ארז אלקבץ
| לידה |
1980 (גיל: 45 בערך) חיפה, ישראל |
|---|---|
| מדינה |
|
| השתייכות |
|
| תקופת פעילות | מ-1998 |
| דרגה |
|
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
ארז אלקבץ (נולד בשנת 1980) הוא קצין בצה"ל בדרגת תת-אלוף, המכהן כראש מטה פיקוד דרום. בתפקידיו הקודמים אלקבץ פיקד על בית הספר להגנת הגבולות, שימש כמפקד המרכז לאימונים טקטיים במל"י, מפקד חטיבת כרמלי, קצין אג"ם של אוגדת הבשן, סגן מפקד חטיבת גולני, מפקד גדוד 13[1] ומפקד פלחה"ן גולני.
ביוגרפיה
אלקבץ נולד בחיפה וגדל במעלות.[2] בנם של שלמה למשפחת אלקבץ ודינה למשפחת תורג'מן, שעלו בשנות השישים ממרוקו לישראל. אביו עבד במשך עשרות שנים כתעשיין בתחום עיבוד שבבי, כרסום וחריטה, ואימו גידלה וטיפחה את המשפחה ולימים עבדה כמטפלת בבית אבות.
טרם גיוסו לצה"ל, נהרג דודו של ארז, סא"ל משה מועלם, בפברואר 1997 באסון המסוקים, עת שימש כמפקד רכס הבופור בלבנון.
אלקבץ התגייס לצה"ל בשנת 1998, ושובץ בגדוד 13 בחטיבת גולני.[2] עבר הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. בסיום הקורס שב לגדוד 13 ומונה למפקד מחלקה, ולקח חלק בלחימה כנגד הטרור הפלסטיני באינתיפאדה השנייה. בהמשך מונה למפקד פלוגה בגדוד 13, לקח חלק בהגנה על יישובי גוש קטיף, ופיקד על הפלוגה במהלך תוכנית ההתנתקות בשנת 2005. לאחר מכן מונה למפקד פלחה"ן גולני בין השנים 2006–2007, והוביל אותה בין היתר במבצע גשמי קיץ ובמלחמת לבנון השנייה.[3] לאחר מכן יצא ללימודי תואר ראשון, במהלכם השתתף במבצע עופרת יצוקה. בהמשך מונה לסגן מפקד גדוד 51. בין השנים 201–2013 שירת כקצין אג"ם של חטיבת גולני, ובין היתר במבצע עמוד ענן.
בשנת 2013 הועלה לדרגת סא"ל ומונה למפקד גדוד 13 עד לשנת 2015, והוביל אותו בין היתר במהלך מבצע צוק איתן.[4]
בהמשך מונה לסגן מפקד חטיבת גולני בין השנים 2015–2016. לאחר מכן מונה לקצין אג"ם של אוגדת הבשן בין השנים 2016–2018.
ב-15 בספטמבר 2018 הועלה לדרגת אל"ם ומונה למפקד חטיבת כרמלי,[5] במקביל שימש כמפקד המרכז לאימוני מפקדות חטיבה (מאמ"ח) בזרוע היבשה. בתפקידו כמפקד המאמ"ח שירת עד יוני 2020 ובתפקידו כמפקד חטיבת כרמלי שירת עד 21 בספטמבר 2020. במקביל, אלקבץ השלים את לימודיו לתואר שני.
ב-25 ביוני 2020 מונה למפקד המרכז לאימונים טקטיים במל"י,[6] תפקיד אותו מילא עד יוני 2022.
ב-4 ביולי 2022 מונה למפקד בית הספר להגנת הגבולות,[7] עליו פיקד במהלך מלחמת חרבות ברזל. אלקבץ סיים את תפקידו כמפקד בית הספר באוגוסט 2024.[8]
אלקבץ יצא ללימודים בשנת 2024–2025 במכללה לביטחון לאומי, והשלים לימודי תואר שני נוסף בהתמחות באסטרטגיה וביטחון לאומי.
ביולי 2025 מונה אלקבץ לרמ"ט פיקוד הדרום והועלה לדרגת תת-אלוף.
חיים אישיים והשכלה
אלקבץ בוגר תואר ראשון במדעי המדינה וביטחון מטעם אוניברסיטת בר-אילן, מוסמך תואר שני במדעי המדינה מטעם אוניברסיטת חיפה. אלקבץ סיים את לימודיו במסגרת המכללה לביטחון לאומי ומוסמך תואר שני נוסף בהתמחות באסטרטגיה וביטחון לאומי מטעם אוניברסיטת חיפה.
אלקבץ מתגורר בכוכב יאיר, נשוי לעדי ואב לשלוש בנות.
קישורים חיצוניים
- אמיר בוחבוט, לוחמי המילואים חיכו לאימון הזה שלוש שנים. גם משבר הקורונה לא עצר אותם, באתר וואלה, 26 בספטמבר 2020
- שי גל, המג"ד ששלח את הלוחמים למלכודת המוות בסג'עייה מדבר לראשונה, באתר מאקו, 11 בנובמבר 2022
מאיה פולק, 15 שנה ללבנון השנייה, הלוחמים חוזרים אל הקרב בבינת־ג'ביל, בעיתון מקור ראשון, 12 ביולי 2021
הערות שוליים
- ↑ יוסי יהושוע, טעות בזיהוי. בעקבות עדויות סג'עייה, באתר ynet, 9 באפריל 2015
- ^ 2.0 2.1 טל אריאל אמיר, "כשרואים את גובה הלהבות מבינים שאין את מי להציל", באתר מעריב אונליין, 21 בספטמבר 2015
- ↑ אחיה ראב"ד, אריאל נשאר לבד בלבנון, ארז ראה בטלוויזיה את החנות בוערת: עשור למלחמה, אז והיום, באתר ynet, 12 ביולי 2016
- ↑ עוזי ברוך, "אני בלי נשק, שוכב פצוע, הרגליים משותקות", באתר ערוץ 7, 7 באפריל 2015
- ↑ גל פרל פינקל, הלקח מ־1973 - המלחמה, בהכרח, לא תיראה כמו שאנחנו חושבים, באתר "זמן ישראל", 6 באוקטובר 2020
- ↑
שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
סוג לא תואם [ 3 ]
טקס החלפת מפקד המרכז לאימוניים טקטיים, באתר צה"ל, 26 ביוני 2020
- ↑
רשימת המינויים החדשים בצה"ל, באתר צה"ל, 18 באוקטובר 2021
- ↑
מפקד חדש לבית הספר להגנת הגבולות, באתר צה"ל, 15 באוגוסט 2024
| ארז אלקבץ - תבניות ניווט | ||||
|---|---|---|---|---|
|
ארז אלקבץ41764346Q60500576