בשנת תשנ"ב (1992) הזמין הרב יגאל קמינצקי (שהיה רבה של נווה דקלים ורב אזורי של גוש קטיף) את הרב טל לעמוד בראשות "כולל מג"ל" בנווה דקלים. הכולל הפך בהמשך לישיבה גבוהה בראשות הרב טל. במסגרת תוכנית ההתנתקות פונתה הישיבה מנווה דקלים, ולאחר כמה חודשים במקומות זמניים התמקמה מחדש ביד בנימין בעידודו של הרב עובדיה יוסף.
במסגרת ההכנות לתוכנית ההתנתקות סומנה הישיבה בידי מנהלת סל"ע כמוסד שפינויו בהסכמה וללא עימותים יהיה בעל חשיבות רבה להצלחת תהליך הפינוי הכולל, בעוד תלמידי הישיבה זוהו כבעלי יכולת ממשית לשבש את מהלך הפינוי. בעקבות כך יזמה המנהלת מגעים עם הנהלת הישיבה בניסיון להבטיח פינוי שקט של הישיבה בתמורה למתן הטבות[1]. חמיו של אברך בישיבה, הרב צבי שינובר, החל בתיווך ובמשא ומתן שהחל בחודש מאי 2005. בעוד מנהלת סל"ע ראתה ברב שינובר נציג רשמי של הישיבה, הנהלת הישיבה והרב שינובר עצמו טענו כי המגעים נוהלו על דעתו האישית של הרב שינובר עד לימים ספורים קודם לביצוע תוכנית ההתנתקות, אז החליטה הנהלת הישיבה לקבל את הסיכומים בין הצדדים[2]. הרב שינובר המשיך לשמש כנציג הרשמי של הישיבה מול המנהלת לאחר הפינוי. בריאיון לעלון של המועצה האזורית נחל שורק, חודשים אחדים אחרי ההתנתקות, אמר הרב טל כי "אנו הקפדנו מצדנו שלא יהיה לנו שום קשר עם המעבר ליד בנימין עד שנתקבלה החלטה בהנהגת גוש קטיף שאם חס ושלום נגורש זה יהיה המקום שיקלוט אותנו"[3].
במסגרת המשא ומתן בין הרב שינובר למנהלת סוכם כי הישיבה תקבל את מתחם הישיבה התיכונית 'יד בנימין', ולצורך כך רכשה המדינה ביוני 2005 את המקרקעין במקום מהעמותה שניהלה את המקום ונקלעה לקשיים כספיים, והשקיעה כ-50 מיליון ש"ח בקניית ושיפוץ המבנים לצורכי הישיבה ומוסדותיה, וכן במבנים יבילים לקהילת האברכים. אך נכון לשנת 2023 טרם נחתם הסכם הסדרה סופי לישיבה.
סמוך לתאריך הפינוי הנחה הרב טל את תלמידיו להתרכז בלימוד תורה ולא להשתתף בעימותים מול הכוחות המפנים, והמליץ לפתוח בהליכים לקבלת פיצויים על הפינוי. הישיבה פונתה ללא אלימות, אם כי כמה מתלמידיה שהו במעצר ממושך, בעקבות מעשים הקשורים למאבק נגד תוכנית ההתנתקות. לטענת יאיר אטינגר, קדמה להנחיות אלו פגישה חשאית עם שר הביטחון שאול מופז, שבמהלכה סוכם על פינוי שקט בתמורה לסיוע לישיבה לאחר פינוייה, וכי סיכום זה הוביל להנחיות הללו[4]. אך בשיחות לבני הישיבה חודשים קודם הפינוי וקודם תחילת המגעים בין המנהלה לרב שינובר, הסביר הרב טל לתלמידיו שאילו ניתן יהיה למנוע את הפינוי על ידי מאבק - יהיה צריך להיאבק בכל הכוח, אך במציאות בה לא ניתן למנוע את הפינוי, אין טעם להתנגדות שתכשל ותגבה מחיר כבד של פציעות וכאב, וכי עדיף לנסות להציל מה שאפשר[5].
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: ישיבת תורת החיים על ארגזים לאחר גירוש רוב תושבי נווה דקליםהכיתוב על הכניסה הראשית לישיבת תורת החיים בנווה דקלים שבגוש קטיף
תא"ל גרשון הכהן, ממפקדי ההתנתקות, תיאר את תחושת בני הישיבה ברגע לפני הפינוי בריאיון לעיתון הארץ[6]:
הם שרו. הם בכו. הם בכו בכי נורא. היו ביניהם שנפלו והתעלפו ליד ארון הקודש. בחזרה אינסופית הם חזרו שוב ושוב על מלות התפילה: אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה. אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה. ושוב. ושוב. בשיאים הולכים וגבהים... היה משהו מדהים בשירה הזאת. הייתה תחושה שהיא קורעת את תקרת הבטון של בית המדרש. אם המשיח צריך היה לבוא להציל את גוש קטיף, זה היה הרגע שבו היה צריך לבוא... זו הייתה תפילה קורעת לב. היא הייתה חזקה יותר מכל תפילת נעילה שבה השתתפתי אי פעם. הייתה בה זעקה נוראה. הייתה בה קריאה לישועה מתוך שבר. והיא יצרה תחושה של רגע נורא. של יום דין.
לאחר שהות קצרה במלון בנצרת עילית ובבית הארחה "רמות שפירא" שבבית מאיר, עברה הישיבה ליד בנימין.
במקביל להכנות ולביצוע תוכנית ההתנתקות, שינה הרב טל את יחסו למדינת ישראל. לדבריו, המדינה החילונית על כל מוסדותיה היא תקווה שהכזיבה, ועל כן אין לחגוג ביום העצמאות, "המסמל באופן מובהק את הממלכתיות המתכחשת, מורדת ומתנגדת למלכותו יתברך"[7]. תחת זאת חוגגים תלמידי הישיבה את יום ירושלים (המכונה בפיהם "יום אתחלתא דגאולה").
באביב תשס"ח (2008) יצא הרב טל לחופשה של כשנה מראשות הישיבה ועבר עם משפחתו ליישוב בר יוחאי בגליל, בנימוק של צורך להתרכז בלימוד תורה[8]. בקיץ תשע"ה (2015) הודיע הרב טל כי יפחית את כמות השיעורים אותם הוא מעביר בישיבה, ויפנה שואלים לר"מים אחרים בישיבה, על מנת להתרכז בלימוד ובכתיבה ועריכה של ספריו[9]. בחשווןתשע"ז חזר ללמד כרגיל.
בנובמבר 2023 במהלך מלחמת חרבות ברזל שיגרה הנהלת הישיבה מכתב לשר הביטחון, יואב גלנט, ובו הישיבה מבקשת לחזור ולהתיישב בגוש קטיף "מיד כשהדבר יתאפשר על פי הערכות כוחות הביטחון" זאת בנימוק ש"מהלך שכזה בע"ה יכה באויבינו מכה קשה ומרה, ואף ירתיע אויבים אחרים כאשר ייראו כיצד הקם למולנו הפסיד אדמה ולא רק חיי אדם, שכמעט ואינם נחשבים בעיניו"[10].
דרכה של הישיבה
לימוד תורה
הרב שמואל טל במשא ומתן הלכתי עם תלמידי ישיבת תורת החיים
בהשוואה לישיבות אחרות, מדגישה הישיבה באופן יחסי את לימוד הבקיאות. תוכנית הלימוד בבקיאות היא עם דגש להספק יומי משמעותי (כדף או יותר ביום לימודים), ומערכת חזרות מסודרת של כמה חזרות על כל דף שלומדים. על מנת לאפשר הספק גבוה של דפי גמרא ניתן דגש מופחת על לימוד תוספות, בניגוד לרוב הישיבות.
הרב דביר טל והרב אוריה ענבל מעבירים שיעור עיון בישיבת תורת החיים
הלימוד בעיון בישיבה מתנהל 'אליבא דהלכתא' - היינו, לימוד מן הסוגיה ועד להלכה. במרכז הלימוד עומד שיעורו השבועי של ראש הישיבה הסובב לרוב סביב הבנה הלכתית בפסיקת הרמב"ם וראשונים נוספים. שיעורים אלה יוצאים לאור בסדרת ספרי "טל חיים". קיימות גם תוכניות עיון נפרדות עם שיעור יומי מפי הר"מ של השיעור. חלק מתלמידי הישיבה הולכים במשך שעות היום כשהם מעוטרים בתפילין, לא רק במהלך הלימוד אלא גם בזמן עיסוקם היום-יומי, כפסיקת ראש הישיבה.
בישיבה ניתן דגש על פיתוח יכולת כתיבה תורנית, ופעמיים בשנה נדרשים התלמידים לכתיבת מאמר מקיף על סוגיה הלכתית. המאמרים נבדקים בידי רבני הישיבה. הישיבה מפעילה גם תוכנית בשם "יגדיל תורה", שמשתתפיה כותבים מאמרים בסגנון ספרי טל חיים. במסגרת זו יצא בשנת תשע"ו כרך בשם "תורת חיים", ובו סוגיות בנושא חול המועד, כולל פסקים הלכה למעשה, אשר עברו הגהה של הרב טל[11].
בישיבה תוכנית הכנה למבחני הרבנות הראשית לישראל. דפי הלימוד של התוכנית, שנכתבו על ידי הרב הלל מרצבך שעמד בראשה והוגהו על ידי חברי התוכנית, יצאו לאור בסדרת ספרי "שירת הים". עד עתה יצאו לאור חמישה כרכים: שבת, איסור והיתר, נידה ומקוואות, אבלות, חופה וקידושין[12]. הספרים זכו בפרס הרב מלכה מטעם עיריית פתח תקווה לשנת תשע"ח[13].
בלימודי מחשבת ישראל ('אמונה') נלמד מצד אחד ספרו של ה"חזון איש", "אמונה וביטחון", המדגיש את חשיבות ההלכה באורחות החיים, כמו גם ספרי המחשבה של הרמב"ם וראשונים אחרים, ומצד שני מושם דגש על לימודי כתבי החסידות, בדגש על הדורות המוקדמים של החסידות. לימוד החסידות בא כתחליף חלקי ללימוד כתבי הרב קוק, שהיה מקובל בתחילת דרכה של הישיבה. באופן כללי, ישנו דגש גדול על חיבור של הלב לעבודת ה', ועל עבודת ה' פנימית ולא רק במעשים חיצוניים.
דגשים חברתיים
בישיבה מושם דגש על "התבוננות", זמן קצוב בכל יום שבו מתמקד התלמיד בתיקון המידות באופן אישי, בהשראת תהליך דומה המתואר בספר מסילת ישרים. בישיבה קיים מערך של "מדריכי התבוננות" שהוכשרו לסייע לתלמידים שמתקשים בכך, ואף הוציאה חוברת הדרכה בעניין זה, שהופצה גם לציבור הרחב.
ריקודים בהלל בראש חודש אדר בישיבת תורת החיים
הישיבה מדגישה את עבודת ה' מתוך אהבה בין התלמידים ("דיבוק חברים"). הדבר בא לידי ביטוי בהתוועדויות ואירועים חברתיים. הישיבה מתאפיינת בריבוי שירה וריקודים. לעיתים רוקדים התלמידים לפני תפילת מנחה של יום חול, אף ללא סיבה מיוחדת. בראש חודש אדר נאמרת קריאת ההלל באירוע מיוחד עם זמר וכלי נגינה. לתפילה זו באים רבים מחוץ לישיבה.
השקפה ואידאולוגיה
ישיבת תורת החיים בהתוועדות יום אתחלתא דגאולה בקבר דוד המלך
הרב טל הוביל את הישיבה למהפך אידאולוגי שהושלם בעקבות תוכנית ההתנתקות, אשר בעקבותיו עזבה למעשה הישיבה את השקפת העולם הציונית שאפיינה אותה בעבר, ועברה לקו של התנגדות למדינה ולתרבות החילונית, שאותם היא רואה כמנוגדים בתכלית לאלוקות וקבלת עולה. הישיבה אינה מציינת את יום העצמאות, אך מציינת את יום ירושלים כ"יום לציון אתחלתא דגאולה", בתפילה חגיגית ובאמירת הלל, כאשר האמירה מאחורי זה היא שאנו רוצים להודות לה' על הניסים והטובות הרבות שעשה לעם ישראל, אך לשמור על הסתייגות מהמדינה והחברה החילונית. עוד קודם לכן כיוונה הישיבה את תלמידיה לשירות צבאי במסגרת נח"ל חרדי (ולא במסגרת ישיבת הסדר) בעקבות שילוב גובר של חיילות בצה"ל, ורק לאחר 3 שנות לימוד בישיבה[14], וכיום גם לשירות אזרחי. מיעוטם מתגייס גם דרך הסדר מרכז. במרץ 2017 שיגר הרב טל מכתב תמיכה לבצלאל סמוטריץ' שקרא "להציל את הצבא מציפורני הפוסט-מודרניזם הקיצוני"[15].
הישיבה רואה בציבור החילוני 'תינוק שנשבה' בהשפעת המדינה והתרבות החילונית, ומנסה להביאו לידי חזרה בתשובה באמצעות פעולות שונות, כדוגמת העברת שיעורים ולימוד משותף עם אנשי הישיבה.
החל משנת תשס"ח החלה הישיבה בתהליך של קליטה ושילוב של חוזרים בתשובה. במסגרת זו הוקמו ישיבה לבעלי תשובה, מדרשה לבעלות תשובה, אתר אינטרנט[16], ואף קהילה[17]. בהמשך מתוכננת הקמה של מוסדות לימוד לילדי החוזרים בתשובה, המתאימים לצורכיהם הייחודיים.
כצעד נגד לתרבות החילונית, שאותה רואה הישיבה כמנוגדת לחלוטין לתורה, פועלת הישיבה להכשרת אנשי מקצוע בתחומים התקשורת והפסיכולוגיה. הכשרות אלו מבוססות בעיקר על תכנים תורניים, וביקורתיות כלפי הפסיכולוגיה המקובלת.
הישיבה שואפת לקידום התרבות היהודית בכל הערוצים, והיא מעודדת את תלמידיה להכשרה מקצועית ולעבודה בתחומים שונים. לאור זאת הוקמו מוסדותיה של הישיבה, כמתואר להלן. חלק מהר"מים המלמדים בישיבה כיום הם בוגרי הישיבה.
הישיבה וחלק ממוסדותיה מנוהלים באמצעות עמותת 'תורת החיים - נווה דקלים'.[18]
דו"ח המבקר על המגעים עם הישיבה
בדו"ח מבקר המדינה בנושא תוכנית ההתנתקות נאמר כי הישיבה לא שיתפה פעולה באופן מלא עם מנהלת סל"ע והעבירה לה מספר רשימות שונות באשר למספר התלמידים והאברכים שהיו בישיבה. הישיבה נימקה זאת בשינויים בלתי צפויים במצבת התלמידים בעקבות הפינוי מגוש קטיף[1]. לדברי המבקר, הישיבה קיבלה שטח ומבנים גדולים ויקרים יותר מאלו שהיו לה בנווה דקלים, שאף היו בבעלות המועצה האזורית ולא בבעלות הישיבה, ומבני מגורים שופצו ונמסרו לאברכי הישיבה, אף שהיו קודם לכן שוכרים ולא בעלי דירות, ועל כן לא היו זכאים לפי חוק ההתנתקות לפתרון דיור. מבקר המדינה ראה בפעולות אלו אפליה לטובה בהשוואה לכללים שנהגו כלפי שאר מפוני גוש קטיף[1][19].
מוסדות הקשורים בישיבה
הישיבה הקימה מוסדות נוספים:
מדרשת "טהר הלב"[20] לבעלות תשובה. המדרשה הוקמה מתוך הצורך למקום מאוזן ובריא לבעלות תשובה ומתחזקות, המשלב שכל ולב[21].
בשנת 2009 הוקמה הישיבה לצעירים "תורת החיים" כישיבה קטנה, אך בשנת 2014 נוספו לסדר יומה לימודי חול ובכך הפכה לישיבה תיכונית תורנית. בראשות הישיבה עומד הרב ערן חגי אליטוב.
ישיבה לבעלי תשובה - "אור התורה- יד בנימין" בראשות הרב אלדד נגר.
ישיבה לתלמידים חרדים "דרכי איש[22]" בראשות הרב טל ליברמן.
בעבר פעלו תחת הישיבה תלמוד תורה לבנים בשיטת זילברמן ובית ספר (יסודי) תורני לבנות, שניהם בהנהלתו החינוכית של הרב אליקים צדוק[23]. בשנת תשע"ט, לאחר שהורים רבים הודיעו על כוונתם להוציא את ילדיהם משני המוסדות האחרונים בעקבות פרשה שבה הושמעו האשמות כלפי הרב טל וניתן פסק דין המותח עליו ביקורת ובעקבות הודעה של הרב צדוק על פרישתו שבוטלה לאחר מכן, העבירה רשת בני יוסף את המוסדות מהנהלת הישיבה להנהלת מועצה אזורית נחל שורק[24].
בעבר פעלה גם אולפנה לבנות "טוהר", בראשות הרב נעם כרמיאל. לאחר הפרשיה המטלטלת גם האולפנה הוצאה מידי תורת החיים ועברה לידי רשת החינוך "צביה".
על יד הישיבה פועלים בתי ספר שבהם לומדים גברים ונשים בהפרדה מלאה:
תורת החיים - בית הספר להעצמה אישית ולהכשרת מטפלים (פסיכולוגיה יהודית).
הישיבה מפעילה מכון להוצאת ספרים העוסק בהוצאת ספרי הרב טל, סדרת טל חיים, וספרים וחוברות נוספים. קהילת הישיבה מפעילה גם את תנועת ההחזרה בתשובה "תנועת ה' הוא המלך - התנועה למלכות ה'" הפועלת כעמותה עצמאית[25] והפעילה בעבר את מדרשת דרך המלך להפעלת כנסים וימי עיון למחנכים ולנוער[26].
בשנת 2011 הוקם על ידי בוגרי הישיבה ובתמיכתה גרעין תורני בנצרת עילית[27]. נכון לשנת 2023, הגרעין מונה כארבעים וחמש משפחות[28] והוא מפעיל מדרשה לבנות, מועדון נוער וכולל אברכים. אנשי הגרעין פעילים בתחומי הרווחה והיהדות בעיר[29].
עד שנת 2012 הפעילה הישיבה תנועת נוער לבנים בשם "בני דוד", ביישובים יד בנימין ובני ראם, ותנועה מקבילה לבנות, "בנות ציון", ביד בנימין בלבד. בשנת 2012 הצטרפו הסניפים לתנועת הנוער אריאל. בשנת 2016 החל שיתוף פעולה בין הישיבה לתנועת אריאל, במסגרתו תלמידי הישיבה מלווים את סניפי התנועה ומסייעים בכתיבת חומרי הדרכה.
בשנת 2013 הקימה הישיבה שלוחה ליד קבר דוד המלך בהר ציון, בשם "ישיבת דוד המלך". בראש השלוחה עמד הרב דביר טל, בנו של הרב טל. הישיבה עברה כמה מקומות, ובשנת תשע"ז עברה לחוות מעון.
בשנת 2017, לפני שנותקה זיקתם של חלק מהמוסדות לישיבה, למדו בכלל מוסדות תורת החיים כ-1600 תלמידים[30].
אתר האינטרנט הרשמי של ישיבת תורת החיים
יהודה יפרח, ישיבה של מעלה: תחקיר מקור ראשון על קהילת הרב טל, בעיתון מקור ראשון, 27 ביוני 2019
ישיבת תורת החיים (יד בנימין), דף שער בספרייה הלאומית
הרב והטבות המיליונים: תחקיר כאן חדשות על האימפריה של שמואל טל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 6:03)
