פשיטת רגל

פשיטת רגל היא הליך חדלות פירעון החל על חייבים שהם יחידים (אנשים פרטיים) להבדיל מהליך המיועד לחברות בע"מ ותאגידים, שם מתקיים הליך פירוק, בהכרזת החייב כפושט רגל ישנם יתרונות וחסרונות עבורו ועבור נושיו; ברוב המקרים, החייב הוא הגורם המבקש כניסה להליך זה כצעד הגנתי מפני נושיו. פשיטת רגל מצטרפת להליכי חדלות הפירעון הרלוונטיים לתאגידים: פירוק והבראה. בסיום הליך פשיטת הרגל, בכפוף להחלטת בית המשפט, החייב מקבל צו הפטר ובעקבותיו מקבל פטור מתשלום חובותיו או מתשלום של חלק מהם.

אטימולוגיה

• הניב מופיע לראשונה במשנה: ”הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל” (משנה, מסכת כתובות, פרק י"ג, משנה ה'). מדובר שם בסיטואציה של התקשרות בין הורי החתן והורי הכלה, שמתחייבים על הנדוניה שיתנו כל אחד מהם לזוג בעת הקידושין. כעת המחותן (החייב) אינו עומד בדיבורו כלפי החותן (הנושה) ו"פושט לו את הרגל".
  • רש"י מציע שני ביאורים למה שהתרחש:
    1. החייב התייאש באשר ליכולתו לפרוע את חובותיו, והוא פושט את רגלו קדימה ואומר לנושה שאין לו דבר מלבד רגלו המלוכלכת בטיט, ומציע לנושה לקחת את הטיט ולגבות ממנו את החוב.
    2. החייב אומר לנושה שגם אם האחרון יתלה אותו על עץ (ואז רגליו יהיו פשוטות באוויר), אין לו דרך לפרוע את חובו.
  • לפי רבי עובדיה מברטנורה (בשם הרמב"ם) "פשט את הרגל" פירושו הלך לדרך רחוקה.
  • רבי מנחם המאירי מציע כי החייב מת, והמת מוטל בפישוט איברים.

מטרות

קיומו של הסטטוס המשפטי המיוחד של פושט רגל נועד להשיג שתי מטרות עיקריות:

• לאפשר לחייב, אשר באמת ובתמים אינו יכול לשלם את חובותיו, "להתחיל מחדש" ולמנוע את התעמרות הנושים והשלטונות בו.
• להסדיר את כינוס נכסיו של החייב על מנת לחלקם באופן מוסדר בין הנושים לפי סדר עדיפות הקבוע בחוק.

קיומו של הליך מסודר לפשיטת רגל הוא חלק מהחיים הכלכליים המודרניים והוא אינטרס ציבורי מובהק, משום שגם לנושים ולהוצאה לפועל אין עניין להתעמר ולנקום בחייב. במקום זאת, שואפים לקבל את מה שניתן לקבל מהחוב (השאת שיעור הפרעון לנושים). לחברה יש עניין לאפשר הזדמנות שנייה בעסקים ולו כדי לעודד פעילות עסקית.

פשיטת רגל בראי ההלכה

על פי ההלכה, פשיטת רגל אינה פוטרת את החייב מלשלם לנושיו. יש הרוצים לראות בשמיטת כספים התנ"כית מקור לחקיקה בנושא פשיטת רגל, וטוענים כי שמיטת הכספים המקראית ביטלה את כל החובות, ולא רק את חובותיהם של אלו שאינם יכולים להחזיר, במועד קבוע אחת לשבע שנים, אולם, על פי ההלכה, שמיטת כספים משמטת רק חובות אשר מועד פרעונם כבר הגיע ובעל החוב לא הצליח לגבותם (או שכח לגבותם). בהתאם לראייה זאת, שמיטת הכספים דומה לפשיטת הרגל המודרנית ומטרתה העיקרית היא למנוע נגישׂה אינסופית של החייב אף על פי שאיננו יכול לשלם את חובו, אולם לא לפוטרו לחלוטין מחובותיו לנושיו, שמיטת הכספים גרמה לבעלי הממון למעט בהלוואות, ועל כן בתקופת בית שני תיקן הלל הזקן את הפרוזבול המאפשר למעשה לעקוף את שמיטת החובות.

בניגוד להלכה, החוקים הראשונים שנחקקו בנושא באירופה ראו בפושט הרגל עבריין. באנגליה נחקק ב-1542 החוק הראשון, שהטיל סנקציות על החייבים ממאסר בבית כלא מיוחד לחייבים ועד עונש מוות. בארצות הברית נחקקו חוקים במהלך המאה ה-19 שהובילו בהדרגה לגישה יותר סלחנית כלפי החייבים והגנה עליהם.

הליך פשיטת הרגל בישראל

בישראל מוסדר הנושא של פשיטת רגל בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 שהחליף את הפקודה.

הישות הסטטוטורית המפקחת על פשיטות הרגל היא הכונס הרשמי, באגף האפוטרופוס הכללי שבמשרד המשפטים. הצורך בפיקוח ממשלתי נובע מהעובדה שחדלות פירעון מעצם טבעה מערבת צדדים רבים אשר עניינם ההדדי עשוי להיות מיוצג בצורה הטובה ביותר בידי צד שלישי נייטרלי. הכונס הרשמי מתפקד כנאמן בפשיטת רגל עד שבית המשפט ממנה נאמן פרטי, שהוא לרוב עורך דין. משנתמנה נאמן, הכונס הרשמי מפקח על פעולתו.

אדם שמצוי בהליכי גירושין ומעוניין בהגשת בקשה לפשיטת רגל, יכול לבטל הענקות מסוימות שביצע במסגרת הגירושין כגון דירה ונכסים אחרים. במקרים מסוימים בן/בת הזוג והילדים של אותו אדם יכולים להגיש בקשה לביטול הענקה וכך להגן על הנכסים שניתנו להם במתנה/ במסגרת הסכם הגירושין.

הליכי פשיטת הרגל מחולקים לארבעה שלבים עיקריים:

1. בקשת פשיטת רגל
2. צו כינוס
3. הכרזת פשיטת רגל
4. צו הפטר

ערך מורחב – צו הפטר

כל תיקי פשיטת הרגל מתנהלים בבית המשפט המחוזי. לאחר שהוגשה בקשת פשיטת רגל, בית המשפט יכול להחליט אם ליתן צו כינוס או לא. אם לא ניתן צו כינוס, ההליך מסתיים כבר באותה עת; אם ניתן הצו, התיק עובר לשלב הבא.

פעולתו של צו הכינוס היא לעכב את כל ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים נגד החייב, לרבות הליכי הוצאה לפועל. משניתן צו כינוס, חלות על החייב מגבלות רבות, כגון איסור פעילות כלכלית מסוגים שונים. המגבלות נועדו להבטיח שהחייב לא יצבור חובות נוספים. לרוב, החייב גם מחויב לשלם לכונס הרשמי סכום חודשי שאותו קובע בית המשפט ומנוע מלצאת את גבולות ישראל. בתקופה שלאחר מתן צו הכינוס ולפני ההכרזה על פשיטת רגל, הנאמן עורך חקירות בדבר יכולת ההחזר של החייב. אף במשרדי הכונס הרשמי קיימת יחידת חקירה מיוחדת (שהוקמה מכוח תיקון לפקודה מ-1996), המיועדת להתחקות אחר נכסיו של פושט הרגל ולמנוע את הברחתם מהארץ או כל הונאה אחרת.

השלב שלאחר מתן צו כינוס הוא ההכרזה על פשיטת רגל. קיים שיקול דעת לבית המשפט אם להכריז על חייב, שניתן לגביו צו כינוס, כפושט רגל (אם מוחלט שלא לתת הכרזה כאמור, ההליך יכול להסתיים כבר בשלב זה). משניתן צו פשיטת רגל, מגיעים ללב-לבו של ההליך: איסוף נכסי החייב מחד וחלוקתם לנושיו מאידך, באמצעות תביעת חוב. אופן חלוקת נכסי החייב מבוסס על שני עקרונות: עקרון העדיפות ועקרון השוויון. עקרון העדיפות קובע כי קיימות קטגוריות חוב שונות בעלות דרגה שונה. בעדיפות ראשונה נמצאים החובות לנושים מובטחים, דהיינו מי שהבטיחו את חובם באמצעות שעבוד. לאחר מכן נמצאות הוצאות ניהול הליכי פשיטת הרגל. קטגוריית החוב הבאה בסדר העדיפויות היא החובות בדין קדימה, אשר כוללים חוב בגין שכר עבודה, חוב בגין ניכוי במקור משכר עבודה, מיסים מוניציפליים וממשלתיים, דמי שכירות וחוב מזונות. לאחר החובות בדין קדימה באים יתר החובות. עקרון השוויון קובע כי לגבי הנושים באותה דרגת עדיפות, החלוקה תתבצע בצורה פרופורציונלית לשיעור הנשייה שלהם מתוך כלל החובות באותה דרגה. לרוב, נכסיו של חייב שנמצא בחדלות פירעון כלכלית אינם מספיקים כדי לשלם לנושים הרגילים שום חלק מנשייתם; פעמים רבות, אין בהם די כדי לשלם דבר לנושים בדין קדימה; במקרים חמורים, הם אינם מספיקים אף כדי לכסות את הדרגה הראשונה, החובות המובטחים.

הליך פשיטת הרגל מגיע לקצו בצו הפטר. ההפטר ניתן לחייב כאשר בית המשפט השתכנע שכל מה שניתן היה לשלם לנושים שולם או כי אין תועלת בהמשך ההליכים. משניתן צו הפטר נמחקים חובות העבר ומוסרות ההגבלות שהוטלו על החייב. לפני התיקון ב-1996, היה נהוג למשוך את ההליכים במשך שנים עד שיצליח החייב לפרוע לפחות שליש מחובותיו. כיום, בית המשפט מאפשר למי שנקלעו לחובות בתום לב לקבל צו הפטר מהר יותר, לעיתים אף במועד ההכרזה על החייב כפושט רגל (זאת, כאשר בניהול ההליך אין תועלת לנושים, מאחר שהחייב אינו בעל נכסים משמעותיים).

במקום לנהל את הליך פשיטת הרגל בדרך של מימוש נכסים (כמפורט לעיל), ניתן גם להגיע להסדר נושים. ההסדר מערב את החייב וכלל נושיו או אותם נושים הנקובים בהסדר. הסדר נושים משנה את תנאי החוב של החייב כלפי הנושים, לרוב על דרך של הפחתת סכום החוב או דחיית מועד ההחזר שלו. הנושים יוצאים מההליך עם מערך חדש של זכויות כלפי החייב. למעשה, במקום לנצל את הנכסים הנוכחיים הנמצאים בידי החייב, מנוצל זרם ההכנסות העתידי שלו.

בעקבות התיקונים לפקודה, שנעשו מתוך מגמה להקל על החייבים, חלה עלייה משמעותית במספר המבקשים להכיר בהם כפושטי רגל בישראל.

הרפורמה החדשה בפשיטת הרגל

החל מתאריך 15.9.2019, מועד כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, פקודת פשיטת הרגל מבוטלת. החוק החדש מבחין בין חובות המסתכמים בפחות מ-150 אלף שקלים ובחובות גבוהים מכך. בקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים המוגשת לממונה או לרשם ההוצאה לפועל וכן בקשת תאגיד לצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, כרוכה בתשלום אגרה בסך 1,600 ש"ח (נכון ל-01.01.2020).

מהלך החקיקה מהווה את הרפורמה בפשיטת הרגל אשר יצרה שינויים מהותיים רבים בהליכי פשיטת הרגל שהיו נהוגים בעבר, כגון:

1. יצירת שינוי מבני בסדרי הדין - חובות של יחידים, המסתכמים בסך של 150,544 ינוהלו במערכת ההוצאה לפועל וחובות גבוהים מכך ינוהלו על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים ותחת פיקוח ביהמ"ש שלום. חובות של תאגידים ימשיכו להתנהל בביהמ"ש המחוזי.
2. שיקום חייבים ותאגידים – השמת דגש על שיקום החייב או הבראת החברה והגבלת ההליך לתקופה מקוצרת של עד כ-4 שנים. במקרים מיוחדים, צו הפטר יכול להינתן אחרי 18 חודשים.
3. הבחנה בין חדל פירעון תמים לרמאי – החוק ייוצר הבחנה בין חייבים תמימי לב שנכנסו לחובות עקב מצוקה כלכלית וטעויות בתום לב, לבין חייבים שנהגו ברשלנות או נטלו סיכונים פזיזים או יצרו חובות בזדון. לממונה על חדלות פירעון הוקנו סמכויות חקירה פליליות לאיתור חייבים שמסתירים נכסים או מנסים לנצל לרעה את הליכי חדלות פירעון.
4. חלוקת הכספים לנושים – הפחתה בסך 25% מדין הקדימה שלו זכאים נושים בעלי שעבוד צף על נכסי החייב, לטובת כלל הנושים. בנוסף, הפחתה בהיקף נרחב מדין הקדימה בגין חובות מס למדינה.

ראו גם

• דיני חדלות פרעון
• הבראת חברות
• פירוק חברות
• צו הפטר

לקריאה נוספת

• דוד האן, חדלות פירעון. (2010)
• שלמה לוין ואשר גרוניס, פשיטת רגל. (2010)

קישורים חיצוניים

• פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, בספר החוקים הפתוח
• חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, בספר החוקים הפתוח
• הכונס הרשמי באתר משרד המשפטים
• ביטול הענקות במסגרת פשיטת רגל - דוגמאות מן הפסיקה, משרד המשפטים
• עמי גינזבורג, ההיסטוריה של ה-Insolvency, באתר TheMarker‏, 19 במאי 2013
• עודד ויס, פושטי הרגל בישראל גורמים והשלכות, באתר המוסד לביטוח לאומי, דצמבר 2018
• רותם שטרקמן, איך זה לפשוט רגל? "זה קשה. אין מותרות, אין כסף לכלום, אבל אפשר להמשיך לחיות", באתר TheMarker‏, 14 במרץ 2020
• חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל), באתר כל-זכות.
• "פשיטת רגל" מניין? על מקור הביטוי

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28267448פשיטת רגל