אוגדה 146 במלחמת יום הכיפורים

אוגדה 146 במלחמת יום הכיפורים

תג היחידה
סוג היחידה	אוגדה
שייכות חיילית	חיל השריון
מדינת מוצא	ישראל
מפקדים	משה פלד
יחידות משנה	חטיבה 205, חטיבה 9, חטיבה 4, חטיבה 670, אגד ארטילרי 213, גדס"ר 288
עימות	מלחמת יום הכיפורים
גזרת פעילות	רמת הגולן
אמל"ח עיקרי	טנקי ושוט וסופר שרמן

אוגדה 146 היא אוגדת שריון שפעלה תחת פיקודו של משה "מוסה" פלד בחזית הצפונית במלחמת יום הכיפורים, מרגע שהגיעה לרמת הגולן ב-8 באוקטובר 1973 ועד להפסקת האש. האוגדה מילאה תפקיד משמעותי בלחימה מול הסורים במהלך התקפת הנגד הישראלית בדרום רמת הגולן, ובהדיפתם אל מעבר לקו הגבול. בהמשך המלחמה השתתפה האוגדה בקרבות במובלעת הסורית, עד להפסקת האש.

רקע

אוגדה 146 (עוצבת המפץ) הוקמה כאוגדה 38 בשנת 1954 והשתתפה במלחמת סיני ובקרב אום כתף במלחמת ששת הימים. בתחילת שנות ה-70 הוקמה כאוגדה קבועה ומספרה נקבע ל-146. האוגדה שימשה כעתודה מטכ"לית, והייתה משויכת לפיקוד המרכז. ב-1972 נתמנה תא"ל משה (מוסה) פלד למפקד האוגדה. סגנו היה אל"ם אברהם רותם.

כחודש לפני המלחמה סיימה האוגדה תקופת אימונים ארוכה במהלכה גובשה האוגדה, והייתה מוכנה מבחינה מבצעית. מפקדת האוגדה ישבה ברמלה.

ערב מלחמת יום הכיפורים האוגדה הייתה אוגדת שריון במילואים, והיא כללה את היחידות הבאות:

• חטיבה 205 (מפקד: אל"ם יוסי פלד) – חטיבת שריון ולה שלושה גדודי טנקי שוט מטאור (מנוע בנזין)
• חטיבה 217 (מפקד: אל"ם נתן ניר) – חטיבת שריון ולה שלושה גדודי טנקי שוט קל (מנוע דיזל)
• חטיבה 670 (מפקד: אל"ם גדעון גורדון) – חטיבה ממוכנת ולה גדוד טנקי סופר שרמן ושני גדודי חרמ"ש.
• אגד ארטילרי 213 (מפקד: אל"ם דני אבידר)
• גדס"ר 288 (מפקד: סא"ל צביקה דהב) – גדוד סיור שכלל כ-21 טנקי שוט קל וכ-25 נגמ"שי M-113.

בנוסף כללה האוגדה אגד תחזוקה וגדוד הנדסה.

פרוץ המלחמה

מפקד אוגדה 146, תא"ל משה (מוסה) פלד, מימין. מעליו רפי נוי, ושני משמאל עומד עם סיגריה בפיו קצין האג"מ האוגדתי, אל"ם משה ורבין.

ביום שבת 6 באוקטובר בשעה 9:00, שעות בודדות לפני פרוץ המלחמה, ניתנה הפקודה לגיוס האוגדה. חיילי היחידות השונות הגיעו לימ"חים והחלו לארגן את הכלים והציוד. בשעות אחר הצהריים התקבלה הוראה מהמטכ"ל להעביר את חטיבה 217 לסיני, תחת פיקוד אוגדה 162.

ב-7 באוקטובר בבוקר, לאור המצב הקשה ברמת הגולן, הוחלט במטכ"ל להעביר את אוגדה 146 לפיקוד הצפון. האוגדה התבקשה להשאיר בפיקוד המרכז את גדוד השרמנים של חטיבה 670, למקרה שירדן תצטרף למלחמה. מוסה פלד, יחד עם קציני המטה, נסע לפיקוד הצפון כדי להתעדכן במצב, וסגנו, אברהם רותם, ניהל את תנועת האוגדה צפונה.

לאוגדה הוקצו מובילים עבור גדוד אחד בלבד, ועליהם הועמסו טנקי גדוד 61 מחטיבה 205. שאר כוחות האוגדה החלו בנסיעה על זחלים מבסיסיהם: חטיבה 205 וגדס"ר 288 ממחנה עופר הסמוך לירושלים, וחטיבה 670 מבסיסה בנחל שורק. כוחות האוגדה נעו צפונה דרך בקעת הירדן, וטנקים רבים נתקעו בדרך. חוליות החימוש של האוגדה עשו מאמץ לתקנם ולהחזירם לתנועה.

בצהריים הגיע מוסה פלד לפיקוד צפון, ופגש את מפקד הפיקוד, יצחק חופי. פלד הציע לבצע התקפת נגד בדרום רמת הגולן, אולם חופי הורה לו לערוך את אוגדתו להגנה בשיפולי הרמה, על מעברי הירדן. בשעות הערב הגיע לפיקוד הצפון הרמטכ"ל לשעבר חיים בר-לב, שנשלח על ידי הרמטכ"ל דוד אלעזר לסייע לאלוף הפיקוד חופי. שתי האפשרויות להפעלת אוגדה 146 הוצגו בפני בר-לב, שתמך בהתקפת נגד. חופי הסכים, וקבע את שעת תחילת המתקפה בדרום רמת הגולן ליום המחרת ב-8:00 בבוקר. עוד הוסכם כי חטיבות 4 ו-9, שכבר פעלו בדרום הרמה, יועברו לפיקוד אוגדה 146.

החל משעה 20:00 ועד חצות (7 באוקטובר) הגיעה האוגדה לצומת צמח, בדרום הכנרת. בצמח החלה האוגדה במילוי דלק, אך בשל לחץ הזמן והחוסר בדלק, תדלקו הטנקים בתחנת הדלק האזרחית.

בשעה 22:00 ערך מוסה פלד תדריך אוגדתי במשטרת צמח (מהתדריך נעדרו מפקדי חטיבות 4 ו-9, שהיו בשטח עם חטיבותיהם). בתדריך פירט פלד את תוכנית ההתקפה לבוקר המחרת ואת איגודי הכוחות. גדוד 61 הועבר מחטיבה 205 לחטיבה 4, וגדס"ר 288 הוכפף לחטיבה 205. פלד הורה לחטיבות 4 ו-9 להותיר את גדודי החרמ"ש שלהן סמוך לכנרת, כדי להימנע מפגיעות מיותרות בנפש.

אברהם רותם ואחד מקציני המטה נשלחו כדי לעדכן את מפקדי חטיבות 4 ו-9 בתוכניות. עם סיום התדריך פנו כוחות האוגדה לתדריכים נוספים בחטיבות, ולהכנות לקראת יום המחרת.

מתקפת הנגד בדרום הגולן

המצב ברמת הגולן בבוקר 8 באוקטובר

עם פתיחת המלחמה תקפה הדיוויזיה החמישית הסורית בדרום רמת הגולן, והצליחה לפרוץ את מערך ההגנה הישראלי במספר מקומות. בתום היממה הראשונה של הלחימה כבר הגיעו הסורים למוצאי הצירים היורדים לכנרת, שלטו באזור ח'ושניה, והגיעו עד נפח. בבוקר 8 באוקטובר החזיקו הסורים בשטח נרחב בדרום רמת הגולן.

חטיבה 9, בכוח של שני גדודי טנקים, ניצבה החל מבוקר 7 באוקטובר בפתחת אל-על, ובלמה את התקדמות הסורים דרומה. בצהריים עלתה חטיבה 4 בציר מעלה גמלא, ונתקלה בטנקים סורים במעלה הדרך. החטיבה בלמה את ירידת הטנקים הסורים לכיוון הכנרת, ונערכה באזור במשך הלילה.

לכוחותיו של מוסה פלד לא הגיע מודיעין מדויק על הכוחות הסורים. בפועל, פעלו בדרום הרמה כוחות הדיוויזיה החמישית, שכללה 5 חטיבות: שתי חטיבות שריון (47 ו-46), חטיבה ממוכנת (132), ושתי חטיבות חי"ר (61 ו-112). החטיבות הסוריות היו מוקטנות ושחוקות לאחר יומיים של לחימה קשה. הסורים התבצרו באזור, והקימו מגנני נ"ט שכללו טנקים, טילי נ"ט ותותחים.

תוכנית המתקפה

עם היציאה למתקפת הנגד כללה האוגדה את הכוחות הבאים:

• חטיבה 205 (בפיקוד אל"ם יוסי פלד) ולה כ-60 טנקים בשלושה גדודים: גדוד 94 ו-125 (שוט מטאור), וגדס"ר 288 (שוט-קל).
• חטיבה 9 (בפיקוד אל"ם מוטקה בן פורת) ולה 45 טנקים בשני גדודים: גדוד 278 (שוט-קל, במקור מחטיבה 179) וגדוד 377 (שרמן M50 ו-M51).
• חטיבה 4 (בפיקוד אל"ם יעקב הדר) ולה 64 טנקים בשלושה גדודים: גדוד 39 (שוט-קל, במקור מחטיבה 188), גדוד 61 (שוט מטאור, מחטיבה 205) וגדוד 95 (שרמן M50 ו-M51).
• חטיבה 670 (בפיקוד אל"ם גדעון גורדון) ולה שני גדודי חרמ"ש.

בסך הכל עמדו לרשות האוגדה כ-170 טנקי שוט-קל, שוט מטאור ושרמן, בשלוש חטיבות. כמו כן עמד לרשותה האגד הארטילרי 213 שכלל ארבעה גדודים (לאגד צורפה סוללת תומ"תים 155 מ"מ סדירה מגדוד 405).

תוכניתו של מוסה פלד כללה התקפה בשני מאמצים. המאמץ העיקרי, שכלל את חטיבות 205, 9 ו-670, יתקדם מאל-על צפון-מזרחה (על ציר "טיפה" במפת הקוד רענן, כביש 98 של ימינו), לכיוון תל פארס. לפי התוכנית, חטיבה 9, שכבר נמצאת באל-על, תוביל עד רמת מגשימים, ואז תעבור אותה חטיבה 205 ותמשיך מזרחה. כוחות החרמ"ש של חטיבה 670 יטהרו את השטח מאויב ויאבטחו כלפי מזרח. המאמץ המשני יכלול את חטיבה 4, שכבר נמצאת בשטח, והיא תתקוף מזרחה בציר מעלה גמלא (ציר "פיקרדו"). האגד הארטילרי ינוע מאחורי המאמץ העיקרי ויסייע לכוחות האוגדה.

8 באוקטובר – תחילת מתקפת הנגד

התקדמות אוגדה 146 בדרום רמת הגולן ב-8 באוקטובר

בבוקר יצאה האוגדה להתקפה בשני צירים. חפ"ק האוגדה עם מפקד האוגדה פלד התמקם בגבעת יואב. חטיבה 4 הקדימה לנוע, כבר בשעה 5:00, כדי לתפוס את תחילת המישור. הטנקים הגיעו לאזור צומת דליות, ונתקלו באש סורית. שלושת גדודי החטיבה נערכו בעמדות, והחלו להשיב אש.

חטיבה 205 המשיכה בתנועתה לקו החזית, ובינתיים החלה חטיבה 9 החלה לנוע. חטיבה 9 נתקלה בטנקים הסורים וחידשה את הקרב בפתחת אל-על. הסורים הנחיתו ארטילריה רבה על האזור, ומטוסים סורים תקפו את הכוחות. האגד הארטילרי של האוגדה סייע בהנחתת ארטילריה על הקו הקדמי הסורי. אט אט הצליחה חטיבה 9 לפגוע בטנקים הסורים ולהתקדם. גדוד השרמנים 377 התקדם ראשון, וכשהגיע לאזור נוב, נפרס גדוד 278 ממערב לו. החטיבה התקדמה בפריסה רחבה עד רמת מגשימים, ואז עברה אותה חטיבה 205.

חטיבה 205 התקדמה עד תל סאקי, שם נתקלה בכוחות סורים. החטיבה ניהלה אש מול התל עם שני גדודים, בזמן שגדוד 125 מאגף משמאל. עד מהרה החלו הסורים לסגת מתל סאקי, וכוחות האוגדה חילצו מהתל את החיילים שהיו נצורים בו מאז 6 באוקטובר.

חטיבה 205 המשיכה להוביל את התנועה על ציר "טיפה", ומפקד החטיבה קיבל ידיעה לפיה תל ג'וחדר כבר נכבש ונמצא בידי צה"ל. חוד החטיבה חלף על פני התל, אולם אז נפתחה מהג'וחדר אש על הכוחות שבמרכז הטור. חטיבה 205 נעצרה ויצאה להתקפה חטיבתית. המח"ט, יוסי פלד, הורה לגדוד 94 לעצור ולנהל אש מול הכוחות הסורים, בזמן ששני הגדודים האחרים מאגפים את התל משני כיוונים. פלוגת הסיור החטיבתית ופלוגת נגמ"שים מגדס"ר 288 עלו על התל וכבשו אותו לפני חשיכה.

לאחר התארגנות, העביר מוסה פלד את חטיבה 9 לאגף הצפוני ביותר של האוגדה. החטיבה נעה מרמת מגשימים צפונה, ועד הערב הגיעה לאזור נח"ל גשור (כ-3 ק"מ מדרום לתל טליה). בדרכה השמידה החטיבה כ-20 תותחי נ"ט, במתחם אליו נכנסה תוך כדי תנועה.

בשעות הבוקר התגברה חטיבה 4 על הטנקים הסורים באזור צומת דליות, והמשיכה להתקדם מצפון להתקדמות המאמץ העיקרי. כמה קילומטרים ממערב לציר הנפט נפתחה על החטיבה אש חזקה, שכללה ירי טנקים וטילי נ"ט. החטיבה נעצרה והחלה לנהל קרב מול הכוח הסורי. במהלך הקרב נפצע הסמח"ט, אברהם נרפן, ומספר קציני מטה נהרגו. עד הערב הצליחו הטנקים לפגוע במטרות רבות, אך הדלק והתחמושת החלו לאזול. החטיבה נעצרה ונערכה בחניוני לילה.

עם סיום יום הקרבות הראשון של האוגדה, הצליחה אוגדה 146 להתקדם 10–15 ק"מ בכיוון צפון-מזרח, ולהדוף את כוחות הדיוויזיה החמישית הסורית. כוחות האוגדה ניצבו בעמדות שולטות סמוך לציר הנפט, ועצרו להתארגנות ומילוי דלק ותחמושת, לקראת המשך הקרבות למחרת.

9 באוקטובר – צמצום הכיס הסורי בח'ושניה

טנקי שוט ברמת הגולן. מעל הכוח ניתן להבחין במטוס סקייהוק ישראלי.

מקרבות היום הקודם הבינו במפקדת האוגדה כי הסורים נערכו במגנני נ"ט חזקים באזור ח'ושניה ותל פארס. למעשה, הסורים הקימו מערכים מבוצרים, בנו עמדות חפורות והציבו בהם טנקים ותותחי נ"ט. כחלק מהמערך נערך בו חי"ר רב מצויד בטילי נ"ט. בגזרת תל פארס-כודנה היו ערוכים כוחות הדיוויזיה החמישית, ובגזרת ח'ושניה-תל טליה-תל פזרה נערכה הדיוויזיה הראשונה.

מטרת האוגדה ל-9 באוקטובר הייתה להמשיך בכיוון צפון-מזרח, ולהדוף את הסורים עד קו הגבול. חטיבה 205 תוכננה להמשיך בגזרה הדרומית ביותר, לכיוון תל פארס ופתחת רפיד, כשחטיבה 670 נעה מדרום לה, ומאבטחת לכיוון הגבול. חטיבה 4 יועדה לפעול במרכז הגזרה האוגדתית, וחטיבה 9 מצפון לה, בכיוון ח'ושניה. מצפון לח'ושניה פעלו כוחות מאוגדה 210, שתקפו גם כן לכיוון ח'ושניה. עם אור ראשון החלו החטיבות להתקדם, וזמן קצר לאחר מכן נתקלו בסורים.

חטיבה 205 התקדמה, וכבשה עם גדוד אחד את תל קלע (על קו הגבול, כ-3 ק"מ מדרום לתל פארס). על החטיבה נפתחה אש ארטילרית כבדה, ואחרי 10:00 זיהו בחטיבה טורי שריון סורי נעים לאזור ממזרח ומצפון. כוחות החטיבה נערכו להתקפת הנגד הסורית, וטנקי 205 החלו לפגוע בטנקים הסורים מעמדותיהם הטובות. לאזור הגיעו במקרה 8 מטוסי פנטום מטייסת 107 בפיקוד יפתח ספקטור, והם הופנו לתקיפת השריון הסורי. המטוסים תקפו בפצצות את טורי השריון הסורי ממזרח לרפיד ופגעו בכלים רבים. מפקד האוגדה הורה לחטיבות 4 ו-9 להחיש תגבורת לבלימת המתקפה, אך לבסוף ביטל את ההחלטה כאשר חטיבה 205 הצליחה לשבור בעצמה את ההתקפה הסורית.

כוח מגדס"ר 288, שכלל חמישה נגמ"שים ושני טנקים, טיפס במעלה תל פארס. בפסגת התל ניצב טנק PT-76 סורי שפגע במספר נגמ"שים וההתקפה נבלמה. צוות רגלי עלה לראש התל, והצליח לכבוש אותו, לאחר שסרן אסף קוטף זחל אל הטנק הסורי והשליך אליו רימונים. לאחר המלחמה עוטר אסף קוטף בעיטור העוז. בסיום היום הצליחה חטיבה 205 להגיע עד קו הגבול ולכבוש את אזור רפיד ותל פארס.

חטיבה 4 התקדמה עם שלושת הגדודים שלה, ולאחר שעברה את ציר הנפט נתקלה באש טנקים סורים. טנקי החטיבה השיבו באש, פגעו בכוחות הסורים, והמשיכו להתקדם, אולם ככל שהתקדמו נתקלו באש חזקה יותר מהתילים בדרום רכס בשנית (ממזרח לציר "רשת") ומצפון, ממגנן הנ"ט שבאזור ח'ושניה הקרב נמשך כל היום, ועד סופו נראו הסורים נסוגים. החטיבה נערכה ללילה ממערב לציר "רשת".

חטיבה 9 התקדמה עם שני גדודיה בכיוון ח'ושניה. ככל שהתקרבו למתחם ח'ושניה נתקלו באש חזרה יותר. מפקד החטיבה, מוטקה בן-פורת, החליט לשלוח את גדוד השוטים 278 להתקפה חזיתית על ח'ושניה, אך מספר טנקים נפגעו והגדוד נסוג לאחור. החטיבה נערכה להתקפה נוספת על ח'ושניה, וייעדה לה את שני גדודיה. האוגדה הצליחה לקבל סיוע אווירי, ומשעה 15:00 תקפו מטוסי חיל האוויר את המתחם. גם האגד הארטילרי האוגדתי הוקצה לסיוע וירה מאות פגזים לפני ההתקפה. גדוד 278 חיפה ממערב למתחם, בזמן שטנקי השרמן של גדוד 377 הסתערו על ח'ושניה מדרום, והצליחו לחצות את המערך הסורי, תוך שהם פוגעים בטנקים ובמשאיות. החטיבה הגיעה עד תל פזרה, אך בקרבות נפגעו מספר טנקים, וכעת נותרו לחטיבה 18 טנקים בלבד. מתחם ח'ושניה לא טוהר לגמרי, והחטיבה נערכה לחניון לילה מדרום לח'ושניה, בין הכוחות הסורים שהחלו לסגת מהמתחם מזרחה.

בסיום היום השני ללחימה האוגדה, הצליחו הכוחות להדוף את הסורים כמעט לגמרי מרמת הגולן, מלבד כיס קטן במרכז הגולן, באזור ח'ושניה. האוגדה פגעה בעשרות טנקים ונגמ"שים, בזמן שלה נפגעו כ-40 טנקים. בשני ימי הלחימה היו באוגדה 3 הרוגים ו-70 פצועים.

10 באוקטובר – התייצבות על קו הגבול וניסיונות התקפה מזרחה

פתחת כודנה, אזור הקרבות של אוגדה 146, במבט מהר פרס. במרכז תל כודנה ומימינו תל אחמר. משמאל ניתן לראות את תעלת הנ"ט.

הוראות הפיקוד לאוגדה ב-10 באוקטובר היו להשלים את כיבושה המחודש של רמת הגולן, עד קו הגבול, ולנצל הצלחה לכיבוש אזור כודנה. תפיסת הפיקוד הייתה שהצבא הסורי מתמוטט ולא יוכל לבלום את התקדמות צה"ל.

לפני עלות השחר כינס מוסה פלד את מפקדי החטיבות לתדריך. ראשית היה על האוגדה לתפוס את השטחים עד קו הגבול: חטיבה 9 תשלים את כיבוש וטיהור ח'ושניה ותל פזרה (סמוך לצומת הבשן של ימינו), וחטיבה 4 תכבוש את תל שעף א-סנדין (כ-4 ק"מ ממזרח לח'ושניה) ומוצב 111. לאחר מכן תצא האוגדה להתקפות מקומיות מעבר לקו הגבול. על חטיבה 205 הוטל לתקוף מאזור תל פארס צפונה, ולכבוש את תל כודנה ותל אחמר. חטיבה 9 יועדה לתקוף ממערב ולכבוש את כפר כודנה, מצפון לתל, בזמן שחטיבה 4 מחפה לשתי החטיבות התוקפות.

האנדרטה לזכר יוסף שריג, ממזרח לצומת בשן

בשעה 7:00 שוחח מוסה פלד עם אלוף הפיקוד, שהורה לו לתקוף בגזרה רחבה. פלד הוסיף לחטיבה 205 את תקיפת אום-לוקס (סמוך לציר הנפט, בצד הסורי), ולחטיבה 670 את כיבוש מוצבי צידא ואל-חנות (ממזרח לתל סאקי).

חטיבה 4, עם 45 טנקים, יצאה לדרך בסביבות 10:00. גדוד 39 תקף ראשון ותפס את תל שעף א-סנדין. במהלך ההתקפה פגע פגז בטנק של המ"פ יוסף שריג, והוא נהרג. במקביל, התקדם גדוד 61 למוצב 111, וגדוד 95 תפס עמדות מדרום לתל.

חטיבה 9, ולה כ-35 טנקים, יצאה מחניון הלילה שלה ותקפה צפונה את מתחם ח'ושניה. גדוד השרמנים 377 תקף את ח'ושניה וטיהר את הכפר לאחר קרב קצר, וגדוד 278 תפס את תל פזרה. הסורים יצאו להתקפת נגד והצליחו לכבוש את תל פזרה. בשעה 10:00 יצאה החטיבה עם שני הגדודים למתקפה נוספת על התל, והצליחה לכבוש אותו לאחר קרב.

חטיבה 9 המשיכה מזרחה לניצול הצלחה, כשלרשותה 15–20 טנקים תקינים. גדוד 278 הוביל על ציר "טרויה", בכיוון כודנה. הסורים, שנערכו באזור כודנה עם טילי נ"ט רבים וטנקים, פתחו באש ופגעו במספר טנקים. ארבעה טנקים נוספים עלו על מוקשים בעת חציית הגבול וההתקפה נעצרה. עד הערב עסקה החטיבה בחילוץ הטנקים והפצועים לאחור.

במקביל יצא גדוד 125 מחטיבה 205 להתקפה לכיוון תלי כודנה מדרום, אולם מיד לאחר שחצה את הגבול נפגע גם גדוד זה מהמערך הסורי באזור. הגדוד ספג נפגעים, נסוג, ועסק בחילוצם. גם ההתקפה השנייה של החטיבה, על ידי גדוד 94 לכיוון אום-לוקס, נכשלה. הכוח נתקל בהפגזה ארטילרית חזקה, עלה על מוקשים וספג טילי נ"ט, בטרם נסוג לאחור.

חטיבה 670, ולה 8 טנקים שאספה בימים הקודמים, יצאה גם היא להתקפה מעבר לגבול. גם התקפה זו נבלמה וכוחות החטיבה נסוגו, כשהם סופגים נפגעים ומשאירים בשטח שני טנקים.

במהלך היום פגעו מטוסים סורים בגדוד מרגמות מהאגד הארטילרי, ושבעה חיילים נהרגו.

בסיום היום, הצליחה אוגדה 146 להשלים את מתקפת הנגד בדרום רמת הגולן, ולתפוס מחדש את קו הגבול, מתל סאקי ועד מדרום לרכס בשנית. למרות הדיפת הסורים ובניגוד להערכות הפיקוד, המערך הסורי לא התמוטט ונסוג בצורה מסודרת לאזור כודנה. אוגדה 146, בכוחות קטנים וכמעט ללא סיוע אווירי, נכשלה בכל ארבע התקפותיה מעבר לגבול, ושילמה מחיר יקר בנפש ובכלים פגועים.

האוגדה בהחזקת הגבול בדרום הרמה

מוסה פלד ברמת הגולן במהלך המלחמה

ב-11 באוקטובר יצא פיקוד הצפון למתקפה רחבה, בשתי אוגדות, לתוך שטח סוריה. ההבקעה לתוך סוריה התבצעה בחלק הצפוני של רמת הגולן, מאזור קוניטרה צפונה, על ידי אוגדות 36 ו-210. אוגדה 146 נותרה ברמת הגולן, ועליה הוטלה הגנת החלק הדרומי של הרמה. כמו כן הוטל על האוגדה להיות מוכנה להבקעה נוספת בגזרתה, ולבצע פעולות הטעיה כדי ליצור את הרושם שצה"ל תוקף גם בגזרה הדרומית.

כוחות האוגדה ניצלו את היום להתארגנות ומנוחה, אחרי שלושה ימי לחימה קשים. לאוגדה צורף גש"פ 181 (גדוד השריון הפיקודי, שכלל 20 טנקי סופר שרמן), והוא הועבר תחת פיקוד חטיבה 670. גדודי החרמ"ש של חטיבה 9 קודמו לרמה והצטרפו לאוגדה. בצהריים הוחלט בפיקוד להעביר את חטיבה 9 לאוגדה 210.

מוסה פלד פרס שתי חטיבות לאורך קו הגבול: חטיבה 4 מתל חזקה דרומה, עד צומת רפיד, וחטיבה 670 מצומת רפיד דרומה. חטיבה 205 הושארה מאחור בהתארגנות. טנקי חטיבה 4 ירו מדי פעם על הכוחות הסורים ממזרח כדי להשאירם מרותקים לגזרה.

12 באוקטובר

בתום יום ההבקעה הצליחו אוגדות 36 ו-210 לתפוס שטח בתוך סוריה. ב-12 באוקטובר תכנן הפיקוד להרחיב את שטח המובלעת הסורית באמצעות שתי האוגדות שכבר היו במובלעת, ולהגיע לטווח תותחים מדמשק.

על אוגדה 146 הוטל לבצע תקיפות מזרחה, כדי לרתק כוחות סורים ולמנוע החשת תגבורות צפונה לאזור המובלעת. כמו כן הוטל על האוגדה לחדור לסוריה מאזור רפיד לכיוון שיח'-מסכין (ציר "רשת"). מוסה פלד הכין את האוגדה באופן הבא: חטיבה 4 תתקוף מצפון לתל חזקה, חטיבה 670 תתקוף את מוצבי צידא ואל-חנות, וחטיבה 205 במרכז הגזרה האוגדתית, מוכנה להתקדם מזרחה לתוך סוריה.

בבוקר יצאה חטיבה 4 להתקפה. גדוד 95 נותר בחיפוי על שעף-סינדין, ושני הגדודים האחרים חצו את הגבול מצפון לתל חזקה. השטח היה קשה למעבר, וטנקים פרסו זחל. הפגזה ארטילרית חזקה ניתכה על הטנקים, ומג"ד 95, יעקב נויפלד, נפגע בהפגזה ונהרג. את מקומו תפס סגנו, משה הדרי.

חטיבה 670, ולה שרמנים מגש"פ 181, יצאה להתקפה בדרום הגזרה. גדוד חרמ"ש מתוגבר במספר טנקים נותר בחיפוי, וגש"פ 181 יצא להתקפה באיגוף דרומי על מוצב אל-חנות. השרמנים התקדמו באיטיות בשטח הקשה, כשגם הם נתונים תחת הפגזה ארטילרית כבדה. מספר טנקים נפגעו מירי טילי נ"ט, והמג"ד, ראובן בן-אלון, נפצע ופונה לאחור. פלוגת הטנקים שהייתה בחיפוי הצטרפה להתקפה ובסופו של דבר הצליח החטיבה לכבוש את מוצב אל-חנות.

במהלך הבוקר ביקר שר הביטחון משה דיין בפיקוד הצפון. דיין סבר שיש לרכז מאמצים בגזרת ההבקעה הצפונית. בשעה 10:40, בעקבות השיחה עם דיין, הורה אלוף הפיקוד יצחק חופי לתגבר את אוגדה 210 במובלעת בחטיבה 205. פלד החליט לעצור את ההתקפות השונות והורה לכל הכוחות לחזור לשטח רמת הגולן. חטיבה 205, בכוח של שני גדודים (ללא גדס"ר 288), עזבה את גזרת האוגדה והחלה בתנועה צפונה למובלעת.

בסוף היום נותרו באוגדה 146 שתי חטיבות (4 ו-670), ולהן שני גדודי שוטים קלים (גדוד 39 וגדס"ר 288), שני גדודי שרמנים (גדוד 95 וגש"פ 181), ושלושה גדודי חרמ"ש (שני גדודים מחטיבה 670 וגדוד מחטיבה 9). האוגדה נערכה להגנה בדרום רמת הגולן.

16 באוקטובר

טנקי שוט ברמת הגולן במהלך המלחמה

ב-16 באוקטובר פתחו הכוחות הסורים, שכללו גם כוחות מחילות המשלוח העיראקים והירדנים שהגיעו לסייע להם, במתקפה רחבה על כוחות צה"ל במובלעת. חטיבת שריון ירדנית נעה צפונה לכיוון תל מסחרה, ועלה חשש כי תפנה מערבה אל רמת הגולן. פיקוד הצפון הורה לאוגדה 146 להציב כוח מדרום לקוניטרה.

מוסה פלד הקצה למשימה את גדוד 39, שתוגבר בטנקים מכוח "פליז" (שהורכב מלוחמי חטיבה 188) בפיקוד דן ורדי. הכוח תפס עמדות מדרום לקוניטרה. לאחר שחלף החשש מצד הירדנים התקבלה הוראה לחזור לאחור, אך אברהם רותם, סגן מפקד האוגדה, הורה לגדוד 39 להתקדם מזרחה, לחצות את הגבול, ולתפוס שטחים שנחשבו כריקים. הגדוד חצה את הגבול מזרחה, אך מספר טנקים עלו על מוקשים. על הגדוד החלה הפגזה ארטילרית ומפקד הגדוד, יואב וספי, נהרג מרסיס פגז. סגנו, חיים פורת, תפס פיקוד על הגדוד והוביל את חילוצו לאחור.

במובלעת הסורית

ב-17 באוקטובר הוחלט כי אוגדה 210 תצא משטח המובלעת להתארגנות, ואוגדה 146 תתפוס במקומה את דרום המובלעת. חטיבה 670 נשארה בדרום הגולן כחטיבה עצמאית, ומפקדת האוגדה, יחד עם חטיבה 4 נכנסו למובלעת. בליל 17–18 באוקטובר תפסה אוגדה 146 את גזרת דרום המובלעת, וקיבלה אליה בחזרה את חטיבות 205 ו-9.

ב-18 באוקטובר התארגנה האוגדה במובלעת. כעת כללה האוגדה שלוש חטיבות שריון וכ-130 טנקים: חטיבה 205 (גדודים 125 ו-94, כ-30 טנקים), חטיבה 9 (גדודים 278, 377, וכוח נתי שצורף לחטיבה, כ-52 טנקים), וחטיבה 4 (גדודים 39 ו-288, כ-47 טנקים).

פלד פרס את כוחותיו בדרום המובלעת: חטיבה 205 במזרח, באזור כפר נסג', חטיבה 9 במרכז, מצפון לתל אל-מל, וחטיבה 4 במערב, מדרום לחאן ארנבה.

19 באוקטובר

קרב אום בוטנה

ערך מורחב – קרב אום בוטנה

לקראת ליל 18–19 באוקטובר הוחלט בפיקוד לכבוש את הכפר אום בוטנה. המשימה הוטלה על גדוד 567 מחטיבת הצנחנים 317. לאחר כיבושו הייתה אמורה אוגדה 146 לתפוס את הכפר, ולכן הרכיבה האוגדה כוח למשימה זו – כוח "סלט", שכלל פלוגת חרמ"ש מגדוד 91 (חטיבה 9), פלוגת חרמ"ש מגדוד 42 (מחטיבה 4), וכוח של שמונה טנקים מגדוד 61. על כוח "סלט" פיקד מג"ד 91, סא"ל משה אגוזי.

הצנחנים החלו את התנועה לכפר בחשיכה והצליחו לכבוש את הכפר, אך הלחימה התעכבה והם לא הספיקו לכבוש את המוצב הסורי מדרום לו. לקראת הבוקר הגיע כוח "סלט" להחליפם בכפר. עקב תיאום לקוי פינו הצנחנים את הכפר לפני שכוח "סלט" הספיק להיערך בו כראוי.

לפני עלות השחר פתחו הסורים בהפגזה ארטילרית חזקה על כוח "סלט", ופלוגת טנקים סורית תקפה מכיוון דרום. מפקד הכוח משה אגוזי וקמב"צ גדוד 61, אורי גולדפרב, נהרגו. טנקים וזחל"מים רבים נפגעו גם כן, וכוח "סלט" נסוג מהכפר. חטיבה 4 נשלחה לסייע לכוח. גדוד 288 תקף את אום בוטנה ממערב, וגדוד 39 תקף באיגוף ממזרח. שני הגדודים נערכו מחוץ לכפר, ופגעו בטנקים סורים שהיו מדרום לו. כוח מגדוד 42 נשלח לסייע והצליח לחלץ את הנפגעים בכפר עד 8:00 בבוקר.

התקפת הנגד הערבית

באותו היום יצא הפיקוד הסורי למתקפת נגד גדולה מול כוחות צה"ל בדרום המובלעת. לפני אור ראשון תקף גדוד חי"ר עיראקי את תל ענתר וכבש אותו. חטיבה 205 יצאה מיד להתקפה, כשגדוד 94 תוקף את תל ענתר וגדוד 125 תוקף מצפון את תל עלקיה. שני הגדודים הצליחו לתפוס את התלים לאחר קרב קצר.

בשעה 7:00 החלה התקפת שריון עיראקית מדרום לתל ענתר. כ-140 טנקים מחטיבה 6 העיראקית תקפו במשך היום את התל. חטיבה 205, עם כ-20–25 טנקים, הצליחה בבוקר להדוף את גלי ההתקפה. בצהריים החלו העיראקים בהתקפה מחודשת, בשני מאמצים מדרום לתל ענתר: אחד מכפר שמס והשני מדיר אל עדס. מוסה פלד החליט לשלוח את חטיבה 9 לאזור כדי לסייע. חטיבה 9 נעה מאזור תל אל-מל מערבה, ושלחה את גדוד 278 להיערך על תל ענתר, ממערב לחטיבה 205. טנקי הגדוד פתחו באש והצטרפו לבלימת העיראקים. הטנקים העיראקים המשיכו להתקרב, ושתי החטיבות התקשו לבלום את המתקפה. כוח נתי צורף למאמצי הבלימה, ופלוגה מהכוח איגפה את העיראקים ממערב ובלמה אותם. כוח עתודה מחטיבה 205 (5 טנקים) איגף את הטור העיראקי המזרחי מצפון לתל קרין, הפתיע אותו מהאגף, פגע במספר טנקים, והביא לעצירת ההתקפה. בהתקפה זו נפגעו עשרות טנקים עיראקים.

החל משעה 9:00 החלה המתקפה בגזרה המערבית של האוגדה. טנקי חטיבה 40 הירדנית נעו צפונה להתקפה על תל מסחרה ואום בוטנה. חטיבה 4 זיהתה את תנועת הירדנים ונערכה לקראתה. טנקי גדוד 39 תפסו עמדות סמוך לתל מסחרה, וכשהגיעו הירדנים לטווח של 2,000 מטרים פתחו באש. גדוד 288 נערך ממזרח לאום בוטנה וסייע גם הוא בבלימת המתקפה הירדנית.

סיום המלחמה

עם סיום יום הקרבות קיבלה חטיבה 9 את האחריות על תילי ענתר ועלקיה. חטיבה 4 נותרה בגזרת אום בוטנה ותל מסחרה, וחטיבה 205 נערכה מאחור, באזור תל שער.

אוגדה 146 וחטיבותיה נותרו בגזרה הדרומית של המובלעת עד להפסקת האש ב-24 באוקטובר. אז הוחלט במטכ"ל לשלוח את האוגדה לדרום, לתגבור גזרת סיני. האחריות על דרום המובלעת עברה לאוגדה 210. חטיבות 4 ו-9, שהיו שייכות לאוגדה 210 לפני המלחמה, חזרו אליה, ואוגדה 146, עם חטיבות 205 ו-670, נשלחה לסיני. כוחות האוגדה תפסו את אזור החווה הסינית, מול כוחות הארמייה השנייה המצרית שהיו מצפון להם. במקביל עסק מוסה פלד ומפקדת האוגדה בשיקום האוגדה וכוחותיה.

באפריל 1974 סיים מוסה פלד את תפקידו כמפקד האוגדה, קודם לדרגת אלוף, והתמנה למפקד גייסות השריון.

הנצחה ומורשת

לאחר המלחמה ולאורך השנים הוקמו ברמת הגולן מספר אנדרטות לכוחות האוגדה. חלקן אנדרטאות פלוגתיות או גדודיות, וחלקן אישיות. בשנת 2023, לקראת ציון 50 שנים למלחמת יום הכיפורים, הוקמה בג'וחדר (גבעת אורחה) אנדרטה לחללי אוגדה 146 במלחמה.

בשנים שלאחר המלחמה חקר הצבא האמריקאי את קרבות מלחמת יום הכיפורים בחזית רמת הגולן. מוסה פלד זכה להכרה כאחד מ"חמשת מצביאי השריון הטובים בהיסטוריה" (לצד ארווין רומל, קרייטון אברמס, ג'ורג' פטון וישראל טל), במוזיאון השריון בפורט נוקס, ארצות הברית.

• 
  אנדרטה לזכר חללי גדוד 61 (מחטיבה 205) בחניון דליות. האנדרטה הועתקה למיקום זה בשנת 2023.
• 
  אנדרטת גדוד 95 (מחטיבה 4), על כביש 98, מצפון לתל פארס.
• 
  אנדרטת גדוד 39, על כביש 869, סמוך למעלה גמלא.
• 
  אנדרטת גדוד 39
• 
  אנדרטת גדוד רפואה 281, במושב אלי-עד.
• 
  אנדרטה לחללי פלוגה א' מגדוד 377 (מחטיבה 9). האנדרטה נמצאת על ציר הנפט, ליד מושב קשת.
• 
  אנדרטה לחללי גש"פ 181, סמוך לתל סאקי.
• 
  האנדרטה לזכר חללי גדוד 61 במיקומה הישן, על ציר המפלים (כביש 808).

לקריאה נוספת

• דוד הלוי, כנגד כל הסיכויים – אלוף מוסה פלד, הוצאת מודן, 2019
• אלישיב שמשי, בכוחם להכריע: על מפקדי אוגדות בשדה הקרב, תל אביב: משרד הביטחון, 2007
• דני אשר, "הסורים על הגדרות – פיקוד הצפון במלחמת יום הכיפורים", מערכות, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2008

קישורים חיצוניים

• אוגדה 146 בהתקפת-הנגד בחזית הגולן, באתר צה"ל, 5 ביולי 2023
• מוסה פלד מפקד אוגדה 146 עם מח"ט 205,יוסי פלד, ברשת "יואב" (חטיבה 205), במהלך הקרבות במלחמת יום הכיפורים בחזית הסורית, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
• בני מיכלסון, ‏קרב השריון-בשריון הגדול ביותר במלחמת יום הכיפורים, שריון 45, יוני 2014, עמ' 48–58, באתר "יד לשריון"
• אוגדה על רמה – אוגדה 146 בהתקפת הנגד במלחמת יום הכיפורים, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 38:22)
• סיור בעקבות חטיבה 205 במלחמת יום הכיפורים, רשימת השמעה, באתר יוטיוב
• מוטקה בן-פורת מספר על חטיבה 9 במלחמת יום כיפור, סרטון באתר יוטיוב
• סיפורו של גדס"ר 288
• סיור בעקבות קרבות חטיבות 4 ו-9 בכיס ח'ושניה, רשימת השמעה, באתר יוטיוב
• סיור בעקבות קרבות חטיבה 205 ברמת הגולן, רשימת השמעה, באתר יוטיוב

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוגדה 146 במלחמת יום הכיפורים41837447