ישיבת בית מתתיהו
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות |
 | |
| ראש הישיבה זצ"ל, הרב ברוך ויסבקר, בשיעור כללי | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | ליטאי |
| תקופת הפעילות | התשמ"א-1981–הווה |
| מייסדים | הרב ברוך ויסבקר |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | הרב צבי ויסבקר |
| משגיח | הרב שלמה ברויאר |
| תלמידים | |
| כ-700 | |
| מיקום | |
| מיקום | בני ברק |
בית מתתיהו (המכונה בהברה אשכנזית 'בייס מאתֶס') היא ישיבה גדולה בבני ברק המשתייכת לזרם החרדי-ליטאי. מייסדה וראש הישיבה במשך למעלה מ-40 שנה היה רבי ברוך ויסבקר.
ראש הישיבה כיום הוא בנו הבכור הרב צבי ויסבקר.
תולדותיה
הישיבה הוקמה בשנת תשמ"א (1981) על ידי רבי ברוך ויסבקר, שכיהן קודם לכן כר"מ בישיבות קול תורה ובית התלמוד. הישיבה שוכנת בבניין ישיבת בית יוסף-נובהרדוק בגבעת רוקח שהייתה הישיבה הראשונה בבני ברק, והיא קרויה על מייסדה רבי מתתיהו שצ'יגל.
הישיבה הוקמה בעידודם של רבי יעקב ישראל קנייבסקי ורבי אלעזר מנחם מן שך שאף היה נשיא הישיבה, וחתום על מגילת יסוד הישיבה. בין חברי העמותה הראשוניים היו רבי אהרן לייב שטיינמן ורבי גרשון אדלשטיין.[1]
צוות הר"מים: הרב יהודה ויסבקר[2], הרב שרגא צבי פישהוף[3], הרב מרדכי וינטר, הרב ישראל מאיר מן[4], הרב שלמה אהרן גנס[5], והרב ישראל פרלגר. בעבר כיהנו כר"מים רבי יהודה אריה הרשלר[6], הרב גבריאל יוסף לוי[7], הרב צבי פרידמן[דרוש מקור] והרב יהודה אריה רפפורט[8].
ראש בקיאות משמש הרב נחום לבה [9]. ראשי הקיבוץ הם: הרב משה ויסבקר[10] והרב ישראל קראוס.
משגיח הישיבה הוא הרב שלמה ברויאר[11]. בעבר כיהנו כמשגיחים הרב אורי וייסבלום, הרב שלמה כהן והרב נפתלי קפלן שפרש בניסן תשס"ט והקים את ישיבת נתיב הדעת.
בכ"ג בשבט תשפ"ד נפטר ראש הישיבה רבי ברוך ויסבקר. בעת מסע ההלויה של ראש הישיבה, מונה בנו הרב צבי ויסבקר לראש הישיבה.
נכון לאלול תשפ"ג לומדים בישיבה כ-610 בחורים[12].
שיטת הלימוד
שיטת הלימוד בישיבה מתאפיינת בהקניית כלים להעמקה בהבנת סוגיות הגמרא ומפרשיה. הייחוד בשיטה זו הוא ההתמקדות בלימוד העיון במידה מרובה כך שמונהגים שני סדרי לימוד בעיון בבוקר ובלילה. השיעור הכללי של ראש הישיבה מתאפיין בניתוח מושגי לוגי מעמיק של העקרונות העומדים בבסיס הסוגיה. בחלק הלימוד השני בישיבה המתקיים אחר הצהריים שיטת הלימוד הוא ככל הישיבות בחלק זה של היום, דהיינו לימוד בקיאותי יותר לשם קניית ידע בתלמוד בבלי.
ישיבות נוספות
מלבד הישיבה בבני ברק הקים הרב ויסבקר ישיבות נוספות הפעלו תחת חסותו:
- ישיבת מאור יצחק (מכונה 'חמד') - הוקמה בשנת תשנ"ח, במושב חמ"ד, ובראשה עומד הרב מנחם יעקבזון, חתנו של הרב ויסבקר. בשנת תשפ''ד לאחר פטירת הרב ויסבקר נפרדה הישיבה אף בתחום הכלכלי.
- ישיבת תפארת חיים - הוקמה בשנת תשס"ז - נסגרה בשנת תשע"ד, היא יועדה לבני עדות המזרח. הישיבה שכנה במוסדות ישיבת הרמב"ם ובית יוסף בשכונת הדר יוסף בתל אביב. אחד מראשי הישיבה היה הרב יהודה ויסבקר, בנו של רבי ברוך ויסבקר. כשנסגרה עבר לשמש כר"מ בישיבת בית מתתיהו).
מבוגרי הישיבה
מבוגרי הישיבה שיש אודותם ערך במכלול
הערות שוליים
- ^ כאייל תערוג, פרשת שמות, ה'תשע"ז
- ^ בנו של ראש הישיבה רבי ברוך ויסבקר.
- ^ מכהן גם כראש ישיבה[דרושה הבהרה] בביתר, ורב בית כנסת[דרושה הבהרה] בבני ברק.
- ^ בנו של רבי מרדכי מן וחתנו של ראש הישיבה רבי ברוך ויסבקר.
- ^ בנו של הרב ישראל גנס וחתנו של ראש הישיבה רבי ברוך ויסבקר.
- ^ עד לפטירתו בשנת תשע"ז.
- ^ שפרש והקים את ישיבת באר התורה
- ^ פרש לישיבת נתיב הדעת (קפלן)
- ^ ראש קיבוץ בישיבת ארחות תורה
- ^ בנו של ראש הישיבה רבי ברוך ויסבקר, וחתנו של הרב צבי יהודה אדלשטיין ראש ישיבת ארחות תורה (בנו של רבי גרשון אדלשטיין).
- ^ בנו של פרופ' מרדכי ברויאר וחתנו של רבי גדליה אייזמן
- ^ מחברון עד פוניבז': מפת הרישום בעולם הישיבות - המחדש | כל החדשות והעדכונים, באתר המחדש, 29 ביולי 2023
