ישיבת גרודנא באר יעקב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישיבת גרודנא באר יעקב
ישיבת גרודנא באר יעקב מבחוץ
ישיבה
השתייכות ישיבה ליטאית
תקופת הפעילות ה'תשכ"ו 1966 – הווה
מייסדים הרב יוסף שלמה כהנמן
בעלי תפקידים
מנהל נפתלי אורלנצ'יק
ראש הישיבה הרב צבי דרבקין, הרב יצחק הקר
תלמידים
450
מיקום
מיקום באר יעקב
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°56'06.5"N 34°50'21.1"E
בית המדרש מבפנים


ישיבת גרודנא באר יעקב היא ישיבה גדולה חרדית-ליטאית השוכנת בבאר יעקב בשכונת נווה דורון.

הישיבה היא חלק ממוסדות ישיבת פוניבז' (בנשיאות הרב אליעזר כהנמן).

תולדות הישיבה

ישיבת גרודנא הוקמה בשנת ה'תשכ"ו (1966) על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן, "הרב מפוניבז'", במסגרת תוכניתו להקמת 18 ישיבות ברחבי הארץ על שם אותם ישיבות שנחרבו באירופה בשואה, ונקראה על שמה של ישיבת שער התורה - גרודנא בליטא של רבי שמעון שקופ. לראשות הישיבה מונו הרב צבי דרבקין והרב דב צבי קרלנשטיין.

בא' אלול ה'תשכ"ד קיבלה ישיבת פוניבז' 80 בחורים לשיעור א', אלא שביום הראשון של אלול הודיע הרב מפוניבז' שהבחורים יתחילו את הזמן בישיבת גרודנא באשדוד (באותה שנה בפוניבז' לא היה שיעור א'). לאחר כשנה אלול ה'תשכ"ה התמזגה הישיבה עם פוניבז' ובחורף נסגרה הישיבה לצורך הקמתה מחדש.[1]

כעבור שנתיים הוקמה הישיבה בשנית. הישיבה שכנה בתחילה באופן זמני בבני ברק ב"בית צ'רנסקי" שליד ישיבת פוניבז' לצעירים במבנה שכונה "המשתלה" וייעודה היה לעבור בהמשך לאשדוד.

בי"ח בשבט ה'תשכ"ז עברה הישיבה לאשדוד ועמדה תחת חסות מוסדות פוניבז'. כעבור שנה וחצי נכנסו לצוות הישיבה ראש הישיבה הרב יצחק הקר[2] והמשגיח רבי הלל כגן. גם ראשי ישיבת פוניבז', הרב שמואל רוזובסקי והרב אלעזר מנחם מן שך, נחשבו מראשי הישיבה באותם ימים, והגיעו בקביעות למסור שיעורים כלליים בישיבה בימי שלישי, שנמסרו בעברית בשונה מהשיעורים שנמסרו בישיבת פוניבז'- באידיש. בתחילה אף רבי דוד פוברסקי הגיע, אולם כעבור זמן חדל עקב קשיי השפה[3].

בשנת ה'תש"ס (סוף 1999), התעוררו חילוקי דעות בעניינים שונים בהנהגת הישיבה בין ראשי הישיבה הרב דרבקין והרב הקר לבין הרב קרלנשטיין ובין תלמידיהם הקרובים כשבמקביל פסקו ראשי ישיבת פוניבז' למסור שיעורים בישיבה[דרושה הבהרה]. במשך השנים היו מספר ניסיונות לגשר על הפערים בין ראשי הישיבה, מצד מנהיגים בציבור החרדי ובהם רבי אהרן לייב שטיינמן ורבי מיכל יהודה ליפקוביץ, אך ניסיונות אלו לא צלחו. בעקבות החיכוכים הבלתי פוסקים, פרשו הרב הקר והרב דרבקין ושאר צוות הישיבה למעט הרב קרלנשטיין שהמשיך לנהל את הישיבה באשדוד באופן עצמאי. באותו זמן מתוך כ-160 בחורים שלמדו אז בישיבה עזבו רבים וכ-60 מתוכם התחברו ללמוד בשני בתי מדרשות: בירושלים בבית כנסת הגר"א בשכונת הר נוף, ובבני ברק בבניין כולל חזון איש הישן.

הישיבה החדשה

בחנוכה ה'תש"ס (1999) הוקמה הישיבה מחדש בקריית ישמח משה שבגני תקווה, על ידי הרב דרבקין, הרב הקר, הרב דוד שניידר (מונה בה'תשנ"ט, 1998), ושאר הצוות למעט הרב קרלנשטיין, יחד עם 60 תלמידים מהישיבה באשדוד אליהם הצטרפו תלמידים נוספים מישיבת פוניבז'.

לאחר הקמת הישיבה הגיע הרב שטיינמן למסור שיחות בישיבה מספר פעמים. כמו כן באותו זמן בהוראת הרב שטיינמן חזרה ישיבת פוניבז' של הרב כהנמן לפרוס את חסותה על הישיבה כחלק ממוסדותיה. הישיבה שכנה בקריית ישמח משה במשך 4 שנים ובאותה תקופה הייתה מוכרת כישיבת "גרודנא ישמח משה".

בחודש חשוון תשס"ד (2003) עברה הישיבה לבאר יעקב למבנה שנשכר מישיבת נווה ארץ של הרב אליהו רפול, מכאן נגזר שמה "גרודנא באר יעקב". כיום מונה הישיבה כ-450 בחורים.

הישיבה נחשבת לשמרנית, סגנון הלימוד מושפע מישיבת האם פוניבז'.

רבני הישיבה

הרב יהודה אריה דינר מוסר שיעור שבועי בהלכה בישיבה מידי מוצאי שבת.

בעבר כיהן בישיבה הרב דוד מנחם שניידר כמנהל רוחני במשך 25 שנה עד לפרישתו בכסלו ה'תשפ"ה[4].  

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יעקב מרדכי לוין, עיתון יתד נאמן, יתד השבוע מוסף חול המועד סוכות תשפ"ד, תשפ"ד, עמ' גליון 595 עמוד 36.
  2. ^ מונה על ידי חמיו הרב שמואל רוזובסקי.
  3. ^ יעקב מרדכי לוין, שמחין כנתינן מסיני, יתד נאמן יתד השבוע מוסף חול המועד גליון 595, תשפ"ד, עמ' 36.
  4. ^ אברמי פרלשטיין, דרמה: המשגיח שהודיע על פרישה מ'גרודנא' מונה בישיבת 'אבי עזרי', באתר בחדרי חרדים, 30 בדצמבר 2024 מינוי בעולם הישיבות: המשגיח מ'גרודנא' מונה בישיבת 'אבי עזרי' באתר כל רגע


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0