רכסים
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | חיפה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המועצה | יצחק רייך | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 97 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1957 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב 10,000–19,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 14,889 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי | 140 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 3.1% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 4,485 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי | 48 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[2] | 3,320 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 218 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת הגליל המערבי רגילה)   רכסים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
2 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 243 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.4174 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 97 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל רכסים נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אתר המועצה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רְכָסִים היא מועצה מקומית במחוז חיפה, הממוקמת בעמק זבולון, כ־5 ק"מ מדרום־מזרח לחיפה, מצפון לכפר חסידים ומדרום לאבטין. היישוב מונה כיום כ־14,300 נפשות, ורוב אוכלוסייתו כיום היא חרדית.
תולדות היישוב
ראשיתה של רכסים בשתי מעברות שהוקמו בכפר חסידים בשנת 1950. בעת ההחלטה להקים את המעברות בשנת 1950, הוחלט על הקמת מעברה ל-150 משפחות בכפר חסידים[4] וכבר באוקטובר 1950 התגוררו במעברה משפחות עולים. העולים התגוררו במעברה בצריפונים[5], בדונים[6] ואוהלים[7]. בפברואר 1951 הוחלט על הקמת מעברה נוספת בכפר חסידים[8]. בשנת 1952 הוקם במקום שיכון על ידי חברת רסקו[9] עבור משוחררי צה"ל מכפר חסידים[10].
בשנת 1954 הוחל בבניית שיכון נוסף, של חברת משכנות, על רכס סמוך לשכון רסקו[11]. גם חברת שיכון ההסתדרותית החלה בבניית שיכון משלה במקום, על הרכסים דרומית מזרחית לכפר חסידים, צפונית לקריית טבעון[12]. שיכונים אלו נבנו לצורך פינוי המעברות[10] בכל אזור חיפה, אולם בגלל התנגדות תושבי מעברות אחרות שוכנו בהם רק מעטים[13].
בשנת 1955 עברה ישיבת כנסת חזקיהו לכפר חסידים, לאדמות אותם קנה הרב נח שמעונוביץ. הישיבה התחילה את דרכה בחמישה צריפים שהוקמו על ידי הכפר ותורמים של הישיבה[14]. בתחילת 1956 חוברו השיכונים לרשת החשמל[15].
בסוף שנות ה-50, רוב תושבי שיכון רסקו היו חילונים, בעוד השיכון של משכנות היה דתי[16]. בשיכון רסקו היה בית ספר יסודי ממלכתי ובשיכון משכנות היה בית ספר ממלכתי דתי[17]. ברכסים לא היה בית ספר תיכון והתלמידים שבקשו ללמוד בתיכון נסעו לקריית טבעון[18]. ביישוב היו עולים ממגוון של מדינות, בהם מיוצאי הודו. בשנת 1962 הגיעה האוכלוסייה במקום ל-2600 נפשות, והתוכנית הייתה להגיע ל-12,000[10]. בשנת 1965, היו ברכסים 14 בתי כנסת: ארבעה בתי כנסת אשכנזיים, שלושת תימניים, שלושה בנוסח מרוקו, שניים של יהודי הודו, אחד תוניסאי ואחד עיראקי[19], שהיו ברובם הגדול במבני קבע בשכונת משכנות[20]. בסוף שנות ה-60 נבנה מבנה קבע לבית הכנסת בשיכון רסקו[21]. באמצע שנות ה-60 הוקם ברכסים סמינר של בית יעקב[22].
בשנות ה-60, תושבי המקום היו בעיקר עולים, במעמד סוציואקונומי נמוך. רובם עבדו מחוץ ליישוב, בחיפה ובמפרץ[23]. כמחצית התושבים היו בטיפול לשכת הסעד[20]. לטענת ראש המועצה, המקום היווה פתרון דיור זמני לחסרי אמצעים, עד שיוכלו לאסוף מספיק כסף לעבור לדירה בחיפה[18]. בסוף שנות ה-60 הוחל בהקמת מערכת ביוב מרכזית[24] ומרכז מסחרי[25]. בתחילת שנות ה-70 הוחל בהקמת 80 יחידות דיור ברכסים לאחר שבמשך כעשור לא הייתה בעיירה בנייה חדשה[26].
החל משנות ה-90 החל תהליך התחרדות מואץ ביישוב. בשנת 1995 סער היישוב כשנסגר בית הספר החילוני האחרון "זבולוני" ותלמידיו עברו לבית הספר הסמוך בנשר. כתוצאה מהתהליך עזבו תושבי היישוב החילונים והיישוב הפך לחרדי לכל דבר. ביישוב התפתחו קהילת "חיי תורה" בהנהגת הרב יוסף ברנדייס ורב היישוב, הרב יעקב מאיר זוננפלד, וקהילה ספרדית בהנהגת הרב משה תנעמי, רבה של קהילת "אור חדש". בני הקהילה החרדית מורכבים מהזרם הליטאי, הספרדי והתימני. ברכסים יש גם קהילה גדולה של חוזרים בתשובה[27].
בתחילת אוגוסט 2019 אישרה הוועדה מחוזית לתכנון ולבנייה של מחוז חיפה תוכנית מתאר שתגדיל את אוכלוסיית היישוב עד ל-35 אלף תושבים בעתיד[28].
.jpg)
המועצה המקומית
באפריל 1956, בעת שבשיכונים התגוררו כ-1500 נפשות, הוחלט שהמקום יוכרז כמועצה מקומית[29] וביולי 1959 כוננה המועצה[30][31]. בסוף 1960 התקיימו לראשונה בחירות למועצה המקומית. לקראתם, נרשמו בחורי הישיבה כתושבי המקום לאחר פנייה לבית המשפט שכפה על המועצה לרשום אותם כתושבים[32]. תשעת הנציגים שנבחרו כללו ארבעה נציגים של ההסתדרות, ארבעה נציגים של החזית הדתית ונציג אחד של חרות. הנציג הרביעי של המועצה נכנס למועצה על חודו של קול, ותוצאות הבחירות בוטלו בעקבות ערעור לבית המשפט על כשרות של קול אחד בבחירות[33].
בבחירות בשנת 1965 זכה המערך בחמישה מנדטים והחזית הדתית קיבלה ארבעה מנדטים[34]. בבחירות בסוף 1973 זכה המערך בחמישה מתוך תשעה מנדטים. המפד"ל קיבלה שני מנדטים ורשימת למען רכסים קיבלה שני מנדטים[35]. בשנת 1978 התחלקו המנדטים באופן שווה בין המערך, הליכוד והחזית הדתית[36].
בשנת 1993 מונה לראשונה ראש מועצה מהמגזר החרדי, משה טוויל, עקב פסילתו (בעקבות תקלה טכנית בהגשת המועמדות) של המועמד הדתי מטעם הליכוד, יעקב ישראל.
מבנה היישוב
רכסים בנויה על ארבע גבעות (עם תכנון לגבעה החמישית – גבעת הפרסה), וזהו מקור שמה. בגבעה א' הוותיקה נמצאות השכונות: משכנות, שיכון רסק"ו, קריית אור חדש וישיבת כנסת חזקיהו. בגבעה ב' נמצאות השכונות: הוורדים, לב אליהו, גבעת החרובים ובני תורה. גבעה ג' נמצאת בתהליך בנייה ואכלוס חלקי ונמצא בה בית הספר תשב"ר הרב, בית ספר יסודי לבנות אוהל שרה, בית ספר יסודי לבנים יקרי רכסים, תיכון רכסים לבנות. בגבעה ד' נמצאות השכונות בנה ביתך ונוף הרכס. מצפון ליישוב במעלה ההר קיימת בריכת אור חדש ובסמיכות אליה בית ספר לילדים בעלי מוגבלויות "צוהר לטוהר".
ביישוב מספר נקודות ציון, כגון כיכר המועצה, כיכר מרן, וגן האונייה. בכניסה ליישוב מרכז מסחרי קטן, הכולל מספר חנויות ומוסכים. בכפר חסידים הסמוך ליישוב קיימת צרכניית מזון גדולה. בכניסה לרכסים בסמוך לגבעה ב' קיים אזור מסחרי זעיר. ב-2011 הוקם סופרמרקט ברחוב הכלניות וכן בכיכר המועצה, כמו כן קיים מרכז מסחרי ברכסים שם נמצאים קופות חולים ובתי מרקחת.
ראשי המועצה
- 1966–1980: סלים ארבילי
- 1980–1988: עובדיה שלמה
- 1988–1993: יעקב ישראל
- 1993–2003: משה טוויל
- 2003–2008: יצחק רייך[37]
- 2008–2013: דן כהן
- 2013–2018: יצחק רייך
- 2018–2024: דן כהן
- 2024-: יצחק רייך
רבני היישוב הם הרב האשכנזי הרב יעקב מאיר זוננפלד המכהן גם כראש ישיבת כנסת חזקיהו לצעירים, והרב משה תנעמי שכיהן בעבר כרב הספרדי ביישוב. רבנים נוספים בולטים המתגוררים ביישוב הם הרב יוסף ברנדייס רב ומנהיג ק"ק חיי תורה, הרב יצחק שכטר - רב השכונות הצפוניות, הרב אברהם לוגאסי - רב הקהילות הספרדיות ורבני ישיבת כנסת חזקיהו: הרב יהושע מן, הרב עובדיה ברוידא הרב מיכאל ולדמן הרב מרדכי חייקין והרב דוד שטרן.
מוסדות חינוך
- ישיבת כנסת חזקיהו אשר נוסדה ב-1949 בזכרון יעקב על ידי הרב נח שימנוביץ בעצת החזון איש, וב-1955 קבעה את משכנה ברכסים. לצד הישיבה פועלת ישיבה קטנה, תחת אותו שם.
- קהילת חיי תורה מוסדות לציבור הליטאי, הכולל, תלמוד תורה לבנים "תשב"ר הרב" (הקרוי ע"ש רב היישוב לשעבר- הרב אליהו אליעזר מישקובסקי), בית הספר לבנות (בית יעקב) וגני ילדים, עם התפתחות היישוב נפתח תלמוד תורה נוסף המזוהה עם הקהילה- "תורת חיים".
- יקירי רכסים מוסדות לציבור הספרדי אשר נמצא ביישוב הכולל תלמוד תורה לבנים (יקירי רכסים) ובית הספר לבנות (אוהל שרה) ושתי ישיבות קטנות לצעירים: ״אוהלי שמואל״, ״תורת אבות״.
- "ישיבת רכסים" בראשות הרב אליהו ציון סופר. קבעה את משכנה בקריית אור חדש בשנת תשס"א, לאחר שעברה מטלזסטון שם הוקמה כשנתיים קודם.
- פנימיה לבנות "שירת מרים" של הרבנית לובאן (אופקים-רכסים לשעבר)
- בתי ספר יסודיים לבנים (יקירי רכסים) ולבנות (אוהל שרה)
- תלמוד תורה "תורת חיים"
- ישיבה לצעירים בראשות הרב חן
- כולל אברכים "נר ישראל" (הרב נחום לובאן), המונה כ 300 אברכים והינו הכולל הגדול והמרכזי ביישוב
- כולל אברכים ״בית ניסים״
נתוני אוכלוסייה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים ברכסים 14,889 תושבים (מקום 140 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 3.1%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 14.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 6,744 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[38]
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:
גלריית תמונות
-
-
גן "האניה" -
מבט לכרמל -
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של רכסים
- פרופיל רכסים נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
- תמר רותם, מהפך בבני ברק של הצפון: חרדי אשכנזי במקום חרדי ספרדי, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2003
רכסים (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ האדמיניסטרציה המקומית במחנות העולים, חרות, 10 ביולי 1950
- ^ דליקת קוצים, על המשמר, 6 באוקטובר 1950
- ^ בדונים נשרפו, שערים, 27 באוקטובר 1952
- ^ תושבי מעברת כפר־תסידים לא ישלימו עם תנאי חייהם הירודים, קול העם, 14 בספטמבר 1951
- ^ מעברות חדשות יוקמו בגליל, הצופה, 22 בפברואר 1951
עוד 22 מעברות, דבר, 26 בפברואר 1951 - ^ פעולות השכון, חרות, 5 במרץ 1953
- ^ 10.0 10.1 10.2 א. מרקוביץ, כביש נצרת מוביל לחיפה, מעריב, 4 במאי 1962
- ^ נחלת אבות - שכון ליהודים קשישים מארה"ב - יבנה ע"י משכנות בנתניה, הצופה, 16 באוגוסט 1954
1542 דירות לעולים וותיקים נמצאות בבנייה ע"י משכנות, הצופה, 10 במאי 1955 - ^ ז. לבון, תכנית השיכון בשנים הקרובות, דבר, 20 בינואר 1954
- ^ אנשי מעברת דויד הפגינו בחיפה בתביעת שיכון במקום, על המשמר, 24 בנובמבר 1952
- ^ ישיבת כנסת חזקיהו עוברת לכפר חסידים, הצופה, 29 באפריל 1953
- ^ ישובים חוברו לרשת החשמל, למרחב, 1 בפברואר 1956
- ^ א. טל רון, איחולים לאדמו"ר ההסתדרות, חרות, 29 בינואר 1958
- ^ הורחב בי"ס ממלכתי דתי בשכון בכפר חסידים, הצופה, 20 בנובמבר 1957
- ^ 18.0 18.1 רכסים: כופים תקציב על ראש המועצה, מעריב, 14 בדצמבר 1970
- ^ החיים הדתיים ברכסים קובעים דמותה של העיירה, הצופה, 26 בספטמבר 1965
- ^ 20.0 20.1 רכסים - ישוב קטן ובעיות לרוב, על המשמר, 9 בפברואר 1967
- ^ ברכסים יוקם בית־כנסת, הצופה, 27 באוגוסט 1968
- ^ צבי שדה, החיים הדתיים ברכסים של מעלה, הצופה, 12 בספטמבר 1969
- ^ תובעים מעמד של ישוב עולים לעיירה רכסים, הצופה, 24 במאי 1963
- ^ עבודות פתוח ברכסים - בהשקעת מאות אלפי ל"י, מעריב, 28 באוגוסט 1968
- ^ מרכז מסחרי, הצופה, 15 באוקטובר 1968
- ^ הוחל בהקמת 80 דירות ברכסים, דבר, 23 בנובמבר 1972
- ^ תמר רותם, מהפך בבני ברק של הצפון: חרדי אשכנזי במקום חרדי ספרדי, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2003
- ^ אריק מירובסקי, הוועדה המחוזית חיפה אישרה הגדלת העיירה רכסים ל-35 אלף תושבים, באתר גלובס, 5 באוגוסט 2019
- ^ מועצה מקומית נפרדת תקום ליד כפד־חסידים, על המשמר, 26 באפריל 1956
- ^ כוננה מועצה מקומית חדשה ב"רכסים", הצופה, 28 ביולי 1959
- ^ מועצה מקומית חדשה ברכסים, הצופה, 7 באוקטובר 1959
- ^ בחורי ישיבה תובעים זכות בחירה ברכסים, הבוקר, 30 בספטמבר 1960
אושרה זכות בחירה לתושבי רכסים, הצופה, 17 באוקטובר 1960 - ^ ביהמ"ש ביטל הבחירות ברכסים, למרחב, 12 בפברואר 1961
- ^ הודעה בדבר תוצאות הבחירות למועצת המועצה המקומית רכסים, ילקוט הפרסומים 1235, עמ' 493
- ^ הודעה ב דבר תוצאות הבהירות למועצה המקומית רכסים, ילקוט הפרסומים 1987, עמ' 868
- ^ הודעה בדבר תוצאות הבחירות למועצה המקומית רכסים, ילקוט הפרסומים 2493, עמ' 484
- ^ תמר רותם, מהפך בבני ברק של הצפון: חרדי אשכנזי במקום חרדי ספרדי, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2003
- ^ פרופיל רכסים באתר הלמ"ס
 | ||
|---|---|---|
| נפות | נפת חיפה • נפת חדרה |  |
| ערים | אום אל-פחם • אור עקיבא • באקה אל-גרבייה • חדרה • חיפה • חריש • טירת כרמל • כפר קרע • נשר • קריית אתא • קריית ביאליק • קריית ים • קריית מוצקין | |
| מועצות מקומיות | בנימינה-גבעת עדה • בסמ"ה • ג'סר א-זרקא • ג'ת • דלית אל-כרמל • זכרון יעקב • מעלה עירון • עספיא • ערערה • פוריידיס • פרדס חנה-כרכור • קריית טבעון • רכסים | |
| מועצות אזוריות | אלונה • זבולון • חוף הכרמל • מנשה | |
38711244רכסים