ה'תשפ"ה

ה'תשפ"ה (5,785) ובקיצור תשפ"ה – היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-3 באוקטובר 2024, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 22 בספטמבר 2025.
המולד של תשרי חל ביום חמישי, 9 שעות ו-391 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג השא. איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים.
זו שנה שלישית לשמיטה, ושנת 9 במחזור העיבור ה-305. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 17 (סימנה יזלגא) במחזור השמש ה-207.
שנה זו היא שנת 1,956 לחורבן הבית, ושנת 2,336 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשפ"ה 77 שנות עצמאות.

אירועים

• ט"ו בתשרי – הריגת יחיא סינוואר – כאשר כוח ישראלי בתל א-סולטאן, רפיח זיהה תנועה של שלושה מחבלים ירה לעברם והרגם; אחד מההרוגים זוהה כיחיא סינוואר.
• כ"ד בתשרי – מבצע ימי תשובה – המתקפה הישראלית השנייה באיראן.
• ז' בחשון – הפוגרום באוהדי מכבי תל אביב באמסטרדם (2024).
• כ"ו בחשון – הסכם הפסקת האש נחתם בין לבנון לישראל.
• ז' בכסלו – תחילת הלחימה בסוריה בעקבות נפילת משטר אל-אסד בסוריה בסוריה.
• (י"ט בטבת – י"ח באדר) – הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025).
• י"ח באדר – צה"ל פותח במבצע עוז וחרב – המתקפה הנרחבת ביותר נגד יעדי טרור ברצועה מאז החלה עסקת החטופים.
• כ"א באדר – ממשלת ישראל החליטה לפטר מתפקידו את רונן בר מתפקיד ראש השב"כ.
• ט"ו באייר – חיל האוויר הישראלי מתנקש במוחמד סינוואר שפעל כמנהיג חמאס ובמוחמד שבנאה שהנהיג את חטיבת רפיח.
• י"ח באייר – מלחמת חרבות ברזל: החל מבצע מרכבות גדעון.
• י"ז בסיון – מבצע עם כלביא – התחלת המתקפה הישראלית שמטרתה לסכל את תוכנית הגרעין האיראנית.
• כ"ו בסיון – מבצע עם כלביא – חיל האוויר האמריקאי הפציץ 3 מתקני גרעין באיראן.
• כ"ח בסיון – מבצע עם כלביא – המלחמה בין ישראל לאיראן הסתיימה.
• (י"ז בתמוז – כ"ה בתמוז) – זירת סוריה במלחמת חרבות ברזל – העימותים בדרום סוריה.
• כ' באב – מלחמת חרבות ברזל: החל מבצע מרכבות גדעון ב'.
• ט"ו באלול – פיגוע הירי בצומת רמות (2025).

נפטרו

• א' בתשרי – ישעיהו גביש, לוחם פלמ"ח, אלוף פיקוד הדרום במלחמת ששת הימים ומנכ"ל כור תעשיות (נולד בה'תרפ"ה).
• כ"ה בתשרי – רבי שלמה חליוה, ראש ישיבת רבנו חיים ברלין.
• ו' בחשוון – רבי יהודה בויאר, ממורי ההוראה של חוג חזון איש ומראשי ישיבת בית שמעיה (נולד ב-ה'תרצ"ד).
• ז' בחשוון – מיכאל איתן, חבר הכנסת מטעם הליכוד (נולד בה'תש"ד).
• ט"ו בכסלו – רבי אשר דויטש, ממנהיגי הפלג הירושלמי ומראשי ישיבת פוניבז' בבני ברק (נולד בה'תש"ו).
• ה' בטבת – רבי יוסף גליקסברג, הרב הראשי האשכנזי של גבעתיים, יו"ר חבר הרבנים בישראל וחבר מועצת הרבנות הראשית (נולד בה'תרצ"ג).
• ה' בשבט – בן ציון מילר, חזן אמריקאי (נולד בה'תש"ח).
• ו' בשבט – הרב יוסי שריד, מייסד ישיבת "קול המבשר" וממקימי קריית החינוך במבשרת ציון וכולל מר"ץ (נולד בה'תרצ"ט).
• ח' באדר – רבי יוסף יצחק וילשנסקי, ראש ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת (נולד ב-ה'תשי"א).
• ט' באדר – רבי זאב ברלין; ראש ישיבת גאון יעקב ומייסדה (נולד ב-ה'תש"ב).
• י"ד באדר – יהודה בן-מאיר, פסיכולוג, עורך דין וחבר הכנסת מההכנסת השביעית עד הכנסת העשירית (נולד בה'תרצ"ט).
• כ"ו באדר – סטף ורטהיימר, תעשיין ישראלי (נולד בה'תרפ"ו).
• א' בניסן – הרב משה ארנרייך, רב ישראלי דתי לאומי (נולד בה'תש"ו).
• י"ז בניסן – ראומה ויצמן, אשת ציבור ישראלית ורעיית נשיא מדינת ישראל השביעי (נולדה בה'תרפ"ה).
• כ"א בניסן – רבי מאיר מאזוז, ראש ישיבת "כסא רחמים" (נולד בה'תש"ה).
• א' בסיון – אלי לוי, קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף (נולד בה'תרצ"א).
• ט"ו בתמוז – משה זר, סוחר קרקעות יהודי (נולד בה'תרצ"ז).
• כ"ב בתמוז – הרב אברהם יצחק כלאב, אב"ד בבית הדין הרבני בירושלים (נולד בה'תרצ"ט).
• י"ז באב – רבי ברוך שמואל דויטש, ממנהיגי הפלג הירושלמי ראש ישיבת באר מרדכי במודיעין עילית. (נולד בה'תש"ג).
• ב' באלול – רבי זיידא אליעזר זאב רוזנבוים, האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט (נולד ב-ה'תש"י).
• ד' באלול – דן מרגלית, עיתונאי, בעל טור, פובליציסט ומגיש טלוויזיה ישראלי (נולד בה'תרצ"ח).
• כ' באלול – הרב משה דימנטמן, ראש כולל יד ברודמן ברחובות (נולד בה'תרצ"א).

לוח שנה

►►	ה'תשפ"ה	◄◄
	2024 - 2025

להלן לוח שנה עברי - גרגוריאני. בכל משבצת יומית - אות אחת או זוג אותיות לציון היום בחודש העברי, ומספר לציון היום בחודש הגרגוריאני.

יום טוב / שבתון

חג שאיננו שבתון

יום צום או זיכרון

מאפייני לוח השנה

ערך מורחב – שנת השא

• שנה מסוג השא, ובה 355 ימים.
• שנה "פשוטה": שאיננה מעוברת ובה חודש אדר אחד.
• שנה "שלמה": שבה חשוון וכסלו בני 30 יום כל אחד.

• ג' בתשרי חל בשבת, ולכן צום גדליה נדחה ליום ראשון ד' בתשרי.

• כ"ד בתשרי חל בשבת, ולכן יום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל נדחה ליום ראשון, כ"ה בתשרי.

• ט"ו באדר חל בשבת, ולכן שושן פורים נחוג שלושה ימים - בערים שהיו מוקפות חומה - מיום שישי י"ד באדר ועד יום ראשון ט"ז באדר - זהו פורים משולש

• י"ד בניסן, ערב פסח, חל בשבת, ולכן חלים דיני ערב פסח שחל בשבת.
• כ"ז בניסן חל ביום שישי, ולכן יום הזיכרון לשואה ולגבורה מוקדם ליום חמישי כ"ו בניסן

• ה' באייר חל ביום שבת, ולכן יום העצמאות מוקדם ליום חמישי ג' באייר ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מוקדם ליום רביעי ב' באייר

• בשנה זו פרשת "וילך" לא נקראת (בשנת ה'תשפ"ד קראו "נצבים-וילך" בשבת האחרונה שלפני ראש-השנה ה'תשפ"ה, ובשנת ה'תשפ"ו יקראו פרשת "וילך" בשבת תשובה).

קישורים חיצוניים

• לוח עברי שנתי התשפ"ה - כל השנה בדף אחד - בכתובת זו אפשר להוריד בשני עיצובים שונים
• מה ראשי תיבות תשפ"ה? איחולים קצרצרים לשנה החדשה, יוחאי אורלן, מילימילים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ה'תשפ"ה42016041Q2817694