פרס נובל לכימיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרס נובל לכימיה
מיקום הטקס סטוקהולם
מדינה שוודיהשוודיה שוודיה
הגוף המעניק האקדמיה המלכותית השוודית למדעים
תקופת הפרס 1901–הווה (כ־123 שנים)
נקרא על שם אלפרד נובל

פרס נובל לכימיה מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לאנשים אשר תרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום הכימיה. הפרס מוענק על ידי האקדמיה המלכותית השוודית למדעים.

בשנים 1901–2013 היו שמונה פעמים שבהן הפרס לא חולק, 24 פעמים שבהם הוא ניתן, בו זמנית, לשני זוכים ו-26 פעמים שבהם הוא ניתן לשלושה זוכים. נכון לשנת 2023, זכו בפרס 194 בני אדם, מתוכם שמונה נשים.[1] שישה ישראלים זכו בפרס, כולם במאה העשרים ואחת ו-36 (19% מסך כל הזוכים) היו יהודים.

חתני פרס נובל לכימיה

שנה מקבלי הפרס שיוך מוסדי[2] נימוקים
1901 [יאקובוס ואן 'ט הוף יאקובוס ואן 'ט הוף אוניברסיטת הומבולדט של ברלין על גילוי חוקי הדינמיקה הכימית והלחץ האוסמוטי בתמיסות.
1902 הרמן אמיל פישר הרמן אמיל פישר אוניברסיטת הומבולדט של ברלין על עבודתו בסינתזת סוכר ופורין.
1903 סוונטה אוגוסט ארהניוס סוונטה אוגוסט ארהניוס אוניברסיטת סטוקהולם על התאוריה האלקטרוליטית של דיסוציאציה
1904 ויליאם רמזי ויליאם רמזי הקולג' האוניברסיטאי של לונדון על גילוי היסודות הגזיים האינרטיים באוויר.
1905 אדולף פון באייר אדולף פון באייר אוניברסיטת מינכן על עבודתו על צבעים אורגניים ותרכובת הידרוארומטיות.
1906 נרי מואסאן אנרי מואסאן סורבון על חקירת ובידוד היסוד פלואור, ועל הכבשן החשמלי הקרוי על שמו.
1907 אדוארד בוכנר אדוארד בוכנר המכללה החקלאית ברלין על מחקריו הביוכימיים וגילוי תסיסה חוץ-תאית.
1908 ארנסט רתרפורד ארנסט רתרפורד אוניברסיטת ויקטוריה של מנצ'סטר על מחקריו בהתפרקות היסודות ובכימיה של חומרים רדיואקטיביים.
1909 וילהלם אוסטוולד וילהלם אוסטוולד אוניברסיטת לייפציג על עבודתו בנושא קטליזה, ומחקריו בשיווי משקל כימי ומהירות תגובה.
1910 אוטו וולך אוטו וולך אוניברסיטת גטינגן על עבודתו בתחום התרכובות האליציקליות.
1911 מארי קירי סורבון על גילוי הרדיום והפולוניום, בידוד הרדיום וחקר התכונות והתרכובות של יסוד בלתי רגיל זה.
1912 ויקטור גריניאר ויקטור גריניאר אוניברסיטת נאנסי על גילוי תרכובת גריניאר שתרמה רבות להתקדמות הכימיה האורגנית.
פול סבטייה פול סבטייה אוניברסיטת טולוז על השיטה שפיתח לההידרוגנציה של תרכובות אורגניות בנוכחות מתכות.
1913 אלפרד ורנר אלפרד ורנר אוניברסיטת ציריך על עבודתו על קשרי האטומים במולקולות.
1914 תיאודור ויליאם ריצ'רדס תיאודור ויליאם ריצ'רדס אוניברסיטת הרווארד על קביעת משקלם האטומי של יסודות רבים.
1915 ריכרד וילשטאטר ריכרד וילשטאטר אוניברסיטת מינכן על מחקריו בנושא פיגמנטים צמחיים, ובייחוד כלורופיל.
1916
1917
לא הוענק
1918 פריץ הבר פריץ הבר מכון קייזר וילהלם לכימיה פיזיקלית ואלקטרוכימיה על הסינתזה של האמוניה.
1919 לא הוענק
1920 ולטר נרנסט ולטר נרנסט אוניברסיטת הומבולדט של ברלין על מחקריו בתרמוכימיה.
1921 פרדריק סודי פרדריק סודי אוניברסיטת אוקספורד על תרומתו להבנת הכימיה של חומרים רדיואקטיביים ומחקריו על תכונותיהם ומקורותיהם של האיזוטופים.
1922 פרנסיס ויליאם אסטון פרנסיס ויליאם אסטון אוניברסיטת קיימברידג' על גילוי איזוטופים למספר גדול של יסודות לא-רדיואקטיביים בעזרת ספקטרוגרף המסה שלו, ועל הצגת כלל המספר השלם.
1923 פריץ פרגל פריץ פרגל אוניברסיטת גראץ על המצאת שיטת המיקרו-אנליזה של חומרים אורגניים.
1924 לא הוענק
1925 ריכרד אדולף ז'יגמונדי ריכרד אדולף ז'יגמונדי אוניברסיטת גטינגן על הדגמת האופי ההטרוגני של תרכובות קולואידיות והשיטות בהן השתמש.
1926 תאודור סוודברג תאודור סוודברג אוניברסיטת אופסלה על עבודתו במערכות מפוזרות.
1927 היינריך אוטו וילנד היינריך אוטו וילנד אוניברסיטת מינכן על מחקריו בתחום חומצת המרה וחומרים קרובים.
1928 אדולף וינדאוס אדולף וינדאוס אוניברסיטת גטינגן על מחקרו בסטרולים והקשר שלהם לוויטמינים.
1929 ארתור הרדן ארתור הרדן אוניברסיטת לונדון על מחקריהם בנושא התססת סוכר ואנזימים מתסיסים.
[הנס פון אוילר-שלפין

הנס פון אוילר-שלפין

אוניברסיטת סטוקהולם
1930 הנס פישר הנס פישר האוניברסיטה הטכנית של מינכן על מחקרו בתחום הכלורופיל והמין.
1931 קרל בוש קרל בוש אוניברסיטת היידלברג, אי גה פארבן על תרומתם לשיטות כימיות בלחץ גבוה.
פרידריך ברגיוס פרידריך ברגיוס
1932 אירווינג לאנגמיור אירווינג לאנגמיור ג'נרל אלקטריק על עבודתו בכימיה של פני שטח.
1933 לא הוענק
1934 [הרולד יורי הרולד יורי אוניברסיטת קולומביה על גילוי המימן הכבד.
1935 פרדריק ז'וליו-קירי פרדריק ז'וליו-קירי מכון הרדיום על יצירת יסודות רדיואקטיביים חדשים.
אירן ז'וליו-קירי אירן ז'וליו-קירי
1936 פטר דביי פטר דביי מכון קייזר וילהלם לפיזיקה על עבודתו בנושא מבנה מולקולרי דרך מחקריו במומנט דיפול והשתברות קרני רנטגן ואלקטרונים בגזים.
1937 וולטר הוורת' וולטר הוורת' אוניברסיטת בירמינגהם על עבודתו בפחמימנים וויטמין C.
פאול קארר פאול קארר אוניברסיטת ציריך על עבודתו על קרוטנואידים, פלאבינים והוויטמינים A ו-B2.
1938 ריכרד קון ריכרד קון מכון קייזר וילהלם לרפואה, אוניברסיטת היידלברג על עבודתו בקרוטנואידים וויטמינים.
1939 אדולף בוטנאנדט אדולף בוטנאנדט מכון קייזר וילהלם לביוכימיה, אוניברסיטת הומבולדט של ברלין על עבודתו על הורמוני מין.
לבוסלב רוז'יצ'קה לבוסלב רוז'יצ'קה המכון הטכנולוגי של ציריך על עבודתו על פולימתילנים וטרפנים גבוהים.
1940
1941
1941
לא הוענק
1943 ג'ורג' דה הוושי ג'ורג' דה הוושי אוניברסיטת סטוקהולם על עבודתו בתחום השימוש באיזוטופים כסמנים לחקירת תהליכים כימיים.
1944 אוטו האן אוטו האן מכון קייזר וילהלם לכימיה על גילוי הביקוע של גרעינים כבדים.
1945 ארטורי אילמארי וירטאנן ארטורי אילמארי וירטאנן אוניברסיטת הלסינקי על מחקריו והמצאותיו בתחום החקלאות וכימיית התזונה, ובמיוחד על שיטת שימור החציר שלו.
1946 ג'יימס בטשלר סאמנר ג'יימס בטשלר סאמנר אוניברסיטת קורנל על גילוי האפשרות לגבש אנזימים.
ג'ון הווארד נורתרופ ג'ון הווארד נורתרופ מכון רוקפלר למחקר רפואי על הכנת אנזימים וחלבוני נגיפים בצורה טהורה.
ונדל מרדית' סטנלי ונדל מרדית' סטנלי
1947 רוברט רובינסון סר רוברט רובינסון אוניברסיטת אוקספורד על מחקריו בתוצרי צמחים, במיוחד אלקלואידים.
1948 ארנה טיסליוס ארנה וילהלם קאורין טיסליוס אוניברסיטת אופסלה על מחקרו בתחום האלקטרופורזה ואנליזת ספיחה.
1949 ויליאם פרנסיס ג'יוק ויליאם פרנסיס ג'יוק אוניברסיטת קליפורניה בברקלי על תרומותיו לתחום התרמודינמיקה הכימית.
1950 אוטו פאול הרמן דילס אוטו פאול הרמן דילס אוניברסיטת קיל על גילוי ופיתוח סינתזת דיאן.
קורט אלדר קורט אלדר אוניברסיטת קלן
1951 אדווין מקמילן אדווין מקמילן אוניברסיטת קליפורניה בברקלי על תגליותיהם בתחום הכימיה של היסודות הטרנס אורניים.
[גלן תיאודור סיבורג גלן תיאודור סיבורג
1952 ארצ'ר ג'ון פורטר מרטין המכון הלאומי למחקר רפואי על המצאת שיטת הכרומטוגרפיה למקוטעין.
ריצ'רד לורנס מילינגטון סינג' ריצ'רד לורנס מילינגטון סינג' מכון רווט למחקר
1953 הרמן שטאודינגר הרמן שטאודינגר אוניברסיטת פרייבורג, מכון המחקר המדינתי לכימיה מאקרומולקולארית על תגליותיו בתחום הכימיה המקרומולקולרית.
1954 לינוס פאולינג לינוס פאולינג המכון הטכנולוגי של קליפורניה על מחקריו בעניין אופי הקשר הכימי.
1955 וינסנט דו ויניו אוניברסיטת קורנל על עבודתו על תרכובות גופרית בעלות חשיבות ביוכימית, ובמיוחד על הסינתזה הראשונה של הורמון פוליפפטידי.
1956 [סיריל נורמן הינשלווד סר סיריל נורמן הינשלווד אוניברסיטת אוקספורד על מחקריהם בעניין המנגנון של תגובות כימיות.
ניקולאי סמיונוב ניקולאי סמיונוב המכון לכימיה פיזיקלית של האקדמיה למדעים של ברית המועצות
1957 אלכסנדר טוד אלכסנדר טוד אוניברסיטת קיימברידג' על עבודתו על נוקליאוטידים וקו-אנזימים נוקליאוטידים.
1958 פרדריק סנגר פרדריק סנגר אוניברסיטת קיימברידג' על עבודתו על מבנה החלבונים, ובפרט אינסולין.
1959 [ירוסלאב היירובסקי ירוסלאב היירובסקי המכון הפולרוגרפי של האקדמיה הצ'כוסלובקית למדעים על גילוי ופיתוח שיטות אנליזה פולרוגרפיות.
1960 וילארד ליבי וילארד ליבי אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס על שיטתו לשימוש בפחמן-14 לתיארוך בארכאולוגיה, גאולוגיה, גיאופיזיקה וענפי מדע נוספים
1961 מלווין קלווין מלווין קלווין אוניברסיטת קליפורניה בברקלי על מחקריו בעניין קליטת פחמן דו-חמצני בצמחים.
1962 מקס פרוץ מקס פרוץ המעבדה לביולוגיה מולקולרית של מועצת המחקר הרפואי על מחקריהם בנושא המבנה של חלבונים גלובולריים
ג'ון קנדרו ג'ון קנדרו
1963 קרל ציגלר מכון מקס פלאנק למחקר הפחם על גילויים הקשורים לפולימרים כבדים.
ג'וליו נטה ג'וליו נטה פוליטכניקו די מילאנו
1964 דורותי קרופוט הודג'קין אוניברסיטת אוקספורד, החברה המלכותית על קביעת מבניהם של חומרים ביוכימיים חשובים בעזרת טכניקות קרני רנטגן.
1965 רוברט ברנס וודוורד רוברט ברנס וודוורד אוניברסיטת הרווארד על הישגיו יוצאי הדופן באומנות הסינתזה האורגנית.
1966 רוברט מוליקן רוברט מוליקן אוניברסיטת שיקגו על עבודתו הבסיסית על הקשרים הכימיים והקונפיגורציה האלקטרונית של המולקולות על ידי שיטת האורביטל המולקולרי.
1967 מנפרד אייגן מנפרד אייגן מכון מקס פלאנק לכימיה פיזיקלית על מחקריהם בתגובות כימיות מהירות מאוד, המושפעות על ידי הפרעת שיווי משקל בעזרת פולסים קצרים ביותר של אנרגיה
רונלד ג'ורג' רייפורד נוריש רונלד ג'ורג' רייפורד נוריש אוניברסיטת קיימברידג'
ג'ורג' פורטר ג'ורג' פורטר המכון המלכותי של בריטניה הגדולה
1968 לארס אונסאגר לארס אונסאגר אוניברסיטת ייל על פיתוח היחסים הקרויים על שמו להם חשיבות בסיסית בתחום התרמודינמיקה של תהליכים בלתי הפיכים
1969 דרק הארולד ריצ'רד ברטון אימפריאל קולג' על תרומותיהם לפיתוח הקונספט של קונפורמציה.
אוד האסל אוניברסיטת אוסלו
1970 לואיס פדריקו ללואר המכון למחקר ביוכימי על גילוי נוקליאוטידים סוכריים ותפקידם בביוסינתזה של פחמימנים.
1971 גרהרד הרצברג מועצת המחקר הלאומית של קנדה על תרומותיו להבנת מבנה אלקטרוני וגאומטריה של מולקולות, ובייחוד רדיקלים חופשיים.
1972 כריסטיאן אנפינסן המכונים הלאומיים לבריאות על עבודתו על ריבונוקלאז, במיוחד בדבר הקשר בין רצף חומצות האמינו והמבנה המרחבי המאפשר פעילות ביולוגית
סטנפורד מור אוניברסיטת רוקפלר על תרומתם להבנה של הקשר בין המבנה הכימי לפעילות הקטליטית של מולקולת הריבונוקלאז.
ויליאם סטיין
1973 ארנסט אוטו פישר האוניברסיטה הטכנית של מינכן על עבודתם בנושא הכימיה של תרכובות אורגנו-מתכתיות.
ג'פרי וילקינסון אימפריאל קולג'
1974 פול פלורי אוניברסיטת סטנפורד על עבודתו הבסיסית, תאורטית וניסיונית, בכימיה הפיזיקלית של מקרומולקולות.
1975 ג'ון קורנפורת' אוניברסיטת סאסקס על עבודתו בעניין הסטריאוכימיה של תגובות המזורזרות על ידי אנזימים.
ולדימיר פרלוג המכון הטכנולוגי של ציריך על מחקרו בעניין הסטריאוכימיה של מולקולות ותגובות אורגניות.
1976 ויליאם נון ליפסקומב אוניברסיטת הרווארד על מחקריו בעניין מבנה הבוראנים השופכים אור על בעיות במבנה הקשר הכימי
1977 איליה פריגוז'ין האוניברסיטה החופשית של בריסל, אוניברסיטת טקסס באוסטין על תרומתו לתרמודינמיקה שלא במצבי שיווי משקל, ובייחוד לתאוריה של מבנים דיסיפטיביים
1978 פיטר מיטשל מעבדת המחקר גלין על תרומתו להבנת נשיאת אנרגיה ביגולוגית על ידי ניסוח התאוריה הכימיאוסומטית.
1979 הרברט בראון אוניברסיטת פרדו על פיתוח השימוש בתרכובות מבוססות בור וזרחן כמגיבים בסינתזה אורגנית.
גאורג ויטיג אוניברסיטת היידלברג
1980 פול ברג אוניברסיטת סטנפורד על מחקריו הבסיסיים בתחום הביוכימיה של חומצות גרעין, במיוחד בהקשר של DNA רקומביננטי.
וולטר גילברט אוניברסיטת הרווארד, על תרומתם לקביעת רצפי הבסיסים בחומצות גרעין.
פרדריק סנגר המעבדה לביולוגיה מולקולרית של מועצת המחקר הרפואי
1981 קניצ'י פוקוי אוניברסיטת קיוטו על התאוריות שפיתחו בעניין מהלכן של תגובות כימיות.
רואלד הופמן אוניברסיטת קורנל
1982 אהרון קלוג המעבדה לביולוגיה מולקולרית של מועצת המחקר הרפואי על פיתוח מיקרוסקופ האלקטרונים הקריסטלוגרפי והבהרת המבנה של קומפלקסי חומצת גרעין - חלבון
1983 הנרי טאובה אוניברסיטת סטנפורד על עבודתו על מנגנוני תגובות העברת אלקטרונים, בייחוד בקומפלקסים מתכתיים
1984 ברוס מריפילד ברוס מריפילד אוניברסיטת רוקפלר על פיתוח המתודולוגיה של סינתזה כימית על מצע מוצק.
1985 הרברט האופטמן הקרן הרפואית של באפלו על הישגיהם בפיתוח שיטות ישירות לקביעת מבנה גבישי.
ג'רום קרל מעבדת המחקר של חיל הים האמריקני
1986 דאדלי הרשבאך אוניברסיטת הרווארד על תרומתם בעניין הדינמיקה של תהליכים כימיים אלמנטריים.
יואן לי אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
ג'ון פולני אוניברסיטת טורונטו
1987 דונלד קראם אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס על הפיתוח והשימוש במולקולות בעלות תגובות מותאמות מבנה עם סלקטיביות גבוהה.
ז'ן-מארי להן אוניברסיטת לואי פסטר, קולז' דה פראנס
צ'ארלס פדרסן דופונט
1988 יוהאן דייזנהופר המרכז הרפואי אוניברסיטת טקסס סאות'ווסטרן על קביעת המבנה התלת-ממדי של מרכז תגובה פוטוסינתטי.
רוברט הובר מכון מקס פלאנק לביוכימיה
הארטמוט מישל מכון מקס פלאנק לביופיזיקה
1989 סידני אלטמן אוניברסיטת ייל על גילוי התכונות הקטליטיות של RNA‏.
תומאס צ'ק אוניברסיטת קולורדו
1990 אליאס ג'יימס קורי אוניברסיטת הרווארד על פיתוח התאוריה והמתודולוגיה של סינתזה אורגנית.
1991 ריכרד ארנסט המכון הטכנולוגי של ציריך על תרומותיו לפיתוח ספקטרוסקופיית NMR ברזולוציה גבוהה.
1992 רודולף מרקוס המכון הטכנולוגי של קליפורניה על תרומותיו לתאוריה של תגובות העברת אלקטרונים במערכות כימיות.
1993 קארי מוליס על המצאת שיטת תגובת שרשרת של פולימראז (PCR)
מייקל סמית' אוניברסיטת קולומביה הבריטית על התרומות לייסוד שיטת מוטגנזה מכוונת מבוססת אוליגונוקלואידים ופיתוחה למחקר חלבונים.
1994 ג'ורג' אולה אוניברסיטת דרום קליפורניה על תרומתו לכימיית הקרבוקטיון.
1995 פול קרוצן מכון מקס פלאנק לכימיה על עבודתם על כימיה אטמוספירית, ובפרט ההיווצרות וההתפרקות של אוזון.
מריו מולינה המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס
פרנק שרווד רולנד אוניברסיטת קליפורניה באירוויין
1996 ריצ'רד סמולי אוניברסיטת רייס על גילוי הפולרן.
רוברט קרל
הארי קרוטו אוניברסיטת סאסקס
1997 פול בויר אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס על הארת המנגנון האנזימטי בבסיס סינתזת האדנוזין טריפוספט.
ג'ון ווקר המעבדה לביולוגיה מולקולרית של מועצת המחקר הרפואי
ינס סקואו אוניברסיטת אורהוס על גילוי האנזים המעביר יונים באופן פעיל דרך קרום התא, משאבת נתרן-אשלגן (Na+K+-ATPase).
1998 וולטר קוהן אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה על פיתוח תורת פונקציונל הצפיפות.
ג'ון פופל אוניברסיטת נורת'ווסטרן על פיתוח שיטות חישוביות בכימיה קוונטית.
1999 אחמד זוויל המכון הטכנולוגי של קליפורניה על מחקריו בתחום מצבי המעבר בתגובות כימיות תוך שימוש בספקטרוסקופיות פמטו-שנייה
2000 אלן היגר אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה על גילוי ופיתוח פולימרים מוליכים חשמלית.
אלן מקדיארמיד אוניברסיטת פנסילבניה
הידקי שירקאווה אוניברסיטת צוקובה
2001 ויליאם נולס על עבודתם על תגובות הידרוגנציה מזורזות כיראלית.
ריוג'י נויורי אוניברסיטת נגויה
קרל בארי שארפלס מכון המחקר סקריפס על עבודתו על תגובות חימצון מזורזות כיראלית.
2002 קורט ויטריך המכון הטכנולוגי של ציריך על פיתוח ספקטרוסקופית תהודה מגנטית גרעינית לניתוח המבנה התלת-ממדי של מקרומולקולות ביולוגיות בתמיסה.
ג'ון פן אוניברסיטת הקומונוולת' של וירג'יניה על פיתוח שיטות יינון עבור ספקטרומטרית מסה של מקרומולקולות ביולוגיות
קואיצ'י טנקה תאגיד שימאדזו
2003 פיטר אגרה בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס על גילוי תעלות מים (Aquaporin) בקרום התא.
רודריק מק'קינון אוניברסיטת רוקפלר על מחקר המבנה והמכניקה של תעלות יונים
2004 אהרן צ'חנובר הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל על גילוי תהליך מתווך אוביקוויטין לפירוק חלבון.
אברהם הרשקו
אירווין רוז אוניברסיטת קליפורניה באירוויין
2005 איב שאובין המכון הצרפתי לנפט על פיתוח שיטת המטתזה בסינתזה אורגנית
רוברט גרבס המכון הטכנולוגי של קליפורניה
ריצ'רד שרוק המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס
2006 רוג'ר דויד קורנברג אוניברסיטת סטנפורד על מחקריו בתחום הבסיס המולקולרי של תעתוק איקריוטי.
2007 גרהרד ארטל מכון פריץ הבר של מכון מקס פלאנק על מחקריו בתחום התהליכים הכימיים על משטחים מוצקים.
2008 אוסאמו שיממורה המעבדה לביולוגיה ימית, בית הספר לרפואה של אוניברסיטת בוסטון על גילוי ופיתוח השימוש בחלבון הפלואורסצנטי GFP
מרטין צ'לפי אוניברסיטת קולומביה
רוג'ר טסיין אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, מכון הווארד יוז לרפואה
2009 עדה יונת מכון ויצמן למדע על מחקריהם שתרמו להבנת מבנה ותפקיד הריבוזום
ונקטרמן רמאקרישנן המעבדה לביולוגיה מולקולרית של מועצת המחקר הרפואי
תומאס סטייץ אוניברסיטת ייל, מכון הווארד יוז לרפואה
2010 ריצ'רד הק אוניברסיטת דלאוור על תגובות מצומדות מזורזות פלדיום בסינתזה אורגנית
אי איצ'י נגישי אוניברסיטת פרדו
אקירה סוזוקי אוניברסיטת הוקאידו
2011 דן שכטמן הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל על גילוי קוואזי-גביש
2012 רוברט לפקוביץ' מכון הווארד יוז לרפואה, המרכז הרפואי של אוניברסיטת דיוק על מחקר קולטנים המצומדים לחלבון G
בריאן קובילקה בית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד
2013 אריה ורשל אוניברסיטת דרום קליפורניה על פיתוח מודלים מרובי-סקאלות להבנת מערכות כימיות מורכבות
מרטין קרפלוס אוניברסיטת שטרסבורג, אוניברסיטת הרווארד
מיכאל לויט בית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד
2014 אריק בציג קמפוס ג'נלינה של מכון הווארד יוז לרפואה, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי על פיתוח מיקרוסקופייה פלואורסצנטית ברזולוציית-על
שטפן הל מכון מקס פלאנק לכימיה ביופיזית, המרכז הגרמני לחקר הסרטן
ויליאם מורנר אוניברסיטת סטנפורד
2015

תומאס לינדל מכון פרנסיס קריק, מעבדות קלייר הול על מחקריהם בנושא המכניזם של התיקון העצמי של ה-DNA

פול מודריץ' מכון הווארד יוז לרפואה, בית הספר לרפואה של אוניברסיטת דיוק

עזיז סנג'אר אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל
2016 ז'אן-פייר סובאז' אוניברסיטת שטרסבורג על התכנון והסינתזה של מכונות מולקולריות
פרייזר סטודרט אוניברסיטת נורת'ווסטרן
בן פרינחה אוניברסיטת חרונינגן
2017 ז'אק דובושה אוניברסיטת לוזאן על תרומתם בפיתוח מיקרוסקופיה אלקטרונית קריוגנית ברזולוציה גבוהה לבחינה של מערכות ביוכימיות בתמיסות
יואכים פרנק אוניברסיטת קולומביה
ריצ'רד הנדרסון המעבדה לביולוגיה מולקולרית של מועצת המחקר הרפואי
2018 פרנסס המילטון ארנולד המכון הטכנולוגי של קליפורניה על האבולוציה המכוונת של אנזימים
ג'ורג' פ. סמית' ג'ורג' פ. סמית' אוניברסיטת מיזורי על שימוש בנגיפים תוקפי חיידקים (בקטריופאג'ים) לשם ייצור חלבונים, בהם נוגדנים של מערכת החיסון
גרג וינטר המעבדה לביולוגיה מולקולרית של מועצת המחקר הרפואי
2019 ג'ון גודאינף ג'ון גודאינף אוניברסיטת טקסס באוסטין על פיתוח סוללת יוני ליתיום
סטנלי ויטינגהם אוניברסיטת ברינגהמפטון
אקירה יושינו אקירה יושינו חברת אסהי קאסי, אוניברסיטת מייג'ו
2020 עמנואל שרפנטייה יחידת מקס פלאנק למדע פתוגנים על פיתוח שיטה לעריכת גנום
ג'ניפר דאודנה אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
2021 בנימין ליסט מכון מקס פלאנק לחקר הפחם על פיתוח קטליזה אורגנית א-סימטרית
דייוויד מקמילן אוניברסיטת פרינסטון
2022   קרולין ברטוצי אוניברסיטת סטנפורד על פיתוח כימיית ה"קליק" (אנ') והכימיה הביו-אורתוגונלית (אנ')
מורטן מלדל אוניברסיטת קופנהגן
קרל בארי שארפלס מכון סקריפס למחקר (אנ')
2023 אלכסיי יקימוב החברה לטכנולוגיית ננו-גבישים על מחקרם בחקר נקודות קוונטיות
לואיס ברוס אוניברסיטת קולומביה
מונג'י בוונדי המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס
2024 דייוויד בייקר אוניברסיטת וושינגטון, מכון הווארד יוז לרפואה על מחקרם בחיזוי המבנה המרחבי של חלבונים ותכנון חלבונים בעלי מבנה מסוים[3]
דמיס הסביס DeepMind
ג'ון ג'מפר DeepMind

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אודות פרס נובל לכימיה אתר פרס נובל
  2. ^ המוסד או המוסדות אליהם השתייך הזוכה בעת קבלת הפרס
  3. ^ מדעי, כתבי מכון דוידסון לחינוך (2024-10-09). "הנובל בכימיה הוענק על פיתוחים שקשורים בתכנון המבנה של חלבונים". Ynet. נבדק ב-2024-10-09.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39787182פרס נובל לכימיה