המחלקה הגרמנית
.jpg)
המחלקה הגרמנית היא יחידה של הפלמ"ח שהוקמה בתקופת מאתיים ימי החרדה על מנת להעמיד כוח גרילה שיסייע לבריטים במקרה של ניסיון פלישה גרמני לארץ ישראל והיה והארץ תכבש להוציא לפועל, במסגרת התוכנית לארץ ישראל שלאחר כיבוש (The Israel Post Occupational Scheme), פעולות גרילה נגד הכובש.
המחלקה הגרמנית הוקמה בחודש מאי 1942, בתקופה שהבריטים והיישוב חלקו חשש כי קורפוס אפריקה של הגנרל ארוין רומל, אשר התקדם בצפון אפריקה לעבר מצרים, יחצה את תעלת סואץ ויכבוש את ארץ ישראל. המחלקה הוקמה בתיאום עם הפיקוד הצבאי הבריטי.
מפקד המחלקה היה שמעון קוך (לימים שמעון אבידן מפקד חטיבת גבעתי במלחמת העצמאות), יליד גרמניה שעלה ארצה בשנת 1934 בגיל 22.
אנשי המחלקה נבחרו מבין עולי מרכז אירופה חניכי התרבות הגרמנית אשר שלטו בשפה הגרמנית כשפת אם.
המחלקה נועדה לפעול פעולות גרילה תוך התחזות לאנשי צבא גרמניים. מחנה האימונים של המחלקה ביער משמר העמק היה כדוגמת מחנה צבא נאצי לכל דבר ועניין. השילוט, הדגלים והקישוטים במחנה היו בשפה הגרמנית, בסגנון הזהה לזה המקובל במחנה צבא גרמני. אנשי המחלקה לבשו מדי צבא גרמניים וענדו דרגות צבא גרמני. האימונים, תרגילי הסדר, שפת הפקודות, העגה ואף שירי החיילים היו בשפה הגרמנית ובאופן כמקובל בצבא הגרמני. הנשק והתחמושת היו נשק שלל גרמני.
מדריכי המחלקה היו אנשי פלמ"ח אך הצטרפו אליהם גם סמל וקצינים בריטיים. אנשי המחלקה התאמנו בהפעלת כלי נשק, בטקטיקות קרב, בסיירות, בקרב מגע ובשימוש במכשירי קשר.
לאחר תקופת האימונים הראשונה הופיע במחנה סרן בריטי[1] שבחן את המחלקה והתרשם מרמת "הגרמניות" הגבוהה שלה. מטרת בואו הייתה לגייס אנשים מן המחלקה ליחידה צבאית בריטית במצרים שכונתה קבוצת החקירות המיוחדת שהורכבה מחיילים יהודים מארץ ישראל, ילידי גרמניה, לביצוע של משימות הדומות לאלו של המחלקה, במסגרת הצבא הבריטי. אנשי המחלקה לא נטו לעזוב את המסגרת הייחודית של הפלמ"ח ולהצטרף לצבא הבריטי, ורק שלושה מהם הסכימו להצטרף ליחידתו של הסרן הבריטי בשובו למצרים. בקיץ 1942, עם התקרבות הצבא הגרמני לאל עלמיין, נלקחו שניים מאנשי המחלקה: שמעון קוך, מפקד המחלקה, ואלברט זס לשמש כמדובבים במחנה של שבויים גרמניים.
עם ניצחון הבריטים בקרב אל עלמיין השני ב־3 בנובמבר 1942, חלפה סכנת כיבוש ארץ ישראל והסתיים היעוד המקורי של המחלקה לפעולות גרילה בארץ, אם זו תכבש. המחלקה המשיכה להתקיים לאחר מכן, כאשר מעת לעת פשטו בה שמועות, על פעולות העומדות להתבצע על ידה בחזיתות השונות שלא נתממשו. בקיץ 1944 כמעט והתממשה תוכנית אחת לשלוח חלק מאנשי המחלקה לפעולה ביוגוסלביה במסגרת כוחות הגרילה של טיטו. אנשי המחלקה החלו כבר להתאמן לקראת ביצוע התוכנית, אך זו בוטלה בסוף על ידי הבריטים, הן משום שהסתייגו ממשלוח יחידה עברית שלמה לפעולה, והן משום התקדמותו המהירה של הצבא האדום בבלקן. רעיון אחר שנגנז באותה עת מטעמים דומים היה לשלוח את המחלקה להלחם בפולין. עם זאת דן לנר איש המחלקה, ולימים מפקד אוגדה בצה"ל, נבחר על ידי הבריטים להיות בין צנחני היישוב ופעל בהצלחה בקרב הפרטיזנים ביוגוסלביה.
כאשר נתברר סופית כי הצבא הבריטי איננו מעוניין בעזרתה של המחלקה באחת החזיתות, פורקה המחלקה ואנשיה פוזרו כלוחמים רגילים ביחידות הפלמ"ח השונות.
לקריאה נוספת
- ספר הפלמ"ח, כרך ראשון, מכונס וערוך בידי זרובבל גלעד, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשי"ג.
- מרקוביצקי, יעקב, היחידות היבשתיות המיוחדות של הפלמ"ח, תל אביב, משרד הביטחון, 1989.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מדובר כנראה בקפטן הרברט ססיל באק (Herbert Cecil A. Buck) שהיה מפקד היחידה "קבוצת החקירות המיוחדת"
23819474המחלקה הגרמנית