חשיבה
חשיבה היא פעילות העוסקת במידע הנקלט מהסביבה על ידי החושים או הנשלף מהזיכרון, ובעיבודו או ארגונו מחדש במוח. כמו כן, החשיבה עוסקת גם בתהליכים שונים ליצירת מידע חדש, כמו למשל: הסקת מסקנות.
בחברה של עידן המידע, יכולת החשיבה חיונית לתפקוד של האדם בכל ההיבטים של חייו.[1]
מאפיינים
על פי ז'אן פיאז'ה החשיבה היא פעולה של צירוף או תיאום בין סכמות.[2] החשיבה נעשית באמצעות רעיונות, סמלים וייצוגים מנטליים, ותוצריה הם עמדות, רגשות, דעות ואמונות. זוהי פעילות מורכבת ורבת-פנים, אשר בלעדיה לא יכולה להתרחש למידה משמעותית.[1]
התבססות על הקשב וזיכרון העבודה
הזיכרון לטווח קצר יכול להכיל פחות או יותר שבע יחידות מידע בו זמנית למשך זמן קצר בלבד. מכאן נוצר הקושי האנושי לעסוק בבעיות המורכבות ממספר גדול של משתנים.[2] אחד הגורמים המשפיעים ביותר על קיבולת זיכרון העבודה הוא הקשב.[3] בהתאם לכך, יש הרואים בקשב לא רק גורם לשפעול מערכת הקליטה של החושים, אלא גם יכולת מנטאלית של ריכוז או מאמץ המאפשרת להתמקד במטלה קוגניטיבת מסוימת.[4]
לצורך עיבוד של פרטי מידע מרובים בו זמנית המערכת הקוגניטיבית צריכה להתגבר על מגבלת הקיבולת של הזיכרון לטווח קצר.[2] אחת הדרכים להתגבר על מגבלת הקיבולת היא קיבוץ מספר בלתי מוגבל של פריטים ליחידת משמעות בודדת המכונה "גוש" (chunk).[2] היכולת להגדיל את כמות הפריטים שניתן לחשוב עליהם בו זמנית על ידי ארגונם כגושי מידע, זיכתה את הזיכרון לטווח קצר בכינוי זיכרון עבודה.[2]
דרך נוספת להתגברות על מגבלת זיכרון העבודה היא שימוש במיומנויות חשיבה מתאימות. למשל, ניתן לפתרון בעיות מורכבות על ידי פירוקן לבעיות משנה, לטפל בכל אחת מהן בנפרד ולאחר מכן לצרף אותן לצורך יצירת הפתרון השלם.[2]
התפתחות החשיבה
התפתחות קוגניטיבית היא העלייה ביכולתו של האדם לחשוב, לשקול, להבין ולפתור בעיות עם העלייה בגיל. ההתפתחות הקוגניטיבית כוללת התפתחות של מיומנויות חשיבה. אלו הן טכניקות או יכולות מנטאליות המיועדות להנחות את תהליך החשיבה שבעזרתם האדם חושב על דבר מה, מארגן ומנסח את מחשבותיו ומקיים יחסי גומלין עם הסביבה.
חשיבה ותקשורת
מבחינה פיזית ופסיכולוגית לא ניתן ליצור תקשורת ישירה בין מחשבות של אנשים שונים. כתוצאה מכך תקשורת של מחשבות מתאפשרת רק באמצעות תיווך של משמעויות ומילים. משמעויות המילים בשפה מתפתחות למושגים, אשר מתמלאים שוב במשמעויות חדשות בעקבות השימוש בהם.[2]
עם זאת, בניגוד מילים המרכיבות את הדיבור, המחשבה אינה מורכבת מיחידות נפרדות. במוחו של האדם המחשבה כולה מוצגת בבת אחת, אך בדיבור יש לפתחה לפי הסדר המילולי המתאים. המחשבה אינה מועתקת למילים באופן ישיר מכוח עצמה, אלא מתורגמת למילים באמצעות משמעויותיהן. בעקבות זאת מתעורר פעמים רבות הקושי לתרגם מחשבות מסוימות למילים.[2]
חשיבה בתרבות
החשיבה מקבלת ביטוי בתרבות בדרכים שונות.
חידות הן בעיות המוצגת לשם שעשוע וכאתגר חשיבה. כמו כן, ישנם משחקים רבים המצריכים חשיבה, לדוגמה: משחק חשיבה ומשחק אסטרטגיה.
החשיבה באה לידי ביטוי באמנות ביצירות כמו האדם החושב.
סוגי חשיבה
קיימים מספר סוגים של חשיבה, אשר ניתן למיין אותם בממדים שונים.
חזותי מול מילולי
- חשיבה מילולית - ביצוע פעולת חשיבה באמצעות מילים. משמעות המילה היא היחידה הבסיסית של החשיבה המילולית.[2] לעיתים מלווה חשיבה זו במלמול. כאשר חשיבה זו דוממת, מכונה גם דיבור פנימי.
- חשיבה חזותית - ביצוע פעולת חשיבה באמצעות דימויים חזותיים כמו רצף תמונות או תמונה של האדם שחושבים עליו.
מחקרים העוסקים בקשר שבין תבניות חשיבה לפעילות המוח ומבנהו, מזהים שתי קבוצות אוכלוסייה המובחנות זו מזו על-פי נטייתן להפעיל את אחד משני חלקי המוח. האוכלוסייה הנוטה להפעלת הצד השמאלי של המוח מאופיינת בחשיבה מילולית, הנוקטת בגישה סדרתית של צעד-אחר-צעד לפתרון בעיות. האוכלוסייה הנוטה להפעלת הצד הימני של המוח מאופיינת בגישה חזותית המאפשרת הגדרת בעיות ופתרונן ללא כל שלבי-ביניים בין ההגדרה לפתרון.
סגנון ואופן חשיבה
- חשיבה אסוציאטיבית - ביצוע פעולת חשיבה מתמשכת בה במהלך מחשבה על נושא מסוים מופיעים דימויים של נושאים קשורים.
- חשיבה סלקטיבית - הטיה קוגניטיבית שבה אדם בוחר לזכור ממצאים מועדפים ולהתמקד בהם, תוך זניחה או התעלמות מממצאים שאינם תומכים באמונתו.
- חשיבה בשחור לבן - כשל לוגי של כשלי אי-רלוונטיות השייך למשפחת הכשלים טווח ביניים, שבו נטען כי עמדה מסוימת היא האמת משום שהעמדה המנוגדת אינה אמת, תוך התעלמות מסיוגים, טווח ביניים, פשרות או עמדות חלופיות.
רמות חשיבה גבוהות
- חשיבה מופשטת - ביצוע פעולת חשיבה המתרגמת מילה או מושג לתבנית מוכרת.
- מטא-קוגניציה - חשיבה של האדם אודות תהליכי החשיבה של עצמו.
רגשות וחשיבה
ערך מורחב – יחסי גומלין בין רגש וקוגניציה
בדומה לקשר בין רגשות וזיכרון קיים גם קשר בין רגשות לחשיבה. קשר זה הוא בעל אופי דו כיווני, כך שהרגשות יכולים להשפיע על החשיבה באותה המידה בה החשיבה יכולה להשפיע על הרגש.[5] שני היבטים אלו של החוויה האנושית יכולים לפעול באופן מאוחד או מנוגד אחד לשני.[6]
תגובות רגשיות יכולות להצביע על נזק או תועלת אפשריים לרווחתו של האדם ובכך משמשות לתעדוף של פעולות ותהליכים קוגניטיביים מסוימים.[6] הרגש יכול לשמש כרמז היוריסטי שממנו ניתן לפרש את התגובה לגירוי, אדם או אירוע מסוימים.[5] משום שהתחושה של הרגש יכולה להיות מעורפלת ישנה נטייה לפרש את משמעותי על פי ההקשר. באופן זה עוררות רגשית בתגובה לנהג שנדחף למסלול יכולה להתפרש ככעס בעוד שעוררות רגשית בתגובה למפגש עם אדם מושך יכולה להתפרש כאהבה.[5]
השפעה נוספת של החשיבה על הרגש יכולה לבוא לידי ביטוי בהפעלה של סכמה בעלת אופי רגשי. כגון סטריאוטיפ שיכול להוביל לדעה קדומה.[5]
הטיות ועיוותי חשיבה
עיוותי חשיבה הם הטיות חשיבתיות הגורמות לאדם לפרש את המציאות בצורה שגויה.
הטיה קוגניטיבית היא נטייה שיטתית (לא אקראית) של בני אדם לטעויות בתפיסה, בזיכרון, בחשיבה או בשיפוט.
הפרעות חשיבה
הפרעות במהלך החשיבה
את ההפרעות במהלך החשיבה אפשר לחלק לשני סוגים עיקריים: הפרעות בקצב החשיבה והפרעות ברצף החשיבה.[7]
הפרעות בקצב החשיבה
החשיבה יכולה להגיע אל יעדה בצורה מהירה יותר ובכך לאפשר עושר של מחשבות.[7] עם זאת כאשר הקצב של המחשבות מהיר מידי או איטי מידי, הדבר יכול להפריע למהלך החשיבה.
בהתאם לכך, ישנם שני סוגים של הפרעות בקצב החשיבה:
- קצב חשיבה איטי – במצב זה החשיבה מתקדמת לעבר יעדה לאט עד כדי כך, שלעיתים נדמה שאין לה יעד מוגדר. על פי רוב, קצב חשיבה איטי מלווה בדלות תוכן, ולו רק עקב הקושי להגיע למטרה. קצב חשיבה איטי יוכל לאפיין מצבים כמו דמנציה או דיכאון.[7]
- קצב חשיבה מהיר – למצב זה יש מספר רמות אפשריות[7]:
- כאשר מהירות החשיבה גוברת מהמהירות המאפשרת עושר מחשבתי, מופיעה לעיתים תחושה של לחץ מחשבות. לחץ זה יכול ליצור מצב של לחץ של דיבור Pressure of speech, שבו הדיבור הופך למהיר יותר בניסיון לבטא את המחשבות המתרוצצות.
- כאשר שטף המחשבות גובר מעבר לכך, יכולים להגיע למצב הנקרא מרוץ מחשבות Flight of Ideas. במצב זה יכולים להיות למחשבות יעדים שונים בו זמנית. בנוסף, הקשרים בין תוכני החשיבה השונים במצב מרוץ המחשבות נוטים להיות אסוציאטיביים.
- במצב קיצוני של מהירות חשיבה, אין השומע מסוגל לעקוב ולהבין את תוכן החשיבה.
הפרעות ברצף החשיבה
ישנם מספר סוגים של הפרעות ברצף החשיבה:
- בלוקינג Blocking או חסימה - במצב זה יש הפרעה ביכולתו של החושב להגיע ליעד של המחשבה. בעקבות זאת החשיבה נתקעת באמצעה, והחושב לא מסוגל לחזור אליה. לעיתים נשארת במצב זה הרגשה של ריקנות המלווה בחרדה.[7]
- חשיבה עקיפנית Circumstantiality – במצב זה, תהליך החשיבה מתקדם ליעדו תוך הפרעה קשה, בעקבות עיסוק בלתי פוסק בפרטים קטנים ולא חשובים. כתוצאה מכך החשיבה מתקדמת במעין מעגלים, עד שהיא מגיעה ליעדה.[7]
- פרסרברציה Perseveration – במצב זה יש המשכיות של מחשבה או חלק ממנה, כאשר יעד החשיבה הופך לבלתי חשוב או למשני. בעקבות זאת מתרחשת חזרה על מילים או על חלקי משפט.[7]
הפרעות בצורת החשיבה
ישנן מספר סוגים של הפרעות בצורת החשיבה
- הפרעה באסוציאציות – במצב זה מתקיים קושי רב להגיע ליעד החשיבה, משום שחלקי החשיבה מעוררים אסוציאציות לא מקובלות ולא ענייניות. בעקבות זאת נוצרת סטייה מתמדת מיעד החשיבה ואי יכולת להגיע אליו.[7]
- חשיבת משיק – בחשיבה מסוג זה אין יכולת לדייק ביעד. החשיבה מתנהלת ליד הנושא העיקרי, ואינה מצליחה לגעת בעיקר.[7]
- חשיבה אוטיסטית או חשיבה ראשונית – זהו מצב שבו החושב עסוק בתוכני חשיבה פנימיים, אשר אינם מובנים על פי כללי ההיגיון המקובלים. במצב זה החושב מתעלם מהעולם החיצון ואין לו יכולת לחשוב בצורה אחרת.[7]
הפרעות בחשיבה המופשטת
בהפרעות בחשיבה המופשטת עולה חומר סטריאוטיפי, והחושב חוזר לעולם על אותו התוכן בצורה קבועה. במצבים אלו בולטת בחשיבה במוחשית, ללא יכולת שימוש בהפשטה.[7]
- הכללת יתר inclusion - Over – בצורת חשיבה זו מקבל פרט אחד חשיבות יתר, באופן לא רציונלי. דבר המוביל את החושב למסקנות לא נכונות ולא מציאותיות.[7]
- הפרעה בחשיבה בסמלים – במצב זה הסמל יכול להפוך ממהות ייצוגית לדבר קונקרטי וממשי, כך שהדברים נתפסים כלשונם באופן מילולי. בצורה קיצונית יותר של הפרעה בחשיבה וסמלים, כל גירוי נתפס כמסמל דבר מה. צורת חשיבה סימבולית מסיבית כזו מביאה לעיתים למצב של תפיסה דלוזיונלית, שבו העולם נתפס כולו כמאיים או מוסר מסר כלשהו, אין עקביות בחשיבה, וכל גירוי חדש מקבל פירוש חדש. במשך הזמן יכולה חשיבה מוקצנת בסמלים להתגבש למחשבות שווא.[7]
- חשיבה אידיוסינקרטית – החשיבה מהסוג הזה מיועדת לא רק לחושב, אלא גם לאחרים. לשם כך נדרש שטח רחב של הסכמה בנוגע לצורת החשיבה. דבר זה בא לידי ביטוי בכך שהמילים חייבות להיות משותפות, וגם השימוש במבנה המשפט והדקדוק חייבים לגלות חפיפה רבה. בעקבות זאת, בצורת חשיבה אידיוסינקרטית מופיעה לעיתים הפרעה קשה ביכולת של החשוב להעביר את החשיבה לזולת.[7]
- מילים פרטיות Neologism – במצב זה נעשה שימוש במילים שיש להן משמעות פרטית, או במילים שאינן מוכרות בשפה.[7]
- סלט מילים – מצב שבו נעשה שימוש במילים שונות מתוך חוסר התייחסות למבנה השפה המקובל, לתחביר ולדקדוק.[7]
- שפה פרטית – על פי רוב שפה מרכזת אוצר מילים משותף לחברה אנושית מסוימת. לעומת זאת, במצב זה נעשה שימוש במילים פרטיות שמובנות לאדם עצמו בלבל ואינן חלק מאוצר המילים המשותף בחברה שאליה הוא שייך. לפעמים מתרבה מספר המילים הפרטיות, עד שהחולה משתמש בשפה פרטית המובנת רק לו עצמו. שפה זו יכולה להיות מורכבת מסימנים, מאותיות או ממילים.[7]
- חשיבה כפייתית – מחשבה כפייתית היא מחשבה חוזרת, אשר מופיעה ללא רצון החושב. החושב אינו יכול לסלק את תוכנה מתודעתו, אף על פי שהוא יודע שהיא אינה נכונה או טיפשית. המחשבות הכפייתיות מלוות לעיתים קרובות בתחושת חרדה או ברגשות אשם. מחשבות כפייתיות אלו הן לעיתים קרובות מחשבות אנטי דתיות או תוקפניות. מחשבות כפייתיות מלוות לעיתים מעשים כפייתיים (טקסים) שהם פעולות קבועות שעל הסובל לבצע, אף שהוא יודע שהן חסרות משמעות, משום שאי ביצוע הפעולה מביא לתחושות חרדה.[7] חשיבה מסוג זה מאפיינת הפרעה טורדנית-כפייתית.
- חשיבה רומינטיבית – זוהי צורת חשיבה אגוסינטונית אשר נדבקת לנושא אחד ואינה מסוגלת להשתחרר ממנו.[7]
- חשיבה פובית – חשיבה המבטאת פחד הממוקד בחפץ או במצב מסוים.[7]
מונחים
- הסקת מסקנות: פעולת יצירתו של מידע חדש מתוך החלת חוקים כלליים על מקרה פרטי.
- למידה: אירוע הפנמה של מידע בצורה המאפשרת הכללה והסקת מסקנות או שינוי בלתי אמצעי בדרכי התנהגות.
- הטמעה: מצב שבו המציאות מוטמעת לתוך הסכמות הקיימות.
- התאמה: מצב שבו הסכימה עוברת שינוי ומותאמת למציאות כדי לכלול תופעות לא מוכרות.
- אינטליגנציה: מכלול הכשרים שבאמצעותם אדם פותר בעיות הכרתיות מורכבות בצורה יעילה.
- מנת משכל: (IQ) מדד מקובל לאינטליגנציה.
- גורם g: גורם אינטליגנציה כללי.
- גורם s: גורם אינטליגנציה ספציפי.
- אינטליגנציות מרובות: תאוריה פסיכולוגית לפיה האינטליגנציה האנושית מכילה סדרות רבות של כשרים שכליים:
- אינטליגנציה מילולית: – היכולת להבין מילים ומשפטים, רגישות לדקויות של משמעות, מודעות לשימושים אפשריים בלשון, כושר שכנוע, כושר הסבר, יכולת כתיבה, חשיבה הגיונית – מילולית.
- אינטליגנציה לוגית–מתמטית: היכולת להבין מערכות פורמליות ומופשטות, היכולת להבין סמלים, להציבם בשרשראות ולהפעיל עליהם פעולות חשיבה שונות, היכולת לזהות תבניות כמותיות, היכולת לטפל במספרים, משתנים, פונקציות.
- אינטליגנציה מרחבית: היכולת לתפוס את העולם החזותי בצורה מדויקת, היכולת לבצע עיבודים, שינויים והתאמות בתפיסה החזותית, היכולת לשחזר, לדמיין ולתפעל חלקים מהעולם החזותי גם בלי לראותם בפועל, היכולת להבין מפות ורישומים גאומטריים, והיכולת להעריך אסתטיקה חזותית.
- אינטליגנציה מוזיקלית: היכולת לזהות רכיבי יסוד במוזיקה, היכולת להבין מסרים שמועברים באמצעות הרכיבים האלה והיכולת לחבר מסרים שמועברים באמצעותם.
- אינטליגנציה גופנית: היכולת לשלוט בתנועות הגוף בצורה מיומנת, מובחנת ומבוקרת, על מנת להביע מסרים שונים ועל מנת לבצע פעולות שונות, היכולת לטפל בעצמים במיומנות וביעילות.
- אינטליגנציה אישית:
- רכיב תוך אישי: היכולת לזהות ולאבחן רגשות של העצמי ולהבין את הסיבות והמניעים להתנהגות העצמי.
- רכיב בין אישי: הוא היכולת לאמוד אנשים אחרים ולעמוד על מצב רוחם, מזגם, רגשותיהם, מניעיהם וכוונותיהם.
- בחירה: אימוץ דפוס מחשבתי או התנהגותי מסוים על פני אחר.
- ניכור: הפיכת גורם מסוים במציאות לחסר ערך בזכות עצמו עבור אדם.
תחומי מחקר
כל תחום בפסיכולוגיה עוסק בתוצרים אלו בצורה זו או אחרת. הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מתמקדת בחקר האופן בו מתבצעת החשיבה, למשל בשאלות "מה הן יחידות החשיבה הבסיסיות ביותר?" או "אילו גורמים משפיעים על החשיבה?". המכניזם של החשיבה נחקר גם באמצעות מחקר נוירופסיכולוגי, שבו נבחנת הפעילות החשמלית של המוח וזרימת הדם במוח.
המחשב משמש כאנלוגיה של המוח לצורכי חקר החשיבה. הוא משמש כמקור למודלים תאורטיים שונים המנסים להסביר את האופן שבו פעילויות הכרתיות מורכבות צומחות ממרכיבי עיבוד פשוטים.[2]
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: חֲשִׁיבָה |
| ערך מילוני בוויקימילון: מחשבה |
 ציטוטים בוויקיציטוט: מחשבה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חשיבה |
- מילון מונחים בנושא חינוך וחשיבה, באתר מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה
על תאוריות מדעיות וחשיבה מדעית – הרצאה מאתר 12 דקות- דפני בבלייה: המוח שלכם על משחקי וידאו – הרצאה באנגלית מאתר TED עם כתוביות בעברית
איילת שני, גלעד דיאמנט בשיחה - אסטרולוגיה, גרפולוגיה והומיאופתיה, כולן שיטות מופרכות, באתר הארץ, 9 ביולי 2014- חשיבה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 משרד החינוך, האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים (2009). אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה. מסמך מנחה למתכנני תוכניות לימודים ארציות ומקומיות ולמפתחי חומרי למידה, תשס"ט
- ^ 2.00 2.01 2.02 2.03 2.04 2.05 2.06 2.07 2.08 2.09 שרה דרויאן (1999). עקרונות בהתפתחות החשיבה. רעננה: רמות.
- ^ יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך ב – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
- ^ Mark R. Rosenzweig, Arnold L. Leiman, S. Marc Breedlove (1999). Biological psychology: an introduction to behavioral, cognitive, and clinical neuroscience. 2nd ed. Sunderland, Massachusetts: Sinauer Associates.
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.
- ^ 6.0 6.1 Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
- ^ 7.00 7.01 7.02 7.03 7.04 7.05 7.06 7.07 7.08 7.09 7.10 7.11 7.12 7.13 7.14 7.15 7.16 7.17 7.18 7.19 מוניץ, ח' (עורך). (2016). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה מהדורה שישית. תל אביב: דיונון.
32965303חשיבה