חסידות ברסלב
| שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: | |
| סמל "האש שלי", המקובל בחסידות ברסלב | |
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת | יהדות |
| זרם | יהדות אורתודוקסית |
| קבוצה | תנועת החסידות |
| תאריך ייסוד | ה'תק"ן, 1790 |
| מייסד | רבי נחמן מברסלב |
| ארגונים ופעילות | |
| אזורי פעילות | אומן, מירון, ירושלים, צפת, בני ברק, ביתר עילית |
חסידות ברסלב היא זרם בחסידות, שנוסד על ידי רבי נחמן מברסלב (1772–1810), נינו של הבעל שם טוב וסביב כתביו. החסידות נקראת על שם העיר ברסלב (כיום באוקראינה), שבה התגורר רבי נחמן במשך שבע שנים.
ראשיתה של חסידות ברסלב בשלהי המאה ה-18 במרכז אוקראינה, באזור שכיום נמצא מחוז צ'רקאסי והיא עברה תהפוכות רבות עד שהפכה בסוף המאה ה-20 לתנועת המונים הנפוצה במדינות רבות. לחסידות ברסלב תפיסת עולם ומנהגים המיוחדים לה.
היסטוריה
תקופת רבי נחמן
חסידים התקבצו סביב רבי נחמן עוד בטרם קבע את מושבו בעיר ברסלב. תחילת כהונתו כאדמו"ר הייתה בשנת 1790 בעיר מדוודיווקה. מספר חסידיו גדל במהלך נדודיו לזלטפולי ומשם לברסלב. בתקופת חייו זכתה החסידות לגיבוי מצד רבי לוי יצחק מברדיצ'ב והחוזה מלובלין. ולכן המחלוקת שהייתה לרבי נחמן עם הסבא משפולי ועם דודו ר' ברוך ממז'יבוז', לא פגעה בה באופן ניכר. בתקופה זו התעצבה חסידות ברסלב באופן שונה מחסידויות אחרות, באמצעות מנהגים שהנהיג רבי נחמן; בין השאר: התבודדות ווידוי בפני הצדיק[1]. בחצי השנה האחרונה של חייו השתכן באומן, ושם הכיר קבוצת משכילים יהודיים, כדוגמת הירש בער הורביץ, שעמו שיחק שחמט.
מאז פטירתו של רבי נחמן (בשנת ה'תקע"א - 1810) אין בחסידות ברסלב אדמו"ר או רבי מובהק. אף על פי שתלמידו של רבי נחמן, רבי נתן ברסלב, הנהיג את תלמידי רבי נחמן לאחר שנפטר - הוא לא שימש כאדמו"ר. זאת בשל הצהרתו של רבי נחמן שאמר "ממני ועד משיח לא יהיו חדשות"[2], ובשל כך שרבי נתן סבר שעיקר מרכזי בתורת ברסלב הוא ההתקשרות ברבי נחמן עצמו. בשל כך, כונו חסידי ברסלב ביידיש "טויטע חסידים", כלומר "חסידים מתים", ללא אדמו"ר חי.
תקופת רבי נתן
כאמור, לאחר מותו של רבי נחמן, עברה הנהגת חסידות ברסלב לתלמידו רבי נתן. עיקר עיסוקו היה הדפסה והפצה של תורת רבי נחמן, כפי שנמסרה בחייו, בכתב ובעל פה. בזכות עבודתו זו קיים בסיס ספרותי איתן לחסידות ברסלב, שמהווה תחליף מסוים לאדמו"ר חי. במהלך תקופתו של רבי נתן סבלו חסידי ברסלב מרדיפות קשות, במיוחד מצד רבי משה צבי גיטרמן, האדמו"ר מסאווראן, תלמידו של רבי אריה לייב משפולי. הוא פתח במסע נגד תלמידי רבי נחמן בשנת ה'תקצ"ה (1835), אסר לאכול משחיטת חסידי ברסלב, להתחתן איתם או לקחת מקרבם מלמדים[3]. הדפסת ספרי ברסלב ברוסיה הצארית נאסרה כתוצאה מהלשנה[4]. רבי נתן מברסלב נאסר למשך כחודש, בית המדרש של חסידי ברסלב באומן נסגר ורבי נתן היה צריך להסתיר את זהותו בחלק ממסעותיו[5]. בספרות ברסלב מוזכרים מספר מקרים שבהם חסידי ברסלב הוכו, עד כדי רצח של ארבעה בני משפחה בברסלב[6][7]. בתקופה זו הצטמצם מאוד מספר חסידי ברסלב הגלויים ועמד על כמה חסידים בודדים, בעיקר באומן, בברסלב, בטשערין ובטולטשין.
למרות הרדיפות, ב תקופה זו התגבשה צורת חסידות ברסלב למשך מאה השנים הבאות. רבי נתן מיסד את קיום הוראת רבי נחמן להתקבץ באומן בראש השנה (הקיבוץ הגדול), הרחיב וביאר את תורת רבי נחמן בספר ליקוטי הלכות והדפיס את ספריו של רבי נחמן ליקוטי מוהר"ן וספר המידות. שלושה ספרים אלו הפכו לליבה של הספרות הברסלבית ומהווים כלי עיקרי להפצת חסידות ברסלב.
הדור השלישי
עם פטירתו של רבי נתן מברסלב בי' בטבת ה'תר"ה (1844) תמה התקופה שבה אישיות יחידה הנהיגה את חסידות ברסלב. רבי נתן מינה את רבי נחמן מטולטשין לממשיכו, אבל זה לא התכוון להנהיג את כלל החסידות, אלא עבר לאומן והנהיג את קהילת החסידים הקטנה שם. חסידי ברסלב התפזרו לקהילות זעירות ולעיתים חיו כבודדים, ללא מסגרת חברתית חסידית. במקביל לרבי נחמן מטולטשין קמו בחסידות ברסלב כמה מנהיגים רוחניים מקומיים. המשפיע הבולט בתקופה זו היה תלמיד צעיר יותר של רבי נתן, רבי נחמן גולדשטיין רבה של טשערין, שכתב פירושים על ספריו של רבי נחמן, תמצת את הספר ליקוטי הלכות וערך אותו כעצות בספר "אוצר היראה".
בעקבות מותו של הרבי מסאווראן פחתו לתקופת מה הרדיפות נגד חסידי ברסלב, אבל אלו התחדשו אחרי מותו של רבי נתן. רבנים וחסידים מחסידויות אחרות רדפו את חסידי ברסלב, במיוחד על רקע העלייה לרגל לקברו של רבי נחמן[8]. שיא הרדיפות היה הרס בית המדרש של חסידי ברסלב באומן בשנת 1863, על ידי חסידי שושלת טשרנוביל ובעיקר חסידי סקווירה וטאלנה[9].
הדור הרביעי
המשפיעים הבולטים בדור הרביעי היו רבי אברהם חזן תלמידו של אביו רבי נחמן מטולטשין (תלמידו של רבי נתן), ורבי אברהם שטרנהרץ שהיה תלמידו ונכדו של רבי נחמן מטשעהרין ונינו של רבי נתן.
בתקופה זו התחילה להתבסס קהילת ברסלב גם בארץ ישראל. בשנת 1893 עלה לארץ הרב אברהם חזן והתיישב בעיר העתיקה בירושלים. בתקופה זו חי בצפת המשפיע רבי ישראל היילפרין (קרדונר) (תלמידו של רבי משה ברסלבר, תלמיד רבי נתן).
מלבדם פעלו בתקופה זו גם רבי אלתר טפליקר שהיה תלמידו של רבי נחמן מטשערין וגיסו של הרב חזן, רבי ברוך אפרים מחבר הספר "באבי הנחל", ורבי שמשון בַּרְסְקִי, צאצא של רבי נחמן וממנהיגי חסידי ברסלב באומן (ה'תרל"ג - ה'תרצ"ה).
בין מלחמות עולם
תקופה זו נחשבת לתקופת גאות בחסידות ברסלב, בעיקר בפולין ובמקצת בארץ ישראל.
דעיכת החסידות באוקראינה
בשנות השלטון הקומוניסטי בברית המועצות דעכה חסידות ברסלב בארץ הולדתה, אוקראינה. חסידי ברסלב שנותרו באוקראינה לאחר מהפכת אוקטובר היו מנותקים ומבודדים מהקהילות היהודיות מחוץ לברית המועצות ונרדפו באופן קבוע על ידי היבסקציה. בין הבולטים בין חסידים אלה היו רבי לוי יצחק בנדר, שהגיע לאומן בשנת 1918 כאברך צעיר ונותר בה עד למלחמת העולם השנייה, ורבי אלימלך טפליקר, שהקים חדר מחתרתי לילדים בעיר פולנאה[10]. החסידים בעיר אומן ניסו תוך מאמצים מרובים להמשיך לקיים את מנהגיהם למרות העוינות והרדיפות מצד המשטר החדש[11]. "הקיבוץ הגדול" באומן שרד עד שנת 1937 וקהילת חסידים קטנה ונרדפת הוסיפה להתקיים בעיר, עד הכיבוש הנאצי.
חסידות ברסלב בפולין
בראשית המאה העשרים עבר מרכז הכובד של חסידות ברסלב לפולין. לאירוע המכונן של תהליך זה נחשב מסעם של שבעה חסידים מלובלין לאומן בשנת 1906. הרב יצחק ברייטר, הוא שיזם את המסע והשתתפו בו האחים יחזקל-אפריים ויהודה מנדלאיל, שאז היו בשלהי שנות העשרה[12]. החסידים שחזרו מהמסע היו לגרעין שממנו צמחה חסידות ברסלב בפולין[13].
בתי כנסת של החסידות הוקמו בלובלין ובווארשה. לאחר שירד מסך הברזל על ברית המועצות ולא ניתן היה ליסוע לאומן, מקום כינוסם השנתי של חסידי ברסלב הפולנים בראש השנה עבר ללובלין, שם זכו לתמיכה מצד ראשי הקהילה החסידית. המנהיגים המרכזיים של חסידות ברסלב אז בפולין היו רבי יצחק ברייטר[14] ורבי אהרן לייב ציגלמן. האחרון נודע בהוצאת הספרים שבראשותו שהדפיסה והפיצה רבבות עותקים מספרי ברסלב.
קהילת ברסלב בירושלים
"חצר ורשא" הייתה הריכוז המשמעותי של חסידי ברסלב בירושלים. רוב תושביה היו חסידים שעלו בעקבות רבי אברהם חזן עוד לפני המהפכה הקומוניסטית[דרוש מקור]. ותיקי הקהילה מספרים שחסידי ברסלב שעלו מפולין העדיפו להתיישב בבני ברק ובתל אביב על פני התנאים הקשים של ירושלים העתיקה[15]. מרכז ברסלב בעיר העתיקה היה בבית מדרשם של חסידי לעלוב שעבר לידיהם לאחר נסיעת האדמו"ר מלעלוב לחו"ל, כמו כן היו לחסידי ברסלב מושבים קבועים בבית הכנסת המפורסם "תפארת ישראל" המכונה "ניסע'ס שול", בעיר העתיקה.
לאחר פטירת רבי אברהם חזן שהיה מנהיג החסידים עד מלחמת העולם הראשונה, הנהיג את הקהילה רבי שלמה וקסלר שהיה מוסר את השיעורים בשבתות ובזמני ההתאספות, עד לעלותו של רבי אברהם שטרנהרץ מאומן, אז עברה שרביט ההנהגה לידיו[16].
באותה תקופה הצטרפו לחסידות ברסלב רבי שמואל שפירא, אברך בישיבת עץ חיים הליטאית בירושלים, וכן רבי בנימין זאב חשין ורבי נחום יצחק פרנק שעזבו את הקהילה הליטאית[17].
חסידות ברסלב בזמן מלחמת העולם השנייה ולאחריה
רובם של חסידי ברסלב הושמדו בזמן השואה. המרכז החסידי הגדול בפולין חוסל ועימו גם שרידי הקהילות באוקראינה, כולל קהילות אומן וברסלב. ישנן עדויות על כך שכמה מהם נותרו נאמנים לדרכם ולמנהגיהם בגטאות ובמחנות ההשמדה[18]. גם בשנות השואה היו חסידי ברסלב שניסו ואף הצליחו להגיע להשתטח על קברו של רבי נחמן מברסלב באומן[19]. למעשה נותרה מהחסידות רק הקהילה הקטנה בירושלים העתיקה שמנתה פחות משבעים משפחות. בשנת 1940 ייסד הרב אברהם שטרנהרץ, נינו של רבי נתן מברסלב, את הקיבוץ במירון בראש השנה, כל זמן שאין אפשרות להגיע לקיבוץ באומן - שהייתה אז תחת שלטון סובייטי[20]. לדברי הרב שמואל הורוויץ, מהבולטים בין חסידי ברסלב הירושלמים, באותה תקופה לא התגוררו חסידי ברסלב בצפת[21]. עוד מכה הונחתה על בני החסידות במלחמת העצמאות, כאשר הלגיון הערבי כבש את הרובע היהודי, נאבדו כתבים רבים, חסידי ברסלב שגורשו מבתיהם ב"חצר ורשה" יושבו בחלקם בשכונת קטמון. כמה מבני החסידות שעלו מפולין טרם השואה התיישבו בתל אביב ולאחר מכן עברו לבני ברק, שם ברחוב מימון הקים בשנות הארבעים הרב מרדכי נתן דוד יגלניק, בית כנסת של חסידי ברסלב. כ-25 שנה לאחר מכן הוקם על ידי רבי נתן צבי קניג בית הכנסת נוסף ברחוב אלשיך, והוא מכונה "הכולל".
לאחר קום המדינה
חסידי ברסלב שפונו מהעיר העתיקה בירושלים, פונו ברובם לשכונת קטמון ומשם נדדו במהלך השנים בעיקר לשכונות גאולה ומאה שערים[22]. שם, בקצה המזרחי של רחוב מאה שערים הוקם בשנות החמישים "בית המדרש הגדול לחסידי ברסלב בירושלים", הידוע בכינוי "השול".
השנים שלאחר מלחמת העצמאות היו שנות שפל קשה לחסידות ברסלב, אולי אפילו קשות באותה מידה כמו בתקופת הרדיפות של הרב מסאוורן בתחילת המאה ה-19. כניעת הרובע היהודי, חיסלה למעשה את הקהילה המגובשת האחרונה של חסידי ברסלב בארץ ישראל, להוציא את קהילת צפת שמנתה פחות מעשרים משפחות. החסידים שגורשו מבתיהם נבלעו בתוך העדה החרדית בירושלים ובבני ברק.
גם בשעה בה התרחשה שקיעה דמוגרפית וארגונית של חסידות ברסלב, רבי נחמן ותורתו לא נשכחו. דמותו של רבי נחמן מברסלב היוותה השראה לחוקרים וליוצרים, גם כאלה שלא השתייכו ליהדות האורתודוקסית. הסופרים מרטין בובר, פנחס שדה ומאוחר יותר גם אלי ויזל, שילבו את קורות חייו ואת אימרותיו בתוך יצירותיהם, ובאקדמיה נחשב רבי נחמן כאחד מההוגים המרכזיים של הזרם האקזיסטנציאליסטי בפילוסופיה המודרנית כדוגמת סרן קירקגור וז'אן-פול סארטר.
לצד התרחבות חסידות ברסלב, נותרה גם התנגדות כלפיה. בשנת 2006 יצא קונטרס ובו תמלול שיחה של הרב ירמיה כהן מצפת התוקף את דרכו של רבי נחמן. הדבר גרר מחאה עד שנאלץ להתנצל, אם כי לא חזר בו לחלוטין מדבריו[23].
תחייתה של חסידות ברסלב
מאז קום מדינת ישראל ועד שנות ה-70 של המאה ה-20 הייתה חסידות ברסלב קבוצה קטנה וסגורה בתוך הציבור החרדי, שפעלה בפרופיל נמוך בשני הריכוזים החרדיים הגדולים במדינת ישראל, בבני ברק ובאזורים החרדיים בירושלים. בירושלים החסידות התפתחה מעט בעקבות הצטרפות בעלי תשובה וציבורים נוספים לשיעורים ולפעילות בשול. בבני ברק בסביבות התש"ל החל רבי נתן ליברמנטש לקרב עשרות בחורים מקרב תלמידי ישיבות בני ברק בעיקר פוניבז', הידועים מביניהם הם רבי אברהם מרדכי פלברבוים, הרב משה ביננשטוק, הרב ישראל מאיר ברנר ועוד. במגביל בארצות הברית החל רבי אליעזר שלמה שיק להדפיס את ספרי ברסלב בעשרות אלפי עותקים וכן קונטרסים המכילים רעיונות רבים מתורת ברסלב שנכתבו על ידו בשפה עממית, ולהפיצם בהפצה רוויה. כיום מונה חסידות ברסלב עשרות אלפי אנשים והיא נפוצה כמעט בכל הערים בישראל, כמו גם בריכוזים יהודיים בחו"ל.
הרב בנדר ותלמידיו
הדמות הבולטת בחסידות ברסלב במאה העשרים היה רבי לוי יצחק בנדר[24]. הוא היה תלמידם של משפיעי הדור הרביעי כמו הרב שמשון ברסקי והרב אברהם חזן. באומן הוא נלחם במדיניות האנטי דתית של השלטונות הסובייטים לאחר המהפכה הקומוניסטית, ולאחר שנתפס ונאסר בשנת תרצ"ה הצליח לחמוק מהם. בזמן מלחמת העולם השנייה שהה בטשקנשט, הגיע לארץ לאחר קום המדינה, מסר אלפי שיעורים ולימד את הניגונים וההנהגות של החסידות. נתפס כסמל של חסידות ברסלב המקורית באוקראינה ובפולין.
בשנות השישים, לאחר מותו של הרב אברהם שטרנהרץ, הקים הרב בנדר את 'הקיבוץ בירושלים' ובמקביל ניסה לבטל את 'הקיבוץ במירון', על מנת שכל חסידי ברסלב יחגגו את ראש השנה יחד בירושלים. תלמידיו של הרב שטרנהארץ, ובראשם רבי גדליה קעניג, סירבו לכך. בעקבות כך נוצר פילוג מסוים בין החלקים בחסידות. אלו שהמשיכו בקיבוץ במירון נקראו "המירונים", והיו מהם שנמנעו מלהשתדך עם בני הקיבוץ בירושלים.
בתחילת שנות השבעים ניסה תלמידו דאז של הרב בנדר, אליעזר ברלנד, להפיץ את תורת חסידות ברסלב בקרב תלמידי הישיבות הליטאיות הגדולות בבני ברק, כמו ישיבת פוניבז' וישיבת סלובודקה. הוא זכה להצלחה מסוימת, כאשר כמה אברכים ליטאיים יצרו "חבורת לימוד", שהתרכזה סביב בית כנסת ברסלב בבני ברק (שהוקם עוד בשנות הארבעים על ידי הרב יגלניק). לאחר מלחמת יום הכיפורים צמחה תנועת התשובה בעיקר בפעילותם של שליחי חב"ד ושל ישיבות ליטאיות כמו אור שמח. חסידות ברסלב הייתה אז קבוצה קטנה בתוך העדה החרדית שלא עוררה עד אז עניין אצל חילונים מחפשי דרך. בשנת 1974 הגיע הזמר דדי בן עמי לשמוע שיעורים של ברלנד בבני ברק. שנה לאחר מכן, הציע בן עמי לברלנד לקיים את מנהג ההקפות של שמחת תורה במושב נהלל, שבו התגוררו הוריו של בן עמי. בהקפות אלו השתתפו מבני הקיבוצים בעמק יזרעאל והן היוו מפגש ראשון בין בני ההתיישבות העובדת ובין חסידי ברסלב. בעקבות המפגש הזה התקיימו מפגשים נוספים שגרמו להקמת ישיבת שובו בנים בשנת 1978. חסידות ברסלב הפכה לגורם דומיננטי בתנועת התשובה. ישיבות ברסלביות נוספות לחוזרים בתשובה נפתחו בשנות השמונים ולאחריהן גם מדרשות לבנות ומוסדות חינוך יסודיים עבור ילדי החוזרים בתשובה.
השתלבותם של החוזרים בתשובה בחסידות ברסלב נתקלה גם בהתנגדות. בשנת 1985 החל הרב ישראל מאיר ברנר, תלמיד של הרב בנדר, להעביר ב"שול" שיעורי חסידות בעברית. מאוחר יותר גרם הדבר עימותים שבמהלכם סולקו מרבית בעלי התשובה מה"שול", ובראשם אליעזר ברלנד. הפילוג הסתיים למעשה בה'תשנ"ג, כאשר יצא פסק דין של בד"ץ העדה החרדית שהביע התנגדות לסגירת בית הכנסת בפני יהודי כלשהו. פסק הדין גרם לחזרתם של בעלי התשובה לבית הכנסת ולעזיבתם של רבים מהחסידים המקוריים, שהקימו בתי כנסת נפרדים, בהם "אנשי מוהר"ן" ו"באר שבע".
תלמידיו של הרב אברהם שטרנהרץ
בשנת 1955 נפטר הרב אברהם שטרנהרץ, שהיה נינו של רבי נתן מברסלב. תלמידו רבי גדליהו אהרן קניג הגשים את צוואתו לבנות קהילה של חסידי ברסלב בצפת (ראו להלן)", באמרו כי עד שלא תיבנה צפת לא תיבנה ירושלים. תלמיד נוסף של הרב קניג, הרב שמחה בר לב, לימד את תורת ברסלב לקבוצות של אברכים ותלמידי ישיבה ליטאיים בבני ברק החל מאמצע שנות השמונים.
הרב ישראל אודסר
הרב ישראל אודסר נמנה עם זקני חסידי ברסלב בירושלים. אחרי שמלאו לו שמונים עבר לבית אבות גריאטרי ברעננה. מספר חודשים אחר כך סיפר שעשרות שנים קודם לכן קיבל "פתק" מרבי נחמן שבו מופיעה לראשונה המנטרה נ נח נחמ נחמן מאומן. הרב אודסר עזב את בית האבות בעזרת מעריציו ויצא למסעות הסברה ברחבי העולם, שבהם ניסה להסביר את חשיבות המסר שקיבל. במקביל ייסד את הוצאת הספרים "קרן רבי ישראל אודסר".[דרוש מקור] סמלה של הקרן, "האש שלי", נמצא בשימוש גם אצל חסידי ברסלב אחרים. המילים לקוחות מדברי רבי נחמן: "מיין פייערל וועט שוין טלויען[25] ביז משיח וועט קומען" ("האש שלי תוקד עד ביאת המשיח").
בראשית שנות התשעים גדלה תנועתו של הרב אודסר. בזרם המרכזי של חסידות ברסלב התנהלו ויכוחים סביב היחס לבעלי התשובה ולשפה העברית, ובעלי תשובה רבים נמשכו לדמותו העממית של הרב אודסר, כשהם מזדהים גם עם ההתנגדות שהייתה לו כלפי מנהיגי הציבור החרדי[דרוש מקור].
פלגים בחסידות ברסלב כיום
חסידות ברסלב כוללת מספר רב של תת-קבוצות. בהסתמך על ספרי הטלפון הפנימיים הזמינים של הפלגים השונים, היא מנתה כ-14,000 משפחות נכון ל-2016, אם כי הקריטריונים להשתייכות של מרבית קהילותיה גמישים בהרבה ביחס לכל חסידות אחרת (החוקר מרצ'ין וודזינסקי(פול') הציע להפחית את המספר ב-50% על מנת שניתן יהיה להשוות לחצרות אחרות)[26].
פלג השוּל[27]
אחד הזרמים בחסידות ברסלב מכונה "פלג השוּל" או "שול מֵישוֹרים", הקרוי על שם בית המדרש הגדול של החסידות במאה שערים", מורכב בעיקר מצאצאי חסידי ברסלב בעבר אך גם מחרדים אחרים וחוזרים בתשובה. זרם זה שואף ללכת בדרכו של רבי לוי יצחק בנדר והוא ממשיך במידה רבה את חסידי ברסלב של הדורות הקודמים. בני הפלג לומדים במוסדות חרדיים רגילים. הפלג ברובו קנאי אך לא באופן רשמי ונושאי קנאות כמו השתתפות בבחירות ודיבור בעברית נתונים לבחירה אישית
על מנהיגי זרם זה נמנים: הרב שמואל משה קרמר[28][29][30] הרב נתן ליברמנש, הרב שמעון שפירא[31], הרב אפרים נחמן אנשין, חלק ממתפללי בית הכנסת נוהגים להתפלל בצעקות, לאור דברי רבי נחמן בחשיבות ההתעוררות וההתלהבות בתפילה[32]. בעבר היה הרב יעקב מאיר שכטר ממנהיגי הזרם, אך לאחר מחלוקות על אופי הנהגת החסידות הזרם התפלג, ולאחר מספר שנים הקים הרב שכטר בית כנסת נפרד,
בית הכנסת הראשון בירושלים של הזרם, בו הוקמה תנועת הנוער של הזרם המרכזי "מורשת הנחל", הוא בית הכנסת "אור אברהם" בשכונת גוש 80 שהוקם על ידי הרב משה בורשטיין בקטמון ובשנות ה-90 נמכר ועבר למקומו החדש. בית כנסת זה היה מרכזו של "זרם המרכזי", עד שגם ה"שול" עבר לשליטתם. בית כנסת נוסף בולט בירושלים הוא בית הכנסת "אנשי מוהר"ן" של משפחת ירבלום, בשכונת הבוכרים. בית כנסת זה הוקם בשנת 2006 לאחר החיכוכים בין הזרמים בברסלב. כיום הוא משתייך רשמית למורשת הנחל.
בבני ברק יש לזרם המרכזי בית הכנסת ברחוב אלשיך. החל מאמצע שנות התשעים הוקמו מרכזים גם בבית שמש, מודיעין עילית, ביתר עילית ועוד.
לזרם המרכזי יש את ישיבת ה"מתיבתא" בבית שמש וישיבות קטנות בירושלים, בית שמש, ובמודיעין עילית וישיבה גדולה בבני ברק
חבורות "מורשת הנחל"
"מורשת הנחל" הוא ארגון המארגן חבורות לגילאים מגוונים. הארגון משתייך לזרם המרכזי בברסלב. הארגון הוקם בשנת ה'תשס"ב - 2002 בידי הרב אליעזר בורשטיין, ובהכוונת המשפיע הרב נתן ליברמנש. הארגון הוקם מלכתחילה עבור בחורים ממשפחות ברסלביות ותיקות שאינן דוברות יידיש, שעד אז לא היו להם חבורות. בשנת ה'תשס"ג - 2003 הוקמו מסגרות דומות גם לדוברי יידיש שהגיעו ברובם מחבורת "קרן אור" בראשות הרב יעקב מאיר שכטר, המתקיימות בבית הכנסת המרכזי של ברסלב במאה שערים. החבורות מתאספות בבית כנסת "אור אברהם" בשכונת עזרת תורה בירושלים. מקימי החבורות סברו שחבורות "קרן אור" פועלות באופן דומה מדי לשאר החסידויות, המדגישות טישים, התוועדויות, שירה סוערת, אמירת לחיים ופורים שפיל; בזמן שדרכו של רבי נחמן מדגישה את עבודת התפילה ואת הלימוד בכתבי ברסלב, כולל לימוד עצמי.
כחמש שנים לאחר הקמת הארגון, בעקבות הצטרפות חברי הנהלת בית הכנסת המרכזי של ברסלב במאה שערים (ה"שול") לארגון, עברו החבורות לבית הכנסת.
נכון לשנת ה'תשפ"ג - 2023, משתתפים בפעולות הארגון כארבע מאות בחורים בירושלים וכשש מאות ילדים בירושלים ובבית שמש. זאת בנוסף לכמה מאות בחורים בביתר, בני ברק, מודיעין עילית ועוד, ולמעלה מאלף אברכים במקומות אלה. הארגון עורך לחברים בו שבתות התאחדות במירון ובמקומות נוספים.
רבי אליעזר שלמה שיק ותלמידיו
ערך מורחב – רבי אליעזר שלמה שיק
רבי אליעזר שלמה שיק (מכונה מוהרא"ש) היה רבה של קהילת "היכל הקודש". תלמידיו מתרכזים בעיקר ביבנאל (המכונה בפיהם "עיר ברסלב") ובניו יורק. בשני המוקדים הם מחזיקים גני ילדים, תלמודי תורה ובתי ספר לבנות, ישיבות וכוללי אברכים, וכן מפעלי חסד ועזרה הדדית בקהילה. הקהילה מדפיסה את ספרי ברסלב וספרי הרב שיק. בארצות הברית יש לקהילה בתי מדרש בבורו פארק, במונרו, במונסי ועוד.
הרב שיק חיבר מאות קונטרסים וספרים, הספר המרכזי הוא סדרת 172 ספרי השאלות והתשובות 'אשר בנחל', הקונטרסים העיקריים הודפסו ב-12 שפות, ומופצים במחיר הקרן. הוא עודד את תלמידיו להפיץ ברחובות את ספרי ברסלב והקונטרסים שחיבר.
רבים עברו דרכו בהתקרבותם לחסידות ברסלב, בהם הרב אלימלך זילביגר, הרב אליהו גודלבסקי, והרב ניסן דוד קיוואק[33]. החל מסוף שנות השבעים נמתחה עליו ביקורת בקרב חלק מרבני ברסלב, על רקע פרשנותו לדברי רבי נחמן בנושאים אקוטיים כדרך הלימוד ועוד, וכן על כך שאנשי קהילתו מתייחסים אליו כאדמו"ר, בניגוד למקובל בחסידות ברסלב לאחר פטירת רבי נחמן.
בקהילה זו מקובל היה בעבר להינשא בגיל צעיר במיוחד (16 ואילך), כדי לחסוך התמודדויות עם היצר הרע. מחמת הסתבכויות עם החוק הדבר אינו שכיח יותר.
לאחר פטירתו של הרב שיק מינו חלק מתלמידיו בארץ ישראל את הרב יצחק לעזער למנהיגם. וחלק אחר, בעיקר בארה"ב מינו את הרב יואל ראטה.
תלמידי הרב יעקב מאיר שכטר
'קרן אור' - 'הקהילה'
"קהילת חסידי ברסלב" כוללת את תלמידיו של הרב יעקב מאיר שכטר ומכונה בקרב חסידי ברסלב "הקהילה".[34] בעבר היה הרב שכטר המשפיע הבולט בזרם ה"שול" - בית הכנסת המרכזי של ברסלב במאה שערים. בעקבות חילוקי דעות עם אחד מרבני ה'שול' בנוגע לשיעורים ופעילות בשפת העברית, הוקמה חבורת "מורשת הנחל" בבית הכנסת "אור אברהם" לדוברי העברית, ורבים פרשו מה"שול". לאחר מספר שנים נצחו אנשי מורשת הנחל בבחירות לשול ועקב כך פרשו אנשי קרן אור והקימו קהילה בשם 'קרן אור' בהמשך התפתחה קהילתם גם בעיר בית שמש, לקהילה ישיבה קטנה. וכוללים, בשנת ה'תשע"ה רכשו אנשי הקהילה, בניין בירושלים עבור מוסדותיה[35].
קהילת "נחלי דעת" בהנהגת הרב אברהם יצחק מרמלשטיין התפלגה מקרן אור, פלג זה שברובם הינם במקור מחסידויות סאטמאר ודושינסקיא הינו קנאי יותר ומתאפיינים בהתנגדות חריפה לציונות.
פלג שובו בנים
פלג 'שובו בנים', הוא פלג גדול בחסידות ברסלב, המתבסס ברובו על בעלי תשובה. חברי הפלג הם חסידיו של אליעזר ברלנד, והם נקראים בשם 'שובו בנים' על שם הישיבה שעמד בראשותה, ונקראת כיום נחמת ציון. הפלג מונה כמה מאות משפחות המתגוררות ברובם בירושלים. לקהילה ישיבה גדולה וקטנה, כוללים, תלמוד תורה, ובתי ספר לבנות. ניתן לשייך לפלג זה גם את תלמידי הרבנים עופר ארז, שמואל שטרן ומיכאל גול, כולם ראשי ישיבות, כותבי ספרים המנהלים כיום מוסדות עצמאיות-למחצה. ואילו הרב שלום ארוש היה בעבר חבר בקהילה אך פרש ומנהיג את קהילת "חוט של חסד".
באמצע העשור השני של המאה ה־21, על רקע פיצוץ פרשת מעצרו ומשפטו של אליעזר ברלנד, נוצר עימות חריף בין חסידיו ובין רבני וחסידי ברסלב שתמכו בהאשמות נגדו ובעקבות כך הקהילה עברה משבר קשה שבסופו נטשו רוב חברי הקהילה, כמו כן העימות הוביל בינואר 2017 לתגרה מרובת משתתפים בבית הכנסת המרכזי של החסידות בשכונת מאה שערים[36].
פלג הננחים
- ערך מורחב – נ נח נחמ נחמן מאומן
לאחר מותו של הרב ישראל בר אודסר (ראו לעיל) באמצע שנות התשעים, המשיך פלג ה"ננחים" להתרחב ולכלול עשרות קבוצות קטנות ומאות בודדים, המאמינים ברב אודסר כממשיכו של רבי נחמן מברסלב. ריכוזיו הבולטים של הפלג הם בצפת, ירושלים, בית שמש, אלעד, נתניה ועוד.
בניגוד לשאר הפלגים בברסלב, שהוקמו על ידי תלמידיו של רבי לוי יצחק בנדר, הננחים מאמינים שרבי נחמן כתב את "הפתק" לרבם. הם מוכרים בשל מנהגם לרקוד ברחובות.
הזרם המרכזי והמוכר בפלג ה"ננחים" הם אנשי "הקרן", הרב אודסר מינה לפני פטירתו את נכדו הרב עמרם הורביץ כאחראי על עיזבונו, שיועד כולו להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן, מעיזבון זה הוקמה "קרן ר' ישראל דב אודסר״ [37] הזרם המרכזי של הננחים מתרכז סביב מוסדות אלה וקרוי "הקרן". זרם זה מתון ומקובל בקרב כלל חסידי ברסלב, אנשי הקרן אחראים על הדפסת והפצת ספרי תורת ברסלב בהתנדבות וללא מטרות רווח, הספרים עצמם נמכרים במחירי עלות, רובם של הננחים אנשי זרם "הקרן" לבושים ומתנהגים כשאר חסידי ברסלב ונוסעים לאומן לראש השנה ובשאר זמני ההתקבצויות הידועות בברסלב כגון שבת חנוכה, ראש חודש ניסן יום הולדתו של רבי נחמן וחג השבועות, כיום מנוהלת הקרן על ידי ניני הרב ישראל אודסר בני נכדו הרב עמרם הורביץ.
קהילה בולטת נוספת בקרב פלג הננחים היא קהילת "שיר חדש" במרכז העיר תל אביב. מנהיג הקהילה הוא הרב ישראל יצחק בזנסון והיא מונה כ-30 משפחות. לקהילה בית מדרש, ישיבה ותלמוד תורה וחנות דיסקים בדרום תל אביב והיא מחזיקה גם בית כנסת ברחוב ארלוזורוב בצפון העיר. חברי הקהילה נוסעים ברחובות גוש דן ברכב גדול, משמיעים מוזיקה קצבית ועוצרים מדי פעם ברחובות ויוצאים במחול.
חלק מהננחים שואפים להעלות את עצמותיו של רבי נחמן מאומן לקבורה בישראל[38], אם כי חלקם טוען שאחר כישלון המאמצים של הרב אודסר להעלות את עצמותיו של רבי נחמן הוא חזר בו מדעתו בנושא זה[39].
חלק מזערי וקטן מאוד מהננחים סוברים שהרב אודסר הוא בעצמו רבי נחמן. הם מסתמכים על המשפט של הרב אודסר (שנחקק בעבר על קברו והוסר לאחר מכן) "אני נ נח נחמ נחמן מאומן" ומשפטים דומים. אחרים סוברים שהרב אודסר אמר משפטים אלו בשם רבי נחמן[40]. אנשי פלג ננחי זה מקיימים קיבוץ נפרד בראש השנה בכותל המערבי[41].
זרם נוסף בפלג הננחים הם תלמידי הרב שלום (שרלי) סבג. אשר רובם בעיקר חוזרים בתשובה. החבורה שובתת בקברי צדיקים. תפילותיו מתנהלות בשירה, גם בקטעים שלא נהוג בדרך כלל לשיר אותם. שיעוריו מתקיימים בציון בנימין בן יעקב בכפר סבא.
קהילת "נחל נבע מקור חכמה" בצפת
- ערך מורחב – קהילת ברסלב צפת
הקהילה הוקמה בשנת תשל"ט (1979) על ידי רבי גדליהו אהרן קניג, על מנת לקיים את צוואת רבו, רבי אברהם שטרנהרץ, שאמר שהגאולה תלויה בהחייאת היישוב הדתי בצפת, אשר הייתה בעבר מרכז לימוד תורה וקבלה. נפטר בה'תש"ם במהלך גיוס תרומות בחו"ל למען מטרה זו. לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי אלעזר מרדכי קעניג, עד לפטירתו בתשע"ט, אז מונו אחיו[42] הרב נתן אפרים קניג למנהיג הקהילה,[43]. ובנו הרב נחמן למורה צדק.[44]. מוסדות הקהילה כוללים בית כנסת מפואר, כוללים, תלמוד תורה, וישיבה קטנה, הקהילה מונה כאלפיים איש.
קהילת "נצח מאיר" בראשות הרב שמעון ויזנפלד
ישיבת נצח מאיר היא ישיבה לבעלי תשובה ומתחזקים בראשות הרב שמעון ויזנפלד, מתלמידי הרב בנדר[45]. הישיבה שואפת לשמור על הסגנון והתכנים המקוריים של החסידות כפי שהועברו על ידי הרב בנדר. עם זאת הם חלוקים בכמה נושאים עם שאר תלמידי הרב בנדר, ובניגוד אליהם אנשי הפלג אינם נוסעים לאומן בראש השנה.
קהילת שדה צופים
קהילת שדה צופים היא קהילה של חוזרים בתשובה שחרתה על דגלה, עצמאות חברתית וכלכלית. הקהילה דוגלת בעבודה לשם פרנסה ובהקמת מוסדות חברתיים וחינוכיים לחוזרים בתשובה, ללא קשר עם הממסד החרדי המסורתי. את הקהילה מנהיג הרב עודד ניצני ומקורבים אליה גם רבנים אחרים כמו הרבעופר גיסין והרב ארז משה דורון. בעיני הקבוצות האחרות בברסלב, נחשבת "שדה צופים" כ"ציונית", כיוון שהיא מוסיפה את הברכה לחיילי צה"ל בתפילות שבת וחג.
הקהילה מונה כמה מאות משפחות בביתר עילית, מעלות, מצפה רמון, ראשון לציון, צפת ועוד. לקהילה מוסדות לימוד הכוללים גני ילדים ובתי ספר יסודיים. הקהילה מוציאה מגזין חודשי בשם "אדרבה", שבו כותבים בין היתר חוזרים בתשובה ידועים כמו אהוד בנאי.
קהילת "נזר ישראל" בראשות הרב אברהם צבי קלוגר
תלמידיו של הרב אברהם צבי קלוגר מגיעים בעיקר מחסידויות ותיקות כמו קלויזנבורג בעלז, ויז'ניץ וסאטמר, לקהילה אין מוסדות, ועיקרה של הקהילה היא הלימוד של תורת הרב, ויישום הוראותיו הפרטניות. תחילה הוא מסר שיעורים וקיבל תלמידים לייעוץ בלבד, בהמשך הצטרפו אליו מאות משומעיו לנסיעות לקיבוץ באומן ולקברי צדיקים, פעילות זו עוררה התנגדות מצד חסידויות ותיקות רבות בשל הנהגות שלשיטתם אינם מקובלות, ואפילו הוצאו הודעות חרם נגד חסידים שהצטרפו אליו למסעות, דבר שגרם לחסידים לנטוש את חצרות המוצא שלהם, ולהקים מרכז קהילתי בבית מדרש משלהם ברמת בית שמש ב'.
תלמידי הרב יוסף שובלי
קהילת "מוסדות תיקון המידות" של תלמידי הרב יוסף שובלי היא קהילה גדולה ובלתי מוכרת יחסית שמרכזה באזור הקריות ויש לה שלוחה באלעד. רוב חבריה הם בעלי תשובה מבני עדות המזרח ויהודי תימן. הקבוצה מדפיסה ספרים הקשורים בחסידות ברסלב. הם אינם נוהגים להשתתף בקיבוץ באומן ובמקומו הם מצטרפים לקיבוץ במירון[46].
תורת חכם
זהו הפלג הקבלי ביותר בברסלב, בראשו עומד הרב יצחק מאיר מורגנשטרן. הקהילה מונה מאות חסידים, שרובם התקרבו לתורת ברסלב על ידי הרב מורגנשטרן. חלק מתלמידי הרב מורגנשטרן אינם מחשיבים עצמם חסידי ברסלב. לקהילה יש בתי כנסת, בירושלים ובמונסי, כוללים, ישיבה גדולה וקטנה.
על פי דרכו של הרב מורגנשטרן התפילות נערכות בליווי הכוונות הקבליות שבספרי האר"י והרש"ש.
חבורת א"ז בהנהגת אברהם זגדון
חבורת א"ז, בראשות אברהם זגדון, מונה עשרות אנשים בירושלים ובביתר עילית ורבים בחסידות מתנכרים לה. זגדון מתנגד לעיסוק מופרז בתלמוד ובפרטי הלכה ובמקום זאת מדגיש את הקישור לצדיק, הן רבי נחמן והן זגדון עצמו. הגאולה השלמה נרמזת לדעתו במילה א"ז, ראשי התיבות של שמו, והוא רואה את עצמו כמבשר הגאולה[47]. זגדון אינו לבוש כרב חסידי ומותח ביקורת על העולם הדתי ועל התמסדותה לדעתו של חסידות ברסלב. לדבריו, אחרים עוסקים בתורה מוגבלת ואינם מבינים שהתורה אינה מטרה אלא אמצעי להכרת ה'[48]. תלמידיו מרססים בישראל את כתובות הגרפיטי "א"ז". בחבורה זו מרבים בצחוק ומעשי השתטות, שעליהם דיבר רבי נחמן[49].
חסידות ברסלב בארצות הברית
התפשטותה של חסידות ברסלב בארצות הברית התחילה לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר חסיד ברסלב ניצול שואה בשם הרב בירך רובינזון הקים חוג ללימוד ספריו של רבי נחמן מברסלב בשכונת לואר איסט סייד בניו יורק[50]. בשנת 1952 עמד מספר המתפללים במניין בנוסח חסידי ברסלב על חמישה עשר בלבד, בהמשך רבי צבי אריה רוזנפלד קירב רבים[51]. כיום מונים חסידי ברסלב בארצות הברית כמה אלפים המרוכזים בעיקר בסביבות העיר ניו יורק.
קהילת "היכל הקודש" מיסודו של הרב אליעזר שלמה שיק (ראו לעיל) מונה מאות משפחות, את תלמידיו בויליאמסבורג מנהיג הרב יואל ראטה.
משפיע בולט בין חסידי ברסלב האמריקאים הוא רבי אליעזר ברודי, שהרצאותיו מופצות גם באמצעות האינטרנט ומופנות לעיתים גם אל ציבור לא יהודי. אנשי החסידות בארצות הברית מתאימים את תורתה לקהל היעד, כגון הצגת מנהג ההתבודדות כמדיטציה יהודית.
חסידות ברסלב בשאר העולם
החל מאמצע שנות התשעים ניכרת פעילות משמעותית של חסידות ברסלב מחוץ לישראל ולארצות הברית. בתי כנסת ברסלביים הוקמו בצרפת ובאנגליה. במונטריאול בקנדה הוקם בשנת 2010 מבנה המהווה מרכז לפעילות חסידות ברסלב בעיר. במבנה מתקיימות תפילות ושיעורים לנשים ולגברים.
דרכה של החסידות
בפרק זה חסרה האספקלריה התורנית על התוכן שבפרק. המידע בפרק זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
בחסידות ברסלב יש שיטה מיוחדת בעבודת ה' שנסלל על ידי רבי נחמן מברסלב, המתאפיינת בהתבודדות בשיחה בין האדם לבוראו, בשפה מדוברת, תפילה, האמונה התמימה והפשוטה וההימנעות מחקירה פילוסופית, והשתוקקות לה'.
תפיסת האלוקות
רבי נחמן כותב: "כי אף על פי שאנו מוצאים מקומות שהי' בהם השראת השכינה כגון בבית המקדש אין הכוונה ח"ו שנתצמצם שם אלוקותו ית' ח"ו, כמו שאמר שלמה "הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה"... היינו שהשם יתברך המשיך רק קדושתו לבית המקדש אבל הוא יתברך בעצמו אין העולם מקומו"[52].
זאת ועוד, לא זו בלבד שמהותו של ה' אינה ניתנת להשגה שכלית, אלא שהשכל והחושים אף מכחישים את היות העולם נברא ומונהג ברצונו והשגחתו של ה'[53]. הסתרה זו של ה' היא החלל הפנוי שבקבלת האר"י[54].
לאור זאת, סבר רבי נחמן שהקשר הבסיסי עם ה' מבוסס על הרצון והכיסופים אליו[55]. הוא מתאר געגועים עד כדי גוויעה[56]. במקום אחר הוא מתאר היכללות ברצון הרצונות עד כדי איבוד התודעה העצמית[57]. מאידך, דווקא בגלל שתכלית ידיעת ה' היא להגיע לאי ידיעה[58] הרי שניתן להגיע לקשר נעלה זה אפילו מהמקומות הכי נמוכים בהם ה' אינו גלוי על ידי עצם ההבנה שהוא נסתר ובקשתו[59]. רצון זה הוא ללא גבול ומידה ואינו יכול להתבטא במעשים. כיוון שבכל זאת רצון ה' הוא שקבלתו של האדם את עול מלכות שמים תתבטא במידותיו ובמעשיו - עליו לעשות בליבו "חלל פנוי"[60] מהתלהבות חסרת גבולות זו ובאותו חלל לעבוד את ה' במעשים טובים ובמידות טובות[61].
היקום
תפיסת העולם של חסידות ברסלב מבוססת על קבלת האר"י תוך שהיא מעניקה לה פרשנות ייחודית. אין סוף ה' עצמו קרוי אין סוף[62] כי אין בו תפיסה[63]. עליו לא ניתן לומר דבר ואף על פי כן העבודה היא רק לו[64]. הוא קרוי גם בעל הרצון[65], בניגוד ל"אור אין סוף", שקרוי גם רצון אין סוף, שהוא רצון פשוט העומד בבסיס כל היקום[66]. אור אין סוף קיים בכל איש מישראל, היינו תשוקה ללא גבול[67] וללא תמונה, כלומר ללא שהאדם יודע למה הוא משתוקק[68].
הצמצום והחלל הפנוי
רבי נחמן נוקט בעמדה ייחודית בפרשנות הצמצום. לדבריו, לא ניתן להבין את הצמצום "כי אם לעתיד לבוא". שהרי מצד אחד לא ניתן לומר שהחלל הפנוי אכן פנוי מאלוקות שהרי כל קיום הבריאה הוא מהאלוקות ומצד שני אי אפשר לומר שיש בו אלוקות שאם כן אינו פנוי ואין מקום לבריאת העולמות[69]. פרדוקס זה הוא מקור כל הקושיות באמונה שאינן ניתנות לפתרון שכלי[70]. כלומר, מבחינת החשיבה האנושית החלל הפנוי אכן פנוי מאלוקות, כלומר שהוא מכחיש את מציאות ה'[71] כיוון שנראה ממנו שהכול מתנהל ע"פ הכרח של חוקי הטבע[72], אך צריך להאמין שגם שם מצויה אלוקות[73], כלומר שקיום העולם הוא רק מהרצון[74]. כל אדם צריך לעשות צמצום וחלל פנוי זה בליבו מתשוקתו הפשוטה חסרת הגבולות כדי לעבוד את ה' בהדרגה ובמידה[75].
כיוון שלהיפרטות השכל האלוקי לשיח אנושי קדם חלל פנוי לגמרי מהחכמה האלוקית, הרי שכל שיח אלוקי מתבסס על אמונה שנוגדת את השכל האנושי, היינו בחלל פנוי משכל[76]. ברעיון אחרון זה נוקט רבי נחמן עמדה המקדימה את המציאות למשמעות[77]. מתפיסה זו של הרצון כבסיס למציאות (בריאתנות) נובעת התנגדות לפילוסופיה המתבססת על חוק והכרח[78].
היקום האמיתי מורכב מהתגלויות של טוב צרוף. כיוון שהבורא הוא טוב מוחלט - כך גם כל השלכותיו. ההתגלויות השונות של הטוב האלוקי קשורות זו אל זו באמצעות "בחינות", כלומר תהליכים של קישור והשפעה, שצורתן מוצפנת בתוך כתבי הקודש. באמצעות לימוד כתבי הקודש זוכה החסיד לפענח את דרך התנהלות היקום האמיתי וכך הוא גם מקשר את עצמו למציאות האמיתית ומנתק את עצמו מהאשליות החומריות.
האם מחויב לצאת מתוך עולם האשליה אל תוך המציאות האמיתית, על ידי המצוות.
הטוב והרע
כאמור, הבריאה מתקיימת מאותיות התורה שבהן נברא העולם ומהן באה תחושת הישות העצמית של האדם. געגועיו של האדם לקב"ה אינם ניתנים לביטוי מעשי[79]. מאותה חשיבה מודעת של האדם ניתן ליצור מילים ומחשבות, לטוב ולרע. החשיבה הטובה היא זו הבאה מהשראת הביטול, הגעגועים והכיסופים האינסופיים לה'[80] ותחת רושם זה[81] (המקביל כנראה ל"רשימו" שבתורת הצמצום). הרושם הנוצר מהביטול הוא שמחה על כך שכל תוכני העולם, גם הרעים שבהם, נבראו לתכלית טובה[82] ונובעים מאהבת ה' לאדם[83]. הרע מגיע מחוסר מודעות לכך שגם את הרע מחיה הקב"ה[84]. החוטא יוצר צירופים רעים מאותיות התורה המחיים את העולם ועל ידי זה הוא מעלים את מקורם האלוקי ומשתמש בכוחות אלה לתועלת עצמו ולא לשם שמיים[85]. תיקונו הוא שיחזור למקור ב"רצון אין סוף" שהיא החזרת המלכות לקב"ה[86] על ידי תפילה[87] ומשם "יברא" שוב את הבריאה הטובה בעזרת מחשבות טובות[88] ולימוד הלכה[89].
התפילה
כיוון שביסוד הבריאה עומד רצון חסר תמונה ושינוי ולא הכרח חוקי[66] הרי שיש לאדם אפשרות לשנות את המציאות[90]. הכלי המרכזי לשינוי המציאות הוא התפילה[91], שהיא ביטול ודבקות באין סוף[63]. כיוון שכאמור החלל הפנוי מהרצון הוא בחשיבה האנושית הרי שכדי להידבק באין סוף על האדם להגיע לביטול דעתו[92]. התפילה היא הנותנת לאדם את הכוח לשנות את המציאות כשהשינוי בפועל הוא דווקא על ידי התורה, שהיא בריאה בפועל[93]. אף על פי שנראה שהגאולה תבוא על ידי תפילתנו ותורתנו, האמת היא שהכול בחסד ה', כי גם התפילה היא מאתו[94].
דמות הצדיק
הצדיק הוא מי שמצליח להגיע לביטול היש והדעת ודבקות באין סוף ברצוא ושוב[92]. הצדיק יודע להתפלל (כוח הקשור בשמירת הברית[95]), ועל ידי זה הוא שולט במציאות[96]. יש לקשר את כל התפילות לצדיק הדור, שהוא בבחינת משה ומשיח, וביכולתו להעלות את התפילות ולבנות את קומתה של השכינה מעט מעט[97]. האדם הפשוט, בעל התאווה, הבא לצדיק עם רצון להתקרב לה' ולעובדו, יכול להיכלל בנפש הצדיק על ידי אהבה שלמה[98], כלומר שרצונו[99] הקטן נבלע ברצון הגדול של הצדיק[100] ומשתתף בעליית הצדיק לביטול באינסוף והמשכת התורה והדעת משם[101]. לכן הקרבה אליו מתקנת את האדם מהרע שבו[102]. כיוון שלדעת רבי נחמן דעת האדם היא ישותו[92], על המתקשר לצדיק לבטל את כל דעתו כאילו אין לו שום שכל חוץ ממה שיקבל מהצדיק[103]. רבי נחמן אינו כותב בכתביו שהוא צדיק האמת או התגלמותו, אולם בכמה מקומות הוא רומז זאת.
"כמוני ממש"
אחד היסודות בחסידות ברסלב הוא, שמצד אחד מתאר רבי נחמן מברסלב את דרגתו[104], ומצד שני הוא מחדיר בתלמידיו שבכוחם להגיע אף למדרגה שלו[105] או כלשונו:
רַק כָּל אֶחָד וְאֶחָד יָכוֹל לִזְכּוֹת לָבוֹא לְמַדְרֵגָתִי לִהְיוֹת כָּמוֹנִי מַמָּשׁ כִּי הָעִקָּר תָּלוּי רַק בִּיגִיעוֹת וַעֲבוֹדוֹת בֶּאֱמֶת
הרצון להידמות לצדיק הפך להיות העיקרון המרכזי המנחה את העבודה הרוחנית בחסידות ברסלב והוא אחד מהגורמים שמבדילים אותה מיתר החסידויות, שהצדיק רוצה שכולם יהיו כמוהו ממש וזהו כל שאיפתו שכולם יזכו להדבק בבורא עולם.
תפיסת ברסלב שוללת את הגישה שה' נתן לאנשים מסוימים את היכולת להיות צדיקים ולאחרים פחות, רבי נחמן מדגיש שביד כל אדם יש את האפשרות להגיע למדרגה רוחנית הגבוהה ביותר בעבודת ה' ויש להתייחס למניעים החיצוניים כניסיונות שאפשר להתגבר עליהם, עם הרבה רצון ומאמץ.
נקודה טובה
כאמור, המציאות האמיתית היא התגלמות הטוב ולכן הדרך לחיות במציאות האמיתית היא לחשוף את הטוב הטמון בכל אובייקט או התרחשות בעולם הפיזי. זהו היסוד החשוב בפרקטיקה של חסידות ברסלב המכונה "נקודה טובה" לפי האמור בתורה רפ"ב בליקוטי מוהר"ן.
כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לָדוּן אֲחֵרִים לְכַף זְכוּת אֲפִילּוּ אֶת הָרְשָׁעִים וְלִמְצא בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְעַל יְדֵי זֶה מוֹצִיאִין אוֹתָם בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת בִּבְחִינַת וְעוֹד מְעַט וְכוּ' וְהִתְבּוֹנַנְתָּ וְכוּ' כַּנַּ"ל כְּמוֹ כֵן הוּא אֵצֶל הָאָדָם בְּעַצְמוֹ שֶׁצָּרִיך לָדוּן אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת וְלִמְצא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עֲדַיִן כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ שֶׁלּא יִפּל לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם רַק אַדְּרַבָּא יְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ, וִישַׂמַּח אֶת נַפְשׁוֹ בִּמְעַט הַטּוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁזָּכָה לַעֲשׂוֹת מִיָּמָיו אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ אֵיזֶה דָּבָר טוֹב וּכְמוֹ כֵן צָרִיך לְחַפֵּשׂ עוֹד, לִמְצא בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה דָּבָר טוֹב וְאַף שֶׁגַּם אוֹתוֹ הַדָּבָר. הַטּוֹב הוּא גַּם כֵּן מְערָב בִּפְסֹלֶת הַרְבֵּה עִם כָּל זֶה יוֹצִיא מִשָּׁם גַּם כֵּן אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה וְכֵן יְחַפֵּשׂ וִילַקֵּט עוֹד הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת
"אלפיים תחום שבת"
אופן ההתפתחות הרוחנית של האדם ע"פ חסידות ברסלב מבוסס על התפיסה שהאדם עובר באופן תמידי בין מצב של התעלות רוחנית, שמחה ואמונה לבין מצב של ירידה רוחנית, פחד, עצבות וייאוש. מצבים אלו מכונים בתורתו של רבי נחמן "בקי ברצוא, ובקי בשוב". רבי נחמן מברסלב הנחה את חסידיו איך להתנהג בשני המצבים. במצב עלייה אל לו לאדם להסתפק בכך אלא לרצות לעלות עוד ובמצב של ירידה להאמין שהקב"ה אתו גם שם ולבקשו משם[106]. בתורה אחרת מייעץ רבי נחמן לאדם הנופל לחפש בעצמו נקודות טובות ולשמוח בהן[107].
רבני החסידות קבעו על פי דבריו דרך להתקדמות רוחנית בתנאים משתנים המכונה "אלפיים תחום שבת"[108]. האלפיים מייצגים את האות אלף פעמיים. האלף הראשונה מייצגת את המילה "אזמרה"[109], המבטאת את הצורך למצוא בכל עניין "נקודות טובות", גם כאשר האדם נמצא במקומות שפלים מבחינה פיזית ונפשית. האלף השנייה מייצגת את המילה "איה" בפסוק "איה מקום כבודו להעריצו", כלומר הצורך לחפש את הקב"ה גם במקומות הנמוכים[110]. על החסיד להתקדם בשתי דרכים בו זמנית כשהוא מיואש ומדוכא: לעודד את עצמו במציאת נקודות טובות ולחפש אחר הבורא.
הקפדה על ההלכה
לפי שיטת ברסלב, הקפדה בסיסית על הלכה קודמת לכל. באחת ההזדמנויות התבטא רבי נחמן שאפשר ל'קמט' את כל ספריו ובלבד שלא לעבור על סעיף קטן בשולחן ערוך[111], רבי נחמן מרחיב בספריו על החשיבות שיש בלימוד הפוסקים, ואמר שכך האדם זוכה להבדיל בין טוב ורע ע"י לימוד הפוסקים.
וסובר שכל אדם צריך להשתדל מאד שלא יעבור עליו יום ללא לימוד בספר שולחן ערוך, אפילו שלא כסדר[111]. רבי נחמן עצמו היה עובר על כל חלקי השו"ע ונושאי כליו בכל שנה. גם בנושא זה מתבדלת החסידות משאר החסידויות שנתנו יותר מקום לעבודה רגשית אף על פי שלעיתים לא עלתה בקנה אחד עם דרישות ההלכה (כמו ההקפדה על סוף זמן תפילה)[112].
התרחקות מפילוסופיה
רבי נחמן נוהג להדגיש בספריו את החובה להתרחק מחקירות ופילוסופיות, לדבריו, השאיפה לחקור נובעת מתוך רשעות שקיימת באדם ואין שייך כלל לחקור אחרי ה'. לפי תפיסת ברסלב מציאות ה' אינה קשורה לשכל והגיון כל שהוא. הוא מביע רבות סלידה מהנושא ואמר שהם כפירה במציאותו של ה'. לשיטתו, על האדם לעבוד את ה' ב"תמימות" ו"פשטות" ולהתרחק מכל ספר או אדם שמעמיד את ה' בתור דמות הניתנת לחקירה וניסיון לברר את סיבת פעולותיו. אפילו ספרי מפילוסופיה של גדולי ישראל כמו ספר מורה נבוכים שכתב הרמב"ם הורה להתרחק ונהג להתלוצץ על אלה שלומדים בו. לדבריו, השכל הישר של התורה והגמרא הוא השכל הישר היחיד ואין עוד אמת מבלעדיו. בסיפור "החכם והתם" שבסיפורי מעשיות מתומצתת גישתו של רבי נחמן בנושא.
עבודה מיראה
רבי נחמן סבר שתחילת עבודת ה' של כל אדם אמורה להגיע דווקא מתוך יראה ופחות מתוך אהבה. לדבריו, רק היראה ביכולתה להפוך את האדם כפוף באופן מוחלט לה', והדביקות הנדרשת על מנת להגיע למדרגות גבוהות בעבודת ה' אינה יכולה לבא על ידי עבודה מאהבה. עם זאת, הוא מסכים שבדרגה מסוימת אפשר לעבוד מאהבה אך הוא מדגיש שהעובדים מאהבה באמת הם מועטים מאד ולכן מלכתחילה אף במדרגות גבוהות, הדרך הראויה היא עבודה מתוך יראה. מתוך גישה זו נובעת החשיבות הרבה בלימוד המוסר כמרכיב הכרחי בעבודת ה'. בנושא זה יש הקבלה בין שיטת ברסלב לשיטת נובהרדוק הליטאית שעיקרה הוא שפלות האדם[דרוש מקור]. רבי נחמן שם דגש על השפלות של האדם עד שיגיע ל"לב נשבר" ורואהו כתנאי הכרחי על מנת לקבל עול מלכות שמים מוחלט ללא שיקולים חיצוניים. בהנהגה פרקטית הוא מבדיל בין לב נשבר לעצבות, וסובר שהם שני הפכים גמורים. אך מכיון שהנהגה תמידית של לב נשבר עלולה להביא לידי עצבות, יש לאמץ אותה רק שעה אחת ביום ושאר היום עדיף להיות בשמחה אך מעיקר הדין היה טוב שיהיה לב נשבר כל היום כולו.
מנהגי החסידות
לחסידות ברסלב פרקטיקות ומנהגים המייחדים אותה, בשל התפיסה הדתית המיוחדת שלה, שיש לה השלכות פרקטיות ניכרות, וכן בשל מצבה המיוחד משנת 1810, כחסידות ללא אדמו"ר חי.
התבודדות
ההתבודדות היא הפרקטיקה המיוחדת החשובה והמרכזית של חסידי ברסלב. בליקוטי מוהר"ן, הספר המרכזי בחסידות, נכתב כי "ההתבודדות היא המעלה הגדולה והעליונה מהכל"[113]. משמעות ההתבודדות היא התרחקות מבני אדם או מגירויים אחרים במשך שעה כדי לדבר אל ה' בשפה חופשית ופשוטה. רבי נחמן כותב שפרקטיקה זו יכולה להביא את האדם לביטול והיכללות נפשו בשורשה, היינו בקב"ה[114]. לא כל החסידים מצליחים לבצע זאת, בשל קושי למצוא זמן או מקום מתאימים, או בשל קושי נפשי לבצע את ההתבודדות. מלבד ספרים ומאמרי אינטרנט העוסקים בהתבודדות, בשנים האחרונות נלמדת הפרקטיקה בחוגים ובסדנאות.
בשנות האלפיים, ישנם הבונים בחצר או על גג בית הכנסת חדר או חדרי התבודדות קטנים.
קימת חצות
קימת חצות (מכונה לעיתים "חצות" סתם), היא התעוררות מהשינה מעט לאחר חצות הלילה כדי לעסוק בלימוד תורה ובתפילה בשעות שעד עלות השחר. פרקטיקה זאת מצריכה בדרך כלל את האדם ללכת לישון בשעה מוקדמת מאוד. חלק מן הקמים בחצות אומרים תיקון חצות ואת התיקון הכללי או טובלים במקווה. בעבר נהגו רק בודדים מחסידי ברסלב לקום בחצות. כיום קיימים מספר "כוללי חצות" המתייחדים בכך.
הרב לוי יצחק בנדר ראה בהתבודדות ובקימת החצות את שני היסודות העיקריים בחסידות ברסלב[115]. תלמידיו, שחלקם הפכו לימים למנהיגי רוב הפלגים בחסידות ברסלב, הפיצו מסר זה בפלגים השונים.
התיקון הכללי
- ערך מורחב – תיקון הכללי
אחד מהעקרונות החשובים בתורת רבי נחמן מברסלב, הוא שמירת הברית. כדי לתקן פגמים הקשורים בשמירת הברית, קבע רבי נחמן[116] את התיקון הכללי, שכולל אמירת עשרה מזמורי תהילים מסוימים. רבי נחמן גם הבטיח להציל מהגיהינום כל מי שיעלה אל קברו, ייתן פרוטה לצדקה ויאמר את התיקון הכללי, וזאת בתנאי שלא יחטא מכאן ולהבא. חסידי ברסלב נוהגים לומר את התיקון הכללי בכל הזדמנות, כמו לאחר טבילה במקווה, או בזמן התבודדות או בזמן השתטחות על קברי צדיקים. נוסח התיקון הכללי הודפס בגרסאות רבות ובמהדורות רבות, ובאחרונה משתמשים בו גם בתור קמע לנשיאה או בגרסה ממוסגרת לתליה בפתח הבית.
הקיבוץ
התאספותם של חסידי ברסלב מכונה בחסידות "קיבוץ". בחייו של רבי נחמן יועד ה"קיבוץ" למפגש של החסידים איתו[117]. באותה תקופה יועדו לכך שלושה זמנים: ראש השנה, שבת חנוכה וחג השבועות. בחייו של רבי נחמן התקיים גם קיבוץ לנשים בערב ראש חודש אלול[118].
במהלך הקיבוצים היה רבי נחמן דורש לפני חסידיו, ומרבית הדרשות קובצו מאוחר יותר בספר ליקוטי מוהר"ן.
הקיבוץ באומן
- ערך מורחב – הקיבוץ באומן
רבי נחמן ציווה להכריז שעל כל חסידיו להגיע אליו לראש השנה, שהוא "היום שלו". הוא אמר שאז יש לו כוח מיוחד "להמתיק את הדינים הרעים" מעל אלה שישהו במחיצתו. התכנסות זו מכונה הקיבוץ באומן או בקיצור "קיבוץ", על שם "הקיבוץ הקדוש של הבעל תפילה", אחת הדמויות בספר "סיפורי מעשיות". קיבוץ זה התקיים באומן עצמה רק פעמיים בחיי רבי נחמן, בראש השנה שחל כשבועיים לפני מותו ובחג השבועות שקדם לו.
בנותיו של רבי נחמן ותלמידו רבי נתן, שהחליפו בהנהגת החסידות, הבינו מדבריו של רבי נחמן בראש השנה האחרון של חייו כי ברצונו שחסידיו יבואו גם אחרי פטירתו אל קברו כדי לקבל "תיקון לנפש", בנתינת פרוטה לצדקה ואמירת עשרה מזמורי התהילים שאותם כינה "התיקון הכללי". עוד הבינו שברצונו שחסידיו ימשיכו להתקבץ לתפילות ראש השנה בצוותא סמוך לקברו באומן.
חסידי ברסלב נוהגים לנסוע אל קבר רבי נחמן מברסלב מדי שנה בראש השנה. קיבוץ זה התקיים ברציפות מאז מותו של רבי נחמן ב-1810 ועד מותו של רבי אברהם חזן ב-1938, בעקבות סגירת שערי ברית המועצות בפני אזרחי חוץ. בשנת 1986 השיג אליעזר ברלנד אישורי כניסה לברית המועצות בסיוע חבר הכנסת מאיר וילנר[119]. בשנת 1988, בעקבות הפרסטרויקה, ולאחר מכן עם התפרקות ברית המועצות, חזר להתקיים מנהג הקיבוץ באומן בראש השנה. החל משנות התשעים של המאה ה-20 מצטרפים ל"קיבוץ" בראש השנה גם רבים מחוץ לחסידות ברסלב. בשנים האחרונות שהו בראש השנה במקום עשרות אלפי יהודים.
הקיבוץ בלובלין
לאחר מלחמת העולם הראשונה לא יכלו חסידי ברסלב בפולין להגיע לאומן ולכן קיימו קיבוץ בעיר לובלין. הקיבוץ בלובלין הוקם בשנת 1917 על ידי הרב יצחק ברייטר[120]. הקיבוץ גדל בהתמדה בין מלחמות העולם והיה הגדול של חסידי ברסלב באותה תקופה. הקיבוץ התקיים בישיבת חכמי לובלין, ובלילות ראש השנה השתתף בתפילות הקיבוץ הרב יהודה מאיר שפירא מלובלין[121]. השואה שמה קץ לקיבוץ זה. שרידי חסידי ברסלב נמלטו בעיקר לארץ ישראל, שם הצטרפו לקיבוץ בירושלים.
הקיבוץ בארץ ישראל
קיבוץ בירושלים התקיים מאז 1908[122] וגדל עם גידול אוכלוסיית החסידים בארץ, בפרט בעקבות העלייה החמישית. בשנת 1941 ייסד הרב אברהם שטרנהארץ את הקיבוץ במירון, פעולה שגרמה למחלוקת בין חסידי ברסלב בשנות השישים. לאחר גירושם של חסידי ברסלב מהעיר העתיקה, במלחמת העצמאות, עבר הקיבוץ הירושלמי לחצר ישיבת "חיי עולם"[123]. בשנת 1989 נערך הקיבוץ הגדול ביותר בירושלים והשתתפו בו כ-800 חסידים מהארץ, מארצות הברית ומקנדה. באותה שנה התקיים גם קיבוץ גדול בקבר רשב"י במירון, שמנה כ-250 חסידים.[דרוש מקור]
ישנן קבוצות בחסידות ברסלב שאינן נוהגות לצאת מישראל כדי להצטרף לקיבוץ באומן, כמו תלמידיו של הרב שמעון ויזנפלד ותלמידיו של הרב יוסף שובלי. אנשי קבוצות אלה מתקבצים בבית המדרש של ברסלב במאה שערים, בציון רשב"י במירון ובכותל המערבי. גם הרב יצחק מאיר מורגנשטרן נוהג להישאר בירושלים החל מתשע"ג[124].
מנהגים הקשורים בלוח השנה
חוץ מהקיבוצים, לחסידות ברסלב גם מנהגים מיוחדים הננהגים במועדי ישראל השונים.
ח"י תשרי - שמחת בית השואבה
בליל היארצייט של רבי נחמן מברסלב, ליל י"ח בתשרי, החל בחול המועד סוכות, נוהגים לשלב את סעודת ההילולא עם שמחת בית השואבה.
חנוכה
בחסידות ברסלב נחשבים נרות חנוכה כמיצגים את הארת כבוד ה'[125], ידיעתו, הרצון וההשתוקקות אליו[126]. יש חסידי ברסלב שנוהגים לבקש לאחר הדלקת הנרות בקשות רוחניות, כמו הצלחה בלימוד תורה, בתיקון המידות או בשמירה על לשון נקייה.
י' בטבת - ההילולה הגדולה
בליל עשירי בטבת נוהגים חסידי ברסלב לערוך סעודה חגיגית לכבוד ההילולה של רבי נתן מברסלב. זוהי ההילולה המרכזית של חסידי ברסלב במשך השנה והיא נחוגה על ידי כל הפלגים. בהילולה נוהגים להזכיר את חשיבותו של רבי נתן, כמי שבזכותו שרדה חסידות ברסלב והופצו ספרי רבי נחמן בעולם. החסידים מקפידים לחגוג הילולה זו באופן בולט יותר מן ההילולה של רבי נחמן[127].
פורים
יש חסידי ברסלב הנוהגים לעלות על משכבם מיד לאחר קריאת מגילת אסתר בליל פורים, כדי לקום בחצות הלילה ולבצע התבודדות שבמהלכה הם מבקשים בקשות שונות. התבודדות זו נחשבת על ידם כהתבודדות החשובה ביותר בשנה, כיוון שעל פורים נאמר "כל הפושט יד נותנים לו". ישנם חסידים המבצעים התבודדות זו במקומות מיוחדים, כגון בסמוך לקברי צדיקים.
בניגוד ליתר החסידויות, חסידי ברסלב מתנגדים לשתיית משקאות חריפים. על פי מסורת ברסלב, החסידות נוסדה בעקבות סלידת רבי נתן מברסלב ממנהגי השתייה של חסידי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, שגרמה לו להתנתק מרבי לוי יצחק ולפגוש את רבי נחמן בברסלב[128]. האירוע היחיד שחסידי ברסלב נוהגים לשתות ולהשתכר בו הוא סעודת פורים, משום שלפי מסורת ברסלב השכרות מתקנת את פגם הברית[129].
ספירת העומר - ושמע צעקתנו
על פי הקבלה, ספירת העומר נועדה להכין את האדם לקבלת התורה בשבועות באמצעות ארבעים ותשעה תיקונים, שכל אחד מהם שקול כנגד אחד מימי הספירה. על פי אמונת חסידי ברסלב[130], אמירת נוסח ספירת העומר בקול רם מעניקה כוח לימי הספירה לבצע את התיקון. לכן נוהגים חסידי ברסלב לבצע את ספירת העומר בצעקות רמות ובזמן ממושך.
שבועות - המקווה הגדול
בליל חג השבועות, מקפידים חסידי ברסלב לטבול במקווה דקות מעטות לפני עלות השחר. לפי דברי רבי נחמן[131], זוהי הטבילה החשובה ביותר בשנה.
עגה ברסלבית
בחלק מפלגי החסידות מקובלות מילים ייחודיות, לדוגמה, המונח אורות מתאר מצב של שמחה ומוטיבציה, המילה מניעות (בדרך כלל על ידי ה"בעל דבר") מתארת כל דבר המפריע לעבודת ה' ומילתא היא בדיחה. תיקונים היא מילה שמשמעותה סבל שיש לו מטרה שמיימית ומוחין מתארת השראה, בעיקר בקרב הנוער הברסלבי. רוב המושגים האמורים מבוססים על כתבי רבי נחמן.
ישיבות ברסלב
ראו גם
לקריאה נוספת
- מנדל פייקאז' חסידות ברסלב: פרקים בחיי מחולל ובכתביה, ירושלים: מוסד ביאליק, 1972 (מהדורה מורחבת ה'תשנ"ה)
- ארתור גרין, בעל הייסורים: פרשת חייו של ר' נחמן מברסלב, תל אביב: הוצאת עם עובד, ה'תשמ"א
- דוד אסף, ברסלב: ביבליוגרפיה מוערת, ירושלים: מרכז זלמן שזר, ה'תש"ס
- דוד אסף, נאחז בסבך: פרקי משבר ומבוכה בתולדות החסידות, מרכז זלמן שזר, ירושלים 2006, פרק שלישי: 'אשרי הנרדפים': המאבק בחסידי ברסלב, עמ' 179–234
- יוסף וייס, מחקרים בחסידות ברסלב, בעריכת מנדל פייקאז', ירושלים: מוסד ביאליק ה'תשל"ה
- צבי מרק, מגילת סתרים: חזונו המשיחי הסודי של ר' נחמן מברסלב, רמת גן: הוצאת בר-אילן, ה'תשס"ו
- צבי מרק, התגלות ותיקון בכתביו הגלויים והסודיים של ר' נחמן מברסלב, ירושלים: מאגנס, ה'תשע"א
- יצחק אנגל, ברסלב מאחורי הפרגוד, פרקי הווי, דמויות מיוחדות, ערכים: שמחה ודבקות, התבודדות, כיסופים והתעלות, בהוצאת המחבר, 2004
קישורים חיצוניים
- דוד אסף, 'היה לבי חלוק מאוד אם לנסוע', דווקא 1 (תשס"ו), עמ' 23–25.
- מאמרים על ברסלב מכתבי עת של בית המדרש הדתי לאומי, מאתר אסיף.
- אריאל הורוביץ, ממזרח–אירופה ללב המזרח, מקור ראשון, מוסף "שבת", 29 בינואר 2017
אתרי אינטרנט בולטים של חסידי ברסלב
- רשימה של אתרי ברסלב
- אתר חדשות ברסלב
- אתר של שמחה - של הרב אברהם ציון
- אתר שער ברסלב
- אתר מוסדות חוט של חסד של הרב שלום ארוש
- אתר ברסלב סיטי של תלמידי הרב אליעזר שלמה שיק
- אתר השיעורים "בעטלער"
- אתר תורה ומוזיקה של הרב שלום סבג
- ברסלב שלי של תלמידי הרב יצחק לעזער.
- אתר ברסלב נייעס
- ברסלב סענטער של תלמידי הרב יואל ראטה.
- ערוץ שיעורי הרב דוד גבירצמן
הערות שוליים
- ^ ראו: ליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה ד'; אברהם יצחק גרין, בעל הייסורים, פרשת חייו של ר' נחמן מברסלב, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשמ"א, עמ' 60–61. לדברי גרין שם, ייתכן שרבי נחמן הדגיש פחות את נושא הווידוי בשנותיו האחרונות.
- ^ שבחי הר"ן, ט"ז
- ^ יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, אישים כ-ת, עמ' שע
- ^ חיים מנחם קרמר, באש ובמים, ירושלים תשנ"ו, פרק מא
- ^ ראו קונטרס "ימי התלאות"
- ^ חיים מנחם קרמר, באש ובמים, ירושלים: מכון נחלת צבי, תשנ"ו, עמ' שצ"ה
- ^ קס"ו, עלים לתרופה, נחמן גולדשטיין, ה'תרל"ד
- ^ יונתן מאיר, גורל הצדיקים, דחק - כתב עת לספרות טובה, ד (תשע"ד), עמ' 283–313. וראו בספר בית משבר מאת הסופר היידי דער נסתר, המתאר את קהילת ברסלב בברדיטשוב באמצע המאה ה-19
- ^ ראו דוד אסף, "נאחז בסבך: פרקי משבר ומבוכה בתולדות החסידות", פרק שלישי, הוצאת זלמן שזר, 2006
- ^ ראו "אוצרות ברסלב" שבת חנוכה תשנ"א.
- ^ ראו מבועי הנח"ל - קובץ ירחונים לתורה וחסידות, שנת תשמ"א
- ^ "אוצרות ברסלב", שבועות תשע"א
- ^ לגבי הכינוי "האריות שבחבורה", ראו הספד לרבי נתן מנדלאיל, בנו של הרב יחזקל-אפריים, המודיע, כסלו תשע"ב.
- ^ ראו: מרדכי יגלניק, שארית יצחק, אגודת משך הנחל, ירושלים תש"ן
- ^ הרב יעקב מאיר שכטר בראיון ל"אוצרות ברסלב" תשע"א
- ^ ראה ראיון עם הרב יעקב מאיר שכטר והרב נחמן בורשטיין שחיו באותן שנים, במגזין 'אוצרות' מס' 18 - ערב ראש השנה תשע"א
- ^ ראו: ר' שמואל ב"ר שלמה יצחק שפירא (תשמ"ט) ז"ל, באתר שער ברסלב
- ^ "כתר החסידות" בפרק הנוגע לחסידים בגטו ורשה; אלי ויזל, בלהט הנשמה, חלק א'; דוד ליטווק, "צייד הבעלים", הוצאת דני 2002, עמ' 73
- ^ ראו ריאיון עם החסיד נחמן רוסישער בעלון אוצרות ברסלב מהדורת שבת חנוכה, שנת 2010
- ^ ראו: קונטרס אמרות טהורות שחיבר הרב שטרנהרץ שבהקדמתו הוא כותב: "ובוודאי צריכין להאמין, שאפילו בחשכות הזאת יש בנמצא איזה אנשים בהסתר ובהעלם במקום מנוחתו, שבאים על קברו של אדמו"ר הנחל נובע מקור חכמה הנזכר לעיל בחינת "ונחלתו לא יעזוב". אף על פי כן מפני חטאנו גלינו, ואין כל אחד מחברתנו יכולים לזכות לבוא שם על ציונו הקדוש על ראש השנה לקיים צוואתו וכו'"
- ^ "ימי שמואל" חלק ג'
- ^ ראו "סיפורים ירושלמיים" ע' הסופר נתן אנשין, ע' אברהם שטרנהרץ
- ^ דוד אסף, ברסלב: ביבליוגרפיה מוערת, קובץ תיקונים מס' 1 (תמוז תשס"ו – יולי 2006), עמ' 31
- ^ ראו אודותיו ועליו "שיח שרפי קודש - ברסלב" בערכו, כמו כן ספר "איש חסידיך"
- ^ השווה lohen בגרמנית, "לבעור".
- ^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 192, 204.
- ^ שול - בית כנסת ביידיש
- ^ הילולת מוהר"ן מברסלב ב'שוהל' בראשות זקני אנ"ש, באתר ברסלב נייעס, כ"ד תשרי תשפ"ג
- ^ 'שוהל' • הילולת מוהרנ"ת בראשות הגר"מ קרמר, באתר ברסלב נייעס, י' טבת תשפ"ב
- ^ מעמד 'זאת חנוכה' בשול בראשות גדולי אנ"ש, באתר ברסלב נייעס, ח' טבת תשפ"א
- ^ הילולת מוהר"ן מברסלב בשול, באתר ברסלב נייעס, כ"ד תשרי תשפ"ג
- ^ רבי נתן מברסלב, שיח שרפי קודש
- ^ בנימין ברגר, ברוך דיין האמת: כ"ק אדמו"ר מוהרא"ש שיק מברסלב זצוק"ל, JDN, 06.02.15
- ^ נתן אנשין, משפחת שכטר, עמ' קטגור' יעקב מאיר שכטר
- ^ כתבה באתר "אומן שלום", ג' באלול תשע"ה(הקישור אינו פעיל, 16.3.2020)
- ^ ישראל כהן, קרע בברסלב: מהומת ענק ב'שול' המרכזי, באתר כיכר השבת, 25 בינואר 2017
- ^ האתר למכירת ספרים
- ^ הבית של רבי נחמן
- ^ ראו כאן וראו גם "שיחות מתוך חיי הסבא" עמוד רצ"ה שהרב אודסר אומר שם "לא צריכים להשתדל להביא את רבנו לארץ ישראל"(הקישור אינו פעיל, 16.3.2020)
- ^ אתר המוקדש להתנגדות(הקישור אינו פעיל, 16.3.2020)
- ^ הקיבוץ הננחי הראשון בירושלים היה בשנת תשנ"ה, אף על פי שהרב אודסר עצמו היה באותה שנה באומן
- ^ של רבי אלעזר מרדכי
- ^ משה ויסברג, הממשיך מברסלב: הכירו - מונה במקום אחיו למנהיג הקהילה, באתר בחדרי חרדים, 25 באפריל 2019
- ^ משה ויסברג, המצבה הפשוטה של הרב ומי מונה לממשיך, באתר בחדרי חרדים, 28.01.19
- ^ אתר הישיבה
- ^ אתר הקהילה
- ^ יהונתן גארב, יחידי סגולות יהיו לעדרים, עמ' 132, 152
- ^ שם, עמ' 179
- ^ ליקוטי מוהר"ן תניינא, תורה מ"ח
- ^ "אוצרות ברסלב", מהדורת ראש השנה 2010
- ^
מכון נחלת צבי מגיש - מראיון אודות הרב צבי אריה רוזנפלד זצ"ל עם בנו וחתניו בראיון לניצוצות, סרטון באתר יוטיוב
- ^ תנינא א' י"ד
- ^ ליקוטי מוהר"ן קמא תורות ס"ב וס"ד ע"פ כתב יד רבי נחמן
- ^ שם תורה ס"ד
- ^ שיחות הר"ן נ"א
- ^ ליקוטי מוהר"ן תנינא צ"ט
- ^ שם קמא ד' ט'
- ^ שיחות הר"ן ג'
- ^ ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה י"ב
- ^ ראה תורת הצמצום
- ^ שם קמא תורה מ"ט
- ^ ליקוטי מוהר"ן קמא תורה ס"ד אות ה'
- ^ 63.0 63.1 שם תורה כ"ב אות ט'
- ^ ליקוטי הלכות הלכות ברכות השחר הלכה ג' אות ל"ד - ל"ז
- ^ שם, אות ל"ד
- ^ 66.0 66.1 ליקוטי מוהר"ן קמא תורה ד' אות ט'
- ^ שם מ"ט א'
- ^ שם תנינא תורה ז' אות י'
- ^ שם קמא תורה ס"ד אות א'
- ^ שם אות ב'
- ^ שם בנוסח ע"פ כתב יד רבי נחמן (מודפס בדרך כלל בסוף הספר
- ^ שם תנינא תורה ד' אות ו'
- ^ שם קמא ס"ד ב'
- ^ שם תנינא ד' ו'
- ^ שם קמא מ"ט א'
- ^ שם תורה ס"ד ע"פ התורה בכתב יד רבי נחמן; וייס מחקרים בחסידות ברסלב עמ' 124-126
- ^ וייס שם עמ' 128
- ^ ליקוטי מוהר"ן תנינא ח' ח'
- ^ ליקוטי מוהר"ן תורה מ"ט ותורה כ"ב אות ט'
- ^ שם מ"ט
- ^ שם ד' ט'
- ^ שם ס"ה ד'
- ^ שם ד' ד'
- ^ שם תורה נ"ו אות ג'
- ^ שם תורה נ"ו אותיות ב' וג'
- ^ שם תורה ד' אותיות ג' וט'
- ^ שם כ"ב ט'
- ^ שם תורה מ"ט
- ^ שם תורה ח' אותיות ז'-ח'
- ^ שם תורה ס"ב ע"פ כתב יד רבי נחמן
- ^ שם תורה ז' אות א'
- ^ 92.0 92.1 92.2 שם תורה ד' אות ט'
- ^ שם תורה ח' אות ז'
- ^ שם תורה ב' אות ו'
- ^ שם תורה ב' אות ב'
- ^ שם תורה י' אות ד'
- ^ שם אות ו'
- ^ שם תורה קכ"ט
- ^ שם תורה י"ג אות ג'
- ^ שם תורה קל"ה
- ^ שם תורה י"ג אותיות ב' וג'
- ^ שם ותורה כ"ב אות ג' וראה גם אות י'
- ^ שם תורה קכ"ג
- ^ "אני איש פלא ונשמתי פלא גדול חידוש כמוני לא היה מעולם ", חיי מוהר"ן רנ"ו
- ^ שיחות הר"ן קס"ו
- ^ לקוטי מוהר"ן קמא תורה ו' אות ז'
- ^ שם תורה רפ"ב
- ^ לקוטי הלכות עירובי תחומין ו, וראה גם בספר אורות מאופל מאת הרב ארז משה דורון
- ^ שם
- ^ ליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה יב'
- ^ 111.0 111.1 שיח שרפי קודש ח"ב אות קל"א
- ^ חיי מוהר"ן אות תפ"ז
- ^ ליקוטי מוהר"ן, חלק ב, כה
- ^ שם חלק א' נ"ב
- ^ סרטון עם דבריו בנושא
- ^ ראו ליקוטי מוהר"ן תניינא, סימן צב
- ^ ראו חיי מוהר"ן, קכ"ו
- ^ "בצלו של הרבי", פרק "משה בערס"
- ^ אהרן קליגר, אומן - געגועים שהפילו חומות, ירושלים תשס"ה, בהקדמה
- ^ ראו "דיבורים של אמונה" חלק ג' לוקט מפיו של רבי לוי יצחק בנדר
- ^ ראיון בעיתון [[המבשר (יומון)|המבשר] עם הרב משה בורשטיין שהשתתף בקיבוץ זה]
- ^ מסופר שבאותה שנה רבי אברהם בר רב נחמן ורבי אפרים בן הרב נפתלי נסעו מירושלים לקיבוץ באומן והותירו יותר ממניין חסידים שעשו את "הקיבוץ" בירושלים. ראו גם בספר "סבא ישראל" עמוד ל'
- ^ "חסידי בראסלב בארץ ישראל", הצופה, 11 באוקטובר 1954
- ^ ראו בקונטרס שהוציא: מאמר והאמת והשלום אהבו
- ^ ליקוטי מוהר"ן קמא י"ד י"ב
- ^ שם תנינא ז' י"א, ליקוטי עצות מועדי ה' חנוכה ד'
- ^ החסידים מנמקים זאת בכך שעבורם רבי נחמן חי, במובן זה שהוא מדריך אותם להתקרב לקב"ה גם לאחר פטירתו.
- ^ ראו "באש ובמים" מאת הרב חיים קרמר עמודים כה-כח
- ^ רבי אברהם מטולטשין, כוכבי אור, מאמר "ששון ושמחה", בשם רבי נחמן.
- ^ ראו ליקוטי הלכות הלכות ראש חודש הלכה ו'
- ^ ליקוטי מוהר"ן, תורה נ"ו, ז'
34090650חסידות ברסלב