גולי אצ"ל ולח"י • הפריצה לכלא עכו | ||
| פרשיות נוספות | פעולת האצ"ל בעיראק • משפט השלושים ושמונה • הסזון • מבצע היפופוטם • פרשת הריגת ידידיה סגל | ||
| תנועות פוליטיות | ציונות רוויזיוניסטית • תנועת הנוער בית"ר • ברית החשמונאים • הסתדרות ציונית חדשה • תנועת החרות • המשקיף | ||
| הנצחה והיסטוריוגרפיה | אות האצ"ל • מוזיאון האצ"ל • מוזיאון האצ"ל בתש"ח • אנדרטאות • "המרד" • בית הכנסת אחדות ישראל • בית הכנסת עולי הגרדום | ||
27262950ליל הרכבות